ההחלטה על השבת החטופים לא יכולה להיוותר בידי אדם אחד
הדיון במגעים להשבת החטופים והתנאים שמוצבים בו קשורים לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריך להתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני. הימנעות ראש הממשלה מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות כבדות משקל, כמו השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, וכן הצהרת נתניהו על כך שהוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא, תוביל לריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו ובאופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל.
Photo by Yariv Katz/POOL (Flash90)
בימים האחרונים פורסם כי חברי צוות המשא ומתן המשתתפים במגעים לקידום עסקת החטופים מפצירים בראש הממשלה להתגמש בעמדותיו כדי לאפשר התקדמות במגעים, וכי ראש הממשלה השיב לכך כי "זו החלטה מדינית ולא ביטחונית". לפי הדיווחים בתקשורת, רה"מ הוסיף ואמר כי "אני אחליט בעניין הזה", והעביר את המסר כי רק הוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא. זאת אף שקבלת החלטה שלילית בעניין עסקת החטופים היא גם החלטה בעלת השלכות ביטחוניות חמורות. לפי שפורסם בתקשורת, שר הביטחון גלנט אמר באחרונה שלראשונה אנו נמצאים בצומת שבין הסדרה להסלמה. עוד דווח כי גלנט ביקש להביא את הנושא לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, לאור החשש כי אם העסקה תיפול, יעלה הסיכוי שישראל תיגרר למלחמה אזורית.
נוסף לציווי המוסרי שכרוך בו, הדיון במגעים להשבת החטופים והתנאים שמוצבים במסגרת זו, קשור באופן הדוק לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריך להתקיים בפורום רחב יותר, במסגרת הקבינט המדיני-ביטחוני (או בשמו הרשמי - ועדת השרים לביטחון לאומי). הימנעות ראש הממשלה מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות ביטחוניות כבדות משקל, לרבות השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, מובילה למצב של ריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו ובאופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל.
אכן, קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים-מדיניים גורליים על-ידי ראש הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם הלקחים שנלמדו בעקבות מלחמות ישראל. כך למשל, ועדת אגרנט, שהוקמה לחקור את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, הדגישה כי שאלות יסוד, שאלות לטווח ארוך ושאלות בעלות חשיבות מיוחדת צריכות להיות שמורות לדיון ולהכרעה בממשלה – גם בעת מלחמה. לפי דו"ח הוועדה, רה"מ רשאי להיוועץ כראות עיניו בכל עת בבעלי תפקידים מתאימים, ובלבד שסמכות הממשלה לדון ולהכריע בענייני הביטחון לא תיפגע. ועדת החקירה הממשלתית לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה, בראשות השופט וינוגרד, הבהירה בדו"ח החלקי שלה (שעיקריו אומצו בהמשך על-ידי הממשלה), כי עקרונות דמוקרטיים מחייבים שהחלטות עקרוניות יתקבלו בהליך סדור אשר תומך בהבניה ובבקרה של שיקול הדעת, ואשר מצמצם את הסכנה מהסתמכות בלתי מבוקרת על אינטואיציה, אימפולסיביות או שיקולים אישיים ופוליטיים העלולים לקלקל את השורה. בדו"ח הסופי שלה, מצאה הוועדה כי רה"מ צריך היה לקיים שיח רציף יותר בנושאי המלחמה ומהלכיה עם הקבינט המדיני-ביטחוני, זרועה הארוכה של הממשלה בענייני ביטחון לאומי, וכי העובדה שדיוני הקבינט לא התקיימו על-בסיס קבוע ותכוף "תרמה תרומה שלילית לצורת ניהול המלחמה ולתוצאותיה".
למעשה, ראש הממשלה נתניהו עמד בעבר בעצמו על חשיבות מעורבותו של הקבינט בקבלת ההחלטות בעניינים ביטחוניים. כאשר נפגש בשנת 2015 עם צוות מבקר המדינה במסגרת ביקורת שנערכה לאחר מבצע "צוק איתן", אמר נתניהו כי הקבינט המדיני-ביטחוני צריך לקבל את ההחלטות המרכזיות ביחס לביצוע המלחמה, להפסקת המלחמה, לאישור הפסקות אש והחלטות עקרוניות אחרות. בה בעת, משרדו חידד בפני צוות הביקורת כי אין לעגן את סמכויות הקבינט בחוק "מחשש לפגיעה ביכולתו של ראש הממשלה לנהל את המדינה". מבקר המדינה, לעומת זאת, סבר כי הסדרת הסמכויות של הקבינט המדיני-ביטחוני תבטיח שהחלטות יתקבלו ברוב קולות – בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ותתרום להגברת אמון הציבור בכך שתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט הם תקינים וראויים. כך או כך, ועדת עמידרור לבחינת עבודת הקבינט משנת 2016, שהמלצותיה אומצו על-ידי הקבינט המדיני-ביטחוני, חידדה כי שינוי מהותי בתוכנית הלחימה, מעבר בין השלבים השונים בתוכנית או שינויים משמעותיים הנגזרים מההתפתחויות בזירה מחייבים את עדכון הקבינט, תוך הבהרת המשמעויות הנובעות מהשינוי.
יודגש, כי מרכיב חיוני לטיוב ההחלטות בדמוקרטיה הוא ממשלה פעילה, אשר מקבלת על עצמה אחריות מלאה למהות ולדרכי קבלת החלטותיה, וששריה תובעים את קיומו של הליך סדור בדיון על שאלות של שלום ומלחמה. במילים אחרות, גם לשרי הממשלה, ובפרט לשרים החברים בקבינט המדיני-ביטחוני, אחריות בניהול המלחמה. כפי שהסבירה ועדת וינוגרד, תפקוד חסר של השרים עלול להוביל לליקוי ולפגיעה בבקרה על קבלת ההחלטות הביטחוניות במסגרת המשטר הפרלמנטרי-קבינטי הנהוג בישראל. אף המל"ל נדרש להביע דעה בלתי תלויה בכל נושא מדיני-ביטחוני העומד לדיון אצל ראש הממשלה, וזאת כדי לקיים עבודת מטה טובה ומתואמת וליצור זיכרון ארגוני מובנה בנושאי חוץ וביטחון.
בפועל, לא מדובר בפעם הראשונה שבה ראש הממשלה נתניהו נמנע מכינוס הקבינט לאורך השנים בעת שאישר פעולות שהיו יכולות להוביל להתלקחות באזור (למשל במסגרת היציאה למבצע צבאי בעזה במאי 2023, בעת קבלת ההחלטה על חיסולו של אסמאעיל הניה וכן בפעולת סיכול מתקפת חיזבאללה בבוקר 25 באוגוסט 2024 – שלוש פעולות שאף יכולות ליפול בגדרי סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה ולכן מחייבות החלטת קבינט). כפי שהדגיש בעבר מבקר המדינה, לא ראוי להותיר החלטות בעלות השלכות גורליות בידי מספר מצומצם מאוד של מקבלי החלטות.
דווקא בעת מלחמה, חשוב לפעול ליישום המסקנות וההמלצות השונות שהתקבלו כלקחי מלחמות העבר בדבר חשיבותו המכרעת של פורום הקבינט בסוגיות המשפיעות על ביטחונם של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל. בפרט בעת הזו, חיוני שהקבינט יממש את אחריותו, וידון באופן מעמיק, סדור ותכוף בנושא כה רגיש ציבורית, מוסרית וביטחונית של השבת החטופים והפסקת האש.
המאמר פורסם לראשונה ב"זמן ישראל"