ממלכתיות ישראלית

מחקר מדיניות זה מסביר את מצבה של הממלכתיות הישראלית כיום ואת כיווני התפתחותה האפשריים והרצויים, על רקע השיח הפוליטי-אידאולוגי שהתנהל בישראל בעשור הראשון למדינה סביב המושג "ממלכתיות". האידאולוגיה הפוליטית-אזרחית הרפובליקנית, המכונה בעברית "ממלכתיות", היא מוקד חשוב להבנת דפוסיה של ישראל כמדינת לאום מהקמתה ועד ימינו. אידאולוגיה זו עוסקת במוסדות המדינה, באזרחוּת, בדמוקרטיה ובמשפט וכן ביחסים שבין הקהילה הפוליטית ובין הפרט.

היא מתווה תנאים לייסודה ולהתפתחותה של המדינה הריבונית ומנתחת את "תודעת המדינה" הנדרשת מאזרחיה, כלומר את מכלול התפיסות, האחריות והיחסים הכרוכים בחיים בקהילה פוליטית. ההבנה של אידאולוגיה זו ושל מקומה המרכזי בתרבות הפוליטית הישראלית חשובה גם להבנת החברה הישראלית היום ולסרטוט קווי התפתחות אזרחיים ופוליטיים ראויים לה.

שתי טענות יסוד מועלות בחיבור. ראשית, הממלכתיות הייתה מוסכמת על כל הקבוצות היהודיות בארץ. "מאבקי הממלכתיות" שיקפו למעשה שתי מתיחויות פנימיות בתוך הממלכתיות הישראלית עצמה: מתיחות חברתית-כלכלית בין גרסאות שמאליות לגרסאות ימניות שלה, ומתיחות פוליטית בין גרסאות הסדריות לגרסאות רובניות. שנית, שני צירי מתח אלו של הממלכתיות הישראלית - בין שמאל לימין חברתיים ובין פוליטיקה הסדרית לפוליטיקה של הכרעה - הם צירים מתאימים להערכת כיווני התפתחותה של הממלכתיות הישראלית בעתיד.