סקר מרץ 2025: 56.5% מכלל הציבור חושבים שעל הממשלה לציית לפסיקת בג”ץ בעניין הדחת ראש השב"כ, 31% סבורים שהיא לא חייבת

Photo by REUTERS

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 31/3-6/4/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 598 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.

הנושאים העיקריים בדוח זה

• מצב הרוח הלאומי
• בג"ץ והממשלה
• התנהלות המשטרה בעת טיפול בהפגנות
• נתניהו ו"קטאר גייט"
• המלחמה בעזה
• תיקון לחוק הוועדה לבחירת השופטים
• תקציב המדינה – שיקולים מקצועיים או צרים?
• חזרה לשגרה
• טיולים, ביקורים ובילויים בחג הפסח
  
  

מצב הרוח הלאומי

החלטנו מכאן ואילך להרחיב את מדדי האופטימיות פסימיות שלנו ל-4: לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי, לגבי המצב הביטחוני, לגבי מצבה הכלכלי של ישראל ולגבי הלכידות החברתית. החודש מצאנו שבכל 4 המדדים רק מיעוט הם אופטימיים. בכלל המדגם שיעור האופטימיים הנמוך ביותר הוא בנוגע ללכידות החברתית – 22% בלבד (יהודים כמו גם ערבים 22%). מיעוט מעט גדול יותר הם אופטימיים לגבי המצב הכלכלי של ישראל -25% (יהודים 26%, ערבים 23%). מיעוט גדול יותר במידה ניכרת הם אופטימיים לגב עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל – 38% (יהודים 39%, ערבים 33%). השיעור הגבוה ביותר, אם כי עדיין מדובר במיעוט, הם אופטימיים לגבי מצב הביטחון – 39.5% (יהודים 43.5%, ערבים 20%). בנוגע למצב הביטחון עמדות היהודים והערבים הם אפוא השונות ביותר, כאשר בשאר התחומים הדימיון ברמת האופטימיות בין שני הציבורים רב.

יש לציין שבכל אחד מארבעת התחומים שיעור האופטימיים (מדגם יהודים) בקרב מי שהגדירו עצמם ימין גבוה בבירור משיעורם במרכז ועוד יותר מכך בשמאל. בימין מדובר במיעוט של אופטימיים בעתיד הכלכלי והלכידות החברתית וברוב של אופטימיים בעתיד השלטון הדמוקרטי והמצב הביטחוני.

בהשוואה למדידות קודמות הרי שבכלל המדגם חלו: עלייה קטנה באופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי (מ-35% בינואר ל-38% במרץ), ירידה קלה באופטימיות לגבי מצב הביטחון (מ-41% בינואר ל-39.5% במרץ). ירידה חדה בשיעור האופטימיים לגבי המצב הכלכלי של ישראל, ככל הנראה גם בהשפעת מדיניות המכסים של טראמפ (מ-33% בפברואר ל-25%) וירידה של ממש בשיעור האופטימיים לגבי הלכידות החברתית של ישראל (מ-30% בפברואר ל-22% במרץ).

במילים אחרות, בכלל המדגם מצב הרוח הלאומי הוא פסימי בעיקרו בכל התחומים שבחנו: השלטון הדמוקרטי, הביטחוני, הכלכלי והחברתי.

שיעורי האופטימיים לגבי העתיד (%, כלל המדגם)

 

בג”ץ והממשלה

האם על הממשלה לציית לבג"ץ? לקראת הדיון בבג”ץ בשאלת פיטוריו של רונן בר, ראש השב"כ שאלנו ראשית: "לאחרונה, בג"ץ הוציא צו ביניים שמונע את פיטוריו של ראש השב"כ. יש הטוענים כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בהחלטה כזו, וכי הממשלה אינה מחויבת לציית להחלטת בג"ץ אם יורה על עצירת הפיטורים. מה עמדתך?". ממצאי הסקר מורים כי בציבור היהודי רוב לא גדול (54%) סבורים שעל הממשלה לציית לפסיקת בג”ץ בנדון (36% סבורים שאינה צריכה לציית והשאר אינם יודעים). בקרב הערבים מדובר ברוב גדול בהרבה (71%) הסבורים של הממשלה לציית לבג”ץ בעניין זה (8% בלבד סבורים ההיפך והשאר בחרו בתשובה לא יודעים). 56.5% מכלל המדגם סבורים שעל הממשלה לציית לפסיקת בג”ץ בנדון.

פילוח של תשובות היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בשמאל ובמרכז מדובר ברוב הסבורים שעל הממשלה לציית (בהתאמה 96.5%, 73%). בימין רק מיעוט סוברים כך (32%). פילוח לפי הצבעה בבחירות לכנסת ב-2022 מראה כי בכל מפלגות הקואליציה רק מיעוט הם בעד ציות לבג”ץ, שעה בקרב מפלגות האופוזיציה הרוב הברור הוא בעד ציות כזה.

סבורים כי על הממשלה לציית לפסיקת בג”ץ, לפי הצבעה בבחירות 2022 (%, כלל המדגם)

 

מרי אזרחי במקרה של אי ציות של הממשלה לבג"ץ? השאלה השנייה הייתה: "יש הטוענים כי במידה והממשלה לא תציית לפסיקת בג"ץ על המחאה לעבור לשלב של מרי אזרחי, הכולל חסימת כבישים ממושכת, שביתה מעבודה, אי תשלום מיסים וכדומה. האם אתה תומך או מתנגד למאבק תוך שימוש באמצעים האלו?"

בקרב היהודים 41% תומכים במרי אזרחי אם הממשלה לא תציית לבג”ץ ובקרב הערבים 52%. בכלל המדגם 43%.

פילוח היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בשמאל רוב גדול (86%) הם בעד מרי אזרחי במקרה שהממשלה לא תציית לפסיקת בג"צ בעניין פיטורי רונן בר, במרכז מדובר ברוב קטן יותר (57%) ובימין רק מיעוט קטן (21%) סבורים שמרי אזרחי הוא הדרך להגיב על אי ציות של הממשלה לפסיקת בג"ץ.

פילוח לפי הצבעה לכנסת בבחירות 2022 מעלה תמונה דומה, כאשר במפלגות האופוזיציה יש תמיכה ניכרת במרי אזרחי ובמפלגות הקואליציה תמיכה מעטה מאוד במהלך כזה. 

תומכים במרי אזרחי אם הממשלה לא תציית לפסיקת בג”ץ, לפי הצבעה בבחירות 2022 (%, כלל המדגם)

 

התנהלות המשטרה בעת טיפול בהפגנות

חזרנו לשאלה ששאלנו בנובמבר 2024: "האם לדעתך משטרת ישראל שומרת על איזון נכון בין חופש המחאה לבין שיקולי סדר ציבורי (למשל חופש התנועה)?".

בשני המדגמים - יהודים וערבים - נמצא רוב שאינם מסכימים עם הטענה שהמשטרה שומרת על איזון נכון, אם כי רוב זה גדול יותר בקרב הערבים. בקרב היהודים ניכרת ירידה מתונה בשיעור המסכימים בין נובמבר 2024 למרץ 2025, ובמקביל עלייה בשיעור הלא-מסכימים. בקרב הערבים חל שינוי משמעותי יותר באותו כיוון - ירידה בשיעור המסכימים ועלייה חדה בשיעור הלא-מסכימים, עד כדי רוב של 70% במרץ 2025.

האם לדעתך משטרת ישראל שומרת על איזון נכון בין חופש המחאה לבין שיקולי סדר ציבורי (למשל חופש התנועה)? (%)

 

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מגלה בשלושת המחנות שיעורים נמוכים של מסכימים שהמשטרה שומרת על איזון אך שיעור זה נמוך במיוחד בשמאל ובמרכז.

פילוח היהודים לפי רצף חרדים-חילונים מראה ששיעורי ההסכמה הנמוכים ביותר נמצאים בקרב החילונים והחרדים אשר רק כרבע בכול קבוצה מהשתיים סבורים שהמשטרה מצליחה לשמור על האיזון הנכון בין חופש המחאה לבין שיקולי הסדר הציבורי. רק בקרב המסורתיים הדתיים מצאנו הפעם רוב לסבורים כי המשטרה כן שומרת על האיזון הנאות.

מסכימים שמשטרת ישראל שומרת על איזון נכון בין חופש המחאה לבין שיקולי סדר ציבורי (למשל חופש התנועה) (%, יהודים)

 

נתניהו ו"קטאר גייט"

שאלנו האם המרואיינים חושבים שראש הממשלה, על אף הכחשתו, היה מודע או לא היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר. בקרב היהודים, 55.5% חושבים או בטוחים שראש הממשלה היה מודע לקשרים אלו ורק רבע חושבים או בטוחים שלא היה מודע לקשרים אלו. בקרב הערבים שיעור הסבורים שראש הממשלה ידע על הקשרים הללו גבוה מאשר בקרב היהודים.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מתגלים הבדלים משמעותיים בין המחנות. בשמאל רוב מוחלט ובמרכז רוב גדול סבורים שראש הממשלה היה מודע לקשרי יועציו עם קטאר. לעומת זאת, המזדהים עם הימין חצויים בעניין זה - 37% סבורים שראש הממשלה היה מודע לקשרים אלו ו-37% סבורים שלא היה מודע, כאשר כרבע מהמשיבים ממחנה זה השיבו שאינם יודעים.

האם ראש הממשלה היה מודע או לא היה מודע לקשרים של יועציו הקרובים עם קטאר? (%)

 

המלחמה בעזה

מיטוט חמאס או החזרת כול החטופים? שאלנו: "איזו משתי מטרות המלחמה חשובה יותר כיום: מיטוט חמאס או החזרת כול החטופים?" שאלה זו נשאלה לראשונה בינואר 2024, שנית בספטמבר 2024 עם נוסח מעט שונה¹, ולאחרונה כעת, במרץ 2025. ההשוואה בין שלוש המדידות מראה מגמה ברורה: שיעור התומכים בהחזרת כל החטופים כמטרה החשובה יותר עולה בהתמדה, בעוד שיעור התומכים במיטוט חמאס יורד. בינואר 2024 כמחצית מהציבור סברו שהחזרת כול החטופים חשובה יותר, ואילו כיום מעל לשני שלישים סבורים כך. רק רבע מהציבור סבורים כיום שמיטוט חמאס היא המטרה החשובה יותר.

איזו משתי מטרות המלחמה חשובה יותר כיום: מיטוט חמאס או החזרת כול החטופים? (%, כלל המדגם)

 

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשמאל ובמרכז רוב גדול (91% ו-80.5%, בהתאמה) הסבורים שהחזרת כול החטופים חשובה ממיטוט חמאס אבל גם בימין רוב, אם כי קטן, סבורים כך (52% - החזרת כול החטופים, 38.5% - מיטוט חמאס).

האם ניתן להשיג הן את השבת החטופים הן את מיטוט חמאס באותו הזמן? בנוסף שאלנו האם אפשר כיום להשיג את שתי המטרות הללו באותו הזמן. מצאנו כי הציבור חצוי: כמחצית (49%) חושבים או בטוחים שאי אפשר להשיג את שתי המטרות באותו הזמן ושיעור דומה (46%) חושבים או בטוחים שכן אפשר להשיגן בו- זמנית.

האם אפשר כיום להשיג את שתי המטרות באותו הזמן? (%, כלל המדגם)

 

בדקנו את הקשר בין המטרה המועדפת של המלחמה (החזרת כול החטופים או מיטוט חמאס) לבין התפיסה לגבי היכולת להשיג את שתי המטרות במקביל. התוצאות מגלות פערי תפיסה משמעותיים: בקרב הרואים במיטוט חמאס את המטרה החשובה יותר, רוב גדול (74%) סבורים שניתן להשיג את שתי המטרות בו-זמנית. מנגד, בקרב הרואים בהחזרת החטופים את המטרה החשובה יותר, התמונה הפוכה: הרוב (59%) סבורים שלא ניתן להשיג את שתי המטרות יחד. במילים אחרות, הממצאים מעידים שהדעה לגבי היכולת להשיג את שתי המטרות במקביל קשורה באופן הדוק להעדפת המטרה העיקרית של המלחמה.

	האם אפשר להשיג את שתי המטרות באותו הזמן?
איזו מטרה חשובה יותר כיום?	חושבים או בטוחים שאפשר	חושבים או בטוחים שאי אפשר	לא יודעים	סך-הכול
החזרת כול החטופים	35	59	6	100
מיטוט חמאס	74	23	3	100

 

תיקון לחוק הוועדה לבחירת השופטים

לאחרונה אישרה הכנסת תיקון לחוק הוועדה לבחירת שופטים, שמעניק רוב לפוליטיקאים בוועדה על חשבון השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין. שאלנו את הנבדקים האם הם תומכים או מתנגדים לתיקון זה בחוק. בכלל הציבור 53% הביעו התנגדות מכיוון שהתיקון לחוק עלול להוביל לפוליטיזציה של מערכת המשפט ולריכוז הכוח בידי הממשלה. מנגד, 33% תמכו בתיקון לחוק משום שהוא מחזק את המשילות ומאפשר לממשלה לפעול ביעילות רבה.

הן בקרב הערבים הן בקרב היהודים שיעור המתנגדים לתיקון לחוק גבוה משיעור התומכים בו, אם כי הפער בין שיעור המתנגדים לתומכים גדול יותר בקרב הערבים.

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה רוב מוחלט בשמאל ורוב גדול במרכז המתנגדים לתיקון וגורסים שהוא עלול להוביל לפוליטיזציה של מערכת המשפט והענקת כוח יתר בידי הממשלה. בימין, לעומת זאת, מעל למחצית תומכים בתיקון לחוק משום שהוא יחזק את המשילות ויאפשר לממשלה לפעול באפקטיביות רבה יותר. 

האם אתה תומך או מתנגד לתיקון לחוק הוועדה לבחירת שופטים? (%)

 

תקציב המדינה – שיקולים מקצועיים או צרים?

שאלנו את הנבדקים איזו טענה נכונה יותר לגבי תקציב המדינה שעבר לאחרונה בכנסת: שהתקציב מבוסס יותר על שיקולים כלכליים מקצועיים ואובייקטיביים או שהוא נועד לשרת אינטרסים צרים של קבוצות מסוימות. קרוב לשני שלישים מהציבור (65%) סבורים שהתקציב הנוכחי נועד יותר לשרת אינטרסים צרים שעה שרק 22.5% סבורים שהוא מבוסס על שיקולים כלכליים מקצועיים ואובייקטיביים.

פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מעלה שרק בקרב החרדים רוב המשיבים סבורים שהתקציב מבוסס על שיקולים כלכליים מקצועיים ואובייקטיביים. בקרב הדתיים שיעור הסבורים שהתקציב מבוסס על שיקולים כאלה גבוה במקצת משיעור הסבורים שהוא משקף אינטרסים סקטוריאליים. ביתר הקבוצות, ובמיוחד בקרב החילונים, רוב הנבדקים חושבים שהתקציב משקף אינטרסים צרים.

לדעתך, איזו טענה לגבי תקציב המדינה שאושר לאחרונה היא נכונה יותר? (%, יהודים)

 

פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 (כלל המדגם) מגלה פערים גדולים בין המצביעים למפלגות הקואליציה השונות. בקרב מצביעי המפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה –שיעור המשיבים הסבורים שהתקציב מבוסס על שיקולים מקצועיים ואובייקטיביים גבוה משיעורם של אלה הסבורים שהוא משקף אינטרסים צרים (ש"ס: שיקולים אובייקטיביים – 42%, אינטרסים צרים – 28%; יהדות התורה: שיקולים אובייקטיביים – 62%, אינטרסים צרים – 16%). מנגד, במפלגות הקואליציה הלא-חרדיות – הליכוד והציונות הדתית – התמונה הפוכה (הליכוד: שיקולים אובייקטיביים – 37%, אינטרסים צרים – 48%; הציונות הדתית: שיקולים אובייקטיביים – 36%, אינטרסים צרים – 47%). כצפוי, בקרב כול מפלגות האופוזיציה, רוב גורף סבורים שהתקציב מבוסס על אינטרסים צרים של קבוצות מסוימות.
 

חזרה לשגרה

חזרנו ובדקנו הפעם מה שיעור הישראלים המדווחים על חזרה לשגרה. שאלנו שוב: "באיזו מידה החיים האישיים שלך (למשל עבודה, צריכת תקשורת, פגישות משפחתיות וחברתיות וכדומה) חזרו לשגרה או קרוב לשגרה בזמן האחרון?" כבדצמבר 2024, אז בדקנו זאת לאחרונה, כשלושה רבעים מהיהודים וקצת פחות ממחצית המרואיינים הערבים דיווחו על חזרה לשגרה.

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה רוב של מדווחים על חזרה לשגרה בשלושתם, אלא שרוב זה גדול ביותר בקרב המזהים עצמם עם הימין (77%) וקטן ביותר בשמאל (55%), כאשר המרכז מצוי במובן זה בתווך (64%). 

חזרו במידה רבה מאוד ודי רבה לשגרה או קרוב לשגרה בחיים האישיים (%)

 

טיולים, ביקורים ובילויים בחג הפסח

לקראת החג, שאלנו את המרואיינים היהודים: "ביחס לשנים קודמות, האם השנה את/ה ומשפחתך מתכננים לצאת לטיולים, לבילויים ולביקורים במהלך הפסח?" מצאנו כי מיעוט של 37% מהציבור מתכננים לטייל כמו בשנים שקדמו למלחמה ואילו 51% העידו שיצאו פחות לטיולים, בילויים וביקורים מבשנים קודמות (29% עקב המצב הביטחוני ו-22% עקב המצב הכלכלי).

פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה שרק בקרב החרדים רוב המרואיינים מתכוונים לצאת לטיולים, בילויים וביקורים כמו בשנים קודמות. ביתר הקבוצות שיעור גבוה יותר מתכננים לצאת פחות מבשנים קודמות כאשר הסיבה המובילה לכך בכול הקבוצות היא המצב הביטחוני (למעט בקרב המסורתיים הלא דתיים).

ביחס לשנים קודמות, האם השנה את/ה ומשפחתך מתכננים לצאת לטיולים, לבילויים ולביקורים במהלך הפסח? (%, יהודים)

---

מדד הקול הישראלי מרץ 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 31/3-6/4/2025 רואיינו 598 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כולל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכולל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכוןShiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.

 

להורדת נתוני המדד המלאים >>