עסקנים פוליטיים במקום שופטים מקצועיים

עיקר הדיון במהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין בוועדה לבחירת שופטים התמקד בהשפעתה על בית המשפט העליון, בהחלפת הרוב המקצועי בוועדה ברוב פוליטי שתפגע ביכולתו להגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם. דבר שפחות נדון הוא ההשלכה הדרמטית של החקיקה הזו, שלוין מעביר בימים אלה בכנסת, על יתר בתי המשפט בישראל, בהם היא נועדה להפוך שופטים מקצועיים לעסקנים פוליטיים.

החקיקה קובעת כי פוליטיקאים ונציגיהם יחזיקו ברוב בוועדה לבחירת שופטים, ולא גורמי המקצוע כמו היום. ביחס לבחירת שופטים לבתי המשפט מלבד העליון, נציגי השופטים, הקואליציה והאופוזיציה בוועדה יקבלו זכויות וטו, בניגוד לקבוע היום. שילוב שני המהלכים האלה יגרום לכך ששיקולים מפלגתיים יקבלו משקל מכריע ויגברו על השיקול המקצועי בבחירת שופטים. הוטו השיפוטי שנועד כביכול לצמצם זאת הוא חלש, שהרי אם הפוליטיקאים יגיעו להסכמות ביניהם, השופטים עלולים לחשוש לעצור מינויים באופן שיגביר את העומס השיפוטי וייאלצו לוותר.

חשוב לשים לב שלא מוצגת כמעט שום הצדקה למהלך. תומכי המהפכה טוענים שלאור העובדה שבית המשפט העליון עוסק רבות בסוגיות ציבוריות, יש הצדקה להגביר את משקלם של הפוליטיקאים בבחירת השופטים בו. הם מתעלמים מכך שעיקר עיסוקו אינו עניינים חוקתיים, אלא ערעורים בעניינים אזרחיים, פליליים ומנהליים. לא פחות חשוב, אין שום הצדקה אמיתית שניתנת למהלך הזה ביחס לשופטי יתר בתי המשפט.

מופרכת במיוחד הטענה שהמהפכה הזו נועדה להגביר את הגיוון בבתי המשפט. ההפך הוא הנכון. המהפכה תתמרץ בחירת שופטים לפי הזדהות פוליטית עם מי שמיוצג בכנסת, ותפגע בתמריץ לבחור שופטים באופן שיעודד מגוון חברתי, בפרט של מיעוטים שמיוצגים בחסר בכנסת. בסופו של יום, המהפכה תבטיח לפוליטיקאים ולמפלגות ייצוג ישיר בבתי המשפט באמצעות שופטים שיהיו מזוהים עמם. בניגוד לשיטה הקיימת שבה השיקולים הרלוונטיים הם מקצועיות המועמדים, המהפכה נועדה לאפשר את קדימותם של השיקולים הפוליטיים.

ברור שאפשר להציע תיקונים בשיטה הנוהגת בישראל כדי להגביר את הגיוון החברתי בבתי המשפט, אבל המהפכה שנחקקת בימים אלה חורגת מכל תכלית לגיטימית מעין זו. מה שעומד בבסיס הדברים הוא אך ורק השאיפה של פוליטיקאים לשבץ אנשים הנאמנים להם אישית או מזדהים עמם פוליטית לתפקידי שפיטה – במלים אחרות: "ג'ובים" לנאמנים. זוהי תכלית זרה לעצם הרעיון של שופט כגורם ניטראלי ובלתי תלוי השופט לפי חוק בלבד. כשעציר יגיע לשופט השלום לדיון בהארכת מעצרו, כשעובד יגיע לשופטת בית הדין לעבודה בתביעה על הלנת שכרו, כשהורים יגיעו לדיון על משמורת ילדיהם בבית משפט לענייני משפחה – הם ימצאו שם עסקן במקום שופט מקצועי. תחשבו אם תרצו למצוא בבית החולים רופא שקיבל את עבודתו על רקע זהותו הפוליטית ולא בזכות כישוריו המקצועיים.

המסקנה הזו חשובה משום שהיא חושפת את הפרצוף האמיתי המסתתר מאחורי כל המהפכה. ההצדקות האידיאולוגיות כביכול שמוצגות לעתים למהפכה בבחירת שופטים לעליון הן לא יותר מאשר מסך עשן. לא בגיוון עסקינן, אלא בשאיפה של פוליטיקאים לשופטים נאמנים להם שיאפשרו את שלטונם האישי, במקום את שלטון החוק. הכול כסות ואמתלה לשאיפה להשיג כוח בלתי מוגבל.