שקיפות וממשל פתוח

91% מהרשויות פרסמו פרוטוקולים של ישיבות המועצה לשנת 2022 ו-78% פרסמו פרוטוקולים לשנת 2023 • מנגד, שיעור נמוך של רשויות מפרסם את הפרוטוקולים של ועדות הרשות המקומית.

רשויות השלטון אוספות ומייצרות כמויות אדירות של מידע, חלקו עשוי להיות יקר ערך מאד לתעשיות הטכנולוגיה, אבל בלי מדיניות ברורה להנגשת הנתונים, לא המדינה ולא האזרחים ירוויחו מזה

ההחלטה לאפשר כמה שידורים חיים מדיוני בית המשפט היא מהחשובות בתולדות מערכת המשפט הישראלית, אולם צריך לקוות שהצעד הזה אינו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי

הדיון המשפטי ששודר השבוע בשידור חי בעניינו של ראש הממשלה נתניהו מצביע על המרחק שבין הדימוי הציבורי של בית המשפט לבין המציאות- הן לגבי אופן התנהלות הדיון והן לגבי תוכנו

הממשלה, הכנסת והמפלגות נמצאות בתחתית טבלת האמון הציבורי? זה כנראה בגלל השקיפות. באופן פרדוקסלי, ככל רמת השקיפות של מוסד מסוים גבוהה יותר, כך האמון הציבורי בו נמוך יותר

כדי שהשקיפות לא תהיה רק סיסמה חלולה וריקה מתוכן, היא צריכה לכלול גם פרסום מידע מורכב, לא תמיד מחמיא - כזה שיסייע לציבור להעריך את תפקוד נבחריו

האם אנחנו באמת יודעים מה עושים נבחרי הציבור שלנו, הממומנים מכספינו, ואיזה נושאים הם מקדמים? רק כשתהיה לציבור גישה מלאה למידע שישקף את פעילותם של חברי הכנסת, נוכל לבחור באופן אחראי ומושכל

מה היה כל כך דחוף לנציגי הסיעות להפסיק את פעילותה של ועדת השקיפות, עוד לפני כינוסה של הכנסת החדשה? המסקנה העיקרית העולה מסגירת הוועדה היא רצונו של השלטון הנבחר לפעול במחשכים ולהימנע ממסירת דין וחשבון לציבור

שיטת מבחני המיצ"ב אינה חפה מפגמים, ופרסומה לעיני כל יוצר לא פעם העדפה וקטלוג של בתי ספר שתלמידיהם מצליחים יותר במבחנים ואף מחליש את הפיקוח על מוסדות החינוך. ואולם, היעדר שקיפות יגרור היעדר פיקוח ויעכב פיתוח כלים שנועדו לשפר את מערכת החינוך

 אם מתבוננים קצת יותר לעומק אפשר לשאול מה יהיה עומק ורוחב המידע שהחברה המאוחדת הזאת תוכל לצבור בידיה? עם מי דיברתי בטלפון? מהיכן ומתי? מהי היסטוריית הגלישה שלי באינטרנט? לאן בדיוק נכנסתי ולכמה זמן?  מה קניתי באמצעות הארנק החכם? 

ללא פעילותם של ארגונים חברתיים, היה חוק חופש המידע נשאר בגדר אות מתה בספר החוקים

ביום חופש המידע שמצוין היום (16 במרץ) חשוב להבין מדוע עלינו להמשיך ולהגן על השקיפות וחופש המידע, גם אם זה לא תמיד פשוט ונוח לנבחרי הציבור שלנו.

דו"ח המבקר מחייב רפורמה בחוקי מימון המפלגות בישראל. מן הראוי להסדיר את פעילות הארגונים החוץ־מפלגתיים שקשורים לבחירות. עם זאת, כדי לא לפגוע בחופש הביטוי, אסור שיוטלו מגבלות חריפות מדי על פעילות הבחירות שלהם. בהקשר זה, אסור שהחשש מפני כסף שיזרום למערכות הבחירות ישמש אמתלה לאכיפת יתר ולדיכוי יוזמה אזרחית וביטוי מגוון וחופשי בבחירות.

בשבוע שעבר פורסם שראש הממשלה יוזם חקיקה שתתקן את ההגדרה של האזנת סתר.  לכאורה, מדובר במהלך שאמור לשמור על הפרטיות שלנו, אך יקשה בראש ובראשונה על אנשים פרטיים המבקשים להתגונן מפני כוחות חזקים מהם וכן על עבודת המשטרה. הכוונה של הצעת החוק היא בעיקר  להתעלל במוסדות הביקורת על השלטון, רשויות אכיפת החוק והתקשורת. מן ההדף, ייפגע גם הציבור הרחב. 

הבעיה הפוליטית הכי חשובה של הזמן הזה איננה רק חופש העיתונות. עם כל חשיבותה, היא נגזרת משאלה רחבה יותר:  איך להתאים את הדמוקרטיה הנכבדה שלנו לתאוצה של עידן המידע. 

מדינה דמוקרטית מתאפיינת בתקשורת חופשית איכותית ועצמאית, בפלורליזם ובחופש הביטוי. זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. יחד, נאחד כוחות כדי שתישאר כזו.

המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה לזכויות דיגיטליות, מבקשים מהשרים להתנגד להצ"ח של ח"כ רויטל סוויד (מחנ"צ), הנוגעת להסרת פרסום הסתה ברשת החברתיות, שכן מדובר בהצעה לא אפקטיבית ולא דמוקרטית המבקשת לעשות מיקור חוץ של עבודת האכיפה והשיפוט ולהעבירה לידי גורמים מסחריים היושבים בחו"ל. 

התפיסה שעומדת ביסוד האיסור לשדר את הכרעת הדין של נוחי דנקנר בפרט ומבית המשפט בכלל, היא החשש מפני המהירות, הישירות והמסר הלא מתווך שיגיע אל הציבור.

בשבועות הקרובים יתנהלו בכנסת שני הליכי חקיקה שבהם חברי הכנסת נמצאים בניגוד עניינים ממשי בין העניינים הפרטיים שלהם לבין טובת הציבור - ובמה הם בחרו?

פילוח ההצבעה לפי משתנה קריאת העיתונים מצביע כי העיתונות הטבלואידית הבריטית, עדיין משפיעה על דעת הקהל וסדר היום. יתרה על כך, הפיצול בין הדיעות כפי שהשתקף בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות בבריטניה, מסוכן לקיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת.

נתניהו מבין שהדבר הכי טוב שקרה לו זו המהפכה הדיגיטלית שם הוא מדבר ישירות אל הקהל, ללא תיווך וללא שאלות קשות. לא פחות מזה, בין ראש הממשלה וחלק מאמצעי התקשורת קיימת מערכת יחסים שדומה לקרב סכינים, שם הנפגע העיקרי הוא הציבור.  

המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהצעת החוק של חה"כ מיקי רוזנטל פ/2159, לעגן ברגולציה פרסום סמוי שכן כזה אינו מסומן, משחית את המעשה התקשורתי וגורם להטעיה מכוונת של הצרכנים. כמו כן, היותו רכיב מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת, מדגיש את הצורך לאסדרה רוחבית של עניין זה.

שופטי בית המשפט העליון נקטו גישה מאכזבת בהתייחסותם לחוסר השקיפות של הממשלה בתהליך גיבוש מתווה הגז. מעבר לצורך הבסיסי במעורבות גבוהה של הציבור בגיבושם של חוזים רגולטוריים,ישנה הזדמנות לפתור כשלים בדמוקרטיה המודרנית שנידונו במהלך המשפט.

תקנות הצנזורה הצבאית בישראל הם ישנות ואנטי דמוקרטיות. מחקר זה ממליץ על שורה של רפורמות הכרחיות לפני שהצנזורה תהפוך לפוגענית יותר או שתאבד מכוחה בצורה משמעותית. 

תהילה שוורץ אלטשולר ואלעד מן על החוק הארכאי שמעניק לצנזורה הצבאית את הסמכות לדרוש מכולנו להגיש לעיונה כל דבר אותו אנחנו מעוניינים לפרסם.

על רקע העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהעברות תקציביות המתבצעות לאורך שנת התקציב וכחלק מהצורך בהגברת השקיפות, גובש מסמך המלצות המשותף למספר ארגוני חברה אזרחית העוסקים בנושא ממשל פתוח ושקיפות. חלק מההמלצות שגובשו במסמך, אומצו לאחרונה על ידי ועדת הכספים של הכנסת.

לקראת הדיון היום (ג') בהצעת החוק להסדרת מעמד החטיבה להתיישבות שלח המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת דחופה בה הוא מתריע, כי הצעת החוק הופכת דה-פקטו את החטיבה להתיישבות לרשות ממשלתית תוך האצלת סמכויות מהממשלה לחטיבה, מבלי לחייב אותה בכללי המשפט הציבורי.

בעקבות פרסום תזכיר חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" של משרד המשפטים ולקראת העלאת הצעה דומה ביום א' הקרוב (22.11) בוועדת השרים לחקיקה על ידי ח"כ רוברט אילטוב, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הקוראת להתנגד ולבלום את החוק. 

אישור החוק, יביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות לחופש מידע ולחופש ביטוי למול הזכות לפרטיות באופן שישנה מהותית את המצב החוקתי הקיים. כך, החקיקה מרחיבה את הזכות להסיר קישורים למידע רחב יותר, דבר שיביא לא לעיגון הזכות לשיכחה אלא לעיגונה של זכות להסרת מידע שהוא חוקי על פי דין.

שלב זרועות, חזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים ודאג לשיפור אמון הציבור במשטרה. קראו את עצותיו של פרופ' יובל פלדמן, ראש התכנית לרפורמה ביחסי עבודה במכון, למפכ"ל החדש.

שקיפות של מעשי השלטון, בכל הדרגים, היא בלם הכרחי מפני שחיתות, ניגודי עניינים ושימוש לרעה במשאבי הציבור ובכסף שלטוני. שקיפות היא גם תנאי מוקדם והכרחי לאמון הציבור ביושרתן של מערכות השלטון. 

גזר הדין של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני מעורר שוב את השאלה מדוע ראשי רשויות בישראל נמצאים תדיר בחדרי חקירות בעיקר בעבירות של שחיתות?. מאז תחילת שנות האלפיים לא יורד המשבר הכלכלי והייצוגי ברשויות המקומיות מסדר היום הציבורי. 

ראש פרויקט ממשל פתוח במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתרעמת על ההסכם שנחתם בין משרד האוצר ומיקרוסופט ומסבירה למה הוא רע לדמוקרטיה.

"חוק ההסדרים הוא ההפך מ'פוליטיקת פייסבוק'. הוא נוגד את רעיון הממשל הפתוח המשתף את הציבור בתהליכי קבלת החלטות ובסדרי העדיפויות. לא ניתן לעשות זאת כשהצעת חוק ההסדרים אורכת כמאה וארבעים עמודים וחולשת על כשלושים נושאים. ואם כך, כיצד יוכלו כלבי השמירה לשמור כעת?  זו אינה הדרך. זו אינה פוליטיקה חדשה.." תהילה אלטשולר במתקפה חזיתית נגד חוק ההסדרים המובא לאישור הכנסת.

שותפות ממשל פתוח (Open Government Partnership) היא יוזמה בינלאומית חדשה לקידום המחויבות של ממשלות לעקרונות של שקיפות, העצמה וחיזוק של מעורבות אזרחים ומאבק בשחיתות בעזרת טכנולוגיות חדשניות. ממשלת ישראל הצטרפה ליוזמה, והמכון הישראלי לדמוקרטיה מסייע לה בתמיכה מקצועית. בד בבד התקבל המכון לקבוצת ארגוני התמך של היוזמה הבינלאומית. 

לקראת הכינוס הבינלאומי בנושא תפקידם של מכוני חשיבה במשטרים דמוקרטיים שנערך ב 15-16.5.2011 מציגה כרמית הבר רקע תיאורטי לנושא, דוגמאות מהארץ ומהעולם ושואלת שאלה שתעמוד במרכזו של הכנס: האם מכוני מחשבה ומחקר יכולים להיות ניטרליים ואובייקטיביים בתפקודם?
*טקסט זה הוא טיוטה בלבד

פרשת נסיעות הבכירים משקפת את הבעייתיות הקיימת בישראל בכל הנוגע למעמדו של מבקר המדינה וליחס בינו ובין הרשויות האחרות.
מיכל טמיר בוחנת את סמכויות החקירה של מבקר המדינה לנוכח פרשה זו ומציעה דרכים להתמודדות עם הסוגיה.

מחצית מהרשויות המקומיות לא ענו או ענו תשובה חסרה לבקשות חופש מידע שהוגשו להן בשנת 2017- ונראה כי בתחום זה ישנה עבודה רבה במערכת השלטון המקומי בישראל. היות ששקיפות ומענה לאזרחים הם הבסיס להתנהלות הנדרשת במערכת שאמורה לשרת את התושבים, נדרשים מהלכים לשינוי של התייחסות הרשויות לחוק חופש המידע. בין השאר מוצע להכפיף את הערים והמועצות בישראל ליחידה הממשלתית לחופש המידע, להנגיש את המידע הקיים בצורה ידידותית לתושב ברשת והרחבת החקיקה המפרטת את חובותיה של הרשות המקומית בתחום זה.

דב"ש, שהודיעה על פרישה מתפקיד ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הצליחה להוביל שינוי של ממש ביישום חוק חופש המידע על ידי רשויות השלטון  אולם כל עוד ליחידה אין סמכויות אכיפה - לא ניתן להשלים את מהפכת השקיפות שכולנו זכאים לה

האם מידע אישי על הרגלי הצריכה וההתנהגות שלנו יועבר על ידי הרשויות ויגיע לחברות מקצועיות? כשמדברים על ערים חכמות ומודרניות חובה לחשוב גם על הפרטיות שלנו האזרחים.

אנשי המדיניות של פייסבוק סקרו והסבירו בשולחן העגול של המכון הישראל לדמוקרטיה היבטים שונים בעבודת החברה ומערכותיה.

ההחלטה להשהות את נוהל השקיפות מהווה פתח לשחיתות ומערערת את מעמד כנסת בכסות יעילות כלכלית