ישראל 2050 | פרק ג: השפעת תמחור פחמן על התעסוקה בפרספקטיבה גאוגרפית | טיוטה
טיוטה
חומר רקע למושב השפעת משבר האקלים על שוק העבודה הישראלי בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2024
- מאת: שי בירן, מאיה וסרמן, עמית עינבר בן-זאב, פרופ' נתן זוסמן, דפנה אבירם-ניצן
- שנה:
- כריכה: רכה | מקוון
- מספר עמודים: 26 עמ’
- מרכז: המרכז לממשל וכלכלה
מסמך זה הינו טיוטה לדיון, גרסה סופית של המחקר תפורסם בקרוב
בפרק ב הוצגו תוצאות מודל כלכלי לאמידת ההשפעות של הטלת מס פחמן על התעסוקה במשק הישראלי (להלן "מודל CGE)". תוצאות המודל מנבאות כי הטלת מיסוי פחמן צפויה להוביל לירידה משמעותית בפליטות הפחמן, תוך השתת עלות ישירה זניחה על הכלכלה הנובעת מירידה הישראלית (במונחי תוצר ותעסוקה). כמו כן, הירידה בעלויות החיצוניות* בפליטות גזי חממה וזיהום אוויר, מקזזת את הפגיעה בתוצר ואף מעבר לכך (ראו תרשים 33 בפרק ב).
פרק זה מציג ניתוח משלים לפרק ב, באמצעות ניסיון לזהות האם מאחורי ההשפעה השלילית הנמוכה של מיסוי פחמן על תעסוקה, כפי שעולה מניתוח המודל, מסתתרת השפעה מהותית על התעסוקה באזורים מסוימים, עקב חשיפה גאוגרפית מוגברת לענפים הנפגעים (על פי המודל) מהטלת מס פחמן.
-----
* עלות הנזק הנגרם לציבור כתוצאה מפליטות גזי חממה וזיהום אוויר מרבית הנזק מיוחס לתחלואה ותמותה עודפת.