"על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" - איכה פרק א', פסוק ט"ז.
מאת: מריאן מטיאש
האם בימינו יש לנו את היכולת לאמץ את דרכי השלום והחכמה של יוחנן בן זכאי שאחרי חורבן בית המקדש הקים בית מדרש ביבנה? האם נוכל לסגת מנתיב הזעם ולהתוות מסלול חדש שמשאיר על כנו את השותפות היהודית מבלי לנסות לכופף זה את רצונו של האחר בכוח הזרוע?
התיקון לפקודת האגודות השיתופיות יפתח צוהר לחדירה לפרטיות בתהליך הקבלה, ליחס גזעני ולהדרת מיעוטים מיישובים קהילתיים.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ראשי האוניברסיטאות, כלכלנים בכירים ונציגי מוסדות שונים בחברה שיוצאים להפגין מדי מוצ"ש צופים בחרדה בהתנתקות החרדית מהחינוך הממלכתי וביוזמות ההפרדה המגדרית. ללא הנהגה פוליטית, החזון והייעוד כבר בפנים.
82% מהחרדים דיווחו כי מצבם הנפשי טוב מאוד, בהשוואה ל-58% מהיהודים הלא-חרדים. 44% מהאוכלוסייה החרדית מצויים מתחת לקו העוני.
זינוק נרשם גם במספר תלמידי הישיבות; נמשכים הפערים בענפי התעסוקה של גברים חרדים לעומת לא חרדים, והתקרבות של נשים חרדיות לנשים באוכלוסייה הכללית: 5% נשים חרדיות ו-3% גברים חרדים עבדו בהייטק
מאת: ד"ר עמיר פוקס
החוק מאפשר כיום ליישובים קהילתיים לקיים ועדות קבלה. כאשר אדם לא מתקבל ליישוב משום תרבותו או היותו שייך לאוכלוסייה מסוימת, כבודו נפגע בצורה קשה העולה כדי השפלה ממש, שאין להשלים עמה, לא במדינה דמוקרטית ולא במדינה יהודית. כאילו זה לא היה גרוע מספיק, החוק המוצע מבקש להרחיב ולהוסיף יישובים רבים נוספים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האבל על רצח ראש ממשלה, ממניעים פוליטיים ודתיים, אסור שיתפוגג. עלינו לקשור את טראומת רצח יצחק רבין ז"ל עם תיקון ציבורי נרחב, כדי שתרומתו לאחר מותו תהא אף גדולה מתרומתו בחייו - גם למען הדורות הבאים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
השבטיות הישראלית היא אסון, והקורונה ממחישה שההיפרדות של ישראל לקהילות עם ערכים שונים באופן קיצוני, עולה בסופו של דבר ביכולת לממש מדיניות ואפילו בחיי אדם
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בשנים האחרונות וביתר שאת בצל משבר הקורונה, הפוליטיקה הישראלית הפכה לפוליטיקה דתית, ובמקום לנהל מאבקים פוליטיים על תיקון המציאות, אנחנו מתדרדרים במהירות למלחמות קודש חורכות כל
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מול השיקול המרכזי, הבריאותי, על הממשלה לבחון את הפגיעה בערכים חיוניים אחרים. תפקידם של מנהיגינו הפוליטיים הוא לאזן ביניהם באופן שאף אחת מקבוצות הזהות והאינטרס לא תחוש מופלית לרעה באופן כרוני
מאת: ד"ר אסף מלחי
שתי מגמות הפוכות, כביכול, שהציף משבר הקורונה. מחד, יותר ויותר חרדים מתחברים לאינטרנט. מנגד, ההתבדלות עודנה כאן- וניתן היה להבחין בה ביתר שאת עם הניסיון לקיים סגר דיפרנציאלי על הערים האדומות, חלק גדול מהן חרדיות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
השבטיות בחברה הישראלית רק הולכת ומעמיקה, ואם לא ייעשה מאמץ רציני מצד כל חלקי החברה הישראלית למציאת מכנה משותף להמשך הקיום כאן, סכנת הכאוס והחורבן הפנימי תרחף מעל ראשנו
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
לסולידריות החברתית ולאחריות האישית של כלל האזרחים יש חשיבות רבה עוד יותר מאשר במדינות "רגילות". היא תנאי להמשך הקיום שלנו כאן. למרבה הצער, הקולות הבוקעים מהרחובות מנבאים לעת עתה את ההפך. החוכמה המשותפת שלנו צריכה לעצור אותנו לפני התהום
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יום תשעה באב יכול וצריך לשמש מועד קבוע לקריאת השכמה חברתית לגבי עתידה הראוי של מדינת ישראל. המחלוקת הכרונית בין ה"שבטים" היא האנרגיה שמפעילה את פוליטיקת הזהויות בישראל, הינה בבחינת עושר השמור לבעליו לטובתו, אולם הברכה הצפונה בגיוון הרעיוני יכולה להתממש רק מתוך הסכמות רחבות לגבי דרך ניהול המחלוקת
מאת: פרופ' תמר הרמן
בחינה של שתי ההפגנות במהלך סוף השבוע האחרון - בתל אביב ובירושלים, מגלה כי מדובר למעשה בשתי הפגנות שונות בתכלית - גם במוקד המחאה וגם במסר. המקום שבו כל אחת מהן התקיימה קבע במידה רבה את אופייה, הדימוי הציבורי שלה, תגובת השלטונות וכן, גם את הכיסוי התקשורתי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בעידן הנוכחי, הרב-תרבותי, ממלכתיות היא הכלת המחלוקות והמגוון בחברה באופן שיאפשר את אחדותה. יש לתבוע אותה מראשי שלוש הרשויות ומבעלי השפעה ציבורית
מאת: פרופ' יובל פלדמן
במקום קנסות על אי עטית מסכה, על המדינה לפעול במסלול אחר, וליצור נורמות חברתיות שיעודדו את הציבור לשמור על ההנחיות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
על החברה החרדית לעשות חשבון נפש ולהבין שהם אינם יכולים להמשיך בניתוקם מן המדינה ובמקביל לא לתלות את גורלם בידי הרבנים. זו העת לחוזה חדש בין החברה החרדית למנהיגיה, ובינה לבין החברה הישראלית כולה
מאת: ד"ר אסף מלחי, ד“ר לי כהנר
הנסיקה בתחלואה מחייבת חשבון נפש בהנהגה וברחוב החרדי, אך לא פחות מכך גם בציבור הכללי לאור העליהום החריף והתוקפני. משבר הקורונה מזמן לנו אפשרות לחזק גשרים חברתיים ותרבותיים עם קבוצות חרדיות מתונות, השואפות להשתלב בחברה הישראלית
מאת: יאיר שלג
מאפייניה של החברה החרדית דומים מאד לאלה של הציבור הערבי, אולם בעת המשבר הנוכחי - מתבלטים ההבדלים. בעוד החברה החרדית החליטה, עד שלב מתקדם יחסית של המגפה, להישמע להנחיות הרבנים ולהטיל ספק באלה הבאות מהמדינה, הציבור הערבי ביקש להיות שותף מלא במאבק
מאת: יאיר שלג
לאף יחיד ולאף מגזר אסור שיינתנו מעכשיו פטורים מהאחריות המשותפת של כלל החברה. שיח הזכויות חייב להיכנס למסגרת ולמגבלות של שיח האחריות, כך שהנהגת המדינה והחברה יידרשו להבטיח את הזכויות של כלל הקבוצות, באיזון נכון ומידתי ביניהן, כחלק מאחריותן המנהיגותית
מאת: חלי (רחל) זקן
נגיף הקורונה תפס את מערכת הבריאות הישראלית במצב לא טוב, כאשר מספר המיטות והאחים והאחיות בבתי החולים הוא מהנמוכים שבמדינות ה-OECD. זאת, בנוסף להיותם של בתי החולים מסוכנים לאוכלוסיית הקשישים בפני עצמם. מענה הולם לאוכלוסיית הסיכון הזו ייתכן באמצעות הגברת השירותים הביתיים להם הם נדרשים, כבר משלב הרפואה המונעת. השאלה היא האם מערכת הבריאות תצליח להתאים עצמה לנסיבות בזמן קצר
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לא מעט דובר על התנהלותם של חלקים מהחברה החרדית בעת משבר הקורונה, וסירובם להקפיד על הנחיות משרד הבריאות. אולם כעת מתרחש תהליך קריטי לשילובם של החרדים בחברה הישראלית- דווקא בעקבות המשבר. על החברה הישראלית, מצדה, מוטלת האחריות להפסיק את שיח השנאה ולא להקים חוצץ
בעוד החשש להידבק בקרב הציבור הערבי גבוה מבציבור היהודי, התמיכה בצעדים בהם נוקטת הממשלה נמוכה באופן משמעותי. זאת, במידה רבה בשל המאמצים המוגבלים לדבר בקרב הציבור הערבי, ול"דובר הרשמי" של משבר הקורונה, ראש הממשלה
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
רבות דובר בתקופה האחרונה על כך שרמת הציות להנחיות משרד הבריאות נמוכה מאד בקרב החברה החרדית. כדי להעלותה, על המדינה ללמוד לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, במיוחד אלה החרדיות, שיכולות לתווך לתושביהן את המידע החיוני
מאת: יאיר שלג
השבועות שחלפו מאז בחירות מועד ג' הוכיחו שהחברה הישראלית נמצאת בעיצומו של משבר עמוק, קרע ההולך ומתרחב בין שני אדני זהותה של מדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית. כעת נחוצה ממשלת אחדות שתבלום את התהליך המסוכן הזה
משבר נגיף הקורונה מאלץ את האוכלוסייה כולה להסתגל למציאות חיים שונה, אך מאפייניה ואורחות חייה של החברה החרדית מקשים עליה עוד יותר את הטמעת ההנחיות החדשה ושינוי ההרגלים. הפגנת משילות נחושה לצד שיתופי פעולה עם הנהגה חרדית אזרחית ורבנית, וצעדים משלימים שיקלו על הציבור החרדי לצלוח את המשבר, יהפכו את הטיפול הכלל מדינתי לאפקטיבי יותר
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בהיעדר הכרעה של המערכת הפוליטית בשאלות דת ומדינה – בית המשפט, ארגוני חברה אזרחית ורשויות מקומיות לקחו בעשור האחרון את המושכות לידיים. התוצאה - שינויים משמעותיים בסוגיות הבוערות של דת ומדינה, והיד עוד נטויה
עשור שלם בדקה וחצי. מוכנים? מתחילים!
מאת: עו"ד עודד רון
בעוד רק שליש מהיהודים סבורים שהערבים מרגישים חלק מהחברה הישראלית, בפועל מעל למחצית מהערבים מדווחים שהם מרגישים שייכות. הפערים נובעים מתפיסות מוטעות של הציבור היהודי כלפי הערבים בישראל, וככל שנכיר בכך, ניתן יהיה לשקול מחדש את העמדות הישנות והסטראוטיפים, ובכך לתת גם רוח גבית לנבחרי הציבור לפעול יחד, גם בזירה הפוליטית
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
אירוע ההתרמה של עמותת "עזרה למרפא" והדרת הזמרות מהבמה, הפגישו בין שני עולמות ערכיים: האחד דתי, השני ליברלי. בהיעדר תשתית חוקית שתסייע בפתרון הסוגיה, על שני הצדדים לכבד את בחירתו הערכית של האחר, ולפעול על פי אמות מידותיהם וצו מצפונם
מאת: ד"ר אסף מלחי
הסולידריות החברתית בציבור החרדי מסייעת להם לשמור על הלכידות בינם לבין עצמם, אך גם עושה להם שירות דב בכך שהיא מבדלת אותם משאר החברה הישראלית, מגביהה ומשמרת את החומות סביבה
מאת: יאיר שלג
חשוב לנצל את תשעה באב להתבוננות במשמעות החורבן והגלות בעידן שהוא כבר עידן של ריבונות, ולהבין שניסיון להשליט נורמות דתיות על ציבור שברובו לא מזדהה איתן, רק ירבה מחלוקת ושנאה, וסופו שיחליש את ה"יחד" הלאומי במקום לחזקו
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
תשעה באב הוא הזדמנות לקרוא לרוב בחברה הישראלית, הדומם בדרך כלל, לצאת נגד הקיצוניות ולהשמיע קול סביר, שמצביע על כך שאנחנו בסך הכל חיים ביחד, ולא נמצאים על סף מלחמת אחים - בכלל, וגם בתקופת הבחירות
העובדה שכיום ממשיכי הרב כהנא יכולים להתמודד לכנסת והפכו ממוקצים שלא ראוי להקשיב לדבריהם במליאת הכנסת, לכאלה ששר בממשלת ישראל "מחזר אחריהם כבר חודש", היא תוצאה של תהליכי נורמליזציה שקרו פה בשנים האחרונות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. בעוד הוויכוח על אופייה היהודי נמשך מאז הקמתה, מנגד, ולמרות קיומם של חוקים המתבססים על הדת שחלים על כלל אוכלוסיית המדינה, זוהי גם מדינה חופשית, בה ברוב הזמן רוב מוחלט של האזרחים חיים את חייהם על פי בחירתם, ללא כפייה דתית
מאת: פרופ' עמיחי כהן
הדיונים הרחבים והמעמיקים בצורך להוסיף את ערך ה"ממלכתיות" מתנהלים בעיקר סביב התוכן של ערך זה. ברשימה קצרה זו אני מבקש להוסיף לדיון בערך הממלכתיות נקודת מבט נוספת, שאינה בלעדית: האם תתרום ההוספה של ערך זה ליכולתו של צה"ל להמלט ממלכודת הפוליטיזציה אליה נפלו חלק גדול ממוסדות השלטון בישראל בשנים האחרונות?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יכולה להישמע טענה שהמבוקש על ידי קיים כבר בערכים המנויים במסמך רוח צה"ל ולכן לא נדרשת התוספת. אין בכוונתי להתווכח על כך. אבל, ככל שמובנת היום, יותר מבעבר, החשיבות של הדרך שבה נדרש הצבא לעסוק במחלוקת הישראלית, כך גם ראוי, לדעתי, לייחד לכך ערך נוסף במסמך הצהלי. אכן, לדעתי, הממלכתיות היא תנאי מקדמי הן לעצם האפשרות של הצבא לממש את שאר הסעיפים החשובים המנויים במסמך רוח צה"ל והן ליכולת התפקוד היעילה שלו
רוב הציבור סבור שישראל רשמה יותר הצלחות מכישלונות; מחציתו אופטימי לגבי מצב הביטחון של ישראל; חודש אחרי הבחירות- רוב הישראלים סבורים שמערכת הבחירות האחרונה הייתה מלוכלכת מקודמותיה; מחצית מהציבור חושבים שהחיבור בין גנץ ללפיד לא יחזיק מעמד
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יום הבוחר הוא הרגע שבו הפוליטיקאים נרגעים, מהומת היצרים שוככת, ונוצרת הפרדה בין הקמפיינים האגרסיביים של שלל המפלגות, לבין הקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים שעוד נכונו. יום הבוחר הוא זמנם של הישראלים לנוח ממרוץ הבחירות וליהנות לרגע ממעלותיה של הדמוקרטיה הישראלית
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
כחברה בעלת שסעים ומחלוקות רבים מספור, החברה הישראלית לא יכולה, ולא צריכה לחכות לממשלה כדי לציין את יום זכויות האדם הבינלאומי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האוניברסיטה העברית בירושלים, בבחירתה לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית, פותחת פתח מסוכן למוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומדירה את השפה העברית ממרכזיותה בתרבות הלאומית, כשהיא זונחת את אחריותה כלפי החברה הישראלית
מאת: יאיר שלג
לא לחינם פחד דוד בן-גוריון, מייסד המדינה ומייסדו של צה"ל, מיחידות בעלות אופי הומוגני. יחידות כאלה מעוררות מיידית את שאלת הנאמנות הכפולה. ההתנגשות השבוע בין חיילי הנח"ל החרדי לחיילי מג"ב צריך לחדד שתי מסקנות: חידוד הזהירות מיחידות הומוגניות, וחידוד ההתנגדות הרעיונית ללאומיות שאיננה ממלכתית
שנתון החברה החרדית 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה: עלייה של 21% בלומדים בישיבות בתוך 3 שנים; האטה בכניסת החרדים לתעסוקה ולאקדמיה; החרדים קונים דירות להשקעה ושוכרים דירות באזורי הביקוש החרדיים
מאת: יאיר שלג
החברה החרדית עוברת תהליך ישראליזציה, אך ההשפעה אינה יכולה להיות חד צדדית בלבד. על הדור שלנו מוטלת האחריות לאחד בין שני הציבורים הללו, זה הדתי וזה הישראלי, וליצור זהות אחידה – יהודית ישראלית
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כולנו יודעים על המתח הקיים בין אנשי השמאל-מרכז והימין, אך בזמן האחרון ולאור מאבקים שונים בין שני הגושים נפערה תהום נוספת שהולידה שסע חדש – השסע הדמוקרטי, בו כל קבוצה רואה את ישראל כמדינה דמוקרטית באופן שונה לגמרי, בהתאם להשקפות העולם שלה והאופן בו היא תופסת ומגדירה מהי דמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בהרחבת חוק ועדות הקבלה: "חקיקה שנובעת מגזענות, בדלנות וניסיון של "מיוחסים" להגדיל את הערך הכספי של נכסיהם"
מאת: עו"ד גלעד וינר
בימים בהם מי שלא מסכים עם דעת הרוב במדינה נחשב ל'בוגד' והמחלוקות הפוליטיות יוצרות שיח מתלהם ואף אלים לעיתים, דווקא החזרה למקורות יכולה ללמד אותנו שיעור בקבלת היריב ודעתו השונה, וביצירת שיח מפרה במקום מלבה
מאת: יאיר שלג
ירושלים היא המיקרוקוסמוס העתידי של ישראל, כשטיב היחסים בין ארבע האוכלוסיות המרכזיות שבה, ובעיקר בין חרדים ללא-חרדים, עתיד לשקף את טיב היחסים ביניהן בכל המדינה. לכן, קיום מפגשים חיוביים להמעטת העוינות והגברת הסובלנות בין קבוצות אלו, חיוני להמשך שגשוגה של החברה הישראלית כולה
מאת: ד“ר לי כהנר
החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית
מאת: עו"ד עודד רון
גזרי דין שניתנו בשנים האחרונות מגלים כי ישנו פער בין הטרמינולוגיה של בית המשפט בנוגע לחומרת עבירות ממניע גזעני לבין העונש אותו הם משיתים – פעמים רבות ללא מאסר בפועל. על הפרקליטות ובתי המשפט לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע להעמדה לדין והענישה בגין עבירות שנאה
לקראת שנת ה-70 למדינת ישראל מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה משיק את אתר דאטה-ישראל: מאגר מחקרי דעת הקהל המקיף והוותיק ביותר בישראל בלחיצת כפתור
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הרב שטיינמן זצ"ל, שהובא לקבורה החודש בגיל 104, הנהיג קהילה מהצעירות בעולם: מחצית החרדים נולדו במאה העשרים ואחת. היחס כלפיהם הוא סטריאוטיפי, וסטריאוטיפים – חיוביים או שליליים - הם מכשלה לפיתוח שותפות בין החרדים לבין שאר הישראלים. לפיכך יש חשיבות גדולה לחשיפת העובדות על החרדים, כפי שנעשה בשנתון החברה החרדית בישראל 2017
מאת: יוחנן פלסנר
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
השיחה הישראלית רוויה ביקורת עצמית נוקבת על "המצב". מוסיקת הרקע לחיינו הציבוריים היא מהז'אנר הדיכאוני; סימפוניה מתמשכת של "תוגת הישראליות". על רקע זה, מפתיע לקרוא את מדד הדמוקרטיה 2017: מתברר, שבמענה לשאלה מהו מצבה של ישראל, רק מיעוט קטן סובר שהמצב "רע" או "רע מאד". כשליש משיבים "ככה ככה", וכמחצית האזרחים מעריכים כי המצב "טוב" או "טוב מאד"
מאת: ד"ר אריק רודניצקי
שנת 2017 מסתמנת כשנה לא פשוטה ביחסים שבין הציבור הערבי למדינה. מחקר חדש של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה, 43% מהאזרחים הערבים מעידים כי הרגשתם כלפי מדינת ישראל הפכה שלילית יותר בשנים האחרונות
יחסים בין יהודים וערבים- על הפנים? לא מדויק. נסרין חדאד חאג'-יחייא, ראשת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון על היחסים המורכבים שבין ערבים ויהודים. אם ברמה הלאומית הפערים גדולים, דווקא ברמה האישית- בחיי היומיום, בעבודה ובפייסבוק היחסים ביננו מעולים.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
וידוי, במהותו, הוא אקט של חשיפה, ולכן בעל אופי פרטי במיוחד. ברגיל, אדם אינו מפיץ דיבתו רעה והווידוי נאמר בחביון התפילה הפרטית. אבל, כמה מפתיע, הווידוי שבתפילה מנוסח דווקא בלשון רבים: אנחנו אשמנו. הדבר משקף תודעה קבוצתית של המתוודה. החטא של האחד נזקף גם לחובת חברו – בבחינת ערבות הדדית או אחריות מיניסטריאלית של בני הקבוצה למעשים של הפרט. ימים נוראים לפנינו, והאחריות המשותפת הצרובה במסורת היהודית, היא מסודות ההצלחה של מדינת ישראל
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בניגוד לכותרות הצעקניות ועל רקע המשבר הדמוקרטי המחריף בעולם המערבי אנחנו יכולים לנופף בגאווה בנתון הבא: כ – 85% מהישראלים סבורים שכדי להתמודד עם האתגרים העומדים לפנינו עלינו לשמור על האופי הדמוקרטי של המדינה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כבר עשורים ארוכים השבת היא סלע מחלוקת מרכזי שבמקום לאחד מפלג את החברה בישראל. אנו מבקשים ליצור שבת אחרת, שבת שיש לה ניחוח יהודי-ישראלי מיוחד. שבת שלא תהיה כיום חול, אבל תאפשר לכל אחד ולכל קהילה לעצב לעצמו את שבתו.
קבוצת פייסבוק שיש בה מאה אלף חברים, גם אם היא מכונה "פרטית", אינה שונה ממועדון, מסעדה או פארק מים. היכולת להפלות דווקא מתעצמת בעולמות דיגיטליים ועל כן יש להחיל את החקיקה האוסרת הסתה, פגיעה בזולת או אפליה בכניסה לקבוצות במרחב הציבורי הדיגיטלי.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האינטרס לשמר את הממלכתיות מעבר לצורך של המדינה עצמה, הוא גם האינטרס העצמי של כל אחד מהמיעוטים בישראל, על מנת שיוכלו להבטיח כי חינוך הדור הבא לא יהיה מסור בידי מיעוט אחר. אז מה צריך לעשות?
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ימי מלחמת השבת כימיה של מדינת ישראל ומאז הקמתה מתנהל מאבק על אופיה של שמירת השבת. המאבק מתנהל במישור הנורמטיבי, על הסדרת שמירת השבת בחוק, ובשטח, על שמירת השבת. אך המאבקים האלה לא צולחים. אך מה כן ניתן לעשות?
מאת: ד"ר גלעד מלאך
מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל אישרה את כהונתו של ח"כ הרב יעקב ליצמן כשר הבריאות לאחר 63 שנים שבהם לא כיהן בממשלה שר חרדי אשכנזי. זהו צעד סמלי המבטא שינוי שמתרחש זה מכבר בחברה החרדית ובמערכת הפוליטית שלה ובו תהליך מתקדם של שילובן בכלל החברה הישראלית, תוך שמירה על מאפייניהן הייחודיים.
מאת: יוחנן פלסנר
כדי להביס את הקיצוניים ואת תופעות האלימות במשטר הדמוקרטי שלנו, יש לפתוח בחזית תלת ראשית בזירה המשפטית, הביטחונית ובחינוך הדור הצעיר.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
השפל אליו הגענו מחייב שינוי עמוק בהתנהגות השלטונית, באכיפת החוק וברתימת מערכת החינוך למערכה נגד השנאה, הגזענות והאיבה לאחר, תוך הטמעת שוויון ערך האדם וקדושת חייו, באשר הוא אדם. כדאי שנזכור- היחלשות של שלטון החוק, מזמינה פריעת חוק. ובהעדר שלטון חוק, אין תקומה לחברה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לרגל ט' באב מגיב ידידיה שטרן לפרופ' דוד אנוך שתקף התבטאות שלו בערב ההתנתקות: "מי שחושב שהיחסים בין בני אדם, החוט המקשר בני חברה אחת, יכולים להיות מבוססים רק על שורת הדין הפורמלי — החוק שקיבל הכשר שיפוטי — סופו שיחזה חורבן."
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
תשע עשרה שנים חלפו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. מסיבות פוליטיות, ומתוך רצון שלא להעמיק את הקרע בעם, נמנעה החברה הישראלית מבירור ענייני ונוקב של הרקע לרצח, משמעותו והשלכותיו. לא ניתן לבנות אחדות על גבו של טיוח. גם לא על סימטרייה כוזבת בין שמאל לימין.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל יכול למלא את החסר אם יהפוך להיות "יום הדמוקרטיה הישראלית". סדר היום הישראלי, העשיר והכאוטי, מדגיש את ההבדלים בינינו. החוויה הדמוקרטית יכולה להיות עשירה ונדרשת מחשבה יצירתית שתדגיש את צבעיה וגווניה. הגאווה המוצדקת שלנו, בהיותנו הדמוקרטיה היחידה באזור, צריכה להיחגג ביום הדמוקרטיה בכל מקום: תכניות לימודים וטקסים ייחודיים, שידורים חגיגיים, תפילות בבתי הכנסת ובמסגדים.
מאת: דביר קריב
ב-4 בנובמבר 1995 נרצח יצחק רבין ז"ל, אבל לא רק הוא. נרצח הרבה יותר מאדם. מסיבות רבות נמנענו עד היום כמעט לגמרי מלעסוק כראוי במה שנרצח עוד באותו מוצאי שבת, ולא שאלנו מדוע זה קרה. בעיקר לא עסקנו מספיק בשאלה כיצד לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב. העיסוק בכך אינו שיעור בהיסטוריה, הוא נחוץ לשרידותנו כחברה אחת, כאן ועכשיו, לקראת הבאות
מאת: חנן כהן
יום העצמאות הוא יום חג לאומי. חוק יום העצמאות התש"ט – 1949 קובע כי "יום ה' באייר ...יוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.". אך במדינה מקוטבת ומשוסעת כמו מדינת ישראל, היחס המורכב למדינה משתקף גם באופן בו נתפס ומצוין יום ההכרזה על הקמת המדינה. יש מי שעבורם הוא יום חג, עבור אחרים יום חול ולגבי אחרים הוא אף נתפס כיום אבל.
מאת: סמי סמוחה
מאת: יאיר שלג
יום הזיכרון לרצח רבין צריך להיות מצוין כיום של חשבון נפש של הדמוקרטיה הישראלית – לא כיום זיכרון לאיש רבין, ואפילו לא לתהליך אוסלו. החברה הישראלית צריכה הייתה לציין ביום זה את הפגיעה הנוראה, חסרת התקדים, בחיים הדמוקרטיים, שמבטאים למעשה את עצם יכולתנו לקיים חברה משותפת.
מאת: ד"ר ניר אטמור
איך נתפסת הדמוקרטיה הישראלית בענייהם של מכוני מחקר בין-לאומיים שונים? לאילו ציונים זוכה ישראל במדדים הבין-לאומיים המשווים עשרות מדינות מדי שנה?
מאת: יאיר שלג
התרחיש המעשי הראלי הוא שגם אם יאומץ דו"ח פלסנר, המדינה עצמה תרצה לפטור את רוב החרדים משירות צבאי. המאבק הנוכחי בכל זאת חשוב למען עתידו של "צבא העם".
מאת: יאיר שלג
הפטור החרדי משירות צבאי הוא עוול וחילול השם שאין כמותם. ההצדקה היחידה היא הפער המהותי בין אורח החיים החרדי לנורמות השירות הצבאי. החרדים רשאים לבקש הכרה בפער זה, אבל לא לתבוע אותה בהתרסה. ויש צורך גם לקבוע תמורה לוויתור על שירותם הצבאי: או שירות חלופי הולם, או ויתור מצדם על הטבות שהמדינה נותנת לצעיריה.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
הצביעות שמגלים חלקים בציבור הישראלי, ובעיקר בממסד הישראלי ובראשו בית המחוקקים, שוברת בימים אלה שיאים. היום הם נרעשים ומוחים כנגד אפלייה גזעית מצד אנשים פרטיים במגורים ואילו במושב הקודם קידמה הכנסת בברכה את חוק ועדות הקבלה.
מאת: כרמית הבר, אלה הלר, פרופ' תמר הרמן
האומנם חיזקה מחאת קיץ 2011 את תחושת הסולידריות בחברה הישראלית? שאלה זו מעניינת במיוחד כשמתבוננים על נתוני מדד הדמוקרטיה ומדד השלום, מהם עולה במפתיע, שבקרב הציבור היהודי תחושת הסולידריות לא השתנתה כלל במהלכה של המחאה ואף בשיאה, והיא נותרה בינונית כשהייתה.
מאת: חנן כהן
מהן עמדות הציבור כלפי לערבים אזרחי ישראל בנושאים כדוגמת מתן שוויון זכויות קבלת החלטות גורליות במדינה, סיכוי הצלחה בחיים בישראל?
מאת: יאיר שלג
השיח החדש שנוצר, עקבות השיח המגזרי הישן, הוויכוח הפנימי בין המנהיגים והעימות התקשורתי סביבה. מבט על מה שכבר קרה למחאה החברתית בקיץ האחרון, ומה רצוי שיקרה לה.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
חשיבותה של מחאת האוהלים נעוצה בראש ובראשונה ברוח החיים שהפיחה ביסוד האזרחי המשותף לכולנו, ובבסיסו התביעה המוסרית לצדק חברתי. עוד בטרם שככה המחאה יש מקום לבחון את הישגיה ואת יעדיה העתידיים. קראו את מאמרו של מרדכי קרמניצר.
מאת: דפנה גרובר
מחאת האוהלים היא מחאתם של צעירים חדורי אמונה ותקווה. על הדור הוותיק להקשיב לקולות העולים מן הרחוב, לשפה החדשה שמשתמשים בה המוחים המדברים על אחווה, הכלה וקיום בכבוד. לדעתה של ראש פרויקט צוערי הדמוקרטיה - לדור הבוגר יש אולי מה ללמוד מן הצעירים.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
מחאות חברתיות בישראל מוכרות לנו מן העבר, אך לרוב היו אלה קווי שבר אחרים: אמונה דתית, השתייכות עדתית וקיפוח מגזרי היו הגורמים שהוציאו המונים לרחובות. האם במחאה הנוכחית אנו עדים סוף סוף להתגבשותו של מעמד ביניים על בסיס כלכלי בישראל?
מאת: יאיר שלג
פרשת הרב ליאור מביאה לשיא את המתח בין הציבור החילוני לזה הדתי-לאומי בישראל. כדי ליצור מכנה משותף ובסיס ערכי איתן למדינה על הציבור החילוני לא לייחס את עמדות הקצה לכלל הציבור הדתי ועל החברה הדתית לקבל את הערכים ההומניסטיים האמורים להיות משותפים לכולנו, גם כאשר היא כועסת על העוינות כלפיה.
מאת: רבקי לרנר
נאומה של רבקי לרנר, סטודנטית בקמפוס החרדי בקריה האקדמית קרית אונו, על פתיחות חברתית והכרת השונה נבחר על ידי השופטים כאחד מעשרת הנאומים הטובים שיעלו לשלב חצי הגמר בתחרות הנאומים לסטודנטים 2011, שנושאה השנה: כיצד בונים סולידריות בחברה מגוונת ושסועה. מסיבות אמוניות גב' לרנר לא יכולה להשתתף בתחרות, מובאים בזאת מכתב פרישתה מן התחרות ונאומה המקורי.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
ישראל חוגגת השבוע עצמאות מדינית בת 63 שנים, אך סובלת עדיין מתסמינים של חוסר בגרות ועצמאות במישור הזהות והביטחון העצמי. ידידיה שטרן טוען כי עצמאות אמיתית תושג כאשר המדינה תאמץ זהות יהודית ודמוקרטית אמיצה, ותסתמך לא רק על צבאה, אלא גם על שורשיה.
מאת: כרמית הבר
בשנת 2010 ערך המכון תחרות נאומים לצעירים בנושא "מצעיר די אפאתי לפוליטיקאי מאוד אכפתי", במסגרת פורום צוערי הדמוקטיה. קראו את מאמרה של ד"ר כרמית הבר המנתח את תחרות הנאומים ואת חלקם של הצעירים בחיים הפוליטיים בישראל. המאמר בהנחיית פרופ' תמר הרמן.
מאת: כרמית הבר
בשנת 2010 ערך המכון הישראלי לדמוקטיה קבוצות דיון של צעירים בגילאי 25-32, במסגרת פורום צוערי הדמוקטיה. קראו את מאמרה של ד"ר כרמית הבר המנתח את קבוצות הדיון האלו ואת עולם הערכים של צעירי ישראל. המאמר בהנחיית פרופ' תמר הרמן.
מאת: גליה דאור
הצעת החוק בעניין הקמת ועדות קבלה מקנה לוועדות שיקול דעת רחב המאפשר לפסול מועמדים גם על בסיס מוצאם. בכך מצטרפת הצעת החוק לאפליה המתמשכת כלפי הציבור הערבי בתחום הדיור ולשורה של הצעות חוק המעידות על קיפוחו ועל הדרתו.
מאת: הרב יצחק לוי
הרב יצחק לוי קורא לחדול מכפיית התרבות המערבית על לימודי הליבה ולחייב רק את לימוד השפה העברית ולימודי האזרחות. עוד הוא קורא להימנע מלערב את בג"ץ בנושא, משום שמעורבותו עלולה להביא לסערה ציבורית. קראו את מאמרו בעניין זה.
מאת: יאיר שלג
בימים אלו של חשבון נפש אין מנוס מלהודות: החברה הישראלית שרויה בעיצומו של גל עכור המאיים לפגוע בערכים דמוקרטיים בסיסיים - החופש האקדמי, זכויות אזרחי ישראל הערבים ואפילו המשטר הדמוקרטי עצמו. יאיר שלג טוען כי שורשן של התופעות הללו הוא ניצולה לרעה של הדמוקרטיה בידי אנשי ממסד וקבוצות לחץ למיניהן. הוא מזהיר שאם הדמוקרטיה תוסיף להיות מנוצלת לרעה, עלול הציבור למאוס בה לחלוטין.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
כיצד ראוי ללמד אזרחות בישראל? יש המצדדים בשיטת לימוד ניטרלית לחלוטין, ויש הגורסים כי צריך לעסוק בכוונה תחילה בקונפליקטים הקיימים. ידידיה שטרן מציע פשרה רב-שלבית ומדגיש את חשיבות לימודי האזרחות בהיותם הזירה שבה אמור להתנהל השיח על הזהות הישראלית בפתיחות, באחריות ומתוך ביקורת.
למדינת ישראל תעודת זהות כפולה: מצד אחד, היא חברה במשפחת האומות הדמוקרטיות, שתרבותן ליברלית ומערבית; ומן הצד האחר היא מדינה ייחודית, מדינת הלאום של העם היהודי. כך נוצרת שניוּת – בין תרבות המערב לבין התרבות היהודית המסורתית, בין האוניברסלי לפרטיקולרי. ידידיה שטרן ושחר ליפשיץ מאחלים לחברה הישראלית שבשנה הקרובה תשכיל לבנות גשר ממשי בין התכנים האוניברסליים לבין התכנים הפרטיקולריים המעצבים את החיים היהודים הלאומיים בדורנו.
מאת: איתן אלימי, עדי לבני
שלא כמו כותבי מכתב השמיניסטים בשנות השבעים, כותבי המכתבים של שנות האלפיים מרוחקים מן החברה הישראלית ומן הממסד שלה. זו הסיבה שהממסד אינו רואה בהם איום ממשי. איתן אלימי ועדי לבני טוענים כי מוסד "מכתב השמיניסטים" אינו מזוהה עוד כניסיון תיקון מבפנים, אלא כקריאת תיגר רדיקלית על הממסד הפוליטי כולו.
מאת: ד"ר אסף שפירא
לפני 40 שנה נשלח המכתב הראשון בשורה של "מכתבי שמיניסטים", שבהם הטיחו הכותבים, נערות ונערים על סף גיוס, ביקורת עזה במדינת ישראל ואף קראו לסרבנות. המאמר שלפניכם סוקר את מכתבי השמיניסטים לדורותיהם, את הסערה הציבורית שקמה בעקבותיהם ואת השפעותיהם על החברה הישראלית.
מאת: ירון אזרחי, אביעזר רביצקי, מיכאל הד
במלאות 27 שנה לרצח אמיל גרנצוויג ומתוך חשש להמשך הידרדרות השיח הציבורי בישראל, בחרנו להעלות לאתר המכון אסופת מאמרים שתשמש, בתקווה, מורים ומחנכים העוסקים בחינוך לדמוקרטיה ותאפשר שיח פוליטי נטול אלימות – תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי המבוסס על חופש המחשבה, הביטוי והשכנוע.
תופעת בתי הספר הפרטיים רווחת בישראל יותר ויותר, וכך יכולים הורים מבוססים להשיג לילדיהם חינוך איכותי ויקר. הפתרון שמצא לכך משרד החינוך הוא להתיר לבתי הספר הממלכתיים להפעיל תכנית לימודים נוספת, במימון הרשות המקומית וההורים.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.
מאת: מיכאל פיליפוב
הדיון הציבורי סביב רצח משפחת אושרנקו לא מתמקד עוד במעשה עצמו, אלא עוסק בהשפעת העלייה ה"רוסית" על עולם הפשיעה בישראל. נכון לעכשיו נע הדיון בין בורות לפופוליזם בלי לנסות להכיר את המציאות, ללמוד את העובדות ולשאול את השאלות הנכונות.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מאת: מיכאל פיליפוב
כל אדם שני שעוזב את מדינת ישראל ועובר לחיות בחו"ל הוא עולה מבריה"מ לשעבר.
השתלבות לא מוצלחת של העלייה הרוסית בישראל אינה תהליך טבעי וצפוי, אלא כישלון כואב של החברה הישראלית הקולטת.
מאת: מיכאל פיליפוב
בעשורים האחרונים יש חלוקה די יציבה של הציבור הישראלי לשלוש קבוצות: חילונים, מסורתיים, ודתיים או חרדים. נראה שמגמות סותרות המתרחשות – ריבוי טבעי גבוה בקרב המסורתיים והדתיים אל מול עלייה חילונית מברה"מ – מאפשרות לשמור על פילוח קבוע של החברה הישראלית היהודית לחרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים.
מאת: פרופ' אביעזר רביצקי
ריאיון לרגל השנה החדשה עם פרופ' אביעזר רביצקי - על המלחמה האחרונה ועל הצפוי לבוא. פרופ' רביצקי הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקר בחוג למחשבת ישראל וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מהי השבת? תלוי את מי שואלים. שומרי המסורת רואים בה יום קדוש, מעין עולם הבא. ביאליק, המשורר הלאומי, כינה אותה 'היצירה הגאונית ביותר של הרוח העברי'.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
במדינה דמוקרטית בכלל, ובמדינת ישראל בפרט, אין תחליף להכרעות של הדרג המדיני בשאלות העומדות בבסיס מדיניות הביטחון. כך לגבי היעדים האסטרטגיים, וכך לגבי מודל השירות הצבאי. הדרג המדיני צריך לקבל הכרעות אלו בהתבסס על דיון הכולל מגוון בעלי עניין ציבוריים, היכולים לתרום לדיון. צה"ל חייב, כמובן, להיות חלק מדיון כזה, אך בשום מקרה הוא אינו אמור להיות המכריע הבלעדי בנושאים אלו.
בתהליך הבחינה עלינו להבין הן את השינויים החברתיים והתרבותיים, המקבלים תוקף משפטי בעידן הנוכחי – והן את השינויים במציאות הטכנולוגית שהובילו את הצבא החל מתחילת שנות ה-90 לוותר על משימותיו האזרחיות ולהתמקד ביכולתו לנצח בשדה הקרב. גורם נוסף שחייב להילקח בחשבון הוא הדיון הציבורי והמרחב הפוליטי בו הוא מתקיים. האווירה הציבורית רווית המתחים בין השבטים בחברה, בה מתקיים הדיון היום חושפת ובמידה רבה אף מעצימה פערים אידאולוגיים עמוקים הקיימים בין "השבטים" בחברה הישראלית
בעת האחרונה שב ועלה לדיון הציבורי נושא שירות הנשים בצה"ל. בצל קבלת פקודת השירות המשותף שנועדה להסדיר את שירותן של נשים לצד שירות גברים, וכך קמו להם קולות מתנגדים משני צדי המתרס. גורמים מהציונות הדתית תפסו את הפקודה כפוגענית כלפי חיילים דתיים המבטאת בעיקר "אג'נדות פמיניסטיות קיצוניות", ובארגוני הנשים טוענים כי הפקודה ממשיכה להפלות ולהיות פוגעניות כלפי נשים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בחגים הקרובים, כשבבית הכנסת שלנו (כך יש לקוות) יעמדו לצדנו, לתקיעות של ראש השנה, לתפילת נעילה, או בהקפות של שמחת תורה, אותם מסורתיים ישראלים, מלבד מקום לתפילה, ראוי שנתן להם מקום של כבוד בלב
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
נהוג לגנות את תרבות הסמוך, אך היא ראויה ליחס מורכב יותר. מצד אחד היא ביטוי לחוסר משמעת, ליהירות, להעדר מקצועיות ולחפיפיות . אבל מהצד השני תרבות הסמוך יוצרת מרחב המאפשר מימוש של יתרונות יחסיים וכישרונות שמאפיינים את הישראלים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, נקבע לפני למעלה משנים וחצי עשורים כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל הקביעה הזו לא פתרה את הסכסוך שקדם להקמת המדינה, ונמשך עד היום: מהי מדינה דמוקרטית? ומהי יהודית?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האם ישראל, בת השבעים, הינה הצלחה מסחררת? או שמא המדינה על סיפו של תהום? מי צודק?
אי אפשר לקרוא לאזרחים בהתרגשות להרים ראש, להניף דגל ולהיות גאים במדינה החזקה והעוצמתית שהפכנו להיות, ולהמשיך לפמפם לאוזן השנייה ללא הרף כי אנו אומת אודים מוצלים מאש וכי עלינו לזכור זאת כל העת
מאת: יאיר שלג
לא במקרה רובנו נרגשים כל כך בימי עצמאות, במיוחד בשנים של תאריכים עגולים להקמת המדינה, כמו השנה. הקמת המדינה אכן נתפסת, גם אצל החילונים שבינינו, כ'נס'. אבל טיבו של נס הוא שאינו מובן מאליו, ומכיוון שכך, יש לשמור עליו מכל משמר, פן ייסוב לאחור
מאת: יאיר שלג
העיסוק בפוליטיקה דתית, הפיצול לתת-מגזרים, הדגלים שהציונות הדתית בוחרת להרים ואלו שלא, והאם יש סיכוי שיום אחד יכהן כאן ראש ממשלה חובש כיפה סרוגה. הפגשנו את הרב אורי שרקי, שרה העצני-כהן והפרופ' ידידיה שטרן לשיחת חתך - ממשה שפירא ועד נפתלי בנט
האופן בו בנויה החברה בישראל כיום מקדם הלכה למעשה את המשך השנאה, הפחד והדעות הקדומות בין יהודים וערבים בישראל. במחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2017, נמצא שרוב מוחץ בקרב היהודים והערבים רוצים שמערכת החינוך תלמד על היסטורית הסכסוך האחד של השני. אמפתיה והכרה בכאב של האחר הן לעתיד משותף טוב יותר
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יש להודות בצער שאילו היתה מועלית הכרזת העצמאות לדיון ציבורי כיום, ולהצבעה בכנסת, לא ניתן היה לגבש סביבה הסכמה רחבה. בעת הזו אנחנו בעיצומה של מלחמת תרבות שאיננה מניחה מקום לרתימה רחבה של הציבור לניסוח הסכמות חברתיות כוללות. לפיכך, שמירת ההכרזה כמעוז אחרון של הסכמה ישראלית היא אינטרס חשוב ביותר
כמה חרדים חיים בישראל? כמה מהם יצפו בסרטון הזה דרך האינטרנט? כמה מהם עובדים? כמה מהם לומדים באקדמיה ובאיזה גיל הם שוברים את הכוס מתחת לחופה?
מאת: פרופ' תמר הרמן
מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שרוב הישראלים מרוצים ממצבה הכללי של ישראל ואופטימיים לגבי עתידה. מה עוד מספר לנו אותו מדד? פרופסור תמר הרמן מסבירה
מאת: יוחנן פלסנר
ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב
מאת: אברהם בורג
בנימין בראון ממפה את שדה הרעיונות והערכים של הציבור החרדי בישראל אך אי אפשר למצוא בספרו ניסוח שלם של האידיאולוגיה החרדית — פשוט מפני שאין אחת כזאת. התוצאה מקיפה ומעמיקה, גם אם היא סובלת מעודף מידע ופירוט יתר
מאת: יאיר שלג
הוויכוח שהתפתח באחרונה סביב סוגיות רגישות בחברה הישראלית הפך לשיח של חירשים. אין צורך להתנגד לכל דבר מתוך עיקרון, ומצד שני יש להתחשב גם בתפיסתם של אחרים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
יהודי שחי בישראל ונותן ליום הכיפורים לחלוף כסתם יום של חול, מחמיץ החמצה גדולה. מדינה שעוצרת ליום אחד אבל לא מפיקה מכך משמעות מפספסת. ברמה האישית, זו הזדמנות למבט פנימי במובן הכי פשוט. ברמה הלאומית זו הזדמנות לריסטרט של הטון בדיון הציבורי.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כמדי שנה יתפרסמו היום או בערב יום כיפור סקרים שיעידו שלרוב היהודים בישראל יש זיקה ליהדות. בין אם הזיקה היא לפרקטיקות או לתפיסות יסוד דתיות, רובם יעידו שהם קשורים בדרך כלשהי למסורת היהודית. רבים מאלו שמגדירים את עצמם חילונים שותפים לפרקטיקות ולתפיסות עולם יהודיות-דתיות באופן מובהק. מזרחים או אשכנזים, רובם המוחלט הם בני דור שלישי לישראלים. מדובר בזהות חדשה שמתהווה לנגד עיננו: מסורתיות ישראלית.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הרוב הישראלי, כולל הימין הרך, מוכן לוותר על חלק גדול מהשטחים אם תקום אי-פעם מנהיגות פלסטינית אמינה, שתחתום על הסדר שלום בר-קיימא
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הלומדים בטקסי תיקון ליל שבועות מנהלים שיחה עם העבר והעתיד באמצעות איגרת אוהבים - ה"תורה" במשמעותה הרחבה - המועברת מיד ליד במרוץ שליחים רב דודי
מאת: ד“ר לי כהנר
אין פתרון אחד למצוקת הדיור החרדית בדמות עיר או שכונה מעורבת. בכדי לספק את צרכי החברה החרדית והחברה הישראלית כולה, יש להציג מגוון פתרונות משולבים- במרכז ובפריפריה, בערים מעורבות ובערים נפרדות.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
עיריית תל-אביב מבקשת לשנות את התקנות העירוניות ולאפשר לה לפתוח באופן חלקי 160 מרכולים בשבת. הממשלה מסרבת לקבל החלטה וכך שוב מתגלגלת השבת לפתחו של בג"ץ ולא להכרעת נבחרי הציבור.
מאת: ד"ר גלעד מלאך
לפי נתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2016, החרדים הם ישראלים הגאים במדינה ומרגישים חלק ממנה. עם זאת, בקרב רוב החרדים קיימות בעיות בהפנמת הערכים הדמוקרטים וקבלת המיעוט הערבי.