סקר בזק: שוויון בקרב מצביעי הליכוד בין התומכים בהמשך החקיקה לבין אלה הסבורים שיש לעצור אותה ולפעול להגברת האחדות במדינה

45% מהציבור סבורים שהסיכויים למלחמת אחים גבוהים - הנתון הגבוה מאז תחילת המחאה. 70% מהציבור תומכים בהפגנות מול בתי פוליטיקאים. כרבע בלבד תומך באי התייצבות למילואים לאות מחאה.

Photo by Avshalom Sassoni/Flash90

 

כמה ומי מדווחים על השתתפות במחאה?

בכלל המדגם קצת פחות מרבע (23%) מדווחים כי השתתפו במחאה לעומת 77% המדווחים שלא השתתפו. ושיעור היהודים שהשתתפו גדול משיעור הערבים. . פילוח לפי מחנות פוליטיים מעלה עלייה גדולה בהשתתפות לאורך זמן של מי שמיקמו עצמם בשמאל (מפחות ממחצית בתחילת המחאה לרוב גדול כיום), עלייה מתונה לכדי שליש במרכז ועלייה קטנטנה בימין.

האם השתתפת או לא השתתפת באחת או יותר מפעולות המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט (הפגנות, חתימה על עצומות וכדומה)? (%, יהודים)

 

פילוח לפי גיל מצביע על נוכחות גבוהה במיוחד של גילי 55 ומעלה. בקבוצה זו חלה גם העלייה הגדולה ביותר בהשתתפות בסביבות מרץ השנה.

האם השתתפת או לא השתתפת באחת או יותר מפעולות המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט (הפגנות, חתימה על עצומות וכדומה)? (%, יהודים, לפי גיל)

	ינואר 2023	מרץ 2023	יולי 2023
18-34	10	14	18
35-54	11	19	19
55 ומעלה	23.5	37	37

 

איך מותר ואיך אסור למחות לדעת הציבור הישראלי? 

בדקנו אילו פעולות מחאה קבילות ואילו אינן קבילות על הציבור הישראלי כיום. כפי שמראה התרשים שלהלן רוב תומכים רק בהפגנות מול ביתם של נבחרי ציבור. את שאלת הלגיטימיות של אי ההתייצבות למילואים שאלנו כבר בינואר, אז 18% נתנו לכך אור וירוק, ובפברואר אז עלה השיעור ל 24%, כמעט כמו היום.

לגבי כל אחת מהפעולות הבאות, האם לדעתך מותר או אסור לעשות אותה במסגרת מחאה ציבורית נגד הממשלה בנושא בעל חשיבות לאומית עליונה (%, כלל המדגם)

 

כצפוי, נמצאו הבדלים גדולים בשאלה זו בין המחנות הפוליטיים. בשמאל יש כיום לגיטימציה גבוהה לכל אחת מפעולות המחאה שעליהן שאלנו. בעניין התרה של אי-התייצבות למילואים מצאנו במחנה זה עלייה חדה מאוד (ינואר – 37%, פברואר – 47%, יולי – 65%). במרכז יש כיום לגיטימציה גבוהה להפגנות ורוב קטן המתיר גם חסימת כבישים, אבל רק מיעוט התומכים בחסימת נתב"ג, ועוד פחות מכך באי-התייצבות למילואים (אם כי גם במחנה זה הייתה עלייה קלה בתמיכה בצעד כזה: ינואר – 17%, פברואר – 23%, יולי – 28%). בימין יש רוב רק להפגנה מול בתי נבחרי ציבור.

מסכימים לגבי כל אחת מהפעולות הבאות שמותר לעשות אותה במסגרת מחאה ציבורית נגד הממשלה בנושא בעל חשיבות לאומית עליונה (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)

	הפגנה מול ביתם של נבחרי ציבור	לחסום כביש לכמה שעות	לחסום את נמל התעופה נתב"ג	לא להגיע לשירות מילואים
שמאל	97	83	69	65
מרכז	79	53	31	28
ימין	59	18	8	9

 

השפעת המחאה עד כה 

השיעור הגבוה ביותר של המרואיינים סבורים כי עד כה המחאה עיכבה במידה מעטה את התקדמות החקיקה במסגרת הרפורמה. עם זאת, רק אחד מכל חמישה מרואיינים ציין כי המחאה לא עיכבה כלל את התקדמות החקיקה.

באיזו מידה השפיעה עד כה המחאה על קידום הרפורמה המשפטית? (%, כלל המדגם)

 

פילוח לפי השתתפות או אי השתתפות במחאה מעלה כי בקרב המשתתפים תחושת ההשפעה חזקה יותר.

(%, כלל המדגם)	השתתפו	לא השתתפו
כלל לא עיכבה את קידום הרפורמה	8.5	22
עיכבה במידה מעטה את קידום הרפורמה	58	40
עיכבה במידה רבה את קידום הרפורמה	30	23
לא יודעים	3.5	15
סך הכול	100	100

פילוח לפי מחנות פוליטיים העלה כי בשמאל שיעור הסבורים כי המחאה עיכבה את קידום הרפורמה במידה רבה הוא הגבוה ביותר (44%), בימין - 28% מעריכים כך ובמרכז 21%.

המשך חקיקה או הקפאתה? 

נוכח קידום החקיקה בנושא הסבירות מחד גיסא, והתגברות המחאות נגדה מאידך גיסא, שאלנו: "באיזו משתי האפשרויות הבאות חשוב יותר להתקדם היום – קידום הרפורמה במערכת המשפט על פי הצעת רוטמן-לוין, או: לוותר על הרפורמה ולהשקיע מאמץ מקיף של הקואליציה והאופוזיציה יחדיו לחיזוק האחדות הלאומית"?.

רוב המרואיינים מעדיפים ויתור על הרפורמה והתמקדות בחיזוק האחדות הלאומית (58%) לעומת רק כרבע הסבורים כי במצב הנוכחי יש להמשיך ברפורמה (27%). פילוח לפי הצבעה בבחירות מראה כי רוב מוחלט ממצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים כי יש לוותר על הרפורמה ולהתמקד באחדות (87%), ואילו מקרב מצביעי הקואליציה רוב קטן (52%) ציינו כי יש להמשיך ברפורמה המשפטית כמו שהיא. עם זאת, כשליש ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לעצור את המשך החקיקה ולפעול להגברת האחדות במדינה.

מבין שתי האפשרויות, במה חשוב יותר להתקדם כיום? (%, כלל המדגם)

 

פילוח מצביעי ארבע מפלגות הקואליציה מצביע על פער גדול ביניהן: רוב גדול ממצביעי המפלגות החרדיות תומכים בקידום החקיקה, כמו גם קצת מעל מחצית מצביעי הציונות הדתית. מנגד, מצביעי הליכוד חצויים בעמדותיהם – 43% תומכים בקידום הרפורמה ושיעור שווה בוויתור עליה והשקעת מאמץ של הקואליציה והאופוזיציה לחיזוק האחדות הלאומית.

(%)	קידום הרפורמה במערכת המשפט על פי הצעת רוטמן-לוין	ויתור על הרפורמה והשקעת מאמץ מקיף של הקואליציה והאופוזיציה יחדיו לחיזוק האחדות הלאומית	לא יודעים	סה"כ
הליכוד	43	43	14	100
הציונות הדתית	52	36	12	100
ש"ס	62	21	17	100
יהדות התורה	72	15	13	100

 

ממשלת חירום לאומית עם מפלגות האופוזיציה? 

שאלנו: "האם אתה תומך או מתנגד להקמת ממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו, עם מפלגות יש עתיד והמחנה הממלכתי, במקום מפלגות הימין הציונות הדתית ועוצמה יהודית?". הציבור הישראלי חלוק בסוגיה זו, כאשר 39% תומכים במהלך כזה מול 45% שמתנגדים, ושיעור לא מבוטל אינם יודעים. 

האם אתה תומך או מתנגד להקמת ממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו, עם מפלגות יש עתיד והמחנה הממלכתי, במקום מפלגות הימין הציונות הדתית ועוצמה יהודית? (%, כלל המדגם)

 

רוב מי שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות האופוזיציה הציוניות (ישראל ביתנו, העבודה, יש עתיד והמחנה הממלכתי) תומך בהקמת ממשלת חירום לאומית שבה יהיו חברות מפלגות המרכז, בעוד מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה רק מיעוט תומך ברעיון זה. מעניינת במיוחד בהקשר זה המפלגה הגדולה בכנסת, שעומדת בראש הקואליציה הנוכחית, הליכוד, ששיעור מצביעיה התומכים בשינוי קואליציוני זה עולה על שיעור המתנגדים לו – 45% ו-38%, בהתאמה.

תומכים בהקמת ממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו, עם מפלגות יש עתיד והמחנה הממלכתי, במקום מפלגות הימין הציונות הדתית ועוצמה יהודית (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות)

 

נתון מעניין, גם אם לא מפתיע, הוא כי רוב גדול ממי שתומכים בהמשך קידום הרפורמה לא היו רוצים שמפלגות המרכז ייכנסו לקואליציה במקום מפלגת הציונות הדתית (73%, מול 21% שתומכים בכניסתן לקואליציה). לעומת זאת, בקרב התומכים בוויתור על הרפורמה והתמקדות בחיזוק האחדות הלאומית – יש רוב לכניסת מפלגות המרכז לקואליציה (53%, מול 34% מתנגדים).

בדרך למלחמת אזרחים? 

בסקר הנוכחי חזרנו על שאלה אותה בחנו מספר פעמים בחודשים האחרונים: "לאחרונה נשמעו הערכות כי ישראל עומדת על סף מלחמת אזרחים בשל חילוקי דעות פוליטיים עמוקים בין חלקים שונים בחברה. לדעתך מה הסיכוי שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים?". בעוד כמעט מחצית (49%) סבורים כי הסיכוי שתפרוץ מלחמת אזרחים נמוך או נמוך מאוד, הרי ששיעור כמעט זהה (45%) סבורים כי הסיכויים לכך גבוהים מאוד או די גבוהים. בנוסף, מאז המדידה הראשונה בינואר 2023 זהו השיעור הגבוה ביותר של מרואיינים הסבורים כי קיים סיכוי גבוה לפרוץ מלחמת אזרחים.

סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים (%, כלל המדגם)

 

לכל אורך התקופה בשמאל (יהודים) סבורים במידה הרבה ביותר כי יש סיכוי גבוה לפרוץ מלחמת אזרחים, ומנגד – בימין השיעור הנמוך ביותר. בנוסף, לאורך הזמן חלה עלייה בשלושת המחנות בשיעור הסבורים כי יש סיכוי גבוה שתהיה מלחמת אזרחים.

סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים (%, יהודים, לפי מחנות פוליטיים)

 

מפלגת המחאה? 

שליש מהמרואיינים בטוחים או חושבים שאם תקום לקראת הבחירות לכנסת מפלגה שבראשה ראשי המחאה הם יצביעו לה. מתוכם 6.5% בטוחים בכך וכרבע חושבים שיצביעו, אך זה תלוי במצע המפלגה ומי יהיו מנהיגיה. מנגד, רק קצת יותר ממחצית ציינו כי הם חושבים או בטוחים שלא יצביעו למפלגה כזו (53%).

אם יתקיימו בעתיד הנראה לעין בחירות והנהגת המחאה תחליט להקים מפלגה ולהשתתף בהן. האם היית שוקל להצביע עבור מפלגה כזו? (%, כלל המדגם)

 

פילוח לפי מחנות פוליטיים מעלה כי ממחנה השמאל שני שליש (68%) בטוחים או חושבים שיצביעו למפלגה שבראשה יעמדו ראשי המחאה, מהמרכז 44% בטוחים או חושבים שיצביעו למפלגה מעין זו, וגם בימין מדובר על שיעור לא מבוטל – 18%. פילוח לפי הצבעה בבחירות הקודמות של המפלגות הנמצאות באופוזיציה מעלה רוב מקרב מצביעי העבודה ויש עתיד שבטוחים או שחושבים להצביע למפלגה מעין זו, למול כמעט מחצית ממצביעי המחנה הממלכתי, ומיעוט ממצביעי ישראל ביתנו.

(%)	בטוחים שיצביעו בבחירות לכנסת למפלגה שתקים הנהגת המחאה	חושבים שיצביעו, תלוי במצע ובהנהגה	בטוחים+ חושבים שלא יצביעו	לא יודעים	סה"כ
העבודה	9	57	17.5	16.5	100
יש עתיד	15	54	17	14	100
המחנה הממלכתי	5	43	35	17	100
ישראל ביתנו	12	27.5	35.5	25	100

 

---

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) התקיים ב-13/7/2023. רואיינו 513 איש ואשה בשפה העברית ו-100 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 4.04% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il