יחסי ממשלה-כנסת

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא יחסי ממשלה-כנסת

מאמרים

סקירה

סיכום כנס החורף של הכנסת, אוקטובר 2023 – אפריל 2024

הממשלה התחזקה במובנים מסוימים על חשבון הכנסת בעיקר בשלושת החודשים הראשונים של כנס החורף - תהליך אופייני בעתות משבר, בשל הצורך במתן מענה מהיר לצורכי מצב החירום: הוטלה הגבלה זמנית על מספר השאילתות וההצעות לסדר היום שעלו לדיון, בוטלו דיוני המליאה למשך תקופה קצרה בימי שלישי וניכר כי גם חלה ירידה בכמות הצעות החוק הפרטיות שהגישו הח"כים בהשוואה לכנס הקודם.

סקירה

האם בוטלה פגרת הכנסת בעבר וכיצד ניתן לכנס את המליאה במהלכה?

מספר ימי הפעילות של הכנסת אינו חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, אולם החוק קובע שתפעל שמונה חודשים לפחות בשנה. בזמן פגרה ניתן לכנס את המליאה לדרישת 25 ח"כים או הממשלה ואת הוועדות בהתאם להחלטת ועדת הכנסת או לבקשת יושבי הראש או שליש מחבריהן.

סקירה

כנסת במצב חירום: פעילות הכנסת ב-100 הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות, החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה – חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 94.5% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 65% בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית עד תחילת המלחמה • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

סקירה

כנסת במצב חירום: פעילות הכנסת מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל"

לצד פעילות מבורכת בהיקף נרחב של חלק מהוועדות, בלטה במיוחד חולשת הכנסת מול הממשלה: צמצום ימי הפעילות , החלשת מנגנון השאילתות והשתלטות הממשלה על הליך החקיקה - חקיקת בזק ממשלתית ודומיננטית • 93% מהצעות החוק שאושרו היו ממשלתיות, לעומת 66%-70% במושב הקודם • התנהלות הכנסת מדגישה את הצורך לגבש הנחיות ברורות לגבי פעילותה בחירום.

מסבירון

הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי: שאלות ותשובות

מהי הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי ובמה היא שונה מהצבעת אי-אמון רגילה? מי רשאי להגיש הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבי בישראל? והאם מנגנון האי-אמון הקונסטרוקטיבי קיים במדינות אחרות? 

סקירה

מה מבדיל את ממשלת החירום של "חרבות ברזל" מזו שהוקמה במלחמת ששת הימים?

גנץ, איזנקוט, סער, טרופר ושאשא-ביטון מצטרפים לממשלה ה-37, שבכך תשבור שיא בגודלה: 39 שרים. כל החמישה יכהנו ללא תיק, בדגם דומה לממשלת החירום שהוקמה ב-1967.

מדד הקול הישראלי

סקר יולי 2023: רוב בציבור סבורים כי ישראל מצויה כיום במצב חירום

בימין הדעות בנושא מגוונות: רוב גדול ממצביעי הציונות הדתית לא מאבחנים מצב חירום לעומת מחצית בלבד ממצביעי הליכוד. כשליש מהציבור בלבד סבורים כי ביטול עילת הסבירות טוב לישראל. נוכח אזהרות חברות הדירוג הבין-לאומיות, רוב מצביעי האופוזיציה חוששים למצבם הכלכלי האישי לעומת רוב ממצביעי הקואליציה שאינם חוששים מכך.

סקירה

קידום מזורז של חוקי יסוד והיקף חקיקה גדול בוועדת החוקה: סיכום הכנס הראשון של הכנסת ה-25

מתוך 26 הצעות החוק הפרטיות שהשלימו את הליך החקיקה במושב הראשון של כהונת הכנסת, 10 קיבלו פטור מחובת הנחה וחלקן, כמו חוק הפרוטקשן או החוק לקידום נשים שאושר בטרומית בלבד, היו צריכות להיות מוגשות כהצעות ממשלתיות. כמחצית מתוך ההצעות שאושרו במושב הקיץ הן פרי שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה, עלייה לעומת רבע בלבד במושב החורף.

מדד הקול הישראלי

סקר יוני 2023: הממשלה מציינת חצי שנה להקמתה ומקבלת ציונים נמוכים על תפקודה, יותר מכל ביחס ליוקר המחיה ולמשבר הדיור

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

מאמר דעה

מריצוי הקואליציה ועד הרס אמון הציבור: ארבע הערות על תקציב המדינה 2024-2023

ההתמקדות בכספים הקואליציוניים אינה נקיה מפוליטיקה, אך חיבורה לתקציב המדינה צובע את כולו כפוליטי ופוגעת בלגיטימציה שלו. גם ריבוי הפעולות לטובת בוחרי הקואליציה אינו תורם לאמון הציבור בממשלה אלא פוגע קשות באמון הציבור ובנכונותו לשתף פעולה עם רשויות המדינה.

סקירה

סיכום החקיקה במושב החורף של הכנסת ה-25: השת"פ המצומצם בין הקואליציה לאופוזיציה מבטא את החרפת הקיטוב

גם במושב זה נמשך הניסיון לשנות את כללי המשחק הפוליטיים כדי לשרת את הקואליציה המכהנת, בין השאר בחוק הנבצרות ובחוק דרעי 1. לצד זאת, ועדות הכנסת הניחו על שולחנה מספר גבוה יחסית של שש הצעות חוק, ששתיים מתוכן כבר אושרו בקריאה שלישית.

מאמר דעה

רק חיזוק הכנסת יבצר את הדמוקרטיה הישראלית

שליטת הממשלה בכנסת באמצעות הרוב הקואליציוני מתאפשרת בשל שיטת הבחירות הארצית ושיטות בחירת המועמדים במפלגות. לאף רוב זמני או מקרי בפרלמנט אין לגיטימציה לפגוע בעקרונות יסוד דמוקרטיים ובכללי המשחק שעליהם הם מושתתים, ולכן יש לחזק את הכנסת ואת יכולת הפיקוח שלה על הממשלה.

פרויקט מיוחד

ניתוח ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37

ההסכמים הקואליציוניים בין הסיעות של ממשלת ישראל ה-37 כוללים סעיפים בעלי פוטנציאל נזק גבוה ופגיעה במערכות השלטון כפי שהכרנו אותן. אם ימומשו, מדינת ישראל לא תהיה אותה מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שאנו מכירים אותה. חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתחו את סעיפי ההסכמים ואת ההשלכות הקשות של מימושם.

סקירה

סמכויות ממשלת מעבר

מינויים בזמן ממשלת מעבר, מגבלות על כלכלת והבטחות בחירות וממשלות מעבר בעולם. הכל מאחורי סמכויות ממשלת מעבר.

חוות דעת

יחסי קואליציה-אופוזיציה בכנסת – הצורך ב"חזרה לנורמליות"

מאז הקמת הממשלה הנוכחית חל שיבוש מסוכן ביחסי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, אשר אינם מתנהלים באופן תקין. תפקודה של הכנסת, המוסד החשוב ביותר בדמוקרטיה, נפגע, ונפגעים גם תדמיתה והאמון הציבור בה. מצב דברים זה מעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני משבר מסוכן

חוות דעת

יחסי קואליציה-אופוזיציה ואיוש הוועדות בכנסת ה-24

אנו שבים וקוראים לנציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת לשוב להידברות, ולהסכים על חלוקת המושבים ותפקידי היו"ר בוועדות הכנסת, בהתבסס על יחסי הכוחות (הצמודים) בכנסת הנוכחית

מאמר דעה

הממשלה ממשיכה להתרחב- כיצד בכל זאת ניתן להקטין אותה?

על הממשלה מוטלת המשימה לשקם את אמון הציבור במערכת ובמוסדות השלטוניים אחרי שנתיים וחצי של שיתוק פוליטי עמוק. על חבריה להבין שכחלק מזה, עליהם לפעול כדי לצמצם את מספר השרים וסגני השרים (ולא ההפך), ולחזק את כוחם של הכנסת וחבריה כדי שיוכלו לבצע את תפקידם

מאמר דעה

על יחסי הכוחות בין קואליציה לאופוזיציה

חלוקת החברים בוועדות הכנסת אינה הוגנת וחריגה ביחס לכנסות ב-15 השנים האחרונות. הוגנות כלפי האופוזיציה איננה רק בגדר "נדיבות של מנצחים", אלא מתחייבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה

סקירה

בין אופוזיציה לקואליציה- עושים סדר בוועדות הכנסת

בהשוואה לכנסות שכיהנו במהלך שלושת העשורים האחרונים, משך הזמן שעבר בין מועד הבחירות למועד השבעת הממשלה הנוכחית, גבוה למדי. גם בהשוואת מספר הימים בין מועד הבחירות לתחילת עבודת ועדת הכנסת, הכנסת הנוכחית חריגה ביחס לקודמותיה

סקירה

השלכות אי הקמת הוועדה המסדרת בכנסת

ראשי הסיעות ממשיכים להתכתש על הרכב הוועדה המסדרת של הכנסת. התוצאה: שיתוק מוחלט של עבודת החקיקה ופיקוח הכנסת על פעולות הממשלה. מהי הוועדה המסדרת של הכנסת, מה תפקידה ומה צפוי לקרות אם ראשי הסיעות לא יגיעו להסכמה?

מאמר דעה

החוק לצמצום הפיקוח על הממשלה

חוק הקורונה הוא לא כ"כ דמוקרטי ולא פרקטי. אין ספק שמגפת הקורונה דורשת ממשלה בעלת סמכויות, גמישות ומהירות פעולה. אולם העובדה שלא מאשרים מראש את התקנות בכנסת בעייתית מאוד

מאמר דעה

חוק הקורונה- מופע של התבטלות הכנסת בפני הממשלה

בשנים האחרונות מתחזק תהליך של התבטלות הכנסת בפני הממשלה. בעוד שהממשלה אמורה להיות "אחראית בפני הכנסת", היוצרות מתהפכות והכנסת הופכת לסוכנות החקיקה של הממשלה. האם במצב של שגרת חירום בחסות נגיף הקורונה, ניתן לכנסת להעביר לממשלה את הסמכות להסדיר סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות האזרח?

חוות דעת

חוק הקורונה המעודכן יהפוך את הכנסת לחותמת גומי

ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד

חוות דעת

השימוש בהכרזה הביטחונית הכללית לניהול משברים אזרחיים פסול

משבר הקורונה חשף את הבעייתיות בצ'ק הפתוח המוענק לממשלה בהכרזה על מצב החירום. ויתור על תהליך הפיקוח של הכנסת הוא פגם מהותי, היורד לשורש עקרון הפרדת הרשויות וביזור הכוחות בין הכנסת והממשלה

סקירה

סמכויות חירום ובקרה פרלמנטרית במשבר הקורונה: סקירה משווה

עם פרוץ משבר הקורונה, הממשלה החלה להתקין תקנות על סמך ההכרזה הביטחונית הכללית על מצב חירום, הנמצאת בתוקף מאז קום המדינה - מבלי לבקש את הסמכתה של הכנסת. מדינת ישראל איננה המדינה היחידה בעולם אשר נדרשה לנקוט אמצעים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה, והיא גם לא המדינה היחידה אשר מצאה עצמה חסרה התשתית הנורמטיבית הדרושה להתמודד עם מצב חירום אפידמי מסוג זה. סקירה משווה

סקירה

האם ממשלת מעבר יכולה לקבל החלטות גורליות?

כבר למעלה משנה שמכהנת בישראל ממשלת מעבר, שלא זכתה למנדט ציבורי או לאמון הכנסת. חמישה שבועות לפני הבחירות, מתפרסמת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, ועמה עולה שאלת הלגיטימיות והיכולת המשפטית של ממשלת המעבר להכריע בעניין זה. מורה נבוכים לתהליך החקיקה

מסכמים עשור | 2010-2019

הכשלים המבניים בעבודת הכנסת

העשור האחרון הביאו עמו לא מעט יוזמות שמטרתן להחליש את כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. אם לא נשנה את הכשלים המבניים הללו, שמביאים להחלשת כוחה של הכנסת, נמשיך להיות עדים לפגיעה מהותית בעבודתה כגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בישראל, וסביר שסיכום העשור הבא יהיה אף גרוע יותר

מאמר דעה

ממשלת מיעוט - אולי השד לא כל כך נורא?

האפשרות להקמת ממשלת אחדות מסרבת לרדת מהשולחן. אילו תקדימים היו לכך, בארץ ובעולם, והאם היו מוצלחים? האם זו האופציה העדיפה בפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו?

סקירה

אנחנו לא במיעוט

אנחנו רגילים לחשוב שהמצב בישראל ייחודי ואין שני לו. בפועל, הפלונטר שנקלענו אליו, כמו גם הפתרונות היצירתיים שעולים לסדר היום, אינם בהכרח דבר חריג. ממשלות מיעוט, לדוגמה, הן דפוס שכיח למדי בדמוקרטיות פרלמנטריות. אמנם לא מדובר בפתרון אידאלי אך במקרים רבים, ממשלות כאלה מהוות מוצא לא רע מ"פלונטר" פוליטי

סקירה

אחדות, מיעוט או בחירות- איך יוצאים מהפלונטר הפוליטי?

אחרי שלא בנימין נתניהו ולא בני גנץ צלחו במלאכת הרכבת הממשלה, אנו צפויים להיכנס לשלב שלא היה כמותו בישראל עד כה - 21 ימים, שבהם רשאים רוב חברי הכנסת, לפחות 61, לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך. לו"ז פוליטי

מאמר דעה

גם ממשלת מיעוט באה בחשבון

אין ספק, מבין האופציות הקיימות להרכבת ממשלה, ממשלת מיעוט היא האחרונה שבהן, אך היא עדיפה על סבב בחירות נוסף. על נשיא המדינה לאפשר את מיצוי האפשרויות להקמת ממשלה, ולא לחשוש מהענקת המנדט למועמד הבא. דווקא ממשלה כזו תאלץ את חבריה לצאת מהקופסה ולמצוא מכנה משותף גם עם גורמים מחוץ לקואליציה

סקירה

מיעוט לא בהכרח מעיד על איכות

במהלך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל פעלו בה כמה ממשלות מיעוט, ואין מניעה שממשלות כאלה יקומו גם בעתיד. כינונה של ממשלת מיעוט כזו לא בהכרח יוביל לפגיעה ביציבות וביכולת המשילות שלה, ולמרות שהמודל הזה אינו חף מאתגרים, חשוב לזכור שגם המודל הנוכחי לא מבטיח יציבות חסרת פגמים

דמוקרטיה בקטנה

ממשלת מעבר - סמכויות, מגבלות ואחריות

ההכרזה על בחירות נוספות הביאה אותנו למצב בו ממשלת המעבר מכהנת כבר חצי שנה, וצפויה לה כהונה של לפחות שלושה חודשים נוספים. מה המנדט של ממשלה כזו, ומה המשמעויות הנגזרות מכך?

מאמר דעה

הכנסת לא מתפקדת, גם בימי שגרה

חוק אחד הספיקה לחוקק הכנסת ה-21 טרם התפזרה - החוק לפיזור הכנסת. בינתיים, הכנסת בתרדמת והוועדות שאמורים לאייש חברי הכנסת והשרים, גם הן משותקות. הבעיה היא שגם בעתות שגרה, הכנסת לא מבצעת את תפקידה ביעילות. כמה צעדים שיסייעו לטייב את עבודת הכנסת

חוות דעת

יוזמת ביטול הבחירות פסולה ומקדמת קומבינה אישית

היוזמה לביטול התפזרות הכנסת פסולה ויש להתנגד לה נחרצות. מדובר ביוזמה המקדמת אינטרסים אישיים ופוליטיים, הפוגעת באמון הציבור ובחובת נבחריו לפעול בטוהר וביושר. ובמקביל שולחת מסר סמוי לאזרח שלפיו קומבינות ומהלכים נכלוליים אשר משרתים את טובתם האישית של חלק מנבחרי הציבור הם דפוס התנהגות נורמטיבי

נגן
מאמר דעה

כנסת בפגרה כפויה

הקדמת הבחירות הביאה להקפאת פעילותה של הכנסת למשך כחמישה חודשים - תקופה בה חקיקה לא מקודמת ופיקוח פרלמנטרי לא מתבצע. אם לא יתבצע שינוי מעמיק ויסודי באופן בו הכנסת מתפקדת, היא לא תוכל לבצע את עבודתה נאמנה ולהיות אפקטיבית, אפילו לא בעתות שגרה

נגן
מאמר דעה

המקום האפל שבו מתקבלות ההחלטות

ועדת השרים לענייני חקיקה הפכה בשנים האחרונות לזירה לחיסול חשבונות פוליטיים. המצב הנוכחי מחייב שינוי: הגבלת כמות הצעות החוק שיכול ח"כ להגיש, שקיפות בפעילות הוועדה  ושימת דגש על איכות במקום על כמות - באופן זה נהפוך את הוועדה, ההכרחית כיום, לגוף המשלב פוליטיקה עם מקצועיות.

מאמר דעה

מרוץ החקקת

בסוף אוקטובר ייפתח המושב השלישי של הכנסת ה-20, וסביר שנהיה שוב עדים לסחרור הח"כים בענין החקיקה הפרטית.
חקיקת היתר לא מעידה על כוח עודף של הח"כים. להפך: הם מרבים להשתמש בה משום שחסרים להם כלים אפקטיביים להשפעה ופיקוח על מדיניות הממשלה.

 

מאמר דעה

מי שומר על השומרים

חוסר היכולת להכריע מי יעמוד דרך קבע בראשות ועדת החוץ והביטחון פוגע קשות בפעילותה השוטפת של וועדת חוץ ובטחון. כתוצאה מכך נפגעת יכולתה לפקח באופן שוטף וסדיר על הרשות המבצעת במכלול תחומי הביטחון, המודיעין  ויחסי החוץ של המדינה.  זהו מצב פסול הפוגע פגיעה קשה באושיות הדמוקרטיה הישראלית

מאמר דעה

לא לשלטון המיעוט

"חוק המשילות שאושר בשבוע שעבר בקריאה טרומית, הקובע כי יש צורך ברוב של 65 ח"כים לאי-אמון, יחזיר אותנו לימים אפלים. כיצד ממשלה הנתמכת בידי 56 חברי כנסת ושיש לה 64 מתנגדים תוכל למשול??" ד"ר אריק כרמון ופרופ' גידי רהט באיתות אזהרה. איך אפשר בכל זאת לסייע לממשלה למשול? 

מאמר דעה

"מרוץ הלפיד": על פיזורה הנמהר של הכנסת השמונה-עשרה

עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת השמונה עשרה התבשרנו כי מדובר במושבהּ האחרון של כנסת זו. עיתוי היוזמה לפיזור הכנסת, הבהילות בקביעת התאריך וההסכמה הגורפת של מפלגות הבית להקדים את הבחירות אומרים דרשני. קראו במאמר זה על דרך פיזורה של הכנסת ועל הסיבות האפשריות לחיפזון לפזרה.

סקירה

ביטול הבחירה הישירה: בחינה מחודשת

עשר שנים לאחר ביטול הבחירה הישירה לראשות הממשלה מסתכנים עופר קניג וחן פרידברג בקביעה שכיום כללי המשחק הפוליטיים טובים לא רק בהשוואה לתקופת הבחירה הישירה, אלא גם בהשוואה למצב שהיה לפניה. גם האיזון בין הרשויות (לפחות מבחינה פורמלית) השתפר ביחס לעבר.

נייר עבודה

הגבלת גודל ממשלות

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.  לקראת המפגש השישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הגבלת גודל ממשלות - סקירה, מסקנות והמלצות.

ועדת חקירה ממלכתית: עריפת ראשים או הפקת לקחים

קולות רבים הקוראים להקים ועדת חקירה ממלכתית להתנהלות הרשויות בשרפה בכרמל מתייחסים לוועדה כזאת כפתרון לכל צרותינו. דנה בלאנדר טוענת כי זוהי התחמקות מהבעיה האמיתית – האשמות אישיות במקום הפקת לקחים ארגוניים.

נייר עבודה

מנגנוני האי-אמון בממשלה

נייר עבודה זה נכתב למפגש השלישי של הפורום לתיקון שיטת הממשל, ועוסק בהצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, כולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

האם ישראל תוסיף להיות דמוקרטיה פרלמנטרית?

מדינת ישראל, דמוקרטיה פרלמנטרית, ניצבת לאחרונה לפני אתגר חדש: שר המשפטים יעקב נאמן הצטרף לכמה חברי הכנסת הפועלים והניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: הכנסת.

חוק ההסדרים - רע הכרחי או בהכרח רע?

הליך אישור החוק לווה בביקורת מצד חלק מחברי הכנסת, והם אף פעלו לצמצום חוק ההסדרים ולהוצאת סעיפים אחדים מחוצה לו לדיון בוועדות הכנסת. הוויכוח סביב חוק ההסדרים מספק הזדמנות לבחון מהו חוק ההסדרים, מה תכליתו, מה ייחודו בהשוואה לחקיקה אחרת, מדוע הוא מעורר ביקורת וכיצד אפשר לשנות את מתכונתו.

מאמר דעה

שינוי כיוון בפיקוח הכנסת על פעולות הממשלה?

עו"ד נאוה בן-אור, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתארת כיצד נוצר הליך בקרה חדש, יוצא דופן ולא טיפוסי של הכנסת על פעולות הממשלה. דוגמה להליך היא החוק שנועד להסדיר את אופן התיעוד של חקירות חשודים בידי המשטרה.

משטר פרלמנטרי משופר לישראל

נייר רקע לכינוס השני של המועצה הציבורית.

מאמר דעה

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | תקציב דו-שנתי

החזרה לתקציב דו-שנתי תמשיך לפגוע באפקטיביות של פיקוח האופוזיציה על הממשלה. אם תיעשה בתיקון לחוק יסוד עלולה להיווצר סתירה עם פסיקת בג"ץ.

מאמר דעה

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | תמיכה גורפת בחוקי שר המשפטים

הסעיף העמום טומן בחובו מהפכה משטרית שתפר את האיזונים בין הרשויות ותותיר כוח יתר בידי הרוב הקואליציוני. פגיעה בסמכות ביהמ"ש לביקורת חוקתית, באמצעות פסקת התגברות, ולביקורת מינהלית כמו ביטול עילת הסבירות, תשאיר את זכויות האדם ללא הגנה מהותית.

מאמר דעה

למה אין בישראל אופוזיציה?

האופוזיציה בישראל סובלת מחולשה מבנית ומוסדית. לחברי הכנסת אין כלי פיקוח חזקים דיו בכדי להתמודד עם הממשלה ובשל ליקויים
בשיטת הממשל שלנו, האופוזיציה מורכבת ממפלגות שאינן משתפות פעולה ומתחרות זו בזו

מאמר דעה

לאן נעלמה האופוזיציה?

נראה שבכנסת ישראל, ובפרט בכנסת הנוכחית, הפכה האופוזיציה למילת גנאי. אין  להקל ראש בסכנה של אופוזיציה חלשה. מצב זה פוגע בעיקר בציבורים שאינם מיוצגים בממשלה, ואף בתפקוד הממשלה, שאינה נתונה לביקורת אמתית. 

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

שיפור עבודת ועדת השרים לענייני חקיקה

3 דקות ברוטו. זה הזמן שחברי ועדת השרים לענייני חקיקה עוסקים בכל הצעת חוק שעולה בישיבה השבועית מדי יום ראשון, כל זאת ללא שקיפות לגבי החלטותיה ותוך שהיא הופכת לשסתום הכרחי עבור הקואליציה לאלפי הצעות חוק פרטיות שמועלות בישיבותיה. אז איך אפשר לשנות את עבודת הוועדה כך שתהיה חלק ממערך האיזונים והבלמים החיוניים לדמוקרטיה?

חוות דעת

חובת התייצבות של גורמים פרטיים לועדת חקירה פרלמנטרית

הצעה שנתפרה למידותיהם של הטייקונים וחורגת ממטרות הבסיס של הכנסת- לפקח על הממשלה; מעלה חשש לסגירת חשבונות פוליטיים

ספרים