ישראל 2050 | פרק ד: תועלות צפויות ממעבר לכלכלה דלת פחמן | טיוטה

מסמך זה הינו טיוטה לדיון, גרסה סופית של המחקר תפורסם בקרוב

קצב ההתקדמות המואץ של ההתחממות הגלובלית חייב מדינות ברחבי העולם לגבש וליישם מדיניות אקלים שתיאבק במשבר המתהווה הן בהיבטים של מזעור הנזקים הצפויים (מיטיגציה) והן בהיבט של היערכות לקראתם (אדפטציה). עיקר השיח המלווה את תהליך ההערכה של צעדי מיטיגציה נסוב סביב הפוטנציאל של כל צעד בהאטת קצב ההתחממות ובעלות הצפויה שלו. נושא שבולט בהיעדרו מהשיח ככלל, ובישראל בפרט, הוא התועלות הנלוות (benefits-co) לצעדי מיטיגציה.

על אף שהמטרה המרכזית של כלי מדיניות אקלימיים היא להיאבק בהתחממות הגלובלית, יישומם צפוי להביא להתפתחויות חיוביות משמעותיות נוספות. מטרת מסמך זה היא להפנות זרקור אל עבר אותן תועלות נלוות, באמצעות סקירה של הממצאים העדכניים ביותר ממדינות שכבר החלו ליישם את אותם צעדי מדיניות בפועל. תוצאות הסקירה מלמדות שיישום מדיניות מיטיגציה צפוי לא רק לתרום למאבק במשבר האקלים, אלא גם לשפר את בריאות הציבור באמצעות צמצום של זיהום אוויר מקומי, העלאת רמת הפריון הכולל במשק, ותרומה למאמצי ההתמודדות עם משבר התחבורה בישראל.

בהתבסס על תוצאות הסקירה אנחנו מעריכים שהרווח לכלכלה הישראלית כתוצאה מהתועלות הנלוות לצעדי מיטיגציה צפוי להיות גדול ביחס לעלות הכרוכה ביישומם. המסקנה המתבקשת היא שהתועלות הנלוות לצעדי מדיניות סביבתיים הן רכיב מהותי במכלול השיקולים הרלוונטיים לגיבוש של מדיניות אקלים.