מדד הדמוקרטיה 2004: עמדות הנוער בישראל
שנת 2004 היא השנה השנייה לפרסום מדד הדמוקרטיה, פרויקט ששם לו למטרה לערוך בדיקה מקיפה של איכות הדמוקרטיה הישראלית ותפקודה, לגבש מאגר ידע שיקדם את המחקר, יעשיר את השיח הציבורי בנושא ויעורר מודעות לשינויים ולמגמות שחלים, לחיוב ולשלילה, בהרכבי האיכות והתפקוד של הדמוקרטיה הישראלית. הפרויקט מתבסס על מדדים השוואתיים בין-לאומיים ועל ניתוח של תפיסת הדמוקרטיה כפי שהיא משתקפת בסקרי דעת קהל מייצגים של האוכלוסייה, ובהם 1,200 נשאלים בשלוש שפות. המדד נערך במכון גוטמן במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, והשנה אחראים לו פרופ' אשר אריאן, פזית בן-נון ושלומית ברנע. כל פרסום מבקש להתמקד בנושא מסוים, והשנה, שנת 2004, הוקדש הדיון לנושא עמדות הנוער בישראל.
מאחר שהמושג 'דמוקרטיה' מורכב, גבולותיו שנויים במחלוקת, והוא כולל הגדרות רבות, מדד הדמוקרטיה מתמקד בבחינתם של שלושה היבטים משמעותיים ומובהקים המאפיינים כל דמוקרטיה וקובעים את טיבה:
- ההיבט המוסדי.
- היבט הזכויות.
- היבט היציבות.
כל אחד משלושת ההיבטים הללו נחלק לאוסף של תכונות יסוד, שהן הבסיס להערכת איכות הדמוקרטיה בכל מדינה באשר היא, והוא נבחן מדי שנה בשנה בשני מישורים:
- מצב הדמוקרטיה הישראלית על פי שורה של מדדים כמותיים והערכות של מכוני מחקר בין-לאומיים ומנקודת מבט השוואתית כפולה:
א. בין-לאומית (מצבה של ישראל בהשוואה ל-35 דמוקרטיות בעולם).
ב. היסטורית (מצבה של ישראל במרוצת השנים). - מצב הדמוקרטיה הישראלית על פי סקר דעת קהל שבדק עד כמה מתקיימים בתפיסת הציבור שלושת היבטי הדמוקרטיה בישראל בשנת 2004. לשם כך נערך במרץ 2004, סקר דעת קהל מקיף במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
להלן כמה מהנתונים שעלו מתוצאות הסקר מדד 2004:
- 43% מבני הנוער מביעים תמיכה בסרבנות לשרת בשטחים ובסירוב לפַנות יישובים, לעומת 25% מהמבוגרים ולמרות מידת האמון הגבוהה שהביע הנוער בצה"ל.
- 57% מהנוער הביעו שביעות רצון מלימודי האזרחות ומהיותם הכנה לאזרחות טובה במדינה, לעומת 41% מהמבוגרים המחזיקים באותה דעה.
- ממצא מדאיג במיוחד הוא כמיהתו של רוב הנוער (60%) למנהיגים חזקים (תחליף למסגרת החוקית) והרגשתם של למעלה ממחצית מבני הנוער שפוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתם של האזרחים.
- 73% מבני הנוער רואים את עתידם בישראל לעומת 87% מן המבוגרים. רק 52% מבני הנוער מרגישים שהם חלק מן המדינה ומבעיותיה, לעומת 73% מן המבוגרים.
הנוער הישראלי בשנת 2004 המסתמן מן הסקר הוא נוער קונפורמיסט שאינו שונה בהרבה מכלל האוכלוסייה. בהיבטים מסוימים הנוער מביע הרגשות ותפיסות חיוביות יותר מן המבוגרים בנוגע למצב הדמוקרטיה בישראל, וכן הוא מביע אמון רב יותר מן המבוגרים במוסדות פורמליים מסורתיים, כמו הכנסת, המפלגות וההסתדרות. עם זאת, המידה המועטה של העניין והידע שיש לנוער בפוליטיקה, תמיכתו בסרבנות וכמיהתו למנהיגים חזקים הן נורה אדומה המחייבת בחינה מיוחדת. שני הפנים הללו של הנוער שנתגלו בסקר מרמזים על תפיסתו את הדמוקרטיה: בעיניו היא פורמלית יותר משהיא מהותית ערכית. תפיסה זו, המדגישה את המסגרת ולא את המהות, מעלה תהייה בעניין צביונה של הדמוקרטיה הישראלית בעתיד.
סקר הנוער נערך במרץ 2004 וכלל 585 צעירים יהודים וערבים בגילים 15-18. להלן ממצאים נבחרים ממדד הדמוקרטיה הישראלית 2004 כולל סקר עמדות הנוער:
שביעות רצון מן הדמוקרטיה בישראל ותמיכה במאפייני משטר דמוקרטי
ככלל הנוער שבע רצון מהדמוקרטיה יותר מהמבוגרים (53% לעומת 45% בקרב המבוגרים), והוא מתון מהם בנטיותיו האנטי-דמוקרטיות. עם זאת, אמירות לא דמוקרטיות רווחות למדי גם בקרב בני הנוער. בולטת במיוחד כמיהתו של רוב הנוער (60%) למנהיגים חזקים (כתחליף למסגרת החוקית) והרגשתם של למעלה ממחצית מבני הנוער שפוליטיקאים אינם נוטים להתחשב בדעתם של האזרחים.
תרשים 18 (עמ' 30) הסכמה עם היגדים לא דמוקרטיים
תחושת זיקה למדינה
מבדיקת הקֶשר למדינה והנטייה לרדת מהארץ עולה כי הרגשת השייכות של הנוער וזיקתו לארץ ולמדינה חלשות משל המבוגרים, אך הוא אינו נמוך באופן משמעותי: לעומת 87% מן המבוגרים, רק 73% מבני הנוער רואים את עתידם בישראל. המצב הביטחוני הוא בעבורם מניע עיקרי להגירה, לעומת המצב הכלכלי, שהוא המניע המרכזי אצל המבוגרים.
המצב בעייתי יותר בהרגשת השייכות למדינה: רק 52% מבני הנוער מרגישים שהם חלק מן המדינה ומבעיותיה, בהשוואה ל-73% מן המבוגרים. במידת הגאווה בישראליות לא נמצאו הבדלים בין בני הנוער לבין המבוגרים - 79% מבני הנוער ו-79% מהמבוגרים מרגישים גאווה רבה או מסוימת להיות ישראלים.
בנוגע למידת שביעות הרצון של הנוער משיעורי האזרחות ומהיותם הכנה לאזרחות טובה במדינה, 57% הביעו שביעות רצון מלימודי האזרחות, לעומת 41% מן המבוגרים המחזיקים באותה דעה. מפילוח הנוער לפי מסגרות החינוך עולה כי שבעי הרצון ביותר הם תלמידי החינוך הממלכתי-דתי, אחריהם תלמידי החינוך הממלכתי, ורק במקום השלישי התלמידים בבתי הספר הפרטיים ובבתי הספר הדמוקרטיים.
עניין בפוליטיקה
ככלל, מידת העניין והמעורבות של בני הנוער נמוכה במידה ניכרת מִשל המבוגרים. למשל, 67% מהמבוגרים הישראלים מתעניינים בפוליטיקה לעומת 50% מבני הנוער.
דפוסי מחאה והתנגדות
43% מבני הנוער הביעו תמיכה בסרבנות לשרת בשטחים ובסירוב לפנות יישובים, לעומת כ-25% מהמבוגרים (וחשוב להזכיר כאן שלמרות זאת הנוער הביע מידת אמון גבוהה בצה"ל).
אמון במוסדות
מדי שנה בשנה נבחנת מידת האמון של הציבור במוסדות השלטון והמדינה. ב-2004 נמצא כי בצד ירידה ניכרת באמון במוסדות הפוליטיים (בעיקר בראש הממשלה, בשרי הממשלה ובכנסת), חלה עלייה במידת האמון בבית המשפט העליון, בפרקליטות המדינה ובמוסד נשיא המדינה.
נמצא כי שלושת המוסדות שהנוער נותן בהם אמון הם צה"ל, בית המשפט העליון והמשטרה, אם כי מידת האמון שלו בצה"ל ובבית המשפט העליון נמוכה מהאמון של המבוגרים בהם. עוד מעניין לציין כי הנוער נותן אמון רב יותר מן המבוגרים בכנסת, במפלגות, בהסתדרות וברבנות ונוטה יותר מן המבוגרים לראות בכנסת, ולא בבית המשפט העליון, את המוסד המגן על הדמוקרטיה.
תרשים 16 (עמ' 27): 'אמון במוסדות, 2004 לעומת 2003'
תרשים 21 (עמ' 34): 'אמון במוסדות, מבוגרים לעומת כלל הנוער'
הדמוקרטיה הישראלית, כפי שהיא משתקפת במדדי הכמות הבין-לאומיים, היא בעיקר דמוקרטיה פורמלית, ולה מערכת מוסדית דמוקרטית האמונה על תפקוד המשטר ועל ביצוע ההליכים הדמוקרטיים במדינה. בהיבט זה מצבה של ישראל טוב בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, בעיקר בזכות רמת הייצוגיות הגבוהה והציון הגבוה שקיבלה ישראל במדד המגבלות על הרשות המבצעת.
לעומת זאת נראה כי הדמוקרטיה הישראלית טרם הצליחה לסגל לעצמה את מאפייני הדמוקרטיה המהותית ולהטמיע את הערכים, התפיסות והתרבות הדמוקרטית, ובהיבט הזכויות מצבה מדאיג.
נקודות החולשה הבולטות של הדמוקרטיה בישראל הן אי-יציבות, וזו באה לידי ביטוי בחילופי שלטון תכופים, בתקופת החיים הקצרה של הממשלות ובמתיחות רבה הנובעת משסעים מטעמים לאומיים ודתיים.
שחיתות פוליטית
ההגדרה המקובלת לשחיתות פוליטית היא ניצול לרעה של משרה ציבורית כדי להשיג טובות הנאה או רווח אישי, והיא עומדת בסתירה לעקרונות בסיסיים בדמוקרטיה, ובייחוד לעקרון שלטון החוק. אחד הארגונים הבולטים בשנים האחרונות הפועלים נגד תופעת השחיתות הוא ארגון השקיפות הבין-לאומי (Transparency International), ארגון חברתי גלובלי ששם לו למטרה עולם נקי משחיתות.הארגון פועל נגד תופעות השחיתות, מקדם את השקיפות והישרה ברחבי העולם ומעלה את רמת המודעות הבין-לאומית בנושא. בין השאר הוא מפרסם מדי שנה בשנה את מדד תפיסת השחיתות הבין-לאומי, ובו דירוג של עשרות מדינות בעולם.
להרחבה ראו:
http://www.transparency.org
http://www.ti-israel.org
כפי שאפשר לראות בתרשים להלן, במדד לשנת 2004 ישראל נמצאת במקום ה-17 במדרג 36 המדינות בציון 7 אותו היא חולקת עם יפן.
תרשים 3 (עמ' 16): 'שחיתות פוליטית בהשוואה בין-לאומית'
מעניין להזכיר את מגמת השינוי בתפיסת השחיתות בישראל במרוצת השנים. התרשים להלן מציג את הציון של ישראל במדד תפיסת השחיתות של ארגון השקיפות הבין-לאומי בשנים 1996-2004. מדד תפיסת השחיתות מלמד על הידרדרות הדרגתית מאז 2001 - אז זכתה ישראל לציון 7.6 ולמקום ה-14 מתוך 36 מדינות. אבל בשלהי 2004 היא הגיעה למקום ה-17 בציון 7.
תרשים 4 (עמ' 17): 'שחיתות פוליטית בישראל, 1996-2004'