עמדות הציבור לגבי נשות הכותל

מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. האם הציבור תומך במאבקן? מי תומך יותר נשים או גברים? דתיים או מסורתיים? האם יש הבדל בתמיכה על רק המוצא העדתי או שיעור ההשכלה?

מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. נוכח בולטות הנושא אחרונה, בדקנו בסקר מדד השלום של אפרילמדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על יד מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 28-30באפריל 2013 בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית ערבית  ורוסית. טעות הדגימה המירבית 4.5%± ברמת בטחון של 95%. %. עיבודים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי  2013 את עמדות הציבור באשר לזכותן של נשות הכותל להתפלל כמנהגן.

שאלנו: "בזמן האחרון היו כמה וכמה היתקלויות בין המשטרה לבין 'נשות הכותל', העומדות על זכותן השווה להתפלל בקול ליד הכותל המערבי עם טלית ותפילין. האם אתה תומך או מתנגד לכך שנשות הכותל תוכלנה להתפלל שם בדרך הנראית להן?" הדעות בכלל הציבור היהודי נמצאו חלוקות עם נטייה חזקה מעט יותר לתמוך בהן:  (48%) תומכים בכך שנשות הכותל תוכלנה להתפלל שם בדרך הנראית להן לעומת  (38%) המתנגדים לכך.

פילוח התשובות לפי דתיות (הגדרה עצמית) של המרואיינים העלה את התמונה הצפויה. התמיכה בנשות הכותל גבוהה בקרב החילונים (63.5%) והמסורתיים הלא-דתיים (53%), ונמוכה בהרבה בקרב המסורתיים-דתיים (26%), הדתיים  (27.5%) ובקרב החרדים (0%):

פילוח לפין מין הראה, באופן מתמיה משהו, כי  התמיכה בקרב גברים (51.5%) בזכותן של נשות הכותל היתה גבוהה במקצת מתמיכת נשים  (46%) בזכות זו.

פילוח לפי השכלה, הצביע על חריגות של בעלי ההשכלה האקדמית, שרובם  (57%) תומכים בזכותן של נשות הכותל להתפלל עם טלית ותפילין, שעה שבין שאר קבוצות ההשכלה, העל תיכונית (41%), התיכונית (40%) והעממית ומטה (41%)  אין שונות ואין  בקרבן רוב לתומכים:

פילוח המרואיינים לפי מוצא (עדה) הראה הבדל מובהק וחזק בין ילידי אירופה-אמריקה דור ראשון ודור שני לבין ילידי הארץ דור שני וילידי אסיה אפריקה דור ראשון ושני, כאשר התמיכה בשתי הקבוצות הראשונות חזקה בהרבה. מעניין לציין כי יוצאי ברה"מ לשעבר דווקא דומים יותר לעניין זה לילידי אסיה-אפריקה לדורותיהם:

שאלנו את עצמנו מה היתה השפעת החלטת בית המשפט המחוזי שתפילת נשים ברחבת כותל אינה חורגת ממנהג המקום ואין הצדקה למנוע מהן להתפלל בה. שאלנו אפוא: "וכעת לאחר שבית המשפט קבע כי תפילת נשים בכותל לא חורגת ממנהג המקום ואינה פלילית (ואין הצדקה למנוע מהן להתפלל ברחבת הכותל. האם אתה תומך או מתנגד לכך שנשות הכותל תוכלנה להתפלל שם בדרך הנראית להן?"

כפי שאפשר לראות בתרשימים שלהלן, הלגיטימציה שנתן בית המשפט לתפילת נשות הכותל היתה מעין "תעודת כשרות", וחיזקה את התמיכה בתביעתן – אם כי במידה שונה – בכל תת-הקבוצות של הציבור היהודי, למעט קבוצת בעלי ההשכלה העממית ומטה. בכלל הציבור היהודי  שיעור התומכים בכך שצריך לאפשר להן להתפלל כרצונן עלה ל-56%, שעה ששיעור המתנגדים ירד ל 34%. ובאשר שיעורי התמיכה לאחר אסכור החלטת בית המשפט תת-הקבוצות:

לסיכום, נתוני הסקר מראים כי התמיכה בתביעת נשות הכותל להתפלל עטויות טלית ותפילין אינה מתפלגת באופן שווה בציבור הישראלי יהודי, והיא מתרכזת בקבוצות הדור הראשון והשני של יוצאי אירופה-אמריקה (למעט יוצאי ברה"מ לשעבר), המשכילה, המסורתית והחילונית, שעה שהתמיכה בהן נמוכה בהרבה בקרב בני הדור הראשון והשני ליוצאי אסיה-אפריקה, ובקרב בעלי ההשכלה הנמוכה ובקרב הדתיים- ועוד יותר מכך - חרדים. עם זאת, החלטת בית המשפט המחוזי לגבי הלגיטימיות של תביעת נשות הכותל, העלתה במידה ניכרת את רמת התמיכה כמעט בכל תת-הקבוצות של הציבור היהודי, מה שמרמז כי הציבור הישראלי בכללותו מכיר בסמכות בית המשפט לומר את דברו גם כאשר מדובר בעניינים הקשורים בדת.