חילוניות ישראלית בסקרי מרכז גוטמן 1990-2008
בשני העשורים האחרונים יש חלוקה די יציבה של הציבור הישראלי לשלוש קבוצות: חילונים, מסורתיים, ודתיים או חרדים. נראה שמגמות סותרות שמתרחשות בחברה – ריבוי טבעי גבוה בקרב המסורתיים והדתיים ולעומתו עלייה חילונית מברה"מ – מאפשרות לשמור על פילוח קבוע של החברה הישראלית היהודית לחרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים.
על פי ממצאי סקר מדד הדמוקרטיה לשנת 2008 (נערך במחצית השנייה של חודש ינואר) 51% מהישראלים היהודים רואים בעצמם חילונים, ו-19% מגדירים את עצמם דתיים או חרדים (ראו תרשים 1). על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2007, שם מידת הדתיות של הציבור הישראלי היהודי נמדדת לפי חמש קטגוריות, 7% מהציבור הישראלי היהודי מגדירים את עצמם 'חרדים', 10% 'דתיים', 14% 'מסורתיים דתיים', 25% 'מסורתיים לא דתיים', ו-44% 'לא דתיים / חילונים' (ראו תרשים 2). מניתוח הסקרים שנערכו במרכז גוטמן עולה תמונה דומה מאוד לתמונה המצטיירת מנתוני הלשכה. ההבדלים המעטים בין הנתונים נובעים מהשימוש בסולמות מדידה שונים במקצת (ארבע קטגוריות לעומת חמש).
שיעור גבוה במיוחד של חילונים מדווָח בקרב העולים מברית המועצות לשעבר: 75% מהם מגדירים את עצמם חילונים. בחלוקה לפי יבשות מוצא מתברר כי 63% מהישראלים האשכנזים (יוצאי אירופה ואמריקה ) מגדירים את עצמם חילונים, ולעומתם רק 32% מהמזרחים (יוצאי אסיה ואפריקה) מגדירים את עצמם חילונים; 44% מהיהודים בני דור שלישי או יותר בארץ מגדירים את עצמם חילונים (ראו תרשים 3).
לחצו כאן לתרשים 3: הגדרה עצמית לפי קבוצות אתניות בישראל (נתוני מרכז גוטמן, 2008)
נראה שישראלים יהודים צעירים באופן כללי מסורתיים ודתיים יותר מהמבוגרים (ראו תרשים 4). ממצא זה יכול להיות מוסבר בשיעורי הילודה הגבוהים בקבוצות הדתיות והמסורתיות בארץ.
לחצו כאן לתרשים 4: הגדרה עצמית לפי קבוצות גיל (נתוני מרכז גוטמן, 2007)
נוסף על השאלה הסטנדרטית שבה המרואיינים מתבקשים להגדיר את עצמם – חילונים, מסורתיים, דתיים או חרדים – מקובל בסקרי דעת קהל בישראל לבקש ממרואיינים באוכלוסייה היהודית להגדיר מהי המידה שבה הם שומרים על המסורת הדתית. לפי מדד הדמוקרטיה 2008, 13% מהישראלים היהודים שומרים על המסורת הדתית על כל דקדוקיה, 22% שומרים על המסורת במידה רבה, 48% שומרים במקצת על המסורת, ו-17% לא שומרים כלל (ראו תרשים 5).
לחצו כאן לתרשים 5: הגדרה עצמית של מידת השמירה על המסורת הדתית היהודית (נתוני מרכז גוטמן, 2008)
מסתבר כי חלק גדול מהחילונים בישראל מדווחים כי הם שומרים על המסורת הדתית במידה כלשהי. לפי הממצאים של מדד הדמוקרטיה 2008 רק 32% מהחילונים טוענים כי אינם שומרים כלל על המסורת (ראו תרשים 6). ניתוח מקיף ומעמיק של ההתנהגות הדתית בישראל, שנערך בשנת 2000 בשיתוף מרכז גוטמן וקרן אבי-חי, מראה כי רובם המכריע של החילונים מקיימים פן זה או אחר של המסורת היהודית (שמירת כשרות, הימנעות מנסיעה בשבת, צום ביום כיפור, אי-אכילת חמץ בפסח, הדלקת נרות בחנוכה וכיוצא באלו), ומכאן נטייתם של רוב החילונים לדווח כי הם שומרים במידה מועטה על המסורת. יש לציין כי לפי הסקר משנת 2008 רק שליש מהעולים מברית המועצות לשעבר מדווחים שאינם שומרים כלל על המסורת.
אם מאחדים את שתי השאלות בעניין מידת הדתיות ומידת השמירה על המסורת הדתית לפי שבע קטגוריות (כפי שנעשה בפעם הראשונה במחקר המשותף עם קרן אבי-חי שהוזכר לעיל) מתברר כי חלוקה זו שומרת על יציבות רבה לאורך השנים, והקטגוריה הנפוצה ביותר (כשליש מכלל האוכלוסייה הישראלית היהודית) היא של המגדירים את עצמם חילונים השומרים על מקצת מהמצוות (ראו תרשים 7).
כאשר מאחדים קטגוריות ומודדים את השמירה על המסורת על פי שלוש קטגוריות בלבד אפשר לקבוע שבחברה היהודית בישראל ככלל אין לראות קבוצה דתית שומרת מצוות (ראו תרשים 8). כמעט 70% מהציבור מדווחים שהם לא שומרים על המסורת או שהם שומרים על המסורת במידה חלקית או מועטה. חשוב להדגיש שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נכון לשנת 2007) 69% מהיהודים בישראל מגדירים את עצמם 'לא דתיים'. מספר זה זהה לשיעור המשיבים שאינם שומרים על המסורת או שהם שומרים על המסורת במידה חלקית או מועטה על פי הסקר של מרכז גוטמן בשנת 2008.
על פי הנתונים של מרכז גוטמן חלה מאז תחילת שנות התשעים עלייה בשיעור הישראלים המגדירים את עצמם חילונים. הסיבה המרכזית לכך היא ככל הנראה העלייה ההמונית מברית המועצות, שמורכבת רובה מחילונים (ראו תרשים 9).
לחצו כאן לתרשים 9: שיעור המגדירים את עצמם חילונים בשנים 1990–2008 (נתוני מרכז גוטמן, באחוזים)
לסיכום, בשני העשורים האחרונים יש חלוקה די יציבה של הציבור הישראלי לשלוש קבוצות: מחצית מגדירים את עצמם חילונים, כ-30% רואים בעצמם מסורתיים, ו-20% מגדירים את עצמם דתיים או חרדים. עם זאת רק כחמישית מהישראלים היהודים מצהירים כי אינם שומרים כלל על המסורת הדתית, והדפוס הנפוץ ביותר שאנשים אלו מקיימים הוא שמירה על חלקים מסוימים של מנהגי המסורת (מתוך מגוון עצום של אפשרויות). נראה שהמגמות הסותרות שמתרחשות בתוך החברה – ריבוי טבעי גבוה בקרב המסורתיים והדתיים (ובייחוד החרדים) ולעומת זאת העלייה החילונית מברית המועצות – מאפשרות לשמור על פילוח קבוע באופן יחסי של החברה הישראלית היהודית לחרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים.
* לרשימת הסקרים המלאה, הזמנת שאלונים וניתוח נתונים, נא לפנות לד"ר רפאל ונטורה: rafi@idi.org.il. השירות כרוך בתשלום.