מאמרים, ספרים ואירועים בנושא היערכות למשבר האקלים - ישראל 2050
מאמרים
COP29: ישנן דווקא חדשות טובות מבאקו
מאת: ארז סומר
הציפיות מוועידת האקלים של האו"ם באזרבייג'ן היו נמוכות מראש, והיא אכן הסתיימה בקול ענות חלושה. אבל במקום שבו ראשי מדינות נכשלים – יוזמה ישראלית לשיתוף פעולה אזורי נותנת סיבה לאופטימיות.
נגן
כיצד מבטיחים מעבר צודק לתעסוקה ירוקה?
מאת: דפנה אבירם-ניצן
הרצאתה של דפנה אבירם-ניצן בוובינר "מעבר צודק וירוק" של פורום האקלים הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה
נגן
דפנה אבירם-ניצן בריאיון לגלי צה"ל לקראת וובינר משותף עם פורום האקלים הישראלי
מאת: דפנה אבירם-ניצן
"משבר האקלים לא מחכה לישראל שתפתור את בעיותיה"
נגן
מצגת אקלים משותפת | כנס אלי הורביץ 2024
מאת: דפנה אבירם-ניצן, ד"ר רוסלנה רחל פלטניק, שי בירן, נדב פורת הירש
נגן
פתיחת מושב האקלים | כנס אלי הורביץ 2024
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מס פחמן אופטימלי - תרומה חיובית לתוצר המשקי ולסביבה
מאת: ד"ר רוסלנה רחל פלטניק, נדב פורת הירש
התייחסות חוקרי המכון למתווה מס הפחמן שמקדמת הממשלה בתקציב המדינה.
הרחק מהמלחמה, הישראלים בוועידת האקלים בדובאי דנו בשיקום האזור והאמון עם השכנות
מאת: ארז סומר
בביתן הישראלי, שממדיו צומצמו בשל המלחמה, המציאות טפחה על הפנים מכל כיוון. אחת התובנות שעלו בעקבות ההשתתפות הישראלית בוועידה – חוויה אנומלית בתוך הטירוף שמסביב - נגעה לצורך בהפניית משאבים, ביום שאחרי המלחמה, לחיזוק אפיק "דיפלומטיית האקלים", כחלק משימור והרחבת הסכמי אברהם.
אישור חוק אקלים חדש שיקבע יעד לאיפוס פליטות עד 2050 הוא מהלך חשוב ומבורך
יש להעמיק עוד יותר את היעד להפחתת הפליטות עד 2030 ל-50% ובכך ליישר קו עם הסטנדרט הבין-לאומי. לצד חוק האקלים, יש לקדם בהקדם תוואי למיסוי פחמן שייצר את מערך התמריצים הנדרשים למעבר למשק דל-פליטות, ייתן ודאות למגזר העסקי ויבטיח שתשלומי המס יגיעו לקופת האוצר הישראלי ולא לאירופה, שכבר אישרה מס גבולות.
הלקחים שעולים מתוך פרשת ביטול המס על הכלים החד-פעמיים
על אף שנראה כי המס הביא לצמצום הצריכה, ביטולו מלמד כי שינוי התנהגות בר-קיימא מחייב נקיטת צעדים נוספים, לרבות הסברה שמותאמת לאוכלוסייה החרדית, הנגשה ועידוד השימוש בחלופות.
הממשלה ה-37 חייבת לפעול בחקיקה וברגולציה נוכח החרפת משבר האקלים
מאת: דפנה אבירם-ניצן
מעבר לכלכלה דלת פחמן ואישור יעדים להפחתת פליטות ל-2050 הם הישגים משמעותיים במאבק הישראלי במשבר, שהושגו בסיוע צוותי המכון. לנוכח האיומים המקומיים והקונקרטיים על ישראל והביקורת שספגה, על הממשלה להכיר בהזדמנויות הטמונות בו ולפעול בהקדם.
על הממשלה הנכנסת לקדם בדחיפות חוק אקלים
משבר האקלים הוא איום סביבתי, כלכלי, חברתי וביטחוני עבור מדינת ישראל. בהיעדר העברת חוק האקלים והיערכות ממשלתית משמעותית למשבר האקלים, תיוותר ישראל חריגה בנוף הבין-לאומי, ותתקשה לסחור עם העולם המפותח.
נגן
קידום חדשנות אקלים בישראל
יש לכם פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שיכול לצמצם את משבר האקלים אבל הרגולציה עומדת בדררכם? המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון הישראלי לחדשנות גיבשו יחד עם כ-60 יזמי ויזמיות אקלים תוכנית לקידום ישראל כמעצמת חדשנות אקלימית שתשרטט לרגולטור את המסלול מחדש.
חדשנות עכשיו: לחשב מסלול מחדש באתגרים חברתיים
הציון הסמלי של יום החדשנות הבינלאומית ויום כדור הארץ הם עוד תזכורת לחשיבה מחדש על אתגרי מערכת סבוכים, ועל הנחיצות בהתעלות המגזר הציבורי מתפיסה של רגולטור שבוי וכיבוי שריפות, אל עבר אסטרטגיה קוהרנטית כלל-ממשלתית של הטמעת חדשנות בפתרון אתגרים חברתיים וסביבתיים של הדור שלנו.
נגן
לא ממתינות לממשלה: חברות ישראליות לוקחות על עצמן מחויבות וולונטרית להפחתת פליטות מזהמים
הקשר שבין פליטות מזהמים למגזר העסקי: לקראת מושב אקלים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2021 הופק סרטון בהשתתפות 3 חברות ישראליות שהציגו את המהלכים שהן מקדמות בעסק לאימוץ צעדים וולונטריים להפחתת פליטות או למעבר לפעילות ירוקה, תוך התייחסות לתועלות שפעילות זו מניבה לעסק, האתגרים מולם הם נאלצים להתמודד כדי לבצע את המהלך וכן חסמים רגולטוריים/בירוקרטיים בדרך למעבר למשק דל פחמן.
השפעות משבר האקלים על שוק העבודה, וכיצד ניתן להיערך לשינויים?
מאת: דפנה אבירם-ניצן, מאיה גוברין
דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות ומעבר לכלכלה ירוקה יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים לבדו מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות. על ממשלות לנקוט כעת בצעדים שיאפשרו מעבר חלק של משרות ואוכלוסיות למציאות המשתנה, דוגמת הכשרות מקצועיות מותאמות
נגן
כיצד מבטיחים מעבר צודק וחברתי בדרך למשק דל פחמן?
בשנתיים האחרונות הוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות עבודה שכלל את נציגי החברה האזרחית, אשר מטרתו להבטיח שהמעבר למשק דל פחמן יהיה צודק וחברתי (Just Transition). בתום תהליך שכלל ניתוח עומק של הנעשה בעולם בתחום, שיתוף הציבור באמצעות סקרים ואתר התייעצות דיגיטלי, מפגשים ושיחות התייעצויות עבור גורמי הממשל המיישמים, גובשה חבילה של צעדי מדיניות שמטרתם למזער את הפגיעה בשכבות החלשות ולהבטיח שאלו ייהנו לא פחות מתועלות המעבר למשק דל פחמן. במפגש הוצגו למשתתפים עיקרי הממצאים והמלצות המדיניות ונערך דיון בהשתתפות הציבור, נציגת ה-OECD שמלווה את המהלך ונציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים.
הציבור מתעניין בנושאים סביבתיים, הפוליטיקאים פחות
מאת: דפנה אבירם-ניצן
דליפת הנפט בים התיכון הציפה סוגיה מדאיגה עליה תצטרך מדינת ישראל לתת את הדעת בשנים הקרובות: איכות הסביבה ומשבר האקלים. ואכן, 44% מהישראלים לוקחים בחשבון את עמדות המפלגות בישראל בנושאי סביבה כשהם מחליטים לאיזו מפלגה להצביע, בהם בעיקר מבוגרים בני 65+ והמשתייכים למחנה השמאל והמרכז
נגן
לא משאירים אף אחד מאחור: מעבר צודק למשק דל פחמן בישראל
ממשבר הקורונה למשבר האקלים
נגן
זה בידיים שלנו: משבר הקורונה הוא רק הקדמה למשבר האקלים
המשרד להגנת הסביבה | ישראל 2050
הציבור הישראלי מודאג גם ממשבר האקלים
רוב מוחץ של הציבור (89%) סבור שעל ממשלת ישראל לפעול לשיפור מוכנות המשק למשבר האקלים. תוצאות הסקר המיוחד על עמדות הציבור למשבר האקלים
המשבר הבא כבר לפתחנו
מאת: דפנה אבירם-ניצן
ביום שאחרי משבר הקורונה, בעוד מנהיגי העולם יהיו עסוקים בגיבוש מדיניות לשיקום ההרס הכלכלי שהותיר אחריו, יהיה עליהם להתייחס ברצינות רבה גם למשבר הבא שמתקרב אלינו בצעדי ענק ומהווה איום גדול בהרבה לאנושות כולה - ההתחממות הגלובלית
כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת
מאת: ד"ר גיל פרואקטור, המשרד להגנת הסביבה
נגן
מייצרים מציאות אחרת: ישראל 2050 - כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת
תרחישי אימה | ישראל 2050
הכדור בידיים של הממשלה הבאה- ישראל 2050
איך מעבירים את ישראל ממסלול של עתיד מזוהם, צפוף ויקר - לעבר כלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת? שילוב כוחות ייחודי בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה והמשרד להגנת הסביבה, יחד עם ה-OECD, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומנהל התכנון, בתכנית ישראל 2050. הצצה לתרחישים הסביבתיים שעשויים להתרחש בעתיד הנראה לעין, וכיצד ניתן להתמודד עמם
