מאחורי החלטת הממשלה על הפסקת כהונת יועצים משפטיים | שאלות ותשובות
Photo by deepblue4you / iStockbyGettyImages
לפי החלטת הממשלה, בתוך 14 ימים הממונה על השכר ונציב שירות המדינה יצטרכו לגבש את ההסדר הכספי שיינתן ליועצים המשפטיים למשרדי הממשלה שהשלימו שבע שנות כהונה בתפקיד, ולאחר מכן כל יועץ משפטי שכיהן שבע שנים יסיים את תפקידו תוך שלושה חודשים (במקרים חריגים יוכל מנכ״ל המשרד, בהתייעצות עם הממונה על השכר, לבקש את הארכת הכהונה למשך זמן קצר לצורך היערכות המשרד ואיוש המשרה דרך קבע).
מדובר בחלק מניסיון רחב יותר של הממשלה לפגוע בכל גורם עצמאי ומקצועי המהווה בלם על כוחה. ההחלטה הזאת ממשיכה את החתירה של הממשלה תחת שלטון החוק, בכלל זה באמצעות המתקפה הרחבה יותר של הממשלה על מעמדו ועצמאותו המקצועית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה.
מספר בעיות הגלומות באופן קבלת ההחלטה מחזקות מסקנה זו. ראשית, מתעורר חשד שההליך המהיר שהממשלה מקדמת הוא מהלך פרסונאלי שנועד להביא להפסקת כהונת יועצים משפטיים מכהנים שעומדים בנחישות על חוות דעותיהם המקצועיות למען שמירה על שלטון החוק, בפרט היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג. חשש נוסף הוא שהמהלך של החלפת מספר יועצים משפטיים ותיקים באופן מיידי, בלתי מדורג ובהליך בזק יפגע באפקטיביות של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו, עקב החלפת חלק מהשדרה המקצועית הניהולית במשרדי הממשלה בממלאי מקום חסרי ניסיון, ואף ביכולתה של היועצת המשפטית לממשלה הנסמכת על מערך זה למלא את תפקידה בצורה הטובה ביותר.
מעבר לכך, נטען שלא נשמרות הזכויות של היועצים המשפטיים במסגרת דיני העבודה. כמו כן, הפסקת כהונתם של מספר יועצים משפטיים תוך זמן קצר כל כך בהליך בזק לא תאפשר הליכי מינוי סדירים ועלולה להביא לכהונה של ממלאי מקום במקום נושאי משרה קבועים. מתוקף היותם ממלאי מקום, מעמדם העצמאי יהיה חלש יותר מהיועצים המשפטיים המכהנים. בעייתית גם האפשרות שמנכ"ל המשרד יבקש – באישור נציב שירות המדינה – הארכה של הכהונה של היועצים המשפטיים, משום שהיא פוגעת בעצמאות היועצים המשפטיים על ידי יצירת תלות במנכ"ל.
על כן, החלטת הממשלה הזאת בעייתית ביותר אף שלכאורה היא מביאה לידי יישום החלטה ישנה של הממשלה מלפני כ-15 שנים, שנועדה לקצוב את כהונת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה – מהלך שלגופו של עניין עשוי להיות רצוי מבחינה עקרונית, בהנחה שהזכויות של היועצים המשפטיים נשמרות והדבר נעשה באופן מדורג ומקצועי.
היועץ המשפטי של משרד ממשלתי מנהל את הלשכה המשפטית של המשרד שלו ומתוקף תפקידו אחראי לייעץ ולהנחות את המשרד בכל היבט משפטי של פעולתו. היועץ המשפטי מסייע למשרד להגשים את מדיניותו מבחינה משפטית, ותוך כדי כך משמש "שומר סף" המקפיד על כך שהמשרד פועל בהתאם לחוק ולמנהל התקין. כמנהל של הלשכה המשפטית של המשרד, שעשויה לִמְנות עשרות עובדים, היועץ המשפטי מעורב בחקיקה, ייעוץ, הליכים אזרחיים של המשרד, חוזים של המשרד, ואף ייצוג בהליכים פליליים.
היועץ המשפטי הוא חלק מהנהלת המשרד הממשלתי. הוא כפוף מבחינה מנהלית למנכ"ל המשרד וכפוף מבחינה מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה ונדרש לתיאום עמה. חוות דעתו המשפטית משקפת, מבחינת המשרד שבו הוא מצוי, את המצב המשפטי. כפי שנקבע בהנחיות היועצת המשפטית לממשלה, "חוות דעתו של היועץ המשפטי למשרד ממשלתי בשאלה משפטית קובעת, מבחינתם של כלל גורמי המשרד, את המצב המשפטי הקיים לגביה, וזאת כל עוד לא נפסק אחרת על ידי בית משפט" (הנחייה 9.1000). כל זאת, בכפוף לאפשרות של הדרג הבכיר במשרד לפנות ליועצת המשפטית לממשלה כדי להכריע במקרים של מחלוקות, משום שחוות דעתה בסוגיות משפטיות משקפת מבחינת הממשלה ורשויותיה את המצב המשפטי כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת.
יועצים משפטיים במשרדי הממשלה מתמנים, כמו מרבית המשרות בשירות המדינה, אמצעות מכרז בהתאם לסעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959. ועדת המכרזים כוללת בדרך כלל את מנכ"ל המשרד, משנה ליועצת המשפטית לממשלה, יועץ משפטי של משרד אחר, ונציג של איגוד המשפטנים.
מאז דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת סוגיות הנוגעות למערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה (10.9.2008) (ועדת אברמוביץ׳), והחלטת הממשלה שהתקבלה לשם יישומו (החלטה 4528 של הממשלה ה-31, 1.3.2009), לכאורה נקצבות לשבע שנים כהונות של יועצים משפטיים חדשים שמתמנים למשרדי הממשלה. יחד עם זאת, ולמרות החלטת הממשלה, בפועל טרם הושלם יישום דו"ח ועדת אברמוביץ' לעניין קציבת הכהונה של היועצים המשפטיים, בשל סוגיות הקשורות להסדרי פרישתם של היועצים המשפטיים בתום תקופת כהונתם.