נעשה לנו חג

כיצד חוגגים היהודים הישראלים את החגים היהודיים? מדוע בוחרים מרביתם לציין את התכנסות המשפחה המורחבת בליל הסדר באמצעות ביצוע הטקס כפי שהוא מופיע בהגדה כמעט כלשונו ובכל זאת מפגינים ניכור לטקס עצמו, ללשונו ולתכניו? מתי ומדוע התחילו לנטוע עצים בט”ו בשבט, וכיצד הפך חג זה להיות “יום ירוק יהודי”? איך נוצר הנוהג של רכיבה באופניים ברחובות הערים ביום כיפור, ומדוע נאלצים ספורטאים ישראלים המתחרים בחו”ל לשבות מעבודה ביום זה? האם ניתן לדון בשאלות ה”גדולות” של הזהות היהודית באמצעות חקר פרטים קטנים ויום־יומיים? והאם התרבות היהודית בגרסתה הפופולרית יכולה לתרום במשהו לתרבות האזרחית בישראל?

אלו הן מקצת השאלות העולות לדיון בספר שלפנינו, המתחקה אחר תולדות החגים הישראליים ומנתח את משמעויותיהם ליהודים הישראלים, המציינים את החגים כחלק מתרבות אזרחית הנוצרת "מלמטה".

הספר מסרטט תמונה רחבה של מקומה של התרבות היהודית בחיי היום־יום בישראל, הנשלטים במידה רבה על ידי סמלים וטקסים יהודיים גם אם הפרשנות הניתנת להם בתרבות הישראלית אינה זהה לפרשנויות הניתנות להם בתרבויות יהודיות אחרות בנות זמננו, בעיקר ההלכה, המיסטיקה והתרבות היהודית האמריקאית. מחבר הספר, חזקי שוהם, מציע להפוך את התרבות היהודית לתרבות אזרחית של ממש, שתהיה משותפת לכל הישראלים. למהלך זה יהיו ללא ספק השלכות מרחיקות לכת על תפיסת הזהות העצמית של היהודים והלא־יהודים בישראל כאחד. הוא יהיה תלוי, בין השאר, ביכולתה של התרבות היהודית הישראלית לשלב בתוכה סמלים, טקסים ומיתוסים מתרבויות הסביבה ויאפשר כינון מרחב סמלי ותרבותי משותף ליהודים וללא־יהודים. מרחב זה יסייע ללא־יהודים להתערות בחברה הישראלית בלא לפגוע באופייה היהודי.

ד"ר חזקי שוהם מלמד בתכנית הבינתחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר־אילן ומשמש עמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים. בזמן עריכת המחקר הוא היה חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

הספר רואה אור הודות לתרומתה הנדיבה של קרן גולדהירש