המשמעות הפוליטית והחברתית של פינוי ישובים ביש"ע

תכנית ההינתקות מגוש קטיף ומצפון השומרון ופינוים של 21 יישובים יהודיים עוררה בקרב אזרחי ישראל, מעבר למחלוקות אידאולוגיות חריפות, גם חילוקי דעות באשר לאופן יישומה. המחקר שלפנינו מתעמק בסוגיות השנויות במחלוקת הקשורות בתכנית ההינתקות, כגון שיתופם של חיילי צה"ל בפינוי, פעולות המחאה וההתנגדות של המתיישבים ותגובת מערכות אכיפת החוק עליהן, גובה וסוג הפיצויים שהוענקו למפונים, ועוד.

המחבר מתבונן בסוגיה משתי נקודות מבט: האחת פונה אל העבר ובוחנת את התהליך שעברה מדינת ישראל בשנת 2005, ואילו האחרת פונה אל העתיד מתוך כוונה ללמוד מלקחי ההינתקות כדי להתוות קווי פעולה מושכלים לניהול תהליך דומה בעתיד, אם וכאשר יתרחש.

מחקר זה הוא המשך והשלמה למחקר קודם שפרסם יאיר שלג באוקטובר 2003 (המשמעות הפוליטית והחברתית של פינוי יישובים ביש"ע, מחקר מדיניות 42, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה) אשר בחן באופן תאורטי היבטים הקשורים בפינוי יישובים עוד טרם תכנית ההינתקות. המחקר הנוכחי בודק את ההנחות וההמלצות של המחקר הקודם על רקע המבחן המעשי של יישום תכנית ההינתקות 2005.

הפרק הפותח את המחקר עוסק בתהליכי קבלת ההחלטות; הפרק השני בוחן את אופי הפינוי והפיצוי; הפרק השלישי מנתח את מעורבות הצבא בפינוי; הפרק הרביעי סוקר את פעולותיהם של מתנגדי הפינוי; הפרק החמישי דן בגורמי אכיפת החוק וביחסם לפעולות המתנגדים; הפרק השישי מתעמק במחדלי הטיפול במפונים; הפרק השביעי בודק את השלכות הפינוי על החברה הישראלית בכלל ועל הציונות הדתית בפרט; במרכזו של פרק הסיום עומדות פרשת פינוי עמונה ומלחמת לבנון השנייה והשפעותיהן על החברה הישראלית.