סקר יוצאי ברית המועצות לשעבר בנושאי חברה, דת ומדינה
Photo by Flash90
המחקר נערך במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, והנתונים נאספו מ-22 באוגוסט 2023 עד 2 באוקטובר 2023. מדגם הסקר מייצג ישראלים יוצאי ברה"מ לשעבר בני 18 ומעלה – עולים מהדור הראשון, וכן את הדור השני לעלייה מברה"מ – ילידי הארץ, בגילים 18–34. רואיינו 796 עולים ועולות ו-184 בני ובנות הדור השני, בעברית וברוסית. העולים שהגיעו עד 2013 (כולל) נסקרו בדגימה ארצית מייצגת ורואיינו באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת), להלן "סקר פאנל ישראל". העולים שהגיעו בשנים 2023-2014 מילאו את השאלון דרך קישור שהופץ ברשתות החברתיות, בעיקר דרך פייסבוק (להלן, "סקר פייסבוק"). הנתונים משוקללים לפי מאפיינים דמוגרפיים עיקריים (גיל, מין, רמת הדתיות) ושנת עלייה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.1%± ברמת ביטחון של 95%. את עבודת השדה ביצע מכון המחקר מדגם.
במאי-יוני 2024 נערך הגל השני (המצומצם) של הסקר, ובו כמה שאלות חוזרות ושאלות נוספות שהיו רלוונטיות לתקופה שאחרי אירועי אוקטובר 2023. מדגם הסקר השני כלל 427 עולים ועולות ותיקים (שעלו עד 2013 כולל), 98 – שהגיעו בשנים 2023-2014, ו-104 בני הדור השני. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.9%± ברמת ביטחון של 95%. את עבודת השדה עשה מכון המחקר דיאלוג.
הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר זה:
- מאפיינים ועמדות פוליטיות
- התעניינות בפוליטיקה וצריכת תקשורת
- הערכת מצבה הכללי של ישראל / עמדות על ישראל כמקום המגורים
- תחושת שייכות והשתלבות בחברה
- איכות השלטון הדמוקרטי בישראל
- עמדות בנושאי דת ומדינה
- רמת האמון במוסדות המדינה ובבעלי תפקידים למיניהם
- עמדות כלפי הרפורמה המשפטית והשתתפות בפעילויות המחאה נגדה
תקציר הממצאים
יותר משלושה רבעים מכלל יוצאי ברה"מ לשעבר מרגישים חלק מהמדינה והחברה במידה רבה מאוד או די רבה. מי שהגיעו לישראל לפני 20 שנה או יותר, וגם הדור השני, דומים מאוד לכלל מדגם היהודים מבחינת שיעור המדווחים על שייכות למדינה והחברה.
מרגישים חלק מהמדינה והחברה בישראל (%, יוצאי ברה"מ, לפי שנת עלייה ודור שני)
כשני שלישים מיוצאי ברה"מ מסכימים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו, שיעור קרוב מאוד לשיעור הכלל ארצי-יהודי. חילונים יוצאי ברה"מ נוטים לראות בישראל מקום שטוב לחיות בו יותר מכלל החילונים היהודים (63% ו-52% בהתאמה).
מסכימים שישראל היא מקום שטוב לחיות בו (%, יוצאי ברה"מ, לפי שנת עלייה ודור שני)
| ספטמבר 2023 | יוני 2024 | |
| עלו עד 2013 (סקר פאנל ישראל) | 63 | 63 |
| עלו בשנים 2023-2014 (סקר פייסבוק) | 76 | 72 |
| דור שני | 62 | 59 |
רק כרבע (27%) מיוצאי ברה"מ מסכימים שבישראל צריכות להיות לאזרחים היהודים יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא-יהודים, לעומת 43% במדגם כלל היהודים. פער זה נעלם בהשוואה בין קבוצות החילונים – פחות מרבע מהחילונים, הן בקבוצת יוצאי ברה"מ הן בקרב כלל החילונים בישראל, תומכים בזכויות יתר ליהודים (24% ו-23% בהתאמה). בפילוח לפי ותק בארץ ודור עלייה מצאנו שבכל קבוצת המשנה התומכים בזכויות יתר ליהודים הם מיעוט, אך המיעוט הזה גדול יחסית בקרב הדור השני (42%), קטן יותר בקרב העולים הוותיקים (28%) וזניח בקרב מי שעלו בעשור האחרון (4%).
באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים שבישראל צריכות להיות לאזרחים היהודים יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא-יהודים? (%, יוצאי ברה"מ, לפי שנת עלייה ודור שני)
מיעוט גדול (44%) מיוצאי ברה"מ מסכימים שכדי לטפל בבעיות המיוחדות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל, בהשוואה לרוב קטן (60%) שחושבים כך בקרב כלל היהודים. השיעור הזה זהה בקבוצות החילונים יוצאי ברה"מ וכלל החילונים (44%). הפער בין העולים החדשים של העשור האחרון לשאר יוצאי ברה"מ (הן העולים הוותיקים הן הדור השני) בעניין זה עצום: מחצית מהעולים הוותיקים ומיעט גדול (44%) של ילדיהם (הדור השני) תומכים ברעיון שישראל צריכה מנהיג חזק, לעומת מיעוט קטן בלבד בקרב העולים החדשים (12%).
בסקר שנערך באפריל 2023 מצאנו שהציבור היהודי בישראל נחלק כמעט שווה בשווה בין מי שסוברים שה"רפורמה" במערכת המשפט שקידמה הממשלה היא "טובה" או "טובה מאוד" (42%), לבין מי שחושבים שהיא "גרועה" או "גרועה מאוד" (47%). לעומת זאת, אצל יוצאי ברה"מ רוב של כמעט שני שלישים (63%) ענו שהרפורמה "גרועה" או "גרועה מאוד", וכחמישית (20.5%) בלבד העריכו אותה הערכה חיובית. רוב החילונים בכלל הציבור היהודי מתנגדים לרפורמה (75%), וכן רוב, אם כי קטן מעט יותר, מהחילונים יוצאי ברה"מ (69.5%). שיעור ההתנגדות לרפורמה גבוה ביותר בקרב בני העלייה החדשה של העשור האחרון: רוב מוחלט (80.5%) סבורים שרפורמה גרועה, לעומת רוב קטן יותר בקרב מי שעלו עד 2013 (63%) וכמחצית בקרב הדור השני (51%).
כרבע (24%) מכלל יוצאי ברה"מ השתתפו באחת או יותר מפעולות המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט (הפגנות, חתימה על עצומות וכדומה) – שיעור זהה לכלל הציבור היהודי. עם זאת, שיעור השתתפות במחאה בקרב חילונים יוצאי ברה"מ נמוך בהרבה משיעור המשתתפים מקרב כלל החילונים (26% לעומת 42.5% בהתאמה).
השתתפו במחאה נגד ה"רפורמה המשפטית" שמקדמת הממשלה (%, כלל היהודים ויוצאי ברה"מ, לפי מחנות פוליטיים)
* נתוני סקר בזק בנושא הרפורמה המשפטית, יולי 2023
לקבצי הנתונים המלאים במאגר "דאטה ישראל"