זכויות

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל מעריכים 94% שהדמוקרטיה בסכנה חמורה, במרכז – 71% ובימין 38% ● פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד, אבל כשני שלישים סבורים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו ● מבין מוסדות הציבור, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים – הממשלה, הכנסת, והמפלגות – הם הנמוכים ביותר.

האלימות המשטרתית שנחשפנו אליה בשבועות האחרונים אינה חדשה לאזרחי ישראל. כבר חודשים ארוכים ואף שנים שאנחנו עדים לאלימות קשה מצד שוטרים כלפי מפגינים שלא בוחלת באף מגזר. פגיעה בחופש המחאה היא חלק ממגמה רחבה יותר של פגיעה בחופש הביטוי, בתקשורת חופשית, ובמערכת המשפט - תהליכים המאפיינים נסיגה דמוקרטית.

באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.

בתקופה שבה ההפגנות חוזרות לרחובות נראה שהסובלנות וההכלה המתחייבות ביחס לכל הפגנה, בין בעד ובין נגד השלטון, אינן נר לרגלי מי שנותן את הפקודות. שלטון העושה דה-לגיטימציה להפגנות חותר תחת הדמוקרטיה ומזמין את המשטרה לפגוע בזכות להפגין, שאת חשיבותה הדגישו השופטים שדנו לאחרונה בכמה ממעצרי המפגינים.

הסקר הקבוע נערך ביוני 2023, אך חלק מהשאלות נבדקו שוב בסוף 2023 ובתחילת 2024 • רמות ומדרג האמון במוסדות המדינה השתנו רק מעט • במדידה השנייה חל שיפור גדול במידת האמון במשטרת ישראל • בית המשפט העליון עומד בשתי המדידות בצמרת דירוג האמון בציבור הערבי.

ביטול חוקים במסגרת בג"ץ נעשה בהתאם לחוקי היסוד, והוא ממש לא חריג בעולם הדמוקרטי. מאז הקמתו בשנות החמישים ועד היום בג"ץ ביטל רק 24 חוקים – ובהם חוק יסוד אחד - בעיקר משיקולים של פגיעה קשה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.

אישור היועמ"שית להפגין בנתב"ג מתוקף היותו מרחב ציבורי והאור הירוק לפזר את ההפגנה רק אם יש הסתברות לפגיעה קשה בסדר הציבורי מיישמים נכונה את הדין הבין-לאומי, המחייב את ישראל לאפשר את מימוש הזכות להפגין בדרכים לא אלימות. השוואות שנעשו בתקשורת בין האכיפה במחאה הנוכחית לבין זו שננקטה בהפגנות אחרות ואלימות בהרבה אינן רלוונטיות.

אין מקום להקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש במדינת ישראל. הקמה של גוף חדש כזה, לא רק שלא תקדם את התכליות לשמן החליטה הממשלה על הקמת המשמר הלאומי, אלא אף צפויה לסכל את הגשמתן של תכליות אלה ולגרום לקשיים נוספים. תחת ההקמה של גוף שיטורי־ביטחוני חדש, יש לחזק את משטרת ישראל במשאבים וביכולות, ולחולל שיפור ניכר באופן ההתמודדות של משטרת ישראל עם אכיפת חוק כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים, בדגש על החברה הערבית, לצד שמירה על עצמאותה, וחיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח על פעולתה.

הצעת החוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי ולשוטרים בכירים סמכות להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים נגד אזרחים ישראלים ללא הליך הוגן דרקונית ומסוכנת, ויש להתנגד לה בכל תוקף.

מאמר זה רואה אור בעברית באישור מכון הנס קלזן בווינה

הצעת החוק תאפשר לשר להורות על מעצר של חצי שנה בנימוק של "סכנה לביטחון הציבור" ולהטיל מגבלות דרקוניות למשך שנה, בין השאר על תנועה ועבודה. זהו ניסיון לעקוף את ההליך הפלילי, שיחשוף את האזרחים לפגיעה ללא הליך הוגן או יכולת להתגונן ובאופן שאין לו אח ורע בדמוקרטיות אחרות.

התיקון לפקודת האגודות השיתופיות יפתח צוהר לחדירה לפרטיות בתהליך הקבלה, ליחס גזעני ולהדרת מיעוטים מיישובים קהילתיים.

ההסמכה הנדרשת לשימוש במערכת לניבוי פשיעה צריכה להיות ברורה ומפורשת. בצדה נדרשת שקיפות כלפי הציבור, המחוקקים ושומרי הסף בפרט ביחס להטיות השונות שבה.

הטלת חובות דיווח מידע פיננסי, ללא חשד להעלמות מס, נועדה אמנם לצמצם את העלמות המס אך מעלה חשש לפגיעה חמורה בפרטיות האזרחים. הסמכת רשות המסים לדרוש מידע פיננסי על קבוצות אזרחים בעלי סממנים דומים מעוררת גם סכנת אפליה ופגיעה בשוויון. זאת עקב הפניית חשדות כלפי אזרחים רק מתוקף השתייכותם לקבוצת אוכלוסייה מסוימת, וללא חשד ספציפי לעבירה על חוקי המס.

הצעת החלטת הממשלה אינה מבהירה מה הצורך במשמר, כיצד יובטח שלא יופנה באופן בלתי ענייני כלפי מיעוטים ומה חלוקת העבודה בינו לבין המשטרה. משמעותה עלולה להיות גם הגברת המיליטריזציה של אכיפת החוק, שעשויה לגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם.

השהיית החקיקה של התכנית לשינוי מערכת המשפט מספקת הזדמנות לראש הממשלה ולמנהיגי המפלגות מהקואליציה והאופוזיציה להקשיב לקולות העולים מהציבור ולהפוך את המשבר הזה לרגע חוקתי היסטורי.
עלינו לקדם הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה הכוללת 3 עקרונות יסוד:
1.עיגון זכויות אדם ומחויבות לשוויון ברוח ערכי מגילת העצמאות.
2.שמירה על עצמאות המערכת המשפטית והמקצועיות של הליך בחירת השופטים.
3.עיצוב כללי המשחק על בסיס דיון ציבורי רחב ועיגונם באופן שלא יאפשר לרוב קואליציוני מקרי לשנות את המצב החוקתי ולפגוע בערכי הדמוקרטיה.

התמיכה החד משמעית של הציבור, מימין ומשמאל, בהגעה להסכמות, מחייבת את המנהיגים כולם להצהיר כבר עכשיו כי יקדמו הסדרים אך ורק בהסכמה רחבה. קידום חד צדדי עלול להביא עימו השלכות קשות לביטחון, לחברה ולכלכלה.

ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.

התיקון לחוק זכויות החולה יאסור הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח. הוא בעייתי בפרט נוכח חלופות רבות המאפשרות התחשבות במקפידים על הפסח ופוגעות פחות בחברה החילונית והערבית.

דמוקרטיה היא גם הגנה על זכויות האדם, שמובטחת רק על ידי שלטון החוק, הפרדת רשויות ומערכת שיפוטית עצמאית. מותר לשנות, ולעיתים חייבים לשנות, אלא שהבסיס לכל שינוי מותנה ביצירת "כיפת ברזל" דמוקרטית שאחריה יש להתכנס לחקיקת לחוק יסוד: החקיקה.

על רקע הניסיונות לערער על הזכות להפגין, מסמך זה מציג בקצרה מושכלות יסוד הנוגעות לזכות זו מזווית תיאורטית והשוואתית. המאמר סוקר דוגמאות הממחישות את מרכזיותה של הזכות בישראל על רקע המורשת היהודית וההיסטוריה הישראלית ובוחן סוגיות קונקרטיות העומדות על סדר היום בראי הפסיקה.

הפרקטיקה שיתיר סעיף זה תאפשר הדרת מיעוטים ביישובים רבים ועלולה לגרור הדרת קבוצות בערים ובשכונות.

אין סיבה להניח שהכוח המוחלט ישמש רק ליישום מדיניות שתפגע בשוויון, בחירות או בחופש הדת, אלא לזכור שהוא עלול לשמש נשק לפגיעה בהליך הדמוקרטי עצמו, כפי שקרה בהונגריה ובפולין.

ההגבלות הקיימות בפולין מעלות חשש כי הממשלה תעקוב אחר נשים שיעברו הפלה, ועלול לפגוע גם בפליטות מאוקראינה שביקשו למצוא מקלט. יש לקוות כי הרוחות הרעות של פופוליזם ושמרנות המתקרבות גם לישראל ייעצרו.

פרסום שמו של סא"ל מחמוד ח'יר א-דין ז"ל העלה על סדר היום דווקא את חוק יסוד: הלאום, שכן הנוסח שלו מדיר אותו ועוד רבים כמוהו – המיעוטים שישראל היא גם ביתם. אנחנו רוצים לחנך את אזרחי ישראל לאור מסמך שמבטא את ה"אני מאמין" של המדינה ושכל אזרח במדינה יוכל להזדהות איתו. חוק יסוד: הלאום מספק את התשתית למסמך כזה ולכן ההתעלמות מקיומם של מיעוטים טעונה תיקון

מפלגת כחול לבן הודיעה כי תקדם פעם נוספת את הצעתה לעיגון הזכות לשוויון כ"חוק יסוד". מה משמעות החוק שרוצה גנץ להעלות בוועדת השרים? איך חקיקת חוק כזה יכולה להשפיע למשל על חוק השבות? ואיך החוק ישפיע על ההסכם הקואליציוני? התשובות לכל השאלות 

חוקרי המכון סבורים שהגיעה העת לשקול מחדש אם ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, המונעות מאלפי אזרחים ערבים לממש את זכותם לקיים חיי משפחה בישראל, ללא כל בדיקה פרטנית. מדובר בהסדר הפוגע קשות גם בזכותם של האזרחים הערבים לשוויון, שכן הוא מכוון, הלכה למעשה, כמעט אך ורק נגד קבוצת אזרחים זו

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה סבורים שיש מקום לתקן את נוסח חוק היסוד המוצע בתזכיר משום שהוא צר מדי בהיקף פריסתו בשלושה מובנים עיקריים: ראשית, תחולתו בזמן רק על חקיקה שתחוקק בעתיד; שנית, תחולתו על התחום הפלילי בלבד; ושלישית, יש בו גישה "רזה" להיקף חלק מהזכויות. נוסף על כך, ההגנה החוקתית שמוצע להעניק לזכויות המפורטות היא הגנה חלשה יחסית להגנה החוקתית המוענקת לזכויות אחרות בדין הישראלי

על רקע הפרסום בכלכליסט, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון, מציינים כי אם אכן הפרסומים נכונים הפרשה מעידה על איבוד האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון שחובה שיתקיימו בכל מדינה דמוקרטית

לצד זאת, יש לתקן את ההסדר כדי לרכך את הפגיעה בזכויות אדם ולהבטיח את הזכות להליך הוגן.

במקום לעסוק בחקיקה, צריך לשנות פרדיגמה: מי שמנסה לתת למשטרה טכנולוגיות המשמשות ללוחמה בטרור, למעשה מבקש לתת לה אפשרות להשתמש בפצצות מצרר ולא באלות. בשיטור פנים לא מחפשים חיפוש לרוחב

הסערה הגדולה שהתעוררה בעקבות פרשת השימוש של המשטרה ברוגלה של NSO מסתירה מאחוריה את העובדה שברור איך ניתן היה להימנע מהמקרה הזה: בעזרת חקיקה מקיפה שתעסוק בעולם הסייבר והמעקבים הדיגיטליים, לצד כלי פיקוח קשיחים – בדיוק כמו אלו שקיימים בגרמניה ובבריטניה

האם החוק מאפשר שימוש בתוכנות ריגול נגד כל אזרח, ומי מפקח על כך? האם יש דרך לדעת שעוקבים אחרינו? כל התשובות לשאלות שמאחורי פרשת הריגול של משטרת ישראל

על אף ההכרה בכך שהמדינה אינה נמצאת במצב חירום קיצוני המצדיק הכרזה קבועה זו, ההכרזה על מצב חירום מוארכת על ידי הכנסת מדי שנה. הגיעה העת להביא לסיומה, על ידי הצבת מועדים מחייבים לסיום הליכי החקיקה הדרושים

חוק האזרחות והכניסה לישראל אומץ בשנת 2003 כהוראת שעה זמנית. כעת יש לשקול מחדש אם אכן ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות בחוק, ואם קיימות חלופות שבכוחן למזער את הפגיעה בזכויות האדם הכרוכה בהסדר

חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע כי לא יוענקו היתרי שהייה בישראל לתושבי השטחים הפלסטינים או לאזרחים או תושבים של מספר מדינות עוינות. תוקפו הוארך מדי שנה, והוויכוח הנוכחי עוסק בהצעת הממשלה להאריכו בשנה נוספת. האם הוא נחוץ מבחינה ביטחונית ומה משמעות אי הארכת החוק?

דווקא בימים אלה ולאור משבר הקורונה, שהוביל בשנה האחרונה לפגיעה בזכויות ובחופש האישי של כולנו, שווה להבין עד כמה מעמדם של חוקי היסוד שלנו רעוע.

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שמונעת מאזרחיה לשוב אליה. התנערותה מאחריות על חייהם ובריאותם של אזרחיה בחו״ל מצביעה על שבריריות מעמדן של זכויות ותפיסות היסוד שמרכיבות את האמנה החברתית הישראלית. שיקומן יהיה לפתחנו ביום שאחרי הקורונה

פעולות הממשלה להגבלת כניסת ויציאת אזרחים ותושבי קבע ישראלים חורגות מגבולות המידתיות, וננקטו על רקע חוסר היכולת של המדינה לאכוף מגבלות בידוד לחוזרים לישראל באפקטיביות. גם בהשוואה בינלאומית, לא נמצאו הגבלות כה גורפות על הזכות של אזרחים להיכנס למדינה

עידוד התחסנות באמצעים התנהגותיים ובאמצעות שכנוע הוא בעל תכלית ראויה, אולם ישנם אמצעים שעשויים להיות אסורים ופוגעניים. לפיכך, על המדינה למצות ככל האפשר אמצעי הסברה ושכנוע שאין בהם פגיעה בזכויות כלל ולהיזהר בהפעלת אמצעים, בעיקרם מתן תמריצים, כך שהפגיעה בזכויות תהיה מינימלית

הצעת החוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, היא תיקון מתבקש ואלמנטרי שחייב להכלל ואף נכלל בכל חוקה של מדינה דמוקרטית, חוץ מאשר במדינת ישראל. בכוחו של חוק השוויון לחולל שינוי ולחזק את תביעתם של נשים, להט"בים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים, ואוכלוסיות אחרות, לשוויון בפני החוק

המאמצים להגביל את התפשטות הנגיף הובילו למגבלות חסרות תקדים, שהובילו לשיח ציבורי חשוב ומבורך בשאלות הנוגעות לזכויות אדם, אולם משבר הקורונה הוביל להתפתחויות מדאיגות שצריכות להדליק נורות אזהרה לכולנו

בעיצומו של הוויכוח הציבורי בין הפגנות למתווה התפילות, החשש הוא כי במטרה לקבל לגיטימציה להגבלת זכויות פוליטיות, כגון חופש הביטוי, הממשלה עלולה לפעול בצורה נמרצת מדי ולהגביל זכויות לא פוליטיות, כגון הזכות להתפלל ולהתחתן

תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), המבקש להחריג את מתקני המעצר הביטחוניים מסטנדרט מינימלי שנקבע בידי בית המשפט כסטנדרט חוקתי, כולל הוראות שמביאות לפגיעה קשה ומשמעותית בזכויות אדם ושלטון החוק, כמו גם שולל מהציבור כל אפשרות לעקוב אחר הנושא

תזכיר חוק הגנת הפרטיות, כמו גם תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, הם צעד בכיוון הנכון, אולם חוק הגנת הפרטיות דורש שינוי מן היסוד במהלך מרכזי ואחיד. אי אפשר לספק הגנה ברמה נאותה לזכות היסוד לפרטיות באמצעות תיקוני חקיקה בשיטת טלאי על טלאי, אשר נשענים על חוק מיושן, המותאם למציאות בדרך של פרשנות יצירתית

ללא אפליה בין הפגנה אחת לאחרת, ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות כמוצא אחרון: מוטב שרשויות החוק בישראל יבחנו בהקדם את נהלי הטיפול בהפגנות לאור המסמך החדש בנושא של הוועדה לזכויות אדם של האו"ם

מאפייניה הייחודיים של הזכות להפגין מצדיקים את החרגתה מההגבלות המוטלות על חלק מהזכויות האחרות, כחלק מהמאבק בקורונה, במיוחד בעת הזו

על רקע מעצרו של תא"ל (מיל') אמיר השכל וההפגנות שנלוו לכך- חשוב להבין שהבעיה נעוצה במדיניות המעצרים של המשטרה, שהביאה לכך שמספרי המעצרים, כולל מעצרי השווא, תפחו מאז נחקק חוק המעצרים ב-96'. המצב הזה מצריך חשבון נפש מצד המשטרה, אבל גם מצד הציבור

הצעת החוק מאפשרת שימוש בסמכות חריגה המתירה פגיעה בזכות היסוד לפרטיות, ללא צו בית משפט באופן לא מידתי בעת הזו. יש לעגן מנגנון בחוק לחלופות אזרחיות, כולל לוחות זמנים, השקה, שיווק והטמעה, לטובת מניעת גרירת הרגליים והסתפקות בכלי הנוח של השב"כ לאורך זמן

ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שהפעילה את השירות החשאי לצורך מעקב מגעים בכפיה. יש לבחון חלופות למעקבים באמצעות יישומון ייעודי וקמפיין ציבורי שיעודד התקנת היישומון

המאמר סוקר את הדרכים שבאמצעותן התמודדה הרשות השופטת עם השלכות מגפת הקורונה: צמצום היקף פעילותה והניסיון להגשים את זכות הגישה לערכאות ואת פומביות הדיון באמצעים טכנולוגיים. המאמר מתמקד בשתי סוגיות ששינויים אלה ממחישים: אי-תלותה המוסדית של הרשות השופטת ומעמדו של שר המשפטים בה; והדילמות הכרוכות במעבר לבית משפט מקוון ומשודר

המאמר מנתח את הלקחים משלב ההכרזה על מצב חירום ואת שלב החקיקה במצב זה. הכותבים סבורים כי גם אם מתקיים מצב חריג ונדיר שבו הכנסת במלואה אינה יכולה לתפקד, אין בכך סוף פסוק המחייב העברת הכוח לממשלה. ראוי לאמץ במקרה כזה פיתרון של "כנסת זוטא לשעת חירום"

המאמר מציג בחינה ראשונית של האמצעים בהם נקטה ישראל במסגרת המאבק במגפת הקורונה בראי סעיף 4 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות, המסדיר מצבי חירום, וממנה עולה ספק ביחס לנחיצות ומידתיות של חלק מהאמצעים ולגבי אחרים מתעוררת שאלה לגבי עצם ההצדקה לאמצם בלי הכרזה חדשה על מצב חירום ובלי הודעה מיוחדת על כך לאו״ם

פסק הדין של בית המשפט העליון, המדגיש את פערי הכוחות בין המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון לבין הפלסטינים, הוא תמרור אזהרה לקראת תוכניות החלת הריבונות הישראלית

השתתפות פוליטית של פלסטינים מהשטחים היא מחויבת מהמציאות של כיבוש ארוך טווח, עד שהגדרה עצמית לאומית תושג באמצעות הסכם. עמדה כזו מסרבת להכיר בחוקיותו של סיפוח חד צדדי ומתעקשת על הזכות להגדרה עצמית של כולנו. אולם בינתיים, לא ניתן להחזיק את הפלסטינים כבני ערובה במעמדם כ"תושבים מוגנים" בשטח כבוש

ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמה פסיקתית בקרב חלק משופטי העליון, ביחס לזכות העמידה הציבורית אשר הרחיבה את העיסוק בתופעה שמכונה בקרב המשפטנים "עותר שמתעבר על ריב לא לו". עם זאת, פסק דין חדש מהשבוע שעבר מלמד על תופעה חדשה ומטרידה בהרבה מהרחבת זכות העמידה - ה"נפגע מהשלטון המפחד לריב את ריבו"

אכיפת איסור הכנסת החמץ לבתי החולים דרשה הפעלת סמכויות ביטחוניות מצד המאבטחים, שהוסמכו לשמור על הסדר הציבורי. זהו מעשה כלאיים לא חוקי שאינו יכול להיחשב כפשרה סבירה, ועלול להיות פתח להמשך השימוש בסמכויות אכיפה לצרכים בריאותיים. טוב עשה בג"ץ שבלם זאת

הגבלות המרחק ואיסור היציאה מהבית למרחב הציבורי פוגעות באחת מהזכויות הבסיסיות ביותר, חופש התנועה. האם יש צדק בדבר, או שהוא נעשה רק מטעמי הפחדת הציבור על מנת שימשיך להקפיד על ההנחיות?

בתקופה בה כולנו מתמודדים עם סכנת הקורונה, אין ספק שנדרש להתאים את הליכי החקירה והמעצר למציאות הקיימת, ולאפשר את הגמישות הנדרשת כדי להגן על בריאותם של החוקרים והעצורים כאחד, אולם קיימת חשיבות להבטיח יכולתם של העצורים לקיים קשר, גם אם טלפוני, עם עורכי דינם

50% מהציבור סבור שמצבה של ישראל טוב עד טוב מאוד; 58% מהישראלים סבורים שהשלטון בישראל מושחת; 55% חושבים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה; המתח בין ימין לשמאל מדיני- פוליטי הוא השסע החברתי החמור ביותר; אחריו המתח בין יהודים וערבים

האם יש חיה כזאת, חיפוש בטלפון הנייד ב"הסכמת" החשוד? גם כשחשוד נותן את הסכמתו לכך (וספק אם זו נובעת מרצונו החופשי), הוא לא מודע לכמות המידע האישי והרגיש שרשויות החוק יכולות לדלות מהמכשיר

חוק הגנת הפרטיות המיושן לא מתייחס לאופן בו מעובד המידע הנאסף על כולנו. הצעת חוק חדשה של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם מומחים מהמגזר הפרטי, האקדמיה, החברה האזרחית והממשלה, מבקשת להתמודד עם האתגרים שמביאה עמה הטכנולוגיה

השימוש בטכנולוגיות מעקב וזיהוי פנים כבר נעשה בשטחים, וכרגע אין מניעה שייעשה גם ברחובות ירושלים ותל אביב. לכן, יש לסגור את הפרצות בחוק הגנת הפרטיות כך שיתאים למאה ה-21 ויוכל להגן על פרטיותנו אל מול טכנולוגיות מתקדמות

טכנולוגיה חדשה לוקחת את הפייק ניוז צעד אחד קדימה, ומאיימת לערער את האבחנה בין אמת לשקר ולשנות את האופן בו אנו תופסים את המציאות. איפה עובר הקו בין טכנולוגיה למוסר, ומי משרטט אותו?

במעצר המנהלי כרוכות בעיות לא פשוטות. ביניהן ניתן למנות, למשל, את המתח עם עיקרון ההליך המשפטי ההוגן; הקושי ביישום מבחן הסתברותי ובהסקת הסכנה העתידית ממעשי העבר, תוך שימוש בחזקת "המסוכנות הנמשכת"; תלותו המשתנה של רף המעצר בנסיבות הזמן והמקום וסכנת "המדרון החלקלק" הנגזרת ממנה; האם משמעות הדבר שכלי זה אסור לשימוש בכל מקרה? האם תחת אסדרה ראויה מדובר באיזון מדתי בין הצלת חיים לפגיעה בחירויות הפרט? ואיך כל זה קשור להכרזה המתמשכת על מצב חירום במדינה?

המצדדים בפסקת ההתגברות בישראל מביאים את קנדה כדוגמה בה השימוש בפסקה מוגבל ומרוסן, אך ההבדלים בין ישראל לקנדה רבים, וגם שם נרמס עכשיו חופש הדת בחסותה. ההגנה על זכויות היסוד בישראל אינה חזקה גם ככה, ומתן כוח בלתי מוגבל לכנסת עלול להחלישה עוד יותר

המשפט המנהלי הוא אחד הכלים החשובים, ובישראל גם מהיחידים, לפיקוח על השלטון ועל האופן בו הוא מפעיל את סמכויותיו. היוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ והביקורת המנהלית על הכנסת והממשלה, יפגעו בשלטון החוק בישראל ולמעשה יעניקו לשלטון כוח בלתי מוגבל

האם צמצום מרחב הדיג בעזה נחשב לענישה קולקטיבית, ובכך לאמצעי פסול שנוקטת ישראל? כך או כך, יעילותו של העונש מוטלת בספק, בעוד הפגיעה בכלכלה בעזה פוגעת באזרחים חפים מפשע. על ישראל לשקול את התועלת הצפויה מצמצום מרחב הדייג מול נזקיו

החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע באופייה הדמוקרטי של ישראל, תהפוך את החוקה לכלי בידי הממשלה, תחליש את המשילות ותפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה שיש בה הגנה משפטית על זכויות חוקתיות

אילולא בג"ץ, לא היו לנו טייסות בחיל האוויר או בתי ספר ממוגנים בשדרות, ולא היה מי שידאג להשוואת השכר בין המינים, זכויות הקהילה הלהט"בית או יגביל את שכר הבכירים. הנה כמה דוגמאות למה חייבים לשמור על בג"ץ

חוקי היסוד במדינת ישראל, שנועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, עושים זאת באופן חלקי בלבד, וכעת גם הם עלולים להירמס כתוצאה מחקיקת פסקת ההתגברות. חקיקה שכזו תחמיר את האיזון שבין שלוש הרשויות וחמור מכך – את יחסי הכוחות שבין השלטון לתושבי המדינה, ותהפוך את ישראל לחריגה בקרב שאר המדינות הדמוקרטיות

בימים אלה שגרעין הליבה של הדמוקרטיה הישראלית ושלטון החוק עומדים בסכנה של ממש, נעים להיזכר בזמנים בהם עסקה הכנסת בקידום ערכים אלה ובזכויות האדם, ולא בניסיונות לחבל בהם

הדרישה לקיצוץ סמכויותיו של בית המשפט העליון ושינוי אופן בחירת השופטים כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני אינם למטרת השמירה על האיזון בין שלוש הרשויות, אלא ליצירת שלטון חסר מעצורים ומערכת משפט חלשה וחסרת שיניים

האם ככל שאנחנו מתקדמים עם הטכנולוגיה, הפרטיות שלנו הולכת ונעלמת? בשאיפה לייעל את השירות לציבור בגביית מסים, מעתה פרטינו האישיים יהיו חשופים לגורמים שלא קיבלו את הסכמתנו לכך, ואנו מסתכנים באיבוד שליטתנו על המידע האישי שלנו

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

בזמן כהונת הכנסת היוצאת חוקקו שני חוקים שפגעו פגיעה כמעט אנושה בארגוני החברה האזרחית - חוק העמותות וחוק שוברים שתיקה, שנועדו לדכא אותם ואת פעילותם. עלינו לוודא שהכנסת הבאה תנהג באופן מידתי ושוויוני יותר כלפי ארגונים אלה, ואולי אף תראה בהם גורם מסייע ולא עוין

החלטת שר הרווחה להקל בתנאי האימוץ המפלים זוגות חד מיניים, לא יכולה הייתה להגיע בתזמון סמלי יותר מאשר בשבוע שבו התכסו שלטי ארצנו במודעות קמפיין מסיתות והומופוביות מהסוג הנמוך ביותר, כפי שהציגה מפלגת יחד בראשותו של אלי ישי על נספחיה בשבוע שעבר

פסיקת בית המשפט העליון בעניין מוריה שלי נגד צה"ל, לפיה אין סתירה בין ההלכה לשירות צבאי לבנות, בעייתית ומסוכנת. אם יש מספיק רבנים הסבורים ששירות צבאי אסור על פי ההלכה, דרישתה של החיילת לפטור לגיטימית. שום שופט עליון ככל שיהיה, אינו יכול להגיד לה כי "אין סתירה אינהרנטית" בין רצונה לשמור את ההלכה לבין השירות הצבאי

הזכות להישכח נולדת מתוך כך שהזיכרון הדיגיטלי אינו שוכח דבר. היא מבוססת על זכותו של אדם להזדמנות שנייה. האם הזכות להישכח מעוגנת בישראל?

"חדירה לפרטיות", "פגיעה בפרטיות", "הגנה על הפרטיות", "הפרטיות מתה" - ביטויים אלה ואחרים נשמעים תכופות בשיח הציבורי בימינו; אבל מהי בעצם פרטיות? מה משמעות המושג? מדוע היא מעסיקה אותנו? האם היא חשובה לנו בכלל? להלן ננסה לעמוד על התשובות הפילוסופיות שניתנו לשאלות אלה

התפיסה הצינית לפיה הפרטיות מתה שגויה, ובמובנים רבים יש להתייחס לפרטיות כמלכת זכויות האדם בעולם הדיגיטלי. המאמר מצביע על שלושה היבטים של הזכות לפרטיות שנעשו רלוונטיים במיוחד בעולם הדיגיטלי

כחברה בעלת שסעים ומחלוקות רבים מספור, החברה הישראלית לא יכולה, ולא צריכה לחכות לממשלה כדי לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי

דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

בזכות קביעת בג"ץ, ובניגוד לשיקולי התקציב ועמדתה של ממשלת ישראל, מוגנו כל הכיתות בעיר שדרות. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

אם צריך לסכם את הר התובנות וההמלצות בדו"ח המנסה להסביר את ההצלחה הצרפתית בהתמודדות עם הפצה המונית של מניפולציית מידע מוכוונת פוליטית, אלה יהיו ארבעה דברים – מודעות, שיתוף פעולה, שקיפות ואומץ כלכלי-פוליטי

השבוע עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתמיכת שרת המשפטים הצעת חוק "פסקת ההתגברות המצומצמת" הצעת החוק נועדה לאפשר חקיקת חוקים שנוגעים ל "מסתננים", שלא יעלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במונחים משפטיים מבקשים נבחרינו לעקוף את החלטות בג"ץ בנושא מבקשי המקלט שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולם

תארו לכם שחוק הלאום היה נפתח בקביעה הבאה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומדינתם של המיעוטים הלאומיים החיים בה". זו אינה הצעה חדשה של גוף פוסט ציוני לשינוי חוק הלאום, אלא תרגום ויישום לישראל של פרק ההקדמה לחוקה של מדינת לאום מובהקת- קרואטיה

במאבק סביב מעמדם של הלהט"בים והזכויות שצריכות להינתן להם נחצו קווים אדומים, ונשפכו, במובן של הלבנת פנים, דמים. כשפוליטיקאים או אישי ציבור מתבטאים באופן פוגעני, הם חוטאים לתפקידם ולשולחיהם, כשרבנים עושים זאת בשם שמיים הם עלולים לחללו. במאבקים הללו, ולו מתוך שיקול ענייני, מצווה לומר דברים נשמעים ובאופן שיישמע על ידי כלל הציבור וירבה אהבת תורה ולא להיפך

אסור להיכנע לדמגוגיה. צריך להישיר מבט אל המציאות ולהבין, שלא סביר שנוכל לגרש בקרוב את מבקשי המקלט. הגיע הזמן לאמץ פתרון אמתי שיסייע לכלכלת המדינה, יפתור את מצוקת תושבי דרום תל-אביב, ישמור על מעמדנו הבינלאומי ועל אופייה של המדינה גם כיהודית וגם כדמוקרטית

חוק נתוני תקשורת שנחקק לאחר דיונים לא מעטים בכנסת ואף נדון בבג"ץ מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות בישראל לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם. אבל, בניגוד למה שמבקש החוק הנוכחי לקבוע, קבלת המידע מותנית באישור בית משפט. נשאלת השאלה- מדוע מבקשים ליצור מנגנון עוקף להליך זה? אם אין מדובר במקרה חירום מדוע הצעת החוק מבקשת להימנע מהצורך לפנות לבית המשפט?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק זכויות החשודים בחקירות: "חיזוק ההגנה על זכותם של נחקרים וחשודים להליך הוגן"

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

למערך הסייבר סמכויות לגשת לחומרי מחשב, לאסוף ולעבד מידע, והכל לצורך זיהוי של פגיעות אבטחת סייבר. הצעת החוק אמנם מזכירה את הצורך להתחשב בזכות לפרטיות, אבל אין מגבלות מספקות על השימוש במידע שנלקח – לכמה זמן מותר לשמור אותו? האם אפשר להעביר אותו ממערך הסייבר אל המשטרה? אל גורמים נוספים? האם יש צורך בכל המידע הזה,? על כל דבר שאנחנו עושים במרחב המקוון, והאם הוא לא ישמש, בעתיד, כדי ליצור פרופילים התנהגותיים עלינו האזרחים, ולהפנות אותם נגדנו?

על פי חוק לרבנות הראשית יש מונופול מוחלט על נישואין וגירושין של יהודים בישראל. למי שאינם רוצים בנישואין ברבנות, או שמסיבה הלכתית לא יכולים להינשא נישואין דתיים ('פסולי חיתון') אין דרך להינשא בגבולות מדינת ישראל

בשיאו של גל הפיגועים שכונה "אינתיפאדת הבודדים", באוקטובר 2015, מוסטפה חטיב, תושב ירושלים בן 17, ביצע פיגוע דקירה בו נפצע קל שוטר מג"ב האם הדבר מצדיק לשלול את רישיון הישיבה בישראל של אמו של המחבל? המוקד להגנת הפרט, שייצג את האם בהליך, רואה בפרקטיקה שנפסלה בערר ענישה קולקטיבית. האמנם ניתן לתאר כך את הניסיון לשלילת מעמד אמו של המחבל?

כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת

בדיון על פסקת ההתגברות, כדאי להרחיק את המבט ולשאול: כיצד נהגה הכנסת כאשר ביקשה לבצר ערכים חשובים בעיניה מפני רוב מקרי של חברי כנסת? האם מוצדק הפער לפיו אפשר לשלול את זכותו של חבר כנסת ברוב של תשעים חברי כנסת, בעוד שאת זכויותיו של האזרח הפשוט די לשלול ברוב של ששים ואחד חברי כנסת?

לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון אחרי מבצע "שובו אחים" וחטיפת הנערים בקיץ 2014 הראה שיותר מארבעים אחוז ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה לא נכונה אחת במהלך ימי המבצע.  בתקופה האחרונה הולך ומתברר שחלקן של הרשתות החברתיות בהפצת דיס-אינפורמציה, עשוי להוות איום של ממש על יכולתנו לתפקד כחברה ועל מימושו של הליך דמוקרטי תקין, במיוחד בתקופות של בחירות

אם תתקבל הצעה לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון תהפוך כנסת ישראל, הנשלטת בפועל על ידי ממשלת ישראל, לאחד המוסדות המחוקקים החזקים ביותר בעולם. בכנסת ישראל לא קיימת אף מגבלה פוליטית על סמכות החקיקה. פגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים משמעותה שכוחה של הכנסת יתחזק כל כך, עד שהיא תהפוך למוסד בעל כוח מעל ומעבר למקובל בכל דמוקרטיה מערבית

נראה שהממשלה נחושה לשנות את האיזון הקיים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. הכנסת היא הגוף הנבחר המייצג את הרצון הקולקטיבי של האזרחים. אל לו לבית המשפט להעיז פנים, להתנשא, ולפסול מה ש"העם" מעוניין בו באמצעות נציגיו הנבחרים

המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הטיפול במבקשי המקלט: "מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על זכויות האדם והחוק הבינלאומי"; "יש להנפיק בהקדם אשרות מתאימות למבקשי המקלט שיישארו בישראל ויאפשרו להם לצאת לעבוד ולקבל זכויות רפואיות וסוציאליות"

פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה מצביעה על סכנה ממשית וברורה וחייבת לשמש כקריאת השכמה לכולנו. לפי החשד, החברה שנשכרה על ידי אנשי הנשיא טראמפ במהלך קמפיין הבחירות, עשתה שימוש במידע אישי של כ-50 מיליון ממשתמשי פייסבוק לניתוח התנהגות הבוחרים האמריקנים בניסיון להבין כיצד ניתן להשפיע על השקפתם הפוליטית

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

לפני כשבועיים הורה שר החינוך לאנשי משרדו שלא להשתתף בכנס שארגנה האגודה לזכויות האזרח, כיוון שהיא "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים". שירתי עשרים וחמש שנים בשירות הביטחון הכללי, בין השאר כיועץ המשפטי של השב"כ. מבין ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בולטת בגישתה העניינית, הרצינית והמנומקת ולכן טיעוניה זכו תמיד לקשב רב בכל מערכות השלטון 

החלטתו של שר החינוך לבטל את השתתפות עובדי משרד החינוך בכנס האגודה לזכויות האזרח שהתקיים בשבוע שעבר, ואמירתו כי החלטתו בוצעה עקב המידע כי האגודה "פועלת באופן עקבי להגן על מחבלים שרצחו ישראלים", מעלה חשש כי תפיסת השר את זכויות האדם אינה מתיישבת עם אותם הערכים אשר על הנחלתם לתלמידי ישראל הוא מופקד

ממשלת ישראל מנהלת מלחמת חורמה נגד "שוברים שתיקה". במסגרת המלחמה עלתה דרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד דובר "שוברים שתיקה", על דברים שאמר באירוע פומבי. שרת המשפטים פנתה בדרישה דומה ליועץ המשפטי לממשלה - פניה שיש בה פוטנציאל מזהם. לאחרונה הפכה הפרקליטות כלי שרת במערכה הזו.

הפשרה אליה הגיע הסכסוך המתוקשר בין העיתונאי גיא לרר לבין ערוץ 10, בנוגע לשאלת הבעלות על עמוד הפייסבוק של תוכנית הטלוויזיה "הצינור", מציבה את קהל משתמשי הפייסבוק בפני בעיה: אם פייסבוק תחליט עבור המשתמשים שהם יעקבו אחר עמוד מסוים (מה שיקרה אם "יוכפל" העמוד של הצינור), מידע אישי יגיע לצדדים שלישיים שהמשתמשים לא בהכרח מודעים להם ובוודאי שלא נתנו את הסכמתם לכך

כיצד המדינה עושה שימוש במעצרים מינהליים כלפי פלסטינים וכלפי פעילי ימין ומהו זמן מעצר המנהלי המקסימלי המותר בחוק? האזינו לפודקאסט בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' יובל שני.

בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

חוק הגנת הפרטיות בישראל תוקן בשנת 2007 ולא נראה שהמחוקקים צפו את תדירות הפגיעות בפרטיות והפיכת דרישת "ההסכמה" לפארסה. כך, למשל, מי שהתקין אפליקציית פנס חינמית בסלולרי, "הסכים" על הדרך להתקנת תוכנת ריגול על מכשיר הנייד שלו

נימוק ההגנה על הפרטיות אינו נותן לנו את הזכות לדכא ביקורת על השלטון. כשאנחנו משתיקים את מי שמנסים להסב את תשומת לבנו לדברים שאנו מעדיפים לא לראות, אנו בעיקר פוגעים בעצמנו כחברה

סיפור יציאת מצרים לימד עם ששועבד כיצד לנהוג בזר ובגר. עלינו להפנים את הלקח הזה גם כיום

עבור אזרחי ישראל הערבים הרואים עצמם כפלסטינים השוויון אינו מתמצה בקבלת ערבים למקומות עבודה או במתן זכויות לבניה. הוא מלווה אותם בכל צעד ומחלחל מאי הכרה בזכויות הלאומיות שלנו ועד לאפליה שיטתית בכול תחומי החיים.

המדינה חייבת לנהוג בשוויון ובכבוד כלפי כל אזרחיה. ספק רב אם יכול להתקיים הלכה למעשה שוויון, כאשר שוללים את זהותו הפרטיקולרית- הדתית, התרבותית או הלאומית של ה"אחר".

שלוש שנים לאחר שהכנסת חוקקה את חוק ההסדרה בנוגע למעמדם של כ-2000 בתים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, בג״ץ הכריע לבטל את החוק בשל פגיעה חמורה ולא מידתית בזכויות

הפוסט של ראש הממשלה המציג הריסה של 11 בתים בקלנסווה כהישג פוגע באזרחי ישראל הערבים ובמרקם העדין שביחסי יהודים-ערבים. אפשר גם אחרת.

הניסיון להציג הגברה של אכיפת הריסות הבתים במגזר הערבי באותה הנשימה יחד עם הריסת עמונה מבטאת כשל במדיניות ובהקשר ואינה במקומה. במקום להתמקד בהרס- יש להשקיע בבנייה ובקידום החברה הערבית.

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי.

מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.

על רקע הדיון נוסף שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנוגע לחוק העמותות, מציינים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ההצבעה הצפויה על נוסח החוק מקוממת, בין השאר, על רקע העובדה שאפילו חלק מחברי הקואליציה שהופיעו לדיונים, הביעו התנגדות נחרצת על קידומו במתכונת הנוכחית המבחינה בין תרומות פרטיות לתרומות ממדינות.

לקראת הדיון ביום ראשון (6.3.16) בוועדת השרים לענייני חקיקה, בהצעת החוק המבקשת לאסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה, נשלחה חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת לשרים להתנגד לה.

על אדמות שני היישובים הבדואים עתיר ואום אל-חיראן, החליטה המדינה להקים יישוב קהילתי יהודי. בכדי לפנות את השטח החליטה המדינה כי בתי הכפרים ייהרסו, והתושבים שהועברו למקום על ידי המדינה מלכתחילה, יועברו כעת ליישוב חורה. בשולחן עגול שקיימנו במכון עלו מספר פתרונות שיאפשרו גם את הקמת היישוב היהודי וגם את יישובם מחדש של תושבי אום אל חיראן המקובלים על התושבים הבדואים. לקראת דיון בוועדת הפנים, קראו מאמר בנושא.

לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק העמותות והנוסח המתוקן שפורסם לחוק, שלחו פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס חוות דעת המבקשת לבלום את אישור החוק המדובר.

בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. 

אישור החוק, יביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחופש מידע ולחופש ביטוי למול הזכות לפרטיות באופן שישנה מהותית את המצב החוקתי הקיים. כך, החקיקה מרחיבה את הזכות להסיר קישורים למידע רחב יותר, דבר שיביא לא לעיגון הזכות לשיכחה אלא לעיגונה של זכות להסרת מידע שהוא חוקי על פי דין.

לרגל ט' באב מגיב ידידיה שטרן לפרופ' דוד אנוך שתקף התבטאות שלו בערב ההתנתקות: "מי שחושב שהיחסים בין בני אדם, החוט המקשר בני חברה אחת, יכולים להיות מבוססים רק על שורת הדין הפורמלי — החוק שקיבל הכשר שיפוטי — סופו שיחזה חורבן."

חוק ההזנה בכפייה אושר במליאת הכנסת. החוק, שסותר את כללי האתיקה הרפואית יפגע קשות בכבוד האדם של האסירים. סיטואציה שבה קושרים אדם ומזינים אותו בכח גורמת לו כאב וסבל, מפרה את האוטונומיה שלו עלולה לגרום לו נזק ולהביא למותו.

היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל. 

בשנת 1956 עברו בני שבט אלקיעאן, בהוראת המושל הצבאי, לאזור המצוי בחבל יתיר והתיישבו בו בכפר- אום-אלחיראן, המורכב משתי שכונות.

נדרשת הסדרה חקיקתית מקיפה של מעמדם וזכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט, ומי שאינם בני הרחקה למדינות מוצאם וזכאים ל"הגנה משלימה". יש לקוות שהכנסת החדשה תפעל בהתאם.

יש לקוות שמערכת הבחירות המתרגשת עלינו תהיה התמודדות של השקפות עולם ואג'נדות פוליטיות ברורות, וכי הציבור לא יאפשר למבקשים את אמונו לרקד בנשף מסכות. אין להסתפק בנושאים הקריטיים של מדיניות החוץ והפער החברתי הבלתי נסבל. חשובה כמותם שאלת זהותה של המדינה.

פסק הדין בו פסל בג"צ את התיקון לחוק הטיפול במסתננים, עורר מחדש את  ההצעות השונות להצר את צעדיו של בית המשפט. הצעה עיקרית מתמקדת בחקיקת חוק "עוקף בג"צ", המתגבר על חוק היסוד. תוספת זו עלולה להיות מכת מוות למגן העיקרי שיש לזכויות אדם ולמיעוטים בישראל.

ב-22 בספטמבר 2014 פסל בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות. פסק הדין המרכזי קובע כי שני ההסדרים פוגעים יתר על המידה בזכויות לחירות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות לכבוד,  ואינם עומדים בדרישת המידתיות. קראו את ניתוח פסק הדין.

אין מנוס מלשוב ולהציג את הפתרון המתבקש: הסדרה בחקיקה ראשית של מעמדם וזכויותיהם של מבקשי מקלט, פליטים מוכרים ומי שבקשותיהם להכרה כפליטים נדחו אך לא ניתן להרחיקם ומכאן שיש להעניק להם "הגנה משלימה". הסדרה זו אפשר שתיעשה במסגרת חוק הגירה לישראל או בחקיקה ייעודית לעניין זה. לעת הזאת יש לקוות שבית המשפט העליון יפסול את תיקון מס' 4 כמו שפסל את קודמו.

לאחרונה חוזרת ונידונה בכנסת מצוקתם של הזוגות בישראל שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואים דתיים – הדרך החוקית היחידה להינשא כיום בישראל. ברית הזוגיות (שלעתים נקראת גם "רישום זוגיות" או "חיים משותפים") היא אחת ההצעות הנידונות. 

חוות דעת שנשלחה לחברי ועדת השרים לעניני חקיקה לקראת דיון בהצעת חוק העמותות, ובה הם מתנגדים להצעה.

הידיעות על מעקבים של ארצות הברית אחרי ישראל, ואחרי האזרחים האמריקניים עצמם יוצרות כותרות מבהילות. האם באמת לא ידעתם שבעידן של מלחמה בטרור נרכשות מערכות ליירוט מידע כעניין שבשגרה? ההגנה על הפרטיות נדונה בהרחבה במסגרת הספר 'פרטיות בעידן של שינוי'. ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות חדירה לפרטיות באמצעות יירוט אלפי שיחות, האזנות סתר ומגוון רחב של אמצעים מתקדמים ומולם את החקיקה כמגיבה לשינויים אלו. קראו את המאמר

ועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק העמותות". אי-אפשר להפריז בחומרת העניין. מדובר בהצעת חוק מסוכנת לדמוקרטיה הישראלית ומסכנת את מעמדנו בעולם. מטרתה האמיתית היא להקשות על פעילותם של עמותות וארגונים שהשקפת עולמם אינה תואמת את השקפת המציעים. חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית הוא המפתח לקיומה של המדינה ולהשתייכותה לחברת המדינות הנאורות.

אישור הצעת החוק יהווה פגיעה קשה בחופש למתן ביטוי לעמדות הנמצאות בשוליים ופרושו טבעת חנק על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. אישור ההצעה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל ואינו מתיישב עם ערכיה היהודיים במיטבם. אישורה יגרום נזק לדמותה של המדינה, לתדמיתה ולמעמדה בעולם ויסייע בידיהם של מי שפועלים לדה-לגיטימציה של ישראל. 

ב-16 בספטמבר 2013 קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בפסק דינו בעניין אדם נ' הכנסת ואח' כי תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות מינואר 2012, שאִפשר החזקה של מבקשי מקלט במעצר לשלוש שנים, אינו חוקתי. מיד לאחר קבלת החוק, הצבעתי על קשיים משפטיים מהותיים העומדים בבסיס הסדר זה, הן מבחינת המשפט הבינלאומי והן מבחינת המשפט החוקתי הישראלי.

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' הבטיח כי המשטרה תפעל בכל הכלים, "כולל מעצרים מנהליים ומעצרי מנע" כנגד חברי ארגוני הפשיעה המאורגנת. שימוש נרחב במעצרי מנע כנגד ארגוני פשיעה עשוי להביא למספר תוצאות שאינן ראויות כמו מעצרי שווא רבים, פגיעה חמורה בזכות הפרט להליך הוגן ואף להוות תמריץ חסר לגורמי החקירה המשטרתיים. קראו עוד על משמעויות השימוש במעצר המנהלי. 

האבק מתחיל לשקוע מן ההמולה סביב פסילת בג"ץ את התיקון לחוק המסתננים. מאה ועשרים העמודים של פסק הדין עמוסים בדיונים משפטיים בסוגיה מהי ההתמודדות הראויה עם התופעה המורכבת של ההגירה הבלתי חוקית. אך פסקה אחת בפסק הדין מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תהליכי התוויית המדיניות בישראל. התמונה המטרידה הנחשפת היא בעלת השלכות רוחב בלתי מבוטלות. 

יהודים אמריקנים רבים מבקשים להחיל את המודל האמריקני של הפרדה מלאה בין דת ומדינה, גם על החיים הדתיים בישראל. הסירוב הישראלי לכך מתקבל כפגיעה אנושה בזכויות הפרט, ובעצם תפישתה של ישראל כמדינה מערבית-ליברלית.

מדוע תרומות שמקורן במדינות החשודות בהתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל פסולות, בעוד שתרומות מארגונים דתיים מחו"ל, או מאילי הון, הן לגיטימיות? על הצעת חוק העמותות.

המאבק בטרור חשוב וצודק מאין כמותו. כדי לנצח בו חייב להישמר האיזון בין שמירה על בטחון המדינה לבין שמירה על הליך הוגן ועל ערכי הדמוקרטיה. זו הזדמנות היסטורית לערוך דיון מושכל בחקיקה בקשר לטרור בישראל וחבל להחמיצה. זו גם הזדמנות לבטל כליל את תקנות ההגנה (שעת חירום). הגררות להסדרים לא לגיטימיים, תהיה ניצחון לטרור.

עו"ד עמיר פוקס בטור מפרגן ליוזמת המכון לאסטרטגיה ציונית בעקבות הקמת הארגון 'זכויות אדם כחול לבן'. 

בעיות של רדיפה אחר עיתונאים או חוקים מגבילי ביטוי הן רק חלק מהבעיות של התקשורת בישראל. סוגיות לא פחות מהותיות הן: שמירה על איכות העיתונות והסטנדרטים המקצועיים כשהבעלות על גופי התקשורת נמצאת בידי בעלי הון, התפקוד האתי והמקצועי של העיתונות הישראלית וסוגיית מעמדם של גופי אכיפת האתיקה העיתונאית. קראו את מאמרה של תהילה שוורץ אלטשולר.

לאחרונה הובאה בפני מליאת הכנסת לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8). התיקון לחוק מחייה סעיף שבג"ץ ביטל בעבר, אשר חסם את זכותם של תושבי השטחים לתבוע בגין נזקים שנגרמו להם ע"י צה"ל בזמן האינתיפאדה השניה. קראו את מאמרם של יובל שני ועדו רוזנצוייג.

זכות ההפגנה והמחאה נמצאת הקיץ במתקפה לאחר מפגן המחאה הדמוקרטית של השנה שעברה. ואולם אין להתפלא על כך לנוכח המגמה לחקיקה הפוגעת בחופש ביטוי המקודמת בשנים האחרונות בישראל. קראו את מאמרו של עמיר פוקס על הזכות להפגין.

חוק חקירת חשודים קובע חובת תיעוד חזותי וקולי במקרים שניכרת בהם חשיבות מיוחדת לשיקוף מהלך החקירה נאמנה כדי למנוע הפרות חוק ועיוות דין אלא שהוראת שעה שחוקקה בשנת 2002 מאפשרת מתן פטור למשטרה מחובת התיעוד החזותי כאשר מדובר בחשודים בעברות טרור. כעת, מבקש המשרד לביטחון הפנים להפוך אותה להסדר קבוע. לינא סבא מתנגדת להצעה קראו את מאמרה.

במאמרו "על פינוי ראוי ובלתי ראוי" טוען יאיר שלג כי פינוי המתיישבים בגבעת האולפנה ובמגרון, שבג"ץ לא אישר לעכבו, אינו ראוי. עמיר פוקס חולק על כמה מההנחות ומהקביעות המשפטיות והעובדתיות שמעלה שלג וכן על טיעונו המרכזי. קרא שתי דעות שונות במכון. 

הודעת הממשלה על סיום ההגנה הקבוצתית ל"נתיני" דרום סודאן וגירושם המתוכנן מישראל עוררו סערה ציבורית שהתעצמה לנוכח הידרדרות המצב ההומניטרי במדינה הצעירה והעימותים הצבאיים בינה לבין סודאן, שכנתה מצפון. רובי ציגלר טוען כי הגירוש המתוכנן מעורר שני קשיים משפטיים. קראו את מאמרו.

פרשת מעצרו של עדנאן חאדר ששבת רעב כמחאה על מעצרו, העלתה לתודעה הציבורית את סוגיית המעצר המנהלי. אלעד גיל חושב כי מעצרו של חאדר וההחלטה על שחרורו ערב הדיון בבג"ץ חשפו את חסרונותיו של המעצר המנהלי ואת הכשל הפנימי הטבוע בו.

בימים אלה דנה הכנסת בהקמת שתי ועדות חקירה פרלמנטריות לחקירת פעילותם של ארגוני זכויות אדם בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה מודאג ממגמה זו, החותרת תחת ערכי יסוד של המשטר הדמוקרטי – חופש הביטוי והשמירה על זכויות האדם. קראו על הקמת הוועדות ועיינו בפרסומי המכון בנושא.

ב 16.9.2013 בג"צ פסל את תיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות שאפשר את החזקתם של מבקשי מקלט במעצר ממושך. בהרכב מורחב של 9 שופטים נקבע כי התיקון אינו חוקתי ובטל. הממשלה – והכנסת – בחרו לפסוע בדרך שאינה תואמת הן את ההגנה על חירות האדם הקבועה במשפט החוקתי הישראלי והן את מחויבויתיה הבינלאומיות של ישראל לפי אמנת הפליטים.

בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת את התיקון לחוק המסתננים. רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים זרים, טוענת כי נתניהו וישי סימנו את המטרה, וכי הם מונעים דיון ציבורי אמיתי בסוגיה ומבססים אותו על נתונים שקריים.

ישראל היא המובילה מבין מדינות העולם בשיעור של העסקת עובדי קבלן. שיטת העסקה זו חצתה בישראל את הגבולות המצומצמים הנהוגים במדינות שונות בעולם. המצב במשק הישראלי משקף ניצול לרעה של הרעיון הבסיסי והוא מצטרף לסדרת עיוותים בשוק העבודה בישראל. קראו את המלצותיו של פרופ' ערן ישיב בנושא.

ועדת השרים דנה בהצעת חוק העמותות. מטרתה של הצעה זו ״לאסור על עמותות בישראל לקבל תרומות מממשלות וגופים בינלאומיים", זאת, "לאור פעילותם המתסיסה של ארגונים רבים הפועלים תחת מסווה של "ארגוני זכויות אדם". מדובר בהצעת חוק המפלה בין ארגונים התומכים בשלטון לבין ארגונים ביקורתיים ותכליתה לסכל את עיקרון שלטון החוק ולמנוע בירור של עובדות שנויות במחלוקת. קראו את מאמרה של שירי קרבס.

על רקע השביתה במשק שיזמה ההסתדרות והפרסומים הרבים בתקשורת הופנתה תשומת הלב הציבורית לשימוש הנרחב בקבלני עבודה או בחברות כוח אדם להעסקה זמנית של עובדים. תופעה זו, שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות, היא מעיוותי שוק העבודה בישראל.

לרשותם של עובדי הקבלן בישראל לא עומדת הגנה של איגוד מקצועי וגם חוקי העבודה אינם מגנים עליהם בפועל. כדי להגן על האוכלוסייה החלשה בישראל נדרשת עסקת חבילה שכוללת הגבלת ההעסקה של עובדי קבלן במשרדי ממשלה לעבודות זמניות בלבד יחד עם הגמשה מסוימת של תנאי ההעסקה במגזר הציבורי. 

פענוח דליפת מאגר מרשם האוכלוסין החזיר למרכז הבמה את הוויכוח על המאגר הביומטרי ושאלת בטיחות המידע. האם הוגי רעיון המאגר ומחוקקיו אכן ראויים שנסמוך עליהם בכל הקשור בחיינו ובחיי ילדינו?

התמודדות עם תופעת גירוש פליטים או זרים אחרים הינה מנת חלקן של מדינות רבות במאה העשרים ואחת. מה ניתן ללמוד מפסיקתו האחרונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניינם של פליטים המבקשים מקלט מדיני בבריטניה ביחס להתמודדות עם התופעה בישראל? קראו את מאמרו של עדו רוזנצוייג.

חוקים האוסרים תרומות מגופים זרים לארגונים בתוך המדינה נחקקו בשנים האחרונות במדינות כמו ונצואלה ורוסיה. מדוע נחקקים חוקים כאלה והאם זהו הסטנדרט הדמוקרטי אליו שואפת כנסת ישראל? קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ושירי קרבס.

החוק המכונה "חוק החרם" עבר דיון בוועדת החוקה ונמצא בשלבי חקיקה מתקדמים. פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס טוענים כי החוק פוגע פגיעה קשה בחופש הביטוי ולמעשה מיועד למנוע ביקורת פוליטית על מדיניות השלטון.

שביתת העובדים הסוציאלים מקורה איננו רק בהזנחה של המדינה את באי כוחה בתחום הרווחה או בהתחזקותו של האוצר כגורם מתווה מדיניות בישראל. היא מלמדת באילו ערכים ובאילו זכויות החברה הישראלית רואה זכויות מהותיות, ועל אילו אפשר פשוט לוותר.

מחר, 15.2.2011, תעלה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הצעת החוק למניעת חרם. ההצעה קובעת כי מי שיוזם או מעודד הטלת חרם על ישראל (ובכלל זה ההתנחלויות) או מעודד חרם כזה צפוי לתביעות אזרחיות ופליליות. מרדכי קרמניצר ושירי קרבס טוענים כי הצעת החוק פוגעת קשות בחופש הביטוי ומיועדת להשתיק ביקורת נגד הממשלה. קראו את מאמרם.

ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה שמטרתה "לחשוף" את האמת מאחורי ארגוני זכויות האדם בישראל נועדה למעשה להסתיר את האמת. ההחלטה תמריץ את המאמצים הבינלאומיים לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדי צבא ישראלים ותגרום לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

משנות התשעים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים (או "מהגרי עבודה"), בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה. אחת הדילמות המורכבות שתופעת העובדים הזרים מעלה נוגעת לשאלת מעמדם בכלל, ולשאלת זכותם לאזרחות בפרט. דילמה זו עלתה על סדר היום הציבורי בקיץ 2010, בוויכוח הנוקב על גורלם של מאות ילדי עובדים זרים. מאמר זה יסקור את מקורותיה של תופעת העובדים הזרים באופן כללי, יבחן את הרקע לה ואת התפתחותה בישראל, ידון במעמדם החוקי של העובדים הזרים בישראל ובעולם ולבסוף ידון בהרחבה בסוגיית ילדי העובדים הזרים בישראל.

אזרחותו של אדם היא זכות יסוד שממנה נגזרות שאר הזכויות שהוא זכאי להן כחבר בקהילה פוליטית (עוד על האזרחות ראו "אזרחות: מבט תאורטי והיסטורי" בגיליון זה). שלילת אזרחות פירושה אפוא הפשטת האדם מכל זכויותיו והדרתו אל מחוץ לקהילה הפוליטית. מאמר זה יתאר באופן כללי את הסנקציה של שלילת אזרחות ואת האופן שסנקציה זו מעוגנת במשפט המשווה ובחוק הישראלי הקיים.

אזרחות היא מעמד חוקי המעניק ליחיד חברות רשמית ומלאה בקהילה פוליטית-מדינית. בדמוקרטיות ליברליות האזרחות מעניקה זכויות כזכות ההצבעה, זכות ההתמודדות למשרות ציבוריות והשתתפות בפעילויות ציבוריות, אך גם דורשת התחייבות לשלם מסים ולעתים לשרת בצבא.
אזרחות נמצאת גם בלב הגדרתה של מדינת הלאום, יחד עם שטח המדינה. שטח המדינה מגדיר את גבולותיה הגאוגרפיים של המדינה, ואילו האזרחות מגדירה את גבולות אוכלוסייתה. שרטוט גבולות אלה מתבצע באמצעות חוקי האזרחות, הקובעים מיהו אזרח ובאילו דרכים אדם יכול לקבל מעמד של אזרחות (להרחבה ראו " אזרחות – מבט תאורטי והיסטורי", בגיליון זה).

מאמר זה סוקר את חוקי האזרחות ב-24 דמוקרטיות, את המגמות והשינויים שחלו בהם ואת הגורמים להם.

אחד הטובין החשובים ביותר שיש לאדם הוא עצם זכאותו לקבל טובין במסגרת מדינה כלשהי, קרי: להיות אזרח. ההכרעה בדבר שאלת האזרחות עשויה במקרים רבים לחרוץ, לטוב ולרע, את גורלם של אנשים. בחברה דמוקרטית להכרעה זו משנה חשיבות, שכן בניגוד לזכויות אדם הניתנות לכל אדם באשר הוא, זכויות פוליטיות מלאות מוקנות בעיקרון רק לאזרחים.

בעשורים האחרונים המושג "אזרחות", המלווה את הפילוסופיה הפוליטית המערבית מאז ימי יוון העתיקה, זוכה לפריחה מחודשת ודיונים עליו ועל משמעותו רווחים בעולם האקדמי, הפוליטי, התקשורתי והציבורי. הסיבה לכך היא הרלוונטיות הרבה של האזרחות לתהליכים עכשוויים – כמו למשל דמוקרטיזציה, מאבקים אתניים ולאומיים, תהליכי גלובליזציה כגון הקמת האיחוד האירופי והגירה רחבת היקף למדינות המערב (Shafir, 1998: 1-2) - והשאלות הנוקבות העולות בהקשר זה (על השפעתו של האיחוד האירופי על האזרחות, ראו המאמר "אזרחות העתיד" בגיליון זה; על אזרחות ומהגרי עבודה בישראל, ראו "עובדים זרים בישראל", בגיליון זה). 

שולמית אלוני מעמידה את ההיבט הדמוקרטי של מדינת ישראל, ובפרט את עקרון השוויון, כאבן היסוד של הגדרת האזרחות. היא מתקוממת על הלכי הרוח הגזעניים שאנו עדים להם לאחרונה, אשר עומדים לדעתה בניגוד לחזון המכונן של מדינת ישראל.

דוח הוועדה לזכויות האדם על מצב זכויות האדם בישראל מתאר אי-נחת הולכת וגוברת של הקהילה הבין-לאומית ממצב זכויות האדם בישראל. קראו את ביקורתו של יובל שני על הדוח וממצאיו.

לאחר הסערה שחולל חוק האזרחות, הצעת חוק חדשה מציעה לשלול את אזרחותם של אזרחים "לא נאמנים למדינה". לדעתם של שירי קרבס ומרדכי קרמניצר ההצעה היא פגיעה חמורה וחסרת תקדים בזכויות האדם. קראו את המאמר.

לאחר הסערה שחולל חוק האזרחות, הצעת חוק חדשה מציעה לשלול את אזרחותם של אזרחים "לא נאמנים למדינה". לדעתם של שירי קרבס ומרדכי קרמניצר ההצעה היא פגיעה חמורה וחסרת תקדים בזכויות האדם. קראו את המאמר.

מרדכי קרמניצר ורועי ששון מגיבים למאמר של דן כספי: זכות הצבעה רק לבעלי ידע בסיסי* וטוענים כי התניית זכות ההצבעה בבחירות בבקיאות פוליטית אינה ראויה וחותרת תחת עקרונות הדמוקרטיה.

בואו נודה בזה, יש משהו בדברי קלינטון, גם אם אינם תקינים פוליטית: הציבור הרוסי אמנם בורך בהון תרבותי, אך נשבה בדפוס של "הצבעה חמולתית" לרשימות עדתיות ימניות. ליברמן מתנה אזרחות בנאמנות? הנה התשובה.

השוואה בין בני האמיש לחרדים היהודים מאפשרת ללמוד משהו מן האופן שבו התמודדה הדמוקרטיה האמריקנית עם ה"חרדים" שלה. בדומה למחוקק האמריקני, גם על המחוקק הישראלי להבהיר לקבוצת קוראי התיגר כי ל"פטור" שהיא מבקשת יש מחיר גבוה - הדרה מהטובין הנלווים לציות לחוק ומילוי חובות אזרח. 

תגובתו של רונן שובל, יו"ר תנועת 'אם תרצו', למאמרה של שירי קרבס מערכת האתר נאמנה לעקרון חופש הביטוי ולכן היא מפרסמת מאמר זה אף שהיא מסתייגת מסגנונו.

בשנת 2005 דחה בית המשפט העליון את העתירות בעניין הקיצוץ בגמלאות הבטחת ההכנסה, שזכו לכינוי "בג"ץ הקיום בכבוד". פסק דין של בית המשפט החוקתי בגרמניה מראה שאפשר גם אחרת.

ב-15 במרס הצעת חוק ברית זוגיות עברה אתמול בקריאה שלישית ולמעשה אושרה כחוק. לכאורה מדובר בהישג גדול למי שתומך בפתרונות פשרה בין דתיים לחילוניים בכלל ובברית הזוגיות בפרט

המאבק לשוויון מעמדה של האישה, הפרוס על פני המאה הקודמת וראשית המאה הנוכחית, ידע בארץ עליות ומורדות, גלי תנופה ותקופות פסיביות יותר. בסיכום, ניתן לומר כי הוא עשה כברת דרך ניכרת מאז החל. ציון יום האישה הבינלאומי, ומעמדו של היום הזה בחברה הישראלית, שיקפו את ההתפתחות הזאת רק בדרך חלקית. בארץ, כבעולם, עברו על יום האישה תמורות מהותיות: הוא החל את דרכו כיום של מאבק פוליטי (על זכות הבחירה) ומעמדי (על זכויות האישה העובדת), השתלב במאבק הפמיניסטי הכולל על מעמדה של האישה בחברה, ולא התנתק מהמסורת של היותו יום של הוקרה לנשים.

חוק העזר של עיריית נס ציונה המאפשר מתן קנס להורים שילדיהם ייתפסו משוטטים בלילות ברחובות העיר, מתעלם מחלופות מעמיקות שמטרתן לחנך ולמנוע מעשים פליליים.

.המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי התפרסם באתר המכון מאמרו של פרופ' אייל גרוס. המאמר שלפניכם הינו מאמר תגובה של פרופ' פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג, נשיא, NGO Monitor למאמר זה. 

יום זכויות האדם הבין-לאומי מסמן רגע היסטורי שהתרחש לפני 61 שנים בו קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם. הייתה זו מהפכה מחשבתית ולפיה זכויות אדם אינן "עניינה הפרטי" של המדינה ויש להציב סטנדרט בין-לאומי לזכויותיו הבסיסיות של אדם.

הצעות חוק פרטיות של חוקי יסוד בנושאי זכויות אדם וחברה שנועדו לעגן את ערכיה של מדינת ישראל בכתובים במקום בהחלטות בית המשפט, מבהירות את הצורך בכינונה של חוקה ברורה אשר תקבע את סדרי העדיפויות והערכים של מדינת ישראל.

בימים אלה מתנהל בכנסת ובציבור מאבק על הצעת חוק שמסמיכה את הממשלה להקים מאגר ביומטרי. בינתיים נדחתה ההצבעה על החוק לתקופה של שנתיים, והקמה מעשית של מאגר הנתונים הומרה בתקופת ניסיון. לצורך כך יינטלו מאתנו טביעות אצבע ותצלום פנים, ואלה ישולבו במסמכי הזיהוי וייאגרו במאגר מידע.

בחודשים האחרונים התפתח ויכוח פילוסופי-ציבורי חשוב בשאלת ההצדקה של שיטות הפעולה שנקט צה"ל במלחמה האחרונה בעזה, ובתוך כך גם במוסריותה של תורת הלחימה העומדת בבסיסן של שיטות אלה ובקשר שלהן להתנהלות צודקת בעת מלחמה.

מאמרם של פרופ' מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס פורסם בעת הגשת הצעת החוק הקודמת על יד שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. להלן קישור לנוסח ההצעה המעודכנת שהוגשה ע"י משרד המשפטים באפריל 2012: http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/41283_x_AttachFile.doc להלן קישור לנוסח ההצעה המתוקנת שהוגשה לכנסת:  http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2056.rtf

פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ, ובכך לעקוף את בית המשפט. כיצד היא מיושמת בקנדה והאם היא מתאימה למערכת הישראלית?

המשפט הנוהג בישראל הוא ברובו מערבי, חילוני וליברלי, אבל הנישואים והגירושים נערכים בה על פי הדין הדתי. האם רעיון ברית הזוגיות יכול לפתור את המצוקות המתעוררות בשל מצב עניינים זה? מהם ההבדלים בין ברית זוגיות לבין נישואים אזרחיים? ברית הזוגיות– מחקר מדיניות חדש מאת ד"ר שחר ליפשיץ, מיוזמיו הראשונים של רעיון ברית הזוגיות.

נייר רקע לכינוס החמישי של המועצה הציבורית.

נייר רקע לכינוס הרביעי של המועצה הציבורית.

נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית

נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית

נייר רקע לכינוס החמישי של המועצה הציבורית.

בג"ץ פסל בעבר את החקיקה שתפגע בקבוצת מבקשי המקלט, אחת האוכלוסיות הפגיעות בישראל, ותשבש את גם מערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות.

הפיתוי לעשות שימוש יתר בתוכנות רוגלה וכישלון מנגנוני הפיקוח הקיימים, מצריכים חיזוק משמעותי של מנגנוני הפיקוח. על רקע זה, נדרשת נציבות מיוחדת לפיקוח על מעקבים מקוונים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על "חוק פסקת ההתגברות הצרה" לפיה הכנסת תכריע בענין מבקשי המקלט מבלי שבית המשפט יתערב: "זהו מדרון חלקלק שיאפשר לכל קואליציה עתידית- מימין, ממרכז ומשמאל- לפגוע בזכויות של כולנו. שינוי כללי המשחק בחוקי היסוד משיקולים פוליטיים צרים, נוגד את העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי תקין"

בימים אלו, אנו מציינים את יום השנה ה- 73 לכניסתה לתוקף של מגילת האו"ם. רבים מאיתנו מתייחסים במידה רבה של צדק, למועצת זכויות האדם כגוף פוליטי שבמסגרתו מדינות עושות שימוש לרעה במונח זכויות אדם, על מנת "לסגור חשבונות" זו עם זו. אך לארגון האו"ם, על כל חסרונותיו הרבים, ולגופים המקצועיים הפועלים במסגרתו, תפקיד חיוני בקידום הרעיון כי זכויות האדם מגיעות לכל אדם באשר הוא

בישיבת הפתיחה החגיגית של הוועדה המיוחדת שדנה בחוק הלאום הצהירו יו"ר הוועדה ושרת המשפטים, כי מדובר בחוק יסוד שנועד להגדיר את זהותנו כמדינה. אם כך- מדוע לאחר שהחוק עבר, הם טוענים שאין בו מקום גם לעיגון הזהות הדמוקרטית?

בשנים האחרונות המדינה לוקחת לעצמה עוד ועוד סמכויות ניטור, מעקב ואיסוף חומרים על האזרחים. לעיתים יש בכך צורך ביטחוני, אך לעיתים פוטנציאל הנזק לפרטיות עולה על התועלת, בייחוד כשניתן להגדיל את הפיקוח ולהקטין את היקפי השימוש בסמכויות אלו.

ההכרה בקיומה של "זכות טבעית" בחוק יסוד הלאום פותחת פתח לקיומה של מערכת-על טבעית, לה כפופה חקיקת הכנסת. המשמעות של ההכרה במשפט הטבעי, על זכויותיו הטבעיות של אדם, היא מהותית ביותר מבחינת המשטר הדמוקרטי-הליברלי, ומאפשרת ביקורת שיפוטית על כל מעשי החקיקה של הכנסת

יש עוד הרבה מראות ולילדים שלנו יש את הזכות המלאה להביט בהן ולקבוע אם מה שהם רואים בה הוא מכוער או יפה. האחריות של משרד החינוך היא לא להיות הצנזור אלא המתווך- להעניק למערכת החינוך ודרכה את הכלים לנהל דיון ביקורתי ובונה

 למה חברי הכנסת המחשיבים עצמם לשמרנים בכל זאת מנסים לחוקק את "פסקת ההתגברות"? האם חברי הכנסת השמרנים חושבים שהרוב השמרני יישמר לנצח? והאם השמרנים אינם מבינים שבחקיקת "פסקת ההתגברות" הם פועלים נגד האינטרס האידיאולוגי שלהם עצמם? 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק החרם: "ההצעה פוגעת בחופש הביטוי הפוליטי שהוא ערך דמוקרטי עליון - תחת הגדרה עמומה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על פסקת ההתגברות: "רמיסת עיקרון הפרדת הרשויות ופגיעה פוטנציאלית בכל אחד מהשבטים במדינה"

רוב הציבור סבור שהפסקה תוביל לעלייה בשחיתות פוליטיקאים וחושש ממתן כוח בלתי מוגבל לפוליטיקאים. לסקר המיוחד שנערך על ידי מרכז גוטמן לדעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה

עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו

בדיון הציבורי הנערך בישראל בתקופה האחרונה, נשמעת לעתים הטענה שלפיה בית המשפט העליון בישראל הוא חריג יחסית לבתי משפט בעולם בהיקף המופרז של הביקורת השיפוטית שהוא עורך על חקיקה. אין זה פשוט למדוד אקטיביזם שיפוטי, דבר הכרוך בסוגיות מורכבות של הגדרה, ולא כאן המקום לעשות זאת

על רקע השיח בנושא הכוונה לשנות את חוק יסוד: השפיטה ולקחת מבית המשפט העליון את הסמכות לפסול חוקים, נתונים מתוך מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 חושפים כי הציבור הישראלי אינו תומך ביוזמה זו

המכון הישראלי לדמוקרטיה לשרי הממשלה: "לקיחת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקים- סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית ופגיעה ישירה בחלשים בחברה"; "המודל הבריטי" כולל מערכת איזונים ובלמים שאינה קיימת בישראל"

דב"ש, שהודיעה על פרישה מתפקיד ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הצליחה להוביל שינוי של ממש ביישום חוק חופש המידע על ידי רשויות השלטון  אולם כל עוד ליחידה אין סמכויות אכיפה - לא ניתן להשלים את מהפכת השקיפות שכולנו זכאים לה

הרשת החברתית הפופולרית פייסבוק זכתה זמן רב לקיתונות של ביקורת אודות יחסה לפרטיות משתמשיה. קולות רבים מזהירים זה זמן רב מהיקף המידע האישי אותו היא צוברת ומפני השימושים המזיקים שניתן לעשות בו. עם זאת, בקרב הציבור הרחב לא ניכרה עד כה ירידה בשימוש ברשת או בזניחת התפיסה השגורה לפיה פרטיות נחוצה רק למי שיש לו מה להסתיר

מה חשוב לבדוק לפני התקנת אפליקציה? איזה מידע אישי נאסף עלינו ולאיזה מטרה? ואיך נכון להשתמש במצלמת הרשת? 9 טיפים בסיסיים שיעזרו לכם לשמור על הפרטיות ברשת

למה חשוב לשמור על הפרדת הרשויות ואיך זה משרת אותנו האזרחים?
צפו בסרטון הראשון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, לקראת השקת שער הדמוקרטיה הישראלית - מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עיריית תל אביב-יפו לרגל שנת ה-70 למדינה

בעקבות ההתפתחויות בימים האחרונים בסוגיית מבקשי המקלט וקריאתו של ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פועלה של הקרן החדשה לישראל, קוראים במכון הישראלי לדמוקרטיה לראש הממשלה לחזור בו מהצהרותיו

מושב הכנסת האחרון שהחל בחודש אוקטובר 2017 והסתיים בחודש מרץ 2018, התאפיין בהמשך קידום יוזמות הפוגעות בערכים דמוקרטים. עם זאת, יש לציין, כי רוב היוזמות הללו רוככו בסופו של דבר לפני שהובאו לסיום הליך החקיקה, או נתקעו, לפחות בשלב זה. להלן רשימת הצעות החוק האנטי דמוקרטיות המלאה:

"האינטרנט העניק לתאגידים ולממשלות כוח עצום לשלוט על הציבור ומחשבותיו, וזה הופך את הדמוקרטיה לפארסה", מתריעים מומחי הרשת רועי צזנה ותהילה אלטושלר. בסין פועלת כבר מערכת יודעת-כל לדירוג נאמנותו ומסוכנותו של כל אזרח. "אם לא נגביל את הממשלה, היא תגיע בקרוב לישראל"

מבקר המדינה כבר התריע על שורת ליקויים באבטחת המאגר הביומטרי המתעתד להצטרף לחיינו. ספק אם המדינה והאזרחים, התומכים כמו גם המתנגדים, ירדו לחקר הסכנות הטמונות בכל היבטיו של מאגר ביומטרי שיכיל כמות מידע שלא תסולא בפז לאינספור גורמים שונים. צריך לעצור את יזומת המאגר הביומטרי - לפני שיהיה מאוחר מדי 

מיפוי מצלמות במרחב הציבורי, צילומי וידיאו "שתי וערב", שימוש בחיישני קול ומפות חום, כל אלו האמצעיים שהמשטרה משתמשת לצורך מעקב ומלחמה בפשיעה. אך זו רק ההתחלה, שימוש במערכות בינה מלאכותית תהיה לבצע ניתוח רב ממדי של כמויות המידע האדירות שהמשטרה צוברת כל העת באמצעות המצלמות והחיישנים, וליצור מהן תובנות חדשות ובהמשך אפילו לחזות פשעים

למרות הטענות החוזרות ונשנות על שלטון אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון, הלכה למעשה יש הבדל גדול בין שלטון אפרטהייד כמו זה שהתקיים בדרום אפריקה, או הגדרתו של אפרטהייד במשפט הבינלאומי, למצבם של הפלסטינים בשטחים. אבל צריך לומר בכנות: הפועל היוצא של המציאות הזו הוא במקרים רבים פגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים, שאין חולק שמגיעות להם כבני אדם. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון על הקמת ועדת חקירה לארגוני זכויות אדם: "תפקיד חברי הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא על ארגונים פרטיים"

שרת המשפטים איילת שקד מתרעמת על פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בסוגיית העברתם של "מסתננים" למדינה שלישית. קשה מאד להבין את התרעומת, לאור העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך ענקית לקראת הממשלה. התזה המשפטית שביקשה המדינה מבית המשפט לאמץ הייתה שכליאתם של אותם מסתננים עד שיאמרו "רוצה אני" היא בגדר הסכמה שניתנה מרצון חופשי. כל ילד בגן מבין כי זו אינה הסכמה חופשית. לתזה המשפטית המופרכת הזו לא יכול היה בית המשפט לתת את ידו. ואיך זה קשור לפלסטינים?

עם פסילת הסדר הכפייה מרצון, ניתן לקוות כי המדינה תתפנה למציאת פתרון למצוקתם של 36,000 אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בישראל שאינו כולל כליאה או סנקציות כספיות. זה מכבר בשלה העת לבחינה מחודשת של הקריטריונים לקבלת מעמד פליט בישראל לאור הפער הבלתי סביר בין שיעורי ההכרה בישראל לבין שיעורי ההכרה במדינות אחרות

מושב הקיץ של הכנסת העשרים שהסתיים השבוע היה רווי ביוזמות חקיקה הפוגעות בערכים דמוקרטים כמו שוויון, חופש הביטוי והמחאה, חופש אקדמי ובבית המשפט העליון.

הצעה שנתפרה למידותיהם של הטייקונים וחורגת ממטרות הבסיס של הכנסת- לפקח על הממשלה; מעלה חשש לסגירת חשבונות פוליטיים

שני אנשים, תושבי אזור חברון, מתקוטטים בתוך שטח הגדה המערבית ונעצרים על ידי הרשויות הישראליות. אחד מהם, יהודי תושב קרית ארבע, נחקר מיד בידי שוטר ומובא כבר למחרת בבוקר לבית משפט השלום בירושלים. בדיון, השופט מחליט להורות על שחרורו בתנאי ערובה; אין מדובר בתיק חמור במיוחד, והחשוד טוען להגנה עצמית. השני, פלסטיני תושב חברון, מבלה שמונה ימים תמימים במעצר לפני שהוא רואה שופט (צבאי) בפעם הראשונה

היום יכנס לתוקף חוק המאגר הביומטרי, עוד הוכחה לכך שבכל הנוגע לפרטיות, יד ימין בממשלה לא יודעת מה עושה יד שמאל

רמת הביטחון כפי שהיא משתקפת בדיון הציבורי בישראל מראה חברה ישראלית חסרת ביטחון ומפוחדת המציבה סימן שאלה על עתידה. זאת, שעה שישראל בשנת 2017 מוגנת יותר מאי פעם בעבר

הביטחון הלאומי אמור להבטיח את העצמאות. גם העצמאות, עם כל חשיבותה אינה יעד סופי. היא הבסיס החיוני לבנייתה של חברת מופת

בישיבת וועדת החוץ והביטחון שנערכה בחודש יולי האחרון אמר הרמטכ״ל גדי אייזנקוט כי: ״האיום הגדול ביותר על צה״ל, הוא אובדן אמון הציבור״. אייזנקוט לא הסתפק באמירה כללית והפנה אצבע ברורה אל אישי ציבור אשר בהתבטאויותיהם משתלחים בצה"ל ופוגעים בערכיו.

מושב החורף של הכנסת, שהסתיים לאחרונה, המשיך את המתקפה על הדמוקרטיה וערכיה. מכאן הדרך לעריצות הרוב והידרדרות למשטר לאומני אנטי-דמוקרטי היא קצרה

כיצד ניתן לשפר את ההגנה על זכותם של אזרחי ישראל לפרטיות, מבלי לפגוע בבטחון המדינה?

בשמאל צריכים לחוש אמפתיה לסבל המתיישבים בעמונה ובימין צריכים לשמוח על ניצחון שלטון החוק שהוא ערך לאומי ראשון במעלה, המחזק את הממלכתיות.

על רקע "חוק שוברים שתיקה", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, נשלחה חוות דעת הקוראת לשרים להצביע נגד החוק. ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר