מסד לאמנה חברתית חדשה בין שומרי מצוות וחופשיים בישראל
- בעריכת: פרופ' רות גביזון ז"ל, יעקב מדן
- שנה:
- כריכה: רכה
- מספר עמודים: 313 עמ’
- מחיר: 35 ₪
מחברי האמנה, מתוך פעולה ברוח האמנה כפי שנראתה להם, הגינו להסדרים מוסכמים בכמה מן הסוגיות השנויות כיום במחלוקת בתחום יחסי תורה ומדינה והיחסים בין קבוצות שונות בציבור היהודי. המחברים סבורים כי אימוצן של הצעות אלה יקדם במידה רבה את המטרות הבסיסיות העומדות ביסוד האמנה המוגשת כאן.
במטרה לקדם את הסולידריות היהודית ואת תחושת האחדות ושותפות הגורל בין מרכיביו השונים של העם היהודי בכלל ובמדינת ישראל בפרט ואת הכבוד לכל אחד ממגזריו ומאמונה גמורה בשני העקרונות: שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי על המשתמע מכך ושמדינת ישראל היא מדינה שהשוויון לכל אזרח והכבוד המלא לזכויותיו כאדם הם נשמת אפה, אנו מציעים להסכים על קווי היסוד הבאים:
- מדינת ישראל היא המקום בו מגשים העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית בחלק ממולדתו ההיסטורית. קיומה, ביטחונה ושגשוגה תלויים בתחושת שותפות גורל בין חלקיו השונים של העם היהודי וערבות הדדית ביניהם. מחלוקות עמוקות מאיימות על שותפות זו, ואף הגיעו כדי שנאת חינם בין הקבוצות. האמנה מספקת מסגרת פעולה מוסכמת שבתוכה יודגש המשותף, ואשר תאפשר שימור אורחות החיים של הקבוצות.
- ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. ישראל תמשיך לקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים כאחד, תוך הקפדה על חופש הדת והמצפון, ברוח מגילת העצמאות. בנוסף לאמנה בין חלקי הציבור היהודי בישראל (ובתפוצות) יש מקום לחיפוש מסגרת אזרחית-מדינית משותפת לכלל אזרחי המדינה.
- מסגרת פעולה מוסכמת בין חלקי הציבור היהודי בישראל, שהיא תוצאה של הידברות, היא הדרך הטובה לטפל במחלוקות עקרוניות. בדרך זו, נשמר כבודן של כל הקבוצות, תוך מחויבות לשמור על אמונותיהן ועל אורחות חייהן, בצד יכולת של הקבוצות לפעול בתיאום לקידום מטרות משותפות קיומיות. רוח האמנה שוללת כפיית כל קבוצה לוותר על קודשיה ועל עיקריה. היא מתירה ואף מחייבת הסכמות בנוגע לפרהסיא המשותפת, שתיקחנה בחשבון את תפיסותיהן של כל הקבוצות.בשל חוסר היכולת והרצון לחלק באופן מלא את הפרהסיא לקבוצות השונות, הסדרת הפרהסיא מחייבת התאמות ואיזונים. האמנהגם שוללת שינויים חד-צדדיים בהסכמות, שינויים שיושגו בדרך של הכרעות פוליטיות או שיפוטיות - ומבכרת מנגנון קבלת החלטות מוסכם.
אנו קוראים למנהיגי הציבור היהודי בישראל לאמץ את רוח האמנה בכל הידברות עתידית בנושאי דת ומדינה. כך ראוי, מפני דרכי שלום. כך גם מתחייב, נוכח התוצאות המסוכנות וההרסניות העלולות להיגרם מהעמקת המחלוקות והשסעים.
מתוך פעולה ברוח האמנה כפי שנראתה לנו, הגענו להסדרים מוסכמים בכמה מן הסוגיות השנויות כיום במחלוקת בתחום יחסי תורה ומדינה והיחסים בין קבוצות שונות בציבור היהודי. אנו סבורים כי אימוצן של הצעות אלה יקדם במידה רבה את המטרות הבסיסיות העומדות ביסוד האמנה.
אנו קוראים אפוא לציבור היהודי בישראל ללמוד את הנחות היסוד, את רוח האמנה ואת ההצעות הכלולות בה, ולפעול לאימוצה של אמנה כזו.
שבות: כל 'בן לעם היהודי' יהיה זכאי לעלות לישראל, לרבות בן לאב יהודי ומי שנתגייר בדרך מוכרת. גם מי שנתגייר שלא לפי מסורת ה'שולחן ערוך' יהיה זכאי להירשם בסעיף הדת במרשם כ'יהודי'.
מעמד אישי: תוכר הזכות להקים משפחה. משפט המדינה יאפשר נישואין בכל טכס בו יבחרו הצדדים, והדבר ישתקף אף במרשם. לא יינשא בישראל אדם שאינו פנוי הן לפי משפט המדינה והן לפי דיני דתו, בפרשנותם החמורה.
שבת: יום השבת הוא יום המנוחה הרשמי בישראל. אנשים לא יועסקו ולא יידרשו לעבוד בייצור, מסחר ושירותים בשבת. תרבות, בידור ותחבורה במתכונת מופחתת יקוימו לפי הצורך.
עקרון חוסר הכפייה: יבוא לידי ביטוי בביטול המונופולין של קבוצה זו או אחרת על מכלול ההסדרים, תוך כיבוד זכותה של כל קבוצה לשמור על אורחות חייה לפי תפיסתה ופרשנותה. כך גם בנושאי קבורה, כשרות, שבת, שירותי דת וסידורי התפילה בכותל.
הסדרה משפטית: האמנה תעוגן בצורה שתקשה על שינויים חלקיים וחד צדדיים בהסדריה.האמנה כולה, ברוחה ובנשמתה, מבכרת מנגנון של משא ומתן ופשרה, על פני הכרעה משפטית ושיפוטית. לכן לא תוענק לבית המשפט סמכות לבטל חוקים בנושאי האמנה. פרשנות האמנה, כל עוד לא מתנהל דיון בבית המשפט, תופקד בידי גוף ציבורי ייצוגי מוסכם, על מנת לעודד פרשנות מוסכמת, מבלי להיזקק לפנייה לבית המשפט.