פרויקט מיוחד

הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ ב"תיקון בן גביר" לפקודת המשטרה: עצמאות המשטרה וגבולות התערבות הדרג הפוליטי

באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.

ביום ג', 18 ביוני 2024, בשעה 10:00, ידון בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים בשאלת החוקתיות של החוק לתיקון מס' 37 לפקודת המשטרה, שקידם ח"כ איתמר בן גביר לקראת מינויו לשר לביטחון לאומי. התיקון התקבל בכנסת ב-28 בדצמבר 2022, בתום הליך חקיקה חפוז וללא עבודת מטה ממשלתית, ועיגן הוראות שנוסחו על ידי בן גביר ומרחיבות משמעותית את מידת השפעתו האפשרית של השר על המשטרה. בהתאם לתיקון, השר לביטחון לאומי ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה והוא רשאי להתוות את מדיניותה, את העקרונות הכלליים לפעילותה וכן את מדיניותה הכללית בתחום החקירות. בדיון יבחנו השופטים את שאלת חוקתיות התיקון, לנוכח פוטנציאל הפגיעה שלו בזכויות הבסיסיות של אזרחי ישראל ובמקצועיות והממלכתיות של המשטרה, כפי שהתריעו חוקרי המכון בחוות דעת בנוגע אליו, וכן ידונו בשאלות האם רשאי השר להתערב בהחלטות המשטרה ובאילו החלטות, וכן בשאלת האיזונים והבלמים החלים במסגרת זו. ייתכן גם ששאלת הפרתו של השר את ההחלטות הקודמות של בית המשפט בתיק תעלה בדיון. למעשה, הדיון מהווה הזדמנות חשובה לדיון עקרוני בשאלת עצמאות המשטרה וגבולות ההתערבות של הדרג הפוליטי בפעילותה.

לצפייה בדיון





 

העתירות

זמן קצר לאחר שהתקבל תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה, עתרו מספר ארגוני חברה אזרחית וחברי כנסת לבג"ץ בבקשה שיורה על בטלותו, בין היתר בטענה שהוא מקים חשש כבד לכך שהשר יתערב בשיקול הדעת המבצעי-מקצועי של המשטרה ובפרטי הביצוע של פעילותה, תוך קידום שיקולים פוליטיים ומפלגתיים אסורים. בהתאם להחלטת בית המשפט בתיק, הדיון בחמש העתירות השונות אוחד.

בין העותרים בתיק – התנועה למען איכות השלטון בישראל (בג"ץ 8987/22); חברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ' (שניהם ניצבים בדימוס במשטרת ישראל) (בג"ץ 99/23); סיעת העבודה בראשות מרב מיכאלי (179/23); האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל והתנועה לטוהר המידות (בג"ץ 532/23); ועדת המעקב העליונה לענייני האזרחים הערבים בישראל ועדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל (בג"ץ 2985/23). בין המשיבים בעתירות – השר לביטחון לאומי, הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה.


הרכב השופטים

בראש ההרכב יושב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, ואתו ישבו בדין השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי שטייניץ ויחיאל כשר.

החלטות קודמות בהליך

ב-19 במרץ 2023, בהמשך לבקשות מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל והתנועה למען איכות השלטון למתן צו ביניים האוסר על השר להתערב בפעילות המשטרה בהתמודדות עם מחאות מתנגדי השינויים במערכת המשפט, הבהיר השופט עמית בהחלטה בתיק כי השר לא רשאי להתערב בפרטי הביצוע האופרטיבי בתחום ואינו רשאי לתת הנחיות קונקרטיות לאירועים פרטניים הנוגעים לו. כך, בעוד שהשר רשאי להתוות מדיניות ועקרונות כלליים עבור משטרת ישראל, לרבות ביחס להפגנות ולחסימה ופינוי של צירי תנועה, הוא אינו רשאי לתת הנחיות מבצעיות בדבר הדרכים ליישום מדיניותו, אופן השימוש בכוח באירוע מסוים והאמצעים לפיזור הפגנות.

ב-18 במרץ 2023, לאחר שהתקיים דיון בתיק בפני המשנה לנשיאה דאז פוגלמן והשופטים עמית וכשר, הוציא בית המשפט צו על תנאי אשר הורה למשיבים להסביר מדוע לא יבוטל תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה.

ב-10 בינואר 2024, ניתן בתיק צו ביניים, לפיו השר נדרש להימנע מלתת הנחיות והוראות אופרטיביות למשטרה בדבר יישום מדיניותו באשר לזכות ההפגנה וחופש המחאה. זאת בעקבות פרסום של השר ברשתות החברתיות שממנו ניתן ללמוד כי השר התערב בשיקול דעת שהופעל על-ידי הדרג המקצועי במשטרה למניעת הפגנה שביקשה לקיים מפלגת חד"ש, ושמטרתה הייתה לקרוא להפסקת אש בעזה, לעסקת חילופי שבויים ולשלום. בית המשפט שב והורה לשר להימנע מלהתייחס, בין היתר, לאופן השימוש בכוח באירוע מסוים, לדרכי השימוש בכוח ולאמצעים לפיזור הפגנות. כן הורה לו להימנע מהתייחסות לתנאים שנוגעים לזמן, למקום ולאופן עריכת האירוע, כמו גם לעצם מתן אישור לקיום האירוע. במסגרת זו, שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על השר וקבעו כי התייחסותו להפגנה אינה עולה בקנה אחד עם החלטתו של השופט עמית מחודש מרץ 2023.

עמדת המדינה

בתשובתה לעתירות שניתנה ב-28 במרץ 2024, טענה היועצת המשפטית לממשלה כי התיקון, אשר לא מגדיר את היקף המעורבות של השר ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק, יצר מבנה משטרי בלתי-מאוזן המאפשר ניצול לרעה ופוליטיזציה פסולה בהפעלת הכוח המשטרתי - ומשכך אינו חוקתי. במסגרת תשובתה זו, הציגה היועצת המשפטית לממשלה מספר מקרים שמעידים על מעורבות אסורה של השר לביטחון לאומי בעבודת המשטרה, למשל כשהגיע למשרדי מח"ש ונשא דברים לתקשורת במהלך חקירה פלילית של שוטר משמר הגבול שביצע ירי במהלך הפרות סדר בשועפאט.

לאחר שבחנה את מערכת האיזונים בין אחריות השר לבין עצמאות המשטרה, כפי שעוצבה לאורך השנים במשפט הישראלי, קבעה היועמ"שית כי יש לבטל את הסעיף בתיקון שמאפשר לשר להתוות מדיניות בנושא חקירות המשטרה. באשר לשאר סעיפי התיקון לחוק, היועמ"שית סברה כי ניתן לקבלם ובלבד שתתקבע "פרשנות מקיימת" שתבטיח הגנה על זכויות אדם ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה, וכן רק אם השר יפרסם מראש את המדיניות שהתווה. עם זאת, לעמדת היועמ"שית, אם שופטי בג"ץ ימצאו כי לא ניתן לפרש את התיקון באופן זה, דינו של התיקון כולו להתבטל.

ב-27 במאי 2024, פנה מפכ"ל המשטרה במכתב ליועצת המשפטית לממשלה, בו תיאר מספר מקרים בהם התערב השר בפעילות מבצעית של המשטרה לאבטחת השיירות לאספקת סיוע הומניטרי לרצועת עזה – אספקה שהועברה בעקבות החלטה של הקבינט המדיני-ביטחוני. עוד תיאר המפכ"ל במכתבו כיצד גילה, בעקבות פרסומים בתקשורת, כי השר שוחח עם קצינים בכירים במשטרה וסיכם עמם על השעיית שוטרים שהפעילו כוח ביחס למי שניסו להתקהל בהר מירון בניגוד לחוק.

בעקבות הדברים הגישו נציגי המדינה ב-14 ביוני 2024, בקשה לבית המשפט לצרף את מכתב המפכ"ל למסמכי התיק. בבקשה, שהתקבלה על-ידי בית המשפט, צוין כי התנהלות זו של השר מעידה על "הפרה בוטה של הדין והתערבות פסולה של השר בעבודתה האופרטיבית של המשטרה". לפי נציגי המדינה, פעולות השר המתוארות במכתב המפכ"ל היו אסורות לפני תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה והן עודן אסורות גם לאחר שהתקבל. זאת ועוד, מדובר בפעולות שמנוגדות להחלטות הקודמות של בית המשפט בהליך.

עמדת השר לביטחון לאומי

השר מיוצג, לבקשתו, בהליך בנפרד ולא על-ידי היועצת המשפטית לממשלה. בתצהיר תשובה שהגיש במרץ 2024 הוא טען שהתיקון מעגן את הסמכות המוקנית לו לקבוע את מדיניות הפעילות של המשטרה וכן שפרשנות סבירה של התיקון לפקודת המשטרה תוביל למסקנה כי התיקון "עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה" וכי הוא אינו פוגע בזכויות יסוד או בערכי הדמוקרטיה. לעמדתו, טענות העותרים כאילו התיקון עלול להביא לפוליטיזציה של המשטרה, הן טענות סרק. בנוסף, במהלך חודש יוני 202 הגיש השר התייחסות ביקורתית לתשובת נציגי המדינה בהליך ובה טען בין השאר כי הוא נדרש להשפיע על תחום החקירות והתביעה של המשטרה – עליה הוא ממונה. הוא מבקש לדחות את העתירות ולחייב את העותרים "בהוצאות משמעותיות".

פרסומי המכון בנושא

חוות דעת על תיקון פקודת המשטרה

תזכורת: המשטרה שייכת למדינה ולא לשר

גם השופטים מזכירים לנו:
המשטרה מחויבת לאזרחיה

העברת הסמכויות למשרד לביטחון לאומי
תרמוס את שארית האמון במשטרה

השוואה בינלאומית:
יש להבטיח את עצמאות המשטרה