מדינת הלאום היהודי

חוק יסוד: הלאום הוא אמנם הצהרתי בעיקרו, אך זה לא מפחית מחשיבותו ומהבעיות הקשות שבו. נוכח השיח הציבורי המחודש בחוק, אילו מרכיבים חוקתיים יש לשלב בו כך שיקיים את יסודות השוויון וערכי מגילת העצמאות? כל מה שחשוב לדעת.

במקום להתייחס בשוויון לכל אזרחי המדינה, לחבר ולאחד, יש המבקשים לפרק אותה לגורמים ולקדם דווקא חוק יסוד ספציפי שיעסוק בעדה הדרוזית, הראויה להוקרה כשווה ולא בנפרד. הפתרון הנכון הוא תיקון חוק יסוד: הלאום, המתעלם מהדמוקרטיה ומהכרזת העצמאות, כך שישקף את ה"אני מאמין" של חלקים רבים ככל האפשר בחברה הישראלית.

אחד הסעיפים בחוק השנוי במחלוקת, שעלה לאחרונה שוב לכותרות, נוגע לחובתה של המדינה לדאוג לכלל האזרחים – ולא רק לבני העם היהודי – ככל שייקלעו לצרה בשל יהדותם או אזרחותם. אסור שבמלחמה הנוכחית יאבד ערך זה, שמטיל על המדינה חובה מוסרית להשקיע מאמץ בשחרור החטופים.

לקראת פרסומו של קובץ מאמרים בעריכת פרופ' יובל שני ופרופ' ידידיה שטרן, על חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי, הנכם מוזמנים לעיין בטיוטות של כמה מהמאמרים שיתפרסמו בקובץ, פרי עטם של בכירי החוקרים והחוקרות למשפט ציבורי בישראל

הנזק האמיתי והעיקרי של חוק הלאום הוא שכל כולו אך ורק הצהרתי. זהו החוק המגדיר את המדינה, וכאשר הגדרה כזו היא חסרה ומדירה, וכשאין בה את המובן מאליו, שבד בבד עם היותה של המדינה מדינת לאום יהודית, היא גם מדינתם של כל האזרחים החיים בתוכה, והם זכאים לשוויון זכויות גמור - יש לה השלכות חמורות

הרעיון שמאחורי חוק הלאום ראוי ביותר. גם עיקר סעיפי החוק מקובלים על רוב מכריע בציבור. אף על פי כן, קבלתו לוותה במחלוקת סוערת שנבעה מהתעלמותו מהחובה להבטיח יחס שוויוני לאזרחי המדינה שאינם יהודים. ממשלת האחדות חייבת להקשיב לרצון הרוב ולהוסיף לחוק הלאום סעיף התחייבות לפעול ברוח הכרזת העצמאות

השבועות שחלפו מאז בחירות מועד ג' הוכיחו שהחברה הישראלית נמצאת בעיצומו של משבר עמוק, קרע ההולך ומתרחב בין שני אדני זהותה של מדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית. כעת נחוצה ממשלת אחדות שתבלום את התהליך המסוכן הזה

לצד המשמעויות הפרקטיות של חוק הלאום, שעוד מוקדם להצביע עליהן, ישנן גם משמעויות סמליות וחינוכיות שכבר מחלחלות ומעבירות מסר מסוכן לציבור. שנה לחקיקת החוק, חשוב לקרוא לכנסת הבאה לשנותו כך שישקף את ערכיה הדמוקרטיים והציוניים של מגילת העצמאות

מהו מקומו של בית המשפט כאשר הדבר נוגע לחוקי יסוד, בחינתם ופסילתם? במדינת ישראל, אשר חסרה בה חוקה וחוקי היסוד ניתנים לשינוי לפי כל גחמה, נקרא בית המשפט לדגל, ומתוקף תפקידו וסמכותו עליו להיענות לעתירות לפסילת חוק הלאום

תארו לכם שחוק הלאום היה נפתח בקביעה הבאה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של המיעוטים הלאומיים החיים בה". זו אינה הצעה חדשה של גוף פוסט ציוני לשינוי חוק הלאום, אלא תרגום ויישום לישראל של פרק ההקדמה לחוקה של מדינת לאום מובהקת- קרואטיה

דבר אחד הוא להוביל אג'נדה, לקחת חלק בניסוח טיוטת חוק יסוד, להתווכח עם האידיאולוגיה ההפוכה, לגייס את התמיכה הפוליטית ולהעבירה בכנסת. וזאת עשה ישראל הראל, יחד עם אחרים, באשר לחוק הלאום, ובהצלחה. דבר אחר הוא להציג בצורה צינית, מופרכת ושגוייה את טענות מתנגדיו, לטעון בשמם טיעונים שלא טענו וזאת בכדי לעשות להם דה לגיטימציה.

במקום לחזק את הרגש הלאומי - חוק הלאום יביא להחלשתו. סאגת החוק הפכה את המוסכמה המקובלת על הרוב המכריע של היהודים בישראל לעניין שהוא נושא לוויכוח

מדד השלום החודשי מצא, כי קרוב לשני שליש מהישראלים תומכים בהוספת המחויבות לשוויון מלא בין אזרחי המדינה. עוד נמצא, כי רוב הציבור היהודי סבור שהחוק לא ישפיע רבות על מחויבותה של העדה הדרוזית כלפי המדינה

השמאל והחילונים יקצינו את עמדותיהם, הימין והדתיים יקצינו בתגובה, והתוצאה המובטחת תהיה מסלול התנגשות מסוכן, עד כדי מלחמת אחים. אדרבה, דווקא מול הקצנה של היריב צריך לשמור מכל משמר על העמדה הראויה מלכתחילה, העמדה המאוזנת. רק עמדה כזו גם תצדיק תביעה מהיריב להגיב באופן דומה, וגם תמנע את הפיצוץ בין המחנות

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

חוק הלאום, שהוא חוק מיותר ובעייתי כשלעצמו, שובר בנוסח העדכני שלו שיא נוסף כשהוא מוותר למעשה על יהדות התפוצות. עם אישור החוק, גם במסמך חוקתי, ישראל הולכת ומוותרת על יהדות התפוצות. ישראל המסורתית והלאומנית של השנים האחרונות היא כבר פחות בית ליהודים רבים בעולם

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק הלאום בוועדת המיוחדת: "הפרת האיזון בין היהדות לדמוקרטיה- הדרת ערך השוויון מהחוק מטרתה להגביר את השסעים ולפגוע בחברה הישראלית כולה"

פרויקט המשפט העברי איננו עוסק בהדתה, אלא בטיפוח וביצירה של תרבות. לא בקבלת עול מצוות ההלכה, אלא בבחירה סלקטיבית של עקרונות (להבדיל מנורמות קונקרטיות) שראוי לקבל מהם השראה עבור שיטה משפטית מודרנית הומניסטית של מדינת לאום יהודית

עם השנים צברנו יכולות פוליטיות ודיפלומטיות, תקשורתיות ומודיעיניות, טכנולוגיות וצבאיות. על מדינת ישראל מוטלת החובה לעשות בהן שימוש אקטיבי ונחוש כדי ללחום באנטישמיות באשר היא. זוהי אחת המשמעויות החשובות של היותנו מדינת הלאום של העם היהודי, ולא רק מדינת אזרחיה

אופיה של המדינה לא אמור להיקבע על ידי רוב קואליציוני מקרי, שהיה משתנה לו היה מדובר בקואליציה אחרת. על חברי הכנסת מכל קצות הקשת הפוליטית להתאחד למען חוק לאום המבטיח שוויון

בעיני רבים מערביי ישראל הוויכוח על זכויות על קרקע ומשאבים אינו שאלה של שוויון אזרחי אלא סוגיה לאומית

לקראת ההצבעה על הצעת החוק המבקשת לשנות את נוסח הצהרת האמונים של חברי הכנסת, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד לחוק.

חוות דעת שנשלחה לשרים החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת דיון בנושא.

יש לקוות שמערכת הבחירות המתרגשת עלינו תהיה התמודדות של השקפות עולם ואג'נדות פוליטיות ברורות, וכי הציבור לא יאפשר למבקשים את אמונו לרקד בנשף מסכות. אין להסתפק בנושאים הקריטיים של מדיניות החוץ והפער החברתי הבלתי נסבל. חשובה כמותם שאלת זהותה של המדינה.

הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי היא הצעה מזיקה ומסוכנת להמשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ההצעה לחקיקת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הוא מהלך שיביא לשינוי רדיקלי באיזון הקיים בין "יהודית" ל"דמוקרטית" ולמעשה להכפפת היסוד הדמוקרטי לזה היהודי. אסור להיתמם – הצעה זו לא נועדה "לשקף את הקיים" אלא לשנותו מהיסוד.

לאור הצהרתו של ראש הממשלה שבכוונתו לקדם את חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, אנו מביאים לפניכם את חות הדעת שכתבו פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס באשר לנוסח האחרון שהונח על שולחן הכנסת לחוק יסוד כזה. לטענתם, החוק יביא לשינוי רדיקלי באיזון בין ערכי היסוד של המדינה, ויכפיף את הערך הדמוקרטי לערך היהודי. חוק היסוד יפגע קשות במיעוטים בישראל ובעיקר במיעוט הערבי.

הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי החדשה שהגישו בשבוע שעבר ח"כ יריב לוין ואיילת שקד, מבקשת לחולל לא פחות ממהפכה באשר לאופייה של מדינת ישראל. הצעת החוק אינה רק אנטי דמוקרטית, היא אף אנטי ציונית – היא חותרת תחת יסודות הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות.

שליש מחברי הכנסת הגישו הצעה לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. עיון בהצעה זו מעלה כי מנסחיה סבורים שכדי להבטיח את אופייה היהודי של המדינה יש לפגוע באופייה הדמוקרטי. דווקא על רקע המחויבות העמוקה למדינה שאופייה ומהותה יהודיים, נדמה כי מדובר בהצעת חוק מסוכנת. קראו את מאמרו של ידידיה שטרן.

נייר רקע לכינוס השישי של המועצה הציבורית.

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

ההכרה בקיומה של "זכות טבעית" בחוק יסוד הלאום פותחת פתח לקיומה של מערכת-על טבעית, לה כפופה חקיקת הכנסת. המשמעות של ההכרה במשפט הטבעי, על זכויותיו הטבעיות של אדם, היא מהותית ביותר מבחינת המשטר הדמוקרטי-הליברלי, ומאפשרת ביקורת שיפוטית על כל מעשי החקיקה של הכנסת

אזרחי ישראל עסוקים בהורדת ידיים מתמשכת בין השבטים השונים בנוגע לשאלות של זהות המדינה וחזונה. ביטוי דרמטי לכך, בעיצומם של שלושת שבועות האבל המציינים את התוצאות הטרגיות של המחלוקת שקרעה אותנו בסוף תקופת בית שני, נגול מול עיננו בדיון המתמשך בכנסת לקראת חקיקת "חוק יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי"

חוק הלאום אושר במחטף בוועדה מיוחדת בכנסת, וצפוי לעלות היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כן, זה אותו חוק לאום שפירק את הקואליציה הקודמת, והפעם ללא הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח הכרזת העצמאות" שהיה בכל הנוסחים הקודמים.

לקראת דיון בוועדת השרים לחקיקה על שינוי נוסח הצהרת האמונים של חבר כנסת, כך שתביע מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות מתריעים במכון הישראלי לדמוקרטיה שמדובר בהצעה שתפגע בזכות לבחור ולהיבחר ומיועדת לפגוע בחברי הכנסת הערבים

גם אוהבי המשפט העברי ודורשי טובתו צריכים להתנגד לתיקון המוצע. הניסיון מלמד כי לא בדרכי כפייה ניתן לחולל יחס חיובי כלפי המשפט העברי. להפך- הכפייה מרחיקה ומנכרת. זאת ועוד, אין זה לכבודו של המשפט העברי שלשם "מכירתו" מסתירים את פגמיו וחולשותיו. לא על הדרך הזו תהיה תפארתו, ויש לו תפארת

המשפטנים ד"ר עמיר פוקס וד"ר אביעד בקשי על המשמעויות האופרטיביות של חוק הלאום. האם המשך למגילת העצמאות או פגיעה באיזון שבין הרוב למיעוט?

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

ד"ר שוקי פרידמן ומוחמד דרוואשה על זכויות המיעוט הערבי ויחסו למדינת הלאום

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

יוחנן פלסנר נשיא המכון ושני סגניו למחקר, פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן, על השלכות החוק בנוגע לאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

בהנחיית: יהונתן ליס, הכתב הפרלמנטרי של עיתון הארץ

פעמים רבות אני נשאלת, מה באמת יגרום לנו, אזרחי ישראל הערבים, להרגיש בישראל "כמו בבית". בחוק הלאום שעבר השבוע בוועדת שרים לענייני חקיקה טמונה התשובה האמיתית

"מפירה את האיזון העדין בחקיקה בין הרכיב היהודי לדמוקרטי ומסכנת את אופיה של המדינה"

עבור אזרחי ישראל הערבים הרואים עצמם כפלסטינים השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה או במתן זכויות לבניה. הוא מלווה אותם בכל צעד ומחלחל מאי הכרה בזכויות הלאומיות שלנו ועד לאפליה שיטתית בכול תחומי החיים.

המדינה חייבת לנהוג בשוויון ובכבוד כלפי כל אזרחיה. ספק רב אם יכול להתקיים הלכה למעשה שוויון, כאשר שוללים את זהותו הפרטיקולרית- הדתית, התרבותית או הלאומית של ה"אחר".