מאת: עו"ד עדנה הראל פישר
הדברים נכתבים בסוף מארס ובראשית אפריל 2023. מדינת ישראל עתידה לחגוג בקרוב 75 שנים לעצמאותה. צירוף הסמלים המאפיין את שלושת השבועות מחג הפסח ועד יום העצמאות היה כרוך במשך השנים לבלי הפרד במושג הממלכתיות, אך קיבל בשנה זאת משמעות מיוחדת לנוכח סערה ציבורית חסרת תקדים השוטפת את הציבוריות הישראלית. במסגרת סערה זו המושג ממלכתיות מקבל מעמד מרכזי ומוגדר מחדש בידי החברה האזרחית.
מאת: אליהו ברקוביץ
רבנים ספרדים בכירים תקפו את השר ארבל שהביע תמיכה במאמצי עמותה לגיוס צעירים חרדים לצה"ל. המתח הנמשך כבר תקופה ארוכה בקרב בוחרי התנועה - ציבור מסורתי מחד, וציבור תורני חניכי עולם הישיבות מאידך – עולה כעת אל פני השטח ביתר שאת.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ירון קפלן
68% מהיהודים מתנגדים להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה במצב הנוכחי באמצעות גורמים בינלאומיים, לעומת 85% מהערבים התומכים בכך • 55% מהציבור סבורים כי הכרזת נתניהו שהדירוג של מודי'ס משקף רק את מצב המלחמה ולא את המצב הכלכלי האמיתי של ישראל אינה מציאותית • 60% מהציבור צופים גל מחאה גדול בתקופה הקרובה, אך רק כרבע סבורים שישתתפו בו.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
הציבור החרדי מגלה עניין רב בבחירות לרשויות המקומיות, וכך גם המפלגות החרדיות הארציות • מבחינת מספר מושבים והיקף הקולות, ש"ס ויהדות התורה הן המפלגות הדומיננטיות ביותר בזירה המקומית, לצד הליכוד • כמחצית מהח"כים במפלגות החרדיות לאורך השנים החלו את הקריירה הפוליטית שלהם בשלטון המקומי, שיעור גבוה בהרבה בהשוואה למפלגות אחרות.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר רומי מיקולינסקי
המשקפיים החדשים של אפל יאפשרו להישאר בסביבה הפיסית ולשלב בתוכה שכבות מידע וחוויות תוכן ומדיה שונות, שיקנו חוויית מציאות סינתטית המחוברת לחיי היומיום. לקראת שינוי ממדי החיבור בין האדם לזולת ולמרחב והתמורה שתתחולל בתפיסת המציאות האנושית, חשוב לברר לעומק את ההשלכות הערכיות והמעשיות של מיזוג העולם הדיגיטלי עם העולם הפיסי.
מאת: פרופ' עמיחי כהן
משטרי הסנקציות הכלכליות שנוקטות מדינות כוללים בין השאר הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים, כמו שנעשה כעת כלפי מתנחלים, איסור על עשיית עסקאות עם אנשים מסוימים ואיסור על תנועה של יחידים לשטח המדינות. מי רשאי להטיל אותם וכיצד על ישראל להגיב כלפיהם?
מאת: התוכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה
שיעור ההשתתפות (הצבעה) בבחירות המקומיות בישראל עלה באופן משמעותי בבחירות 2018 ועמד בהן על 59.5%, אך הוא עדיין נמוך משיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת • שיעור ההשתתפות גבוה במיוחד ברשויות הערביות (84.3%) וברשויות החרדיות (75.4%) • בדומה למדינות אחרות, גם בישראל שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות נוטה להיות נמוך יותר ככל שהרשות מונה יותר תושבים.
שני עשוריה של הרשת החברתית כרסמו בערכיו הליברליים של המערב הדמוקרטי וחידדו את הצורך באסדרה ובפיקוח. במבט קדימה ביחס אליה, יש לרענן את התיאוריות החוקתיות המעצבות את הבנתנו את זכויות האדם – ובראשן הזכויות לחופש ביטוי ולפרטיות – וכן לחשוב מחדש על הריחוק הנכון בין הציבור לבין נבחריו.
מאת: ד"ר אסף שפירא
לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
קצב צריכת התחמושת במערכה בעזה מבליט את תלותה של ישראל בארה"ב. אף שאין לישראל תחליף לברית עם ארה"ב, היא לא תוכל לממן לבדה הקמת מערך ייצור תחמושת עצמאי, ודאי לא כזה שיענה על כל צורכי צה"ל במערכה עתידית. נוכח המחלוקת הגוברת בקרב הדמוקרטים ביחס לתמיכה בישראל ומנגד התבססות אגף בדלני בקרב הרפובליקאים, על ישראל לשקול חבירה לבעלות ברית אחרות של ארה"ב כדי לצמצם את התלות המשותפת בה.
מאת: ד"ר כרמית פדן
תזכיר חוק שירות המילואים מעמיק עוד יותר את הפער בשוויון בנטל. אף שהוא כולל הטבות רבות, אין בו מענה דיפרנציאלי לסוגי משרתים שונים באופן שייחשב לתמורה הולמת על הגדלת מספר ימי המילואים ומצבת הכוחות העתידית.
מאת: פרופ' קרנית פלוג
נוכח הורדת דירוג האשראי והוספת התחזית השלילית, על הממשלה לפעול למען הציבור כולו ולצמצם ככל הניתן את הסיכונים שבדוח מודי'ס: הקמת ועדה שתמליץ על תקציב ביטחון ארוך-טווח ותתנהל מתוך ראייה רחבה תהיה הצעד החשוב הראשון.
מאת: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ענבר יסעור
רשת של אלפי דוברי ערבית מתנדבים מכל העולם, בראשות גולה מצרי המזוהה עם האחים המוסלמים, מציפה את רשת X במסרים שנועדים ליצור תבוסה פנימית בחברה הישראלית. זאת באמצעות חשבונות מזויפים בעברית שמתחזים לישראלים, האשטאגים שמיועדים ליצור טרנדים ואלפי פוסטים ותגובות ביום שמחלחלים לתוך השיח הישראלי הפנימי ברשת. על מגבלות השפה מנסים חבריה להתגבר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת שנועדו להקטין את חשד הגולשים הישראלים.
מאת: פרופ' איתי אטר
בעקבות המהלך של מודי'ס, ישראל תשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות והדבר ישפיע גם על היקף החזרי החובות שלה. צמצום ההשקעות בהייטק שייגרם בעטיו עלול להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים, לעליה באבטלה ובעקיפין לפגיעה ביכולתה להציע שירותים אזרחיים ברמה גבוהה.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
גברים מייחסים חשיבות רבה יותר למצבה הפיזי של הרשות המקומית (ניקיון, תשתיות) בעוד שנשים רואות בחינוך את הנושא החשוב ביותר • בציבור הערבי בולטת עדיפות למצב הפיזי של הרשות ולשמירה על הסדר הציבורי • בני 55 ומעלה מתעדפים את ניקיון וטיפוח העיר לעומת בני 54-35 שמתעדפים את החינוך.
מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין
יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.
מאת: פרופ' סוזי נבות
כיצד מצביעים על האחריות האישית של נבחרי הציבור למחדלים כגון האסון במירון או מלחמת לבנון השנייה בשעתה, אם היא קיימת אך אין דרך "משפטית" לקבוע אותה?
מתוך כנס "עיונים ראשוניים" בפסק דין הסבירות
מאת: פרופ' סוזי נבות
מתי דברים שאמר חבר כנסת הם "במילוי תפקיד או למען מילוי תפקיד"? צריך "לאזן" בין החסינות במילוי תפקיד לבין החשיבות של שמירה על אינטרסים אחרים כגון שמו הטוב של האדם או השוויון בפני החוק. אין מקום להגנה מוחלטת על כל ביטוי של חבר הכנסת באשר הוא ואין מקום להתיר שימוש לרעה בחופש זה.
38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.
38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.
שיחה מתוך כנס "עיונים ראשוניים בפסק דין הסבירות"
מידת התחרותיות בבחירות מתבטאת במספר המועמדים לתפקיד ראש הרשות, מידת הפער בין המועמד המנצח למועמדים אחרים ושיעור הבחירות שהגיעו לסיבוב שני. בכל הפרמטרים הללו מידת התחרותיות ברשויות הערביות גבוהה בהרבה מאשר ברשויות היהודיות. מנגד, רשויות שבולטות במידת תחרותיות נמוכה במיוחד הן מועצות אזוריות ורשויות חרדיות.
כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.
מאת: פרופ' איתי אטר, פרופ' יוסי שפיגל
רשות לא עצמאית עלולה להפוך כלי שרת בידי פוליטיקאים שיתערבו בשיקוליה המקצועיים לצורך קידום מקורבים. הפוליטיזציה תפגע בתחרות, בכלכלה, ברווחת תושבי המדינה ותדיר את רגליהם של עובדים מקצועיים מהשירות הציבורי.
התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מאת: פרופ' סוזי נבות
חוות הדעת של שופט המיעוט "שלנו", שהחטופים שזורים לכל אורכה, מספרת את הסיפור האמיתי של ישראל והיא לא פחות מכתב האישום החשוב ביותר כנגד בית הדין עצמו. עמדתו האמיצה, שמבקרת כל שלב ושלב בהחלטת בית הדין, ראויה הייתה להיות עמדת הרוב.
75% מהרשויות המקומיות מפעילות מוקד עירוני טלפוני ורוב הרשויות שאינן מפעילות הן רשויות קטנות • 53% מתושבי ישראל מדווחים שפנו למוקד בשנה האחרונה • נושאי הפניות המרכזיים הם ניקיון ותברואה (22%), שיטור ופיקוח עירוני (17%), מידע/כללי (12%) ואחזקה/תיקונים (11%).
פיצול בגוף פוליטי משקף מספר גבוה יחסית של מפלגות בעלות כוח קטן. הפיצול הפוליטי ברשויות הערביות גבוה בהשוואה לרשויות היהודיות ומתבטא במספר גבוה של רשימות המתמודדות למועצה ומכהנות בה לאחר הבחירות וכן בחולשתה היחסית של המפלגה הגדולה ביותר ברשות המקומית. בנוסף, שיעור הקולות המופנים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות לשלטון המקומי בישראל גבוה בהרבה מאשר בבחירות לכנסת.