המתווה המקודם כיום למיסוי פחמן בישראל והסיוע הרצוי לתעשייה, לאוכלוסיות פגיעות ולעובדים | טיוטה

מסמך זה הינו טיוטה לדיון, גרסה סופית של המחקר תפורסם בקרוב

מס פחמן נועד לתמרץ את הפירמות והציבור לעבור מאנרגיות מזהמות לאנרגיות נקיות, באמצעות השתת עלויות הנזק הסביבתי ("עלות חיצונית") שנגרם בשל השימוש באנרגיות המזהמות על הגורם המזהם. מיסוי פחמן מביא להפנמת עלויות הנזק על ידי המזהם, מייקר את עלויות הייצור ובכך אמור להביא להפחתת הצריכה של אנרגיות מזהמות. ההנחה המקובלת היא שבטווח הארוך, על מנת להימנע מתשלום המס, התעשייה והציבור ימצאו דרכים להקטין את השימוש באנרגיות מזהמות, והדבר צפוי לעודד השקעה ואימוץ של טכנולוגיות חלופיות, שיאפשרו צמצום נוסף בזיהום ובפליטת גזי החממה. יצוין כי על מנת שהמס יהיה אפקטיבי, חשוב ששיעורו ישתנה בהתאם לתכולת הפחמן של האנרגיות המזהמות כך שמחיר הדלקים ישקף את העלות החיצונית הנגרמת כתוצאה משימוש בדלקים אלה. נכון לדצמבר 2022, העלות החיצונית של פליטות גזי החממה עומדת על כ־200 ש"ח לטונה פחמן דו־חמצני (המשרד להגנת הסביבה, 2022). במצב כיום, בו אין מיסוי פחמן והגורמים המזהמים אינם משלמים על הנזק הנגרם לציבור, אין תמריץ כלכלי מיידי לצמצום השימוש באנרגיות מזהמות ולהקטנת הפליטות המזהמות.

המחקר הכלכלי הראה כי מיסוי פחמן הוא הכלי האפקטיבי ביותר להפחתת פליטות גזי חממה, תוך השפעה זניחה על התוצר (המשרד להגנת הסביבה, 2021; פלטניק ופורת הירש, 2024). בשל כך, מס פחמן מומלץ על ידי שורה של גופים בין לאומיים (,Fund Monetary International The 2023 ,OECD; 2020), ומיושם במדינות רבות בעולם (2023 ,Bank World The). ישראל הצטרפה למגמה העולמית וקבעה בהחלטות ממשלה יעדים להפחתת פליטות גזי חממה (משרד ראש הממשלה, 2021) ומקדמת בימים אלו החלטה להטלת מס פחמן בישראל (משרד ראש הממשלה, 2024).