מאמרים

מספר גדל והולך של ישראלים תופס את המאבק על חירות וצדק כביטוי לזהות הציונית שלהם. הם נאבקים על ערכים אלה לא למרות שהם ציונים אלא בגלל שהם ציונים.

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

הפקעת סמכויות אסדרת המקצוע מהלשכה והפקדתן בידי מועצה בשליטה ממשלתית הן מהלכים נוספים של הקואליציה, שמטרתם דה-לגיטימציה, פגיעה בעבודת מערכת המשפט ושליטה על בחירת השופטים.

על אף השיח הציבורי הער ביחס למחיר שהחברה הישראלית משלמת כתוצאה מהסדר "תורתו אומנותו", טרם נידון כראוי המחיר הפנימי שעולם התורה משלם על הפיכת בתי המדרש למיועדים עבור כלל הציבור החרדי - ולא עבור קבוצה מובחרת. במקום שהישיבות והכוללים יהיו בית גידול לצמיחת גדולי תורה, הצפתם ברבבות לומדים גרמה לירידה ברמה.

לראשונה, זהותו של המנהיג הליטאי הבא אינה ברורה מאליה, כך שגם כשיוכר כמנהיג עמדתו תהיה חלשה יותר משל קודמיו. בעוד שגדולי הדור המסורתיים נטלו על עצמם לא רק את הכוח שבתפקיד, אלא גם את האחריות הנובעת ממנו, המבנה הנוכחי שבו מרכזי הכוח נעים במהירות מחצר לחצר גורם לכך שהכוח מתרכז בפועל בידי העסקנים שמחזיקים בסמכות ללא אחריות.

המאבק הגאה בישראל טרם הגיע למנוחה ולנחלה, כשסוגיות כזכויות הקהילה הטרנסית, מחיקה של אפליה הקיימת בספר החוקים ומענה ראוי מצד מערכת החינוך עדיין כרוכות במאבקים. עצם היכולת להיאבק עליהן בהפגנות, מצעדים והתבטאויות פומביות הוא מנת חלקה של הדמוקרטיה הליברלית ושל הקהילה כולה.

ב-35% מהרשויות כוחה של האופוזיציה הוא נמוך מחמישית מחברי המועצה. סקר חדש מראה שרק כ-35% מהציבור מזהים את גורמי האופוזיציה ביישובם וכן ש-79.5% כלל אינם מכירים את פעילותם.

ישראל מובילה בעולם החדשנות הטכנולוגית אבל מדשדשת בחדשנות במגזר הציבורי. מתי היא תשכיל להבין את מה שב-OECD הבינו מזמן?

12 שנים אחרי מחאת הקוטג', נפרץ סכר ההתייקרויות בקרב שורת יצרניות מזון. העלייה במדד המחירים לצרכן והעלאת שיעור הריבית כבר בפתח, והממשלה אינה נוקפת אצבע כדי לבלום את יוקר המחיה ולהתמודד עם השלכותיו.

המתכונת הנוכחית של עולם הישיבות וה"כוללים", ללא סננים מתבקשים של כושר לימודי גבוה ומצוינות אינטלקטואלית, נועדה למטרות חברתיות של חיזוק וביצור הזהות הדתית של הציבור החרדי. באופן פרדוקסלי, הנפגע העיקרי ממנה הוא עולם התורה עצמו.

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

המחקר מתמקד בקשר בין תעסוקה בהיי־טק ובין ניעות כלכלית כלפי מעלה: באיזו מידה תעסוקה בהיי־טק מהווה נתיב שונה לניעות כלכלית מנתיבים אחרים? עד כמה פתוח נתיב זה לאנשים מרקע כלכלי חלש, ועד כמה משנה המוצא או המגדר שלהם?

בסוף מאי 2023 אושר תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ובו תוספת של 3.5 מיליארד ש"ח לחינוך החרדי. כמה מהחרדים לומדים לימודי ליבה, ועד כמה המדינה מפקחת על כך? מדוע הפיקוח על רשתות החינוך העצמאיות דל, ולמה אי-אפשר להגדירן "ממלכתיות"?

המחקר מתמקד בקשר שבין יציבות מוסדות המשטר ושגשוג המשק בטווח הארוך, סוקר את חשיבות המוסדות הכלכליים לצמיחה ולרווחה כלכליים ומציג ניתוחים ארוכי-טווח וכן נזקים שהתממשו.

ללא חסכונות פנסיוניים, חרדים שיגיעו לגיל הפרישה עלולים להידרדר לעוני ומצבם צפוי להכביד על הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות. הנטל התקציבי העצום עתיד לחייב העלאת מסים משמעותית על כלל האוכלוסייה לצורך שמירה על הרמה הקיימת של שירותי רווחה. לו האוכלוסייה החרדית היתה מודעת לתכנון לטווח הארוך, היתה מכירה בחשיבות ההשתלבות בשוק התעסוקה והחיסכון לפנסיה ולא נסמכת על קצבאות ותמיכות מתקציב המדינה.

סקר עמדות הציבור בנושא כלכלה ויוקר המחייה, המתפרסם לקראת כנס אלי הורביץ 2023, מעלה כי 60% מהציבור בישראל רואה בממשלה אחראית ליוקר המחייה. כמחצית מהציבור מדווחים על הרעה במצבם הכלכלי האישי.

כחלק ממירוץ החימוש בתחום הבינה המלאכותית היוצרת משחררת החברה מוצרים אפויים למחצה, שאינם מתיישרים עם הצהרות האתיקה שלה. אסור לטעות: למערכות האלה השלכות מרחיקות לכת ומיקרוסופט מצטרפת למעגל ענקיות הטק שלא נודעו באחריות גדולה כלפי ההשלכות החברתיות של הטכנולוגיה שלהן.

קרוב לחצי שנה מוקפאות ההכשרות המקצועיות, בשל קרב הניטש בין משרדי הממשלה. עד שיוחלט מי בעל הבית, האזרח הקטן משלם.

מה אומרת ההלכה על בחירת שופטים, פסילת חוקים וייעוץ משפטי? קראו, האזינו ולמדו על דעות הפוסקים במשפט העברי ועל אופן התאמתן לימינו.

החוק מבקש להבטיח שהחלטה בעלת השלכות דרמטיות תתקבל בפורום רחב, הנהנה מלגיטימציה דמוקרטית ומאפשר שיח מקצועי ונשיאה באחריות. מבצע "מגן וחץ" יצא לדרך בהחלטת רה"מ ושר ביטחון בלבד, תוך עקיפה של הקבינט, וסיפק תזכורת לחשיבות חיזוקו.

ארגון המדינות המפותחות ממליץ להעניק לרשויות המקומיות אוטונומיה גבוהה יותר בהחלטה על גובה המס, תוך קביעת יחס קבוע והגיוני בין ארנונה לעסקים לארנונה למגורים כך שישקף את עלויות התושבים והעסקים לרשות המקומית. המהלך שמקדמת הממשלה בחוק ההסדרים מעלה חשש להשתלטות ממשלתית על כספי קרן הארנונה, כפי שקרה בעבר.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל.
לרגל פרשת "בהר" נשאל על מטרותיו של היובל המקראי ועל הקשר שלו למוביליות חברתית בישראל של היום. האם 'פוס משחק' אחת ל-50 שנה מאפשר שוויון הזדמנויות או פוגע במאמצי העניים לשפר את מצבם?

ניתוח שנערך מיד לאחר האסון העלה תגובות מגוונות שכללו הבעת אבל וצער, חרדה או חשש וכן חיפוש סיבה דתית או רוחנית להתרחשותו. התברר שבעתות משבר התאחדה הקהילה סביב עצמה והגדרתה העצמית התחזקה, למרות גודלה ושונותה.

בואו נכיר את ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל

שיעור המרוצים מאיזון זה גבוה בקרב העובדים מהבית ביחס לעובדים במשרד. 47% מהשכירים מדווחים על השכר כמאפיין החשוב ביותר בעבודתם, עלייה לעומת 39% ב- 2018.

דומה כי התמיכה העכשווית בגנץ מבטאת את החזרה לערך המקצוענות השקולה, המכירה במגבלות הכוח ובצורך להפעילו בתבונה. היא הידהדה בעיקר כששר הביטחון יואב גלנט , הדמות השקולה ועתירת הזכויות הצבאיות, עמד בפני פיטורין כדי לרצות את הכוחות האחרים בממשלה.

זינוק בשיעור הערבים החוששים להיפגע מפשע אלים: 64% מהם, לעומת כרבע מהיהודים. 71% מהערבים מאמינים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.

לאור מבנה שוק העבודה בישראל ושיקולי עלות-תועלת, אחוז גדול מהצעירים הערבים בוחרים להישאר מחוץ לשוק העבודה. דוח מבקר המדינה האחרון אף דיווח על "מתאם חיובי בין חוסר מעש לבין רמת פשיעה". יש להיאבק לשינויי מדיניות והקצאת משאבים, כך שכל צעיר וצעירה יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם.

סקירה מקיפה מסוגה בוחנת מגוון היבטים בחייהם של הצעירים בישראל בכלל ושל הצעירים הערבים בפרט, על מאפייניהם הדמוגרפיים והגאוגרפיים. היא נוגעת בין השאר בתחומי המשפחה, החינוך וההשכלה הגבוהה, התעסוקה, הפשיעה והחוסן הנפשי ומתבוננת בתפיסות ובעמדות כלפי שירותים ומוסדות המדינה.

נורווגיה, מחוז אונטריו בקנדה, גרמניה, ארה"ב והונגריה מנהיגות מדיניות חינוך נאו-ליברלית, בעוד שהונגריה מתמודדת עם תהליכים ואתגרים פופוליסטיים המערערים את יציבותה כדמוקרטיה. המחקר בוחן את האופן שבו נושא החינוך לדמוקרטיה הוא זירת מדיניות וכן את הדרכים להטמעה ולהנחלה של החינוך לדמוקרטיה במערכת חינוך ציבורית במאה ה-21.