סובלנות

בימים בהם מי שלא מסכים עם דעת הרוב במדינה נחשב ל'בוגד' והמחלוקות הפוליטיות יוצרות שיח מתלהם ואף אלים לעיתים, דווקא החזרה למקורות יכולה ללמד אותנו שיעור בקבלת היריב ודעתו השונה, וביצירת שיח מפרה במקום מלבה

ירושלים היא המיקרוקוסמוס העתידי של ישראל, כשטיב היחסים בין ארבע האוכלוסיות המרכזיות שבה, ובעיקר בין חרדים ללא-חרדים, עתיד לשקף את טיב היחסים ביניהן בכל המדינה. לכן, קיום מפגשים חיוביים להמעטת העוינות והגברת הסובלנות בין קבוצות אלו, חיוני להמשך שגשוגה של החברה הישראלית כולה

מאז 1988 מנהלת הקבוצה הקרויה "נשות הכותל" מאבק ציבורי ומשפטי להתפלל, לקרוא בתורה ולשיר כשהן עטופות בטלית בעזרת הנשים בכותל המערבי. האם הציבור תומך במאבקן? מי תומך יותר נשים או גברים? דתיים או מסורתיים? האם יש הבדל בתמיכה על רק המוצא העדתי או שיעור ההשכלה?

מי שמבקר כיום צעדים אנטי-דמוקרטיים מימין צריך להכיר בחטאי העבר של השמאל בתחום זה, ולדאוג לכך שלא יישנו גם בעתיד.

לאחרונה החליט היועץ המשפטי לממשלה כי אין מקום להעמיד לדין פלילי את הרבנים מחברי הספר תורת המלך וכן את הרבנים שתמכו בספר. מרדכי קרמניצר ושירי קרבס מבקרים את ההחלטה ומסיקים בין היתר כי היועץ המשפטי לממשלה ועוזריו מנותקים כנראה מן המציאות. 

היום הבינלאומי למיגור הגזענות שחל היום (21 במרס), עליו הכריזה עצרת האו"ם בעקבות פיזור הפגנה עקובה מדם בדרום אפריקה של ימי האפרטהייד, מעניק לנו הזדמנות נוספת להיזכר באחד מגילויי הגזענות שהושמעו בבית הנבחרים הישראלי בשבועות האחרונים. קראו את מאמרו של מייק פרשקר.

סדר היום הישראלי מציג תמונה מעוותת של המציאות המתמקדת בקבוצות שוליים - סיקריקים, נערי גבעות ושמאל פוסט-ציוני. ידידיה שטרן סבור כי כדי שיהיה לנו עתיד משותף עלינו להרחיק את עצמנו משיח השנאה ולהוקיע את קבוצות השוליים.

הצביעות שמגלים חלקים בציבור הישראלי, ובעיקר בממסד הישראלי ובראשו בית המחוקקים, שוברת בימים אלה שיאים. היום הם נרעשים ומוחים כנגד אפלייה גזעית מצד אנשים פרטיים במגורים ואילו במושב הקודם קידמה הכנסת בברכה את חוק ועדות הקבלה.

נאומה של רבקי לרנר, סטודנטית בקמפוס החרדי בקריה האקדמית קרית אונו, על פתיחות חברתית והכרת השונה נבחר על ידי השופטים כאחד מעשרת הנאומים הטובים שיעלו לשלב חצי הגמר בתחרות הנאומים לסטודנטים 2011, שנושאה השנה: כיצד בונים סולידריות בחברה מגוונת ושסועה. מסיבות אמוניות גב' לרנר לא יכולה להשתתף בתחרות, מובאים בזאת מכתב פרישתה מן התחרות ונאומה המקורי.

אם אמנים ומרצים רואים בהקמת יישוב בשטחים עוולה מוסרית, מה הפסול בחוסר הנכונות שלהם להופיע בו? מרדכי קרמניצר מגיב לעמדתו של ידידיה שטרן בעניין החרם על אריאל וטוען כי אף שבהחלט אפשר לחלוק על עמדתם ודרכם, אין להלך אימים על המממשים את זכותם הבסיסית לחופש ביטוי ומחאה.

חרם  אנשי הרוח נגד הופעות באריאל, כמו גם האיום לחרם נגד האוניברסיטאות של תנועת "אם תרצו" מצדו השני של המתרס, משמשים מכשיר למי שהחלטות המדינה אינן מוצאות חן בעיניו. ידידיה שטרן מזהיר שהתארגנות קבוצתית נגד החלטות דמוקרטיות שכאלו היא בבחינת משיכה חזקה מדי בקצותיה של הטלית הישראלית. הטלית הזאת, שבה ארוגים חיינו, עלולה להיקרע.

היה זה הפילוסוף הצרפתי וולטר שטבע את המימרה "אינני מסכים עם מילה מדבריך, אך אלחם עד מוות על זכותך לומר אותם". ואכן, עד כה נראה היה שהערכים של חופש הביטוי, חירויות הפרט והחופש הפרלמנטרי היו ערכי ליבה מוגנים בדמוקרטיה הישראלית. מתברר כי לא עוד. שירי קרבס ומרדכי קרמניצר בוחנים את תגובות מליאת הכנסת להשתתפותה של ח"כ חנין זועבי (בל"ד) במשט הטורקי לעזה. לטענתם, לא זכויותיה של זועבי עמדו למבחן, אלא כוחה של הדמוקרטיה הישראלית לרסן את הרוב ולהגן על זכויותיו של המיעוט. תוצאות המבחן של הדמוקרטיה הישראלית מגלות מציאות עגומה.

תגובתו של רונן שובל, יו"ר תנועת 'אם תרצו', למאמרה של שירי קרבס מערכת האתר נאמנה לעקרון חופש הביטוי ולכן היא מפרסמת מאמר זה אף שהיא מסתייגת מסגנונו.

תקופה זו בלוח השנה – בין חג הפסח לימי הזיכרון ויום העצמאות – משקפת באופן מובהק את החיבור הלאומי בין היהדות לישראליות. קראו את מאמרו של ידידיה שטרן, שבו הוא דן בחיבור הזה ובקבוצות השונות שמתקיפות אותו: תומכי "הנורמאליות", החרדים, ערביי ישראל – וקבוצה חדשה ומפתיעה הנוספת אליהם: הלאומנים.

במלאות 27 שנה לרצח אמיל גרנצוויג ומתוך חשש להמשך הידרדרות השיח הציבורי בישראל, בחרנו להעלות לאתר המכון אסופת מאמרים שתשמש, בתקווה, מורים ומחנכים העוסקים בחינוך לדמוקרטיה ותאפשר שיח פוליטי נטול אלימות – תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי המבוסס על חופש המחשבה, הביטוי והשכנוע.

נראה שלמן היום שבו התרחש הרצח במועדון ההומו-לסבי בתל-אביב, התעורר דיון ער בכל הנוגע לסובלנות כלפי הקהילה ההומו-לסבית. סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2009, כלל שאלות רבות בנושא היחס לקבוצות בחברה והסובלנות כלפי האחר, ואחת השאלות שאלה: 'מהו היחס שלך לקהילה ההומו-לסבית?' 

אין פתרון אחד למצוקת הדיור החרדית בדמות עיר או שכונה מעורבת. בכדי לספק את צרכי החברה החרדית והחברה הישראלית כולה, יש להציג מגוון פתרונות משולבים- במרכז ובפריפריה, בערים מעורבות ובערים נפרדות.