מאת: תום ליבנה
השנים האחרונות של המדינה, אנשים מרקעים שונים התאחדו סביב אהבת הארץ. עלינו ליצור מודל חדש של שותפות לאומית, המשלב את ערכי הערב עם אתגרי ההווה – רק כך נוכל להבטיח את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, חזקה ומשגשגת. הבחירה בידנו.
מאת: פרופ' דני סטטמן
מספר גדל והולך של ישראלים תופס את המאבק על חירות וצדק כביטוי לזהות הציונית שלהם. הם נאבקים על ערכים אלה לא למרות שהם ציונים אלא בגלל שהם ציונים.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ביום שאחרי יישום תכנית לוין, עם חוק הלאום ובלי הגנה חוקתית ובית משפט עליון חזק, ישראל תתקשה להשיב כראוי לטענות אנטי-ציוניות על כך שמדינה יהודית לא יכולה להיות דמוקרטית.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בשבועות האחרונים הגיע לשיא הקמפיין של הפלסטינים, הנהגת ערביי ישראל ותומכיהם הקורא לבריטניה להתנצל על הצהרת בלפור ולפצות את הפלסטינים על הנזקים שהיא גרמה להם. בשלילת הצהרת בלפור, חושפים הפלסטינים את תכלית המאבק הלאומי שלהם, הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האינטרס לשמר את הממלכתיות מעבר לצורך של המדינה עצמה, הוא גם האינטרס העצמי של כל אחד מהמיעוטים בישראל, על מנת שיוכלו להבטיח כי חינוך הדור הבא לא יהיה מסור בידי מיעוט אחר. אז מה צריך לעשות?
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מאמר דעה מאת עמיר פוקס בעקבות הקמפיין של שמעון גפסו לראשות עיריית נצרת עילית.
מאת: ד"ר אריק כרמון
כדי לקיים את החזון הציוני, על החברה הדתית להכיר בסמכותה הבלתי ניתנת לערעור של ההסכמה הדמוקרטית ולמזער את השפעת הדת. קריאה אל בעלי הברית שבציונות הדתית.
מאת: הרב ד"ר בנימין לאו
הרב לאו מותח קו ישיר ממרד בר-כוכבא, דרך מרד גטו וורשה ועד למלחמת ששת הימים, ועומד על הפער שבין תרבות המרד הישראלית - ציונית לבין התרבות החרדית.
מאת: אריה אלדד
אריה אלדד בוחן במאמרו את השאלה מי צריך ומי ראוי להיות אזרח ישראלי. לטענתו, מדינת ישראל עדיין נתונה במלחמת העצמאות שלה נגד האיום על דמותה היהודית ועל הרוב היהודי שלה. לפיכך עליה להתגונן מפני אלה המבקשים להיות אזרחיה ולשנות בתוך כך את אופייה הציוני ואת תכלית קיומה.
מאת: שירי קרבס, רונן שובל
תגובתו של רונן שובל, יו"ר תנועת 'אם תרצו', למאמרה של שירי קרבס מערכת האתר נאמנה לעקרון חופש הביטוי ולכן היא מפרסמת מאמר זה אף שהיא מסתייגת מסגנונו.
מאת: שירי קרבס
מאת: ג'ראלד מ. שטיינברג
לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי התפרסם באתר המכון מאמרו של פרופ' אייל גרוס. המאמר שלפניכם הינו מאמר תגובה של פרופ' פרופ' ג'ראלד מ. שטיינברג, נשיא, NGO Monitor למאמר זה.
מאת: ד"ר עמיר פוקס
ככל שהסעיף יקנה הטבות ייחודיות ליהודים בתקציבים ובהקצאת קרקעות הוא יסתור את מגילת העצמאות ואת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
החלטת כ"ט בנובמבר שהכירה בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, מהווה גם אבן יסוד בביסוס המדינה כחברה לגיטימית בקהילייה הבין לאומית. גם אם יש קולות המבקשים לערער על חיוניותה של עובדה זו, קשה להטיל ספק מרכזיותה להמשך קיומה של מדינה ישראל וביטחונה, במיוחד במציאות שבה האיום העיקרי על ביטחונה של המדינה הוא מצד ארגוני טרור בעידן של שקיפות וגלובליזציה.
מאת: פרופ' יובל שני
החלטת החלוקה מלמדת כי השאיפה ללגיטימציה בינלאומית אינה מנוגדת לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל, אלא היא מהווה חלק מרכזי ממנו. היא אף מלמדת כי לטענות בדבר צדק והגינות יכולה להיות השפעה מכרעת על מתן לגיטימציה בינלאומית.
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
שרת המשפטים איילת שקד מתרעמת על פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בסוגיית העברתם של "מסתננים" למדינה שלישית. קשה מאד להבין את התרעומת, לאור העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך ענקית לקראת הממשלה. התזה המשפטית שביקשה המדינה מבית המשפט לאמץ הייתה שכליאתם של אותם מסתננים עד שיאמרו "רוצה אני" היא בגדר הסכמה שניתנה מרצון חופשי. כל ילד בגן מבין כי זו אינה הסכמה חופשית. לתזה המשפטית המופרכת הזו לא יכול היה בית המשפט לתת את ידו. ואיך זה קשור לפלסטינים?