הסכם מיקרוסופט ומשרד האוצר

ראש פרויקט ממשל פתוח במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתרעמת על ההסכם שנחתם בין משרד האוצר ומיקרוסופט ומסבירה למה הוא רע לדמוקרטיה.

בתאריך 1.5.2013 דווח כי משרד האוצר (יחידת מטה התקשוב הממשלתי) וחברת מיקרוסופט חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי. קריאה במזכר מלמדת שתוקם תשתית למסגרת של שיתוף פעולה שתעסוק בחדשנות טכנולוגית, ממשל פתוח, טיפול במאגרי מידע גדולים, הגנת הפרטיות ועוד.

מזכר זה, שגם אם אין לו תוקף של החלטת ממשלה, וגם אם איננו סוגר את הדלת בפני שותפים אחרים, הופך את מיקרוסופט לשותפה בכירה בתהליכי תקשוב וממשל פתוח בישראל. צעד כזה, שנעשה ללא היוועצות עם חברי "הפורום הישראלי לממשל פתוח", גוף שהוקם מכוח החלטת ממשלה כבר לפני שנה, מעקר במידה רבה את פעילות הפורום והרעיון שעמד בבסיס הקמתו.

הבעיה גדולה יותר. הבחירה במיקרוסופט משקפת אמירה בוטה ורעה בנוגע לכיוון שאליו צועדת הממשלה באימוץ טכנולוגיות מידע. חשוב להדגיש: שיתוף של חברות מסחריות בתהליכי קבלת החלטות ובעידוד חדשנות טכנולוגית איננו פסול. לחברות אלה משאבים, מוצרים, ולפעמים גם יכולת לתמוך במחקרים אסטרטגיים שהמדינה יכולה להפיק מהם תועלת.

אבל מיקרוסופט היא סמל ההגמוניה של מערכות ההפעלה, היא המונופול שביקש לאלץ את העולם לרכוש אך ורק את המוצרים שהוא מייצר, ולהשתמש בהם רק ברישיון. היא האורים והתומים של הגנה עד חורמה על פטנטים, אותם הסדרים משפטיים שכבר שכחנו שייעודם המקורי לעודד חדשנות ולא למנוע תחרות. מיקרוסופט חיה במגננה מפני מי שמבקש לפתוח את הקוד שלה. היא, כמו חברת apple, מהווה את המודל האולטימטיבי של גן נעול. כשמזכר ההבנות מדגיש שהעתיד נמצא בענן או בסלולר, הוא מתעלם מן העובדה שמיקרוסופט אוסרת על שימוש ברכיבי תוכנה שהפצתם מחייבת שחרור של קוד, כמו למשל אפליקציות של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט לסלולרי (Microsoft windows phone 7).

חובה לזכור שבחירה בטכנולוגיות מידע ותקשורת אינה מתרחשת מעצמן או באופן אוטומטי. היא תוצאה של יחסי כוחות המוגדרים על ידי תהליכים חברתיים, ערכיים ועסקיים. הכרעה כזאת בתורה משפיעה על האפיקים הזמינים להתפתחותן העתידית של טכנולוגיות מידע ותקשורת, וחוזר חלילה. השאלה האם מידע ציבורי הוא פתוח, איננה נוגעת רק לשקיפות של המידע עצמו. היא נוגעת גם למגבלות שקיימות במערכות הטכנולוגיות המאומצות על ידי השלטון: האם הן פתוחות או סגורות, חופשיות או שולטות, חינמיות או יקרות, ניתנות להרחבה או קפואות בתוך משטרי רישוי.

ביזור הכוח של יצירת מידע, עיבודו והפצתו, מבסס קשר ישיר לעקרונות הממשל הפתוח: אין יותר מערכת של צרכני מידע סבילים. זהו בסיסה של המחאה הציבורית נגד חקיקת זכויות יוצרים, כמו גם הניסיון לעקוף כל סגירה של מידע תחת קירות תשלום. נעילת מידע על ידי השלטון או הטייתו מטעמים עסקיים נתפסים היום בצדק כעוול ולא כהכרח, ובעיקר כעניין שאיננו נובע מכוח עליון אלא מהתערבות אנושית.

מהי אם כן התכלית של המזכר המשונה הזה? שהצדדים יפעלו במשותף לבחינת השקעות עסקיות של מייקרוסופט במדינת ישראל? שייערך סיור לחברי ממשל זמין בחוות שרתים של מייקרוסופט בעולם על חשבון משלם המיסים, או גרוע מזה – על חשבון חברה פרטית? שנוירוזות מלחמת הסייבר יתחילו לדנדנן שוב באוזנינו?

שיתוף הפעולה, שמיקרוסופט ישראל, יחד עם סגן שר האוצר, אולי גזרו עליו קופון של יחסי ציבור, הוא לא הכרחי וגם מטריד. הוא לא הכרחי הואיל וקיימות היום חלופות טובות בקוד פתוח שיכולות לקדם את הנושאים הנידונים במזכר. הוא מטריד כי זו אינה הדרך לחזק את האמון הציבורי במערכות הממשל. זה איננו ממשל פתוח. ההיפך: מדובר בצעד לאחור, לכיוון סגירות של המערכת.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר עומדת בראש פרויקט ממשל פתוח במכון הישראלי לדמוקרטיה.
עדו עברי הוא מתנדב בסדנא לידע ציבורי ומוביל בה את פרויקט פתיחת תקציבי הרשויות המקומיות.

המאמר פורסם ב"כלכליסט" בתאריך 5.5.2013