רווחה ורמת חיים

לוחות אקסל פרק רווחה ורמת חיים

היקף העוני באוכלוסייה החרדית גדול בהרבה מהיקפו בשאר האוכלוסייה. בשנת 2016 כמעט מחצית (45%) מהמשפחות החרדיות חיו מתחת לקו העוני, לעומת 11% מהמשפחות היהודיות הלא־חרדיות. ואולם חרף שיעורי העוני הגבוהים, בכל זאת מדובר בירידה אחרי שבמשך למעלה מעשור שיעור המשפחות החרדיות מתחת לקו העוני נע בין 50% ל-58%.

הכנסות והוצאות

רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. בשנת 2016 הייתה ההכנסה החודשית ברוטו למשפחה חרדית 13,650 ש"ח, נמוכה בהרבה מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא־חרדי (20,876 ש"ח). הגורמים להכנסה נמוכה זו הם תא משפחתי המבוסס פעמים רבות על מפרנס יחיד, היקף משרה קטן, משלח יד שרמת ההכנסה בו נמוכה ושימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה. עם זה, שיעורי העוני באוכלוסייה החרדית ירדו במקצת - מ-49% ב-2015 ל-45% ב-2016 - הודות לתוספת של 1,000 ש"ח לחודש באותן שנים בהכנסה הממוצעת מעבודה של משק הבית החרדי, וכן בעקבות הגדלת התמיכה המדינתית בבחורי ישיבות ובאברכים. ממצא מפתיע הוא שלמרות ההכנסה הנמוכה יחסית, 70% מהחרדים בגילים 20+ מרוצים או אפילו מרוצים מאוד ממצבם הכלכלי.

אשר להוצאות - ההוצאה הכספית החודשית לנפש במגזר החרדי היא פחות ממחצית מן ההוצאה הכספית החודשית לנפש במגזר היהודי הלא־חרדי (2,658 ש"ח לעומת 5,635 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק הבית החרדי גדול יותר. ב-2016, למשל, הוציא משק בית חרדי 14,357 ש"ח בחודש, 12% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי.

זמינות רכב ובעלות על דירה
הפערים בין שתי האוכלוסיות, החרדית והיהודית הלא־חרדית, ניכרים גם בזמינות של רכב (בשנים 2017-2016: חרדים - 42%; יהודים לא־חרדים - 80%) ובשימוש בתחבורה ציבורית לצורך הגעה לעבודה (חרדים -35%; יהודים לא־חרדים -19%). התחום היחיד שנמצא בו דמיון מלא בין שתי האוכלוסיות הוא הבעלוּת על דירה (74% בשתיהן).

כל הלוחות