היערכות למשבר האקלים - ישראל 2050

לעיון בכל החומרים המקצועיים של תכנית "ישראל 2050" מוזמנים להיכנס לדף התכנים המלא של המרכז.

בתחילת 2019 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה מהלך רחב היקף לגיבוש חזון, יעדים ומפת דרכים למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת עד 2050. המהלך נעשה תוך שיתוף בין-משרדי וחוצה מגזרים. את המהלך מוביל המכון בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, מנהל תכנון שבמשרד הפנים ובשיתוף נציגי המגזר העסקי וחברה אזרחית. את התכנית מלווה מקצועית ארגון ה-OECD אשר פרסם במהלך התקופה דוח הכולל סט המלצות מרכזיות במעבר למשק דל פחמן בישראל. הדוח סוקר מבחר צעדי מדיניות והמלצות ליישום בתחומי האנרגיה, הבניה והתחבורה.

פרויקט "ישראל 2050" מהוה יישום ראשוני וחדשני של גישת הממשלה השלמה (The Whole Government Approach), לפיה על משרדי הממשלה להתנהל "מחוץ לגבולות המשימות שלהם" על מנת להשיג יעדים משותפים ולאגם משאבים. גישה זו נמצאה על ידינו כמתאימה ליישום בסוגיות אסטרטגיות כמו אלו שעמדו על הפרק בפרויקט זה. החזון המשקי והיעדים שיגובשו במסגרת תהליך זה יעוגנו בחוק אקלים, ותוכנית היישום תתורגם להחלטת ממשלה ותשולב בתוכניות העבודה הממשלתיות.

המהלך השיתופי כלל הובלה וניהול של 4 צוותי עבודה מקצועיים. כל צוות הובל ע"י המשרד הממשלתי האחראי על התחום (אנרגיה, תחבורה, תעשייה ופסולת ומבנים וערים), לצד הובלת צוותים עם המגזר העסקי (תעשייה, מסחר וכו'), צוות פיננסיים (אשר עדיין בשלבי הקמה) וצוות חברה אזרחית שכלל אזרחים מהשורה ונציגי ארגונים ועמותות חברתיות.

לצד המהלך השיתופי הוביל המכון שתי קבוצות עבודה מקצועיות: צוות מאקרו בהובלת פרופ' נתן זוסמן, אשר בחן את ההשפעות המאקרו כלכליות של מעבר למשק דל פחמן, וצוות שכתב דוח חברה אזרחית בהובלת דפנה אבירם-ניצן ופרופ' נתן זוסמן, אשר בחן את צעדי המדיניות הנדרשים כדי למזער את הפגיעה באוכלוסיות החלשות בשלב המעבר למשק דל פחמן, תוך יישום גישת "מעבר צודק" (Just Transition). בנוסף עורך המכון לאורך הפרויקט סדרת סקרים, לקבלת הבנת עומק של עמדות הציבור בתחום.

בנוסף, הכין המכון במסגרת הליווי המקצועי של המהלך ניתוח מקיף של השפעות המהלך על מדדי איכות החיים של הציבור בישראל. הדוח בחן את פרויקט "ישראל 2050" מבעד למשקפיים של מדדי איכות החיים שקבעה הממשלה (מדדי ה-Well Being). בכך היווה הדוח יישום ראשון מסוגו של החלטות הממשלה 2494 ו-4631 ואיפשר בחינה של השלכות התוכנית בהתאם למדדים אלו, ברוח הנחיות ה-OECD.

הרקע להתנעת הפרויקט הוא הסכם פריז מדצמבר 2015, במסגרתו התחייבו מדינות העולם לקביעת יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, במאמץ לעצור את מגמת ההתחממות הגלובלית. לאחר שיעדים אלו התבררו כלא מספקים, התחייבו המדינות להגיש עד סוף שנת 2020 תכניות ארוכות טווח מעודכנת למעבר לכלכלה דלת פליטות עד שנת 2050. ברוח זו, בא הפרויקט לגבש חזון ויעדים מעודכנים לישראל לשנת 2050 ובהתאם, להתוות מפת דרכים ליישום החזון והיעדים הנגזרים ממנו. החזון ותכנית היישום עתידים להיות מתורגמים להחלטת ממשלה וישולבו בתכניות העבודה הממשלתיות.

לעמוד המרכז לממשל וכלכלה >>

לעמוד התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי >>

לעמוד פרויקט שלטון מקומי >>

לעמוד פרויקט ישראל 2050 >>

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא היערכות למשבר האקלים - ישראל 2050

מאמרים

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

כיצד מבטיחים מעבר צודק לתעסוקה ירוקה?

הרצאתה של דפנה אבירם-ניצן בוובינר "מעבר צודק וירוק" של פורום האקלים הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

דפנה אבירם-ניצן בריאיון לגלי צה"ל לקראת וובינר משותף עם פורום האקלים הישראלי

"משבר האקלים לא מחכה לישראל שתפתור את בעיותיה"

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

מצגת אקלים משותפת | כנס אלי הורביץ 2024

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

פתיחת מושב האקלים | כנס אלי הורביץ 2024

חוות דעת

מס פחמן אופטימלי - תרומה חיובית לתוצר המשקי ולסביבה

התייחסות חוקרי המכון למתווה מס הפחמן שמקדמת הממשלה בתקציב המדינה.

מאמר דעה

הרחק מהמלחמה, הישראלים בוועידת האקלים בדובאי דנו בשיקום האזור והאמון עם השכנות

בביתן הישראלי, שממדיו צומצמו בשל המלחמה, המציאות טפחה על הפנים מכל כיוון. אחת התובנות שעלו בעקבות ההשתתפות הישראלית בוועידה – חוויה אנומלית בתוך הטירוף שמסביב - נגעה לצורך בהפניית משאבים, ביום שאחרי המלחמה, לחיזוק אפיק "דיפלומטיית האקלים", כחלק משימור והרחבת הסכמי אברהם.

חוות דעת

אישור חוק אקלים חדש שיקבע יעד לאיפוס פליטות עד 2050 הוא מהלך חשוב ומבורך

יש להעמיק עוד יותר את היעד להפחתת הפליטות עד 2030 ל-50% ובכך ליישר קו עם הסטנדרט הבין-לאומי. לצד חוק האקלים, יש לקדם בהקדם תוואי למיסוי פחמן שייצר את מערך התמריצים הנדרשים למעבר למשק דל-פליטות, ייתן ודאות למגזר העסקי ויבטיח שתשלומי המס יגיעו לקופת האוצר הישראלי ולא לאירופה, שכבר אישרה מס גבולות.

סקירה

הלקחים שעולים מתוך פרשת ביטול המס על הכלים החד-פעמיים

על אף שנראה כי המס הביא לצמצום הצריכה, ביטולו מלמד כי שינוי התנהגות בר-קיימא מחייב נקיטת צעדים נוספים, לרבות הסברה שמותאמת לאוכלוסייה החרדית, הנגשה ועידוד השימוש בחלופות.

סקירה

הממשלה ה-37 חייבת לפעול בחקיקה וברגולציה נוכח החרפת משבר האקלים

מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.

מאמר דעה

על הממשלה הנכנסת לקדם בדחיפות חוק אקלים

משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

קידום חדשנות אקלים בישראל

יש לכם פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שיכול לצמצם את משבר האקלים אבל הרגולציה עומדת בדררכם? המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות גיבשו יחד עם כ-60 יזמי ויזמיות אקלים תוכנית לקידום ישראל כמעצמת חדשנות אקלימית שתשרטט לרגולטור את המסלול מחדש.

מאמר דעה

חדשנות עכשיו: לחשב מסלול מחדש באתגרים חברתיים

הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו.

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

לא ממתינות לממשלה: חברות ישראליות לוקחות על עצמן מחויבות וולונטרית להפחתת פליטות מזהמים

הקשר שבין פליטות מזהמים למגזר העסקי: לקראת מושב אקלים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2021 הופק סרטון בהשתתפות 3 חברות ישראליות שהציגו את המהלכים שהן מקדמות בעסק לאימוץ צעדים וולונטריים להפחתת פליטות או למעבר לפעילות ירוקה, תוך התייחסות לתועלות שפעילות זו מניבה לעסק, האתגרים מולם הם נאלצים להתמודד כדי לבצע את המהלך וכן חסמים רגולטוריים/בירוקרטיים בדרך למעבר למשק דל פחמן.

סקירה

השפעות משבר האקלים על שוק העבודה, וכיצד ניתן להיערך לשינויים?

דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

כיצד מבטיחים מעבר צודק וחברתי בדרך למשק דל פחמן?

בשנתיים האחרונות הוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה שכלל את נציגי החברה האזרחית, אשר מטרתו להבטיח שהמעבר למשק דל פחמן יהיה צודק וחברתי (Just Transition). בתום תהליך שכלל ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות עבור גורמי הממשל המיישמים, גובשה חבילה של צעדי מדיניות שמטרתם למזער את הפגיעה בשכבות החלשות ולהבטיח שאלו ייהנו לא פחות מתועלות המעבר למשק דל פחמן. במפגש הוצגו למשתתפים עיקרי הממצאים והמלצות המדיניות ונערך דיון בהשתתפות הציבור, נציגת ה-OECD שמלווה את המהלך ונציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים.

סקר מיוחד

הציבור מתעניין בנושאים סביבתיים, הפוליטיקאים פחות

דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

לא משאירים אף אחד מאחור: מעבר צודק למשק דל פחמן בישראל

ממשבר הקורונה למשבר האקלים

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

זה בידיים שלנו: משבר הקורונה הוא רק הקדמה למשבר האקלים

המשרד להגנת הסביבה | ישראל 2050

סקירה

הציבור הישראלי מודאג גם ממשבר האקלים

רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים

מאמר דעה

המשבר הבא כבר לפתחנו

ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית

מצגת

כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת

נגן
פרויקט ההיערכות למשבר האקלים ישראל 2050 בסרטונים

מייצרים מציאות אחרת: ישראל 2050 - כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת

תרחישי אימה | ישראל 2050

ישראל 2050

הכדור בידיים של הממשלה הבאה- ישראל 2050

איך מעבירים את ישראל ממסלול של עתיד מזוהם, צפוף ויקר - לעבר כלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת? שילוב כוחות ייחודי בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה, יחד עם ה-OECD, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומנהל התכנון, בתכנית ישראל 2050. הצצה לתרחישים הסביבתיים שעשויים להתרחש בעתיד הנראה לעין, וכיצד ניתן להתמודד עמם

ספרים