מאמר דעה

אין דבר כזה סמכות מוחלטת

הטענה לפיה לא חלה שום מגבלה על סמכותה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ היא ניסיון לזרות חול בעיני הציבור. כל החלטת ממשלה, גם כזו שנעשית לפי סעיף ברור בחוק – כפופה לביקורת בית המשפט, והדיון המשפטי סביב ביטול עילת הסבירות לפני שנתיים מוכיח שכולם מבינים זאת

| מאת:

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

בין הטענות שמועלות על חוקיות פיטורי ראש שב"כ נטען גם כי ישנו סעיף ברור בחוק שמאפשר פיטורי ראש שב"כ. לפי הטענה, מרגע שיש סמכות לממשלה לקבל החלטה, אין מעבר אליה כלום. אין כללי משפט מנהלי וההחלטה איננה כפופה לביקורת של בית המשפט – לא רק בהתבסס על עילת הסבירות – אלא אף לא בהתבסס על עילת ניגוד הענייניים או שיקולים זרים, עילות שברור שעלולות לחול במקרה הנוכחי, בוודאי על רקע חקירת העברת הכספים מקטאר, אך גם מסיבות אחרות. אלא שהחלטות הממשלה מאז ומתמיד, בישראל ובמדינות אחרות, כפופות לביקורת מנהלית. אחרת כל סמכות לפעול היא למעשה מוחלטת.

מכאן שהטענה היא בבחינת ניסיון לזרות חול בעיני הציבור. יש להיזכר בשיח הציבורי שהתנהל לפני שנתיים, סביב התיקון לחוק יסוד השפיטה שנועד לבטל את עילת הסבירות. הכנסת כולה, השיח הציבורי והתקשורתי עסק משך חודשים בשאלה שטבורה במשפט המנהלי - תחולת עילת הסבירות כביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה והשרים.  לא הייתה אז, אם כן, מחלוקת בחשיבות המשפט המנהלי והקריטיות שלו בהגבלת כוחה החזק של הממשלה. אחד הנימוקים המרכזיים בניסיון להסביר אז שאין שום בעיה בביטול עילת הסבירות היה כי יישארו מספיק עילות ביקורת אחרות – כגון ניגוד עניינים ושיקולים זרים.

ראש הממשלה עצמו, בסרטון מעשירי ביולי 2023, טען בלהט ש"גם לאחר התיקון ...  בית המשפט ימשיך לפקח על חוקיות הפעילות והמינויים של הממשלה. הממשלה והשרים לא יוכלו לשקול שיקולים זרים, לפעול בניגוד עניינים או למנות מינויים לא כשירים. להיפך, תחת פיקוח בית המשפט שיימשך הממשלה תהיה חייבת לפעול בתום לב, במידתיות הגינות ובשוויון."

גם בדיונים בוועדת חוקה, מפי התומכים בתיקון, חברי הכנסת ומומחים, נאמרו דברים חד משמעיים ברוח דומה, כולל מפי יו"ר הועדה ח"כ רוטמן ("פיטורים של אדם, לא נוגע לסבירות. חופש עיסוק, יש מידתיות, יש שיקולים זרים, יש שוויון. אתה אומר שזה חסין מביקורת אבל יש ים ביקורת וגם השר יקבל את זה"). כמובן שזו גם הייתה עמדת הממשלה בבג"ץ נגד ביטול התיקון וגם על כך הסתמכו שופטי המיעוט, שלא קיבלו את העתירה: שבישראל אין סמכות מוחלטת לממשלה, וישנן עילות ביקורת מנהלית על כל הפעלת סמכות.  

כך שלמרות הניסיון לפזר ערפל, אין באמת מחלוקת. גם החלטה בסמכות לפי "סעיף ברור בחוק" כפופה לכללי משפט המנהלי, כולל עילת הסבירות, משום שהניסיון הלא חוקתי לבטל אותה נבלם בבית המשפט ובצדק. בהחלט ניתן לבקר את ההחלטה, והיא אכן פסולה קודם כל משום ניגוד העניינים החריף שראש הממשלה נגוע בו, ויש לזכור שהוא זה שמביא את ההחלטה בפני הממשלה לאישורה. גם אם יש מאחורי ההחלטה שיקולים שבחלקם הם לגיטימיים, היא נגועה בשיקולים זרים ובלתי סבירה בעליל.


פורסם במקור ב'הארץ'