חובת מתפללים להנגשת בית כנסת לנכים ואנשים עם מוגבלות

האם אפשר לכפות על הציבור להוציא הוצאות נוספות לצורך הנגשת בית הכנסת למען אדם אחד; האם אפשר לכפות על ציבור מתפללים להשתתף במימון נגישות; האם זו חובתה של הקהילה?

בשנת 2005 נוסף פרק שישי לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 – פרק הנגישות. בפרק זה נקבעה החובה להנגיש מבנים, תשתית וסביבה וכן את השירות לציבור כך שאנשים עם מוגבלות יוכלו להשתמש בהם בחופשיות. ואולם הפיכתם של אנשים עם מוגבלות לשותפים מלאים בחיי החברה והקהילה, בצד המודעות והרגישות הציבורית והחברתית לכך, יוצרות גם מחויבות הלכתית לדאוג לרווחתם ולתפקודם המיטבי והעצמאי בפרהסיה הציבורית, כחובה הלכתית וכחלק מן המטלות של מנהיגי הציבור, ולא רק מדין צדקה וחסד. הקהילה והחברה כולה יכולות להיות, וצריכות להיות, שותפות לתביעה ולדרישה למימוש חובה זו, נוסף על חובת החסד האישי המוטלת על כל אדם לסייע בגופו ובממונו למי שנצרך ונזקק. לכן אפשר לכפות על ציבור החברים בקהילה להשתתף במימון הנגישות לצורכי אנשים עם מוגבלות המתפללים בקביעות בבית הכנסת.

הרב יהודה זולדן הוא מפקח מרכזי להוראת תלמוד ותושבע"פ בחינוך הדתי ומרצה במדרשה לנשים שבאוניברסיטת בר-אילן.

הורידו את קובץ השו"ת המלא 

הפרויקט באדיבות קרן משפחת רודרמן