מגילת העצמאות והמחלוקת הישראלית

להלן עיקרי הדברים:

השופט אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס: "הכרזת העצמאות היא נכס אדיר, אבל צריך לדעת להשתמש בו בזהירות. זהו מסמך היסטורי, אידאולוגי, פרוגרמטי, מסמך של חזון, אך יש בעיות שונות בהפעלתו בחיי היום-יום, מכיוון שהמיעוט הערבי לא היה חלק מכתיבתו.

על הכנסת לחוקק חוק יסוד המיעוט הערבי, במקביל לחוק יסוד הלאום, ושם ייקבעו כל הזכויות שמדינת ישראל מעניקה לערבים. יש לאפשר לערבים להכיר בזכויות האזרחיות שלהם, לאפשר להם להשתתף במימוש הזכויות האלה ולהכיר בהם כמיעוט לאומי שנמצא במדינת הלאום של לאום אחר".

פרופ' (אמריטה) רות גביזון, האוניברסיטה העברית בירושלים: "הכרזת המדינה נכתבה אמנם רק על ידי מנהיגי היישוב והתנועה הציונית בארץ ישראל, שראתה את המדינה כיהודית, אך בסופה יש קריאה מפורשת לערבים, שיהיו חלק מהמדינה. זוהי קריאה להשתתפות מלאה בחלום העם היהודי לבנות מחדש את ביתו הלאומי, על בסיס ייצוג ושוויון מלאים בכל המוסדות הרלוונטיים.

נקודה מעניינת נוספת שנובעת מההבנה של חותמי המסמך שנושא האל הוא אמנם עוצמתי, אך גם מאוד מפלג. כדי לכתוב מסמך חזון למדינה היהודית, צריך להסכים שהאל נשאר בחוויה התת-תרבותית של חלק מקבוצות היהודים, לא של כולם".

פרופ' ידידיה שטרן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "כפי שנשיא המדינה, ראובן ריבלין, הציג לנו בנאומו המיתולוגי- חיים כאן ארבעה שבטים, כל אחד מהם מאופיין בחזון משלו לגבי הדמוקרטיה הישראלית, פשר שונה למטרת החברה הישראלית. החיים מתוך מחלוקת יכולים להיות מעשירים, ויש לחגוג אותם, אך עלולים להיות גם כואבים, כשכל אחד מהשבטים רוצה שהפשר שלו למציאות הישראלית יהיה זה שיכתיב את הדרך. זה משחק סכום אפס. גם אחרי 71 שנות עצמאות, אין לאף אחד מהשבטים אסטרטגיה להכלת המחלוקת. רק טקסט אחד נשאר "בלתי נגוע" בישראל – מגילת העצמאות. אנשים מרגישים שהטקסט הזה מזוהה איתם".

עודה בשאראת, "הארץ": "מצד אחד ישנה מגילת העצמאות ומהצד השני – טרגדיה. בכל דבר ניתן להגיע לפשרה, אבל בהיסטוריה קשה לעשות זאת. יש רק אמת אחת. אם לא נגיע לחקר האמת, קשה יהיה להתוות עתיד משותף. עלינו לחשוב על מגילה חדשה, לא עצמאות ולא קוממיות, אלא מגילה חדשה לשני העמים שיוכלו לטפח חיים יפים ושוויוניים יותר, שיתקנו את מה שניתן מבלי לגרום עוול לאחר – ליהודים ולערבים".

ד"ר יהודה יפרח, "מקור ראשון": "הזהות היהודית-לאומית היא הזהות הכי חזקה שלנו. היהודי הישראלי קם בבוקר לסיפור הרבה יותר גדול ממנו. הליברליזם הוא מערכת הסדרים חשובה, אבל לעולם לא יהיה מקור כוח. אף אחד לא קם בבוקר ומקבל כוח לפעול מהליברליזם".

ד"ר רות קלדרון, ראש עלמא- בית לתרבות עברית: "הפעם האחרונה שהיה איזשהו קונצנזוס בחברה הישראלית, היה רגע החתימה על מגילת העצמאות. אני לא רוצה לחיות כאן ללא דתיים, ללא חרדים, ללא ערבים, אבל היום כל קבוצה הסתגרה בתוך עצמה, בתי הספר מופרדים והילדים לא פוגשים ילדים אחרים מהם".

הרב יובל שרלו: "מגילת העצמאות לא הצליחה להיות ריטואל, ולכן לא רבים יותר מה באמת כתוב בה. אם רוצים להנכיח את מגילת העצמאות ללא ריטואל קריאה קבוע שלה, היא תמשיך להיות חסרת משמעות".