המשמעות המשפטית של פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה
מה יעלה בגורל "קבינט ניהול המלחמה"? אילו מגבלות פוליטיות יתפוגגו מעתה? מה שחשוב לדעת.
- הממשלה חוזרת למצבה לפני המלחמה. הקואליציה צרה יותר ומונה 64 חברי כנסת
- שינוי הרכבו של הקבינט המדיני-ביטחוני, עם פרישתם של שרי המחנה הממלכתי (שארבעה מהם כיהנו כחברי קבינט ואחד כמשקיף).
- הפסקת פעילותו של "קבינט ניהול המלחמה" על הרכבו הנוכחי. בהתאם להסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין המחנה הממלכתי הוקם קבינט ניהול המלחמה שכלל שלושה חברים (נתניהו, גלנט וגנץ) ושני משקיפים (איזנקוט ודרמר). החלטת ממשלה 951 הסמיכה את הקבינט המדיני-ביטחוני להקים את קבינט ניהול מלחמה ולקבוע את תפקידו והרכביו.החלטה מס' 951 - ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני - ביטחוני) - תיקון החלטת ממשלה 1. בהמשך להחלטת הממשלה מספר 6 מיום 03.01.2023 בעניין "הרכב ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני)", לצרף את השרים בני גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט וחילי טרופר כחברים בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ואת השרה יפעת שאשא ביטון במעמד של משקיפה. 2. בהמשך להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני- ביטחוני) מספר ב/22 מיום 07.10.2023, להסמיך את ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי להקים קבינט ניהול מלחמה לעניין המערכה המלחמתית המתנהלת החל מיום 7.10.2023 תוך קביעת הרכבו ותפקידיו. ההחלטה התקבלה בהתאם לסעיף 19(א) בתקנון לעבודת הממשלה. הממשלה כמובן רשאית לקבל כל החלטה אחרת בעניין.
- המגבלות הפוליטיות שחלו על הצדדים מכוח ההסכם הקואליציוני אינן עוד בתוקף. ההשלכות הן כדלקמן:
- הסרת המגבלה הפוליטית על חקיקה או על קבלת החלטות בכל נושא. מעתה ניתן יהיה לקדם כל חקיקה, גם כזו שאינה נוגעת לשימור המצב הקיים ולייצוב המצב הכלכלי , ללא צורך בקבלת הסכמה מחברי המחנה הממלכתי. נזכיר כי על מנת לשנות חלק מחוקי היסוד לא נדרש רוב מיוחד או שנדרש לכל היותר רוב של 61 ומכאן החשיבות של המגבלה הפוליטית. המשמעות היא כי ניתן יהיה לשוב ולקדם את חוקי ה"רפורמה"/"ההפיכה המשטרית".
- הסרת המגבלה הפוליטית על מינוי בכירים. ההתחייבות להאריך מינוי בכירים עד תום המלחמה לא תהא קיימת עוד, כמו גם ההתחייבות כי מינויים שאינם קשורים למלחמה ייעשו בהסכמה בין הליכוד והמחנה הממלכתי.