חד הצדדיות של חוק הלאום

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים. מדובר בחוק חשוב שבגרסה אחרת, הכוללת את הבטחת הזכות לשוויון לכל אזרחי המדינה, וללא עליונות של היסוד היהודי על היסוד הדמוקרטי, ראוי וצריך להיכנס לספר החוקים, אך לא בצורה מחופפת, כמו בחירת תוספות למשל ל... פיצה.

לקראת ההצבעה היום במליאת הכנסת על חוק הלאום, קוראים ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה לחברי הכנסת לעצור את המשחק הציני בזהות המדינה, תוך פגיעה מתמשכת בממלכתיות ובערך השוויון.

במכון מדגישים כי בנוסח שאושר הבוקר בהצבעה בוועדה, לא נפתרות הבעיות הקשות בחוק. אמנם יש לברך על ביטול עליונות החוק על כל דבר חקיקה אחר, אך מפתיע כי הוועדה סברה שיש "לאזן" זאת על ידי ביטול האיזכור של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות. לא יעלה על הדעת לחוקק חוק יסוד הקובע את זהות המדינה (וכך התייחסו אליו לאורך כל הדרך כל העוסקים בו) כאשר האופי הדמוקרטי מושמט ממנו במפגיע.

בהצעה אלטרנטיבית שהגיש המכון לפני כמה חודשים, עליה חתומים יוחנן פלסנר, נשיא המכון, פרופ' יובל שני, פרופ' ידידיה שטרן ופרופ' מרדכי קרמניצר, מודגש כי לא יתכן לעגן את אופי המדינה, מבלי להבטיח את זכותם של כל אזרחיה לשוויון. זאת ניתן לעשות על ידי עיגון עקרונות מגילת העצמאות. אם כוונת החוק היא להניע מהלך חוקתי של ממש, על מהלך זה לכלול את אופייה הכולל של המדינה ולא לערוך שינוי באיזון בין מרכיביו.

עוד מציינים במכון כי העיקרון לפיו ישראל היא מדינת לאום יהודית כבר מעוגן באופן חוקתי ביסודות השיטה המשפטית הישראלית, בהכרזת העצמאות ובחוקי היסוד. הפרת האיזון ביו אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה כפי שמוצע בחוק הלאום, כרוכה בהדרה של מיעוטים, חיזוק המפריד על המשותף והעמקת השסעים בחברה הישראלית.

בניתוח משפטי שכתבו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, מוצגת סקירה של הסכנות המשפטיות והכוונה להעמיד חוק יסוד המדגיש את הפן היהודי מעל לדמוקרטי, כפי שיוצר החוק. קרמניצר ופוקס מציגים סקירה של עשרות חוקות, מהן של מדינות לאום מובהקות, שבכולן נמצא ערך השוויון במעמד זהה לערך הלאומי.