הדיון בהרכב מורחב בבג"ץ על גיוס החרדים ועל חוקיות התמיכה בישיבות בהעדר חוק פטור או דחיית שירות בצה"ל

ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

לעמוד "מתגייסים לשוויון" בנושא חוק הגיוס

דיון היסטורי

ביום א', 2 ביוני 2024, בשעה 9:30 ידון בג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים בסוגיית גיוס בני הישיבות שאין להם מעמד פטור או דחיית שירות, ובחוקיותה של העברת תמיכות בגין אותם בחורים לישיבות. זאת על רקע התמשכותה של מלחמת "חרבות ברזל" והצורך הביטחוני בחיילים לוחמים, ועל רקע התחממות גוברת של הסוגיה בדעת הקהל הציבורית. הדיון ייערך כאשר ברקע מתפרסמים בתקשורת מכתבי אזהרה של כלכלנים ואנשי הייטק בדבר הסכנה הקיומית לכלכלה ולחברה הישראלית בהתמשכות המצב הקיים – משבר כלכלי, הגדלת מסים, הגירה של האוכלוסייה היצרנית ונדידת עסקים לחו"ל, וכן חשש למודל צבא-העם ומשבר חברתי בשל הפער בין הזכויות לחובות של הקבוצות השונות.

לצפייה בדיון

העתירות

העתירות, שש במספר, הוגשו כנגד משיבים שונים ובהם ממשלת ישראל, שרי הביטחון, החינוך והאוצר, צה"ל והרמטכ"ל, היועצת המשפטית לממשלה והחשב הכללי באוצר, איחוד הישיבות וראשי המפלגות החרדיות השרים דרעי, גולדקנופף וגפני. שלוש מן העתירות דורשות גיוס מידי של תלמידי הישיבות (התנועה למען איכות השלטון, אחים לנשק, אימהות בחזית ואח'), שתי עתירות דורשות להפוך את צו הביניים להקפאת התמיכות לישיבות בגין חייבי הגיוס שניתן בפברואר 2024 לצו סופי (פורום איילון לזכויות אדם והתנועה הדמוקרטית האזרחית). בחמש עתירות אלה הדיון יהווה דיון המשך לדיון שנערך בהן לפני כשלושה חודשים. העתירה השישית, עתירה חדשה, פונה כנגד החלטת הממשלה לאמץ ייעוץ נפרד בפני בג"ץ למשרדי הביטחון, החינוך והאוצר ולצה"ל, שלא על ידי היועצת המשפטית לממשלה, לאחר שזו אישרה ייצוג נפרד ופרטי לממשלה, אך לא למשרדים ולצה"ל (משמר הדמוקרטיה הישראלית).

הרכב השופטים

בראש ההרכב יושב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, ואתו ישבו בדין השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ. הרכב השופטים מאוזן ואולי אף נוטה לכיוון השמרני, בחלוקה המקובלת של השופטים בין שמרנים לליברלים כפי שמקובל היה לחלקם בימי חקיקת ה"רפורמה המשפטית" ערב המלחמה. אולם סוגיית הגיוס שוברת את כל החלוקות הפוליטיות-גושיות הרגילות גם בדעת הקהל וגם בחלוקה האנליטית שבין 'שמרנים' ל'ליברלים'. יתר על כן, כפי שהתבטא השופט סולברג בדיון בפברואר, כאשר ביקש מעורכי הדין שהפליגו בתיאור ההיסטוריה של הסוגיה לקצר, הסוגיה המשפטית אינה סבוכה אלא "שנה א' במשפט מינהלי".

הייצוג המשפטי

את הממשלה לא תייצג פרקליטות המדינה, כפי שנעשה בדיון בפברואר 2024, אלא עורך דין פרטי, עו"ד דורון טאובמן, שותף במשרד רם כספי (טאובמן מייצג, בין השאר, את הרבנים הראשיים בבג"ץ מתווה הכותל אשר תלוי ועומד מאז 2016). התפתחות זו אירעה לאחר שהיועצת המשפטית קיבלה את החיבור שיצרו חלק מן העותרים בין סוגיית הגיוס לסוגיית התמיכות בישיבות בגין חייבי-גיוס, תזה שנדחתה על ידי הממשלה. הממשלה ביקשה וקיבלה את אישורה של היועצת המשפטית לממשלה לייצוג נפרד, אולם בחרה להרחיב ייצוג זה גם לייצוגם של משרדי הממשלה המשיבים לעתירות – משרדי הביטחון, החינוך והאוצר, ולייצוגו של צה"ל. הרחבה זו עומדת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית אשר רואה בכך ניסיון בלתי-חוקי למנוע מהייצוג המשפטי לפקח על תקינות הטיפול בגיוס בני הישיבות ועל קיום צווי בית המשפט שלא להעביר תמיכות כספיות חורגות לישיבות.

תקציר המהלכים הקודמים

ביוני 2023 פג תוקפו של פרק הפטור בחוק שירות הביטחון. המשמעות היא שאין יותר בסיס חוקי לאבחנה בין תלמידי ישיבות חרדים לבין שאר האוכלוסייה ביחס לגיוס לצה"ל ואלה חייבים בגיוס כשאר בני גילם היהודים. לא הייתה זו הכרעה של בית המשפט או של היועצת המשפטית לממשלה, אלא שפרק הפטור, שנחקק בימי ממשלת נתניהו והחרדים בשנת 2017, נקבע כהסדר זמני והוא שהפקיע את עצמו. חוק זה נפסל בבית המשפט לאחר שחוקק כהסדר שפוגע בשוויון במידה העולה על הנדרש, ומאז נתן בית המשפט אורכה לממשלה מדי שנה לחוקק חוק חדש, אולם זו לא מצליחה במשימה בשל המצב הפוליטי והקואליציוני.

לקראת מועד פקיעת הפטור ביוני 2023 קיבלה הממשלה החלטה המורה לצבא שלא לאכוף את הגיוס עד לסוף מרץ 2024. החלטה זו הייתה בעייתית מבחינה משפטית בשל הלכתו של פסק דין רובינשטיין משנת 1998, הקובעת כי החלטות בנושא זה צריכות להתקבל בחקיקה ראשית ולא בהחלטת ממשלה או בתקנות משרד ממשלתי. בכל מקרה, גם מועד זה הגיע וחלף והחלטת הממשלה לא הוארכה.

ב-26.2.24 דן בג"ץ בהרכב של שלושה שופטים בעתירות שביקשו ממנו להוציא צווים לגיוס הצעירים החרדים שאינם במעמד פטור או דחיית שירות ולהפסיק את התמיכות בישיבות בגין אותם צעירים שלכאורה הם חייבי גיוס. בישיבות החרדיות למדו בשנת 2023 66,784 צעירים מתחת לגיל 26 (בו הם מקבלים מעמד פטור קבוע), אשר מיעוט מהם בעלי פטור אישי רפואי ורובם בהסדר דחיית שירות המתעדכן משנה לשנה. בג"ץ נתן צווי ביניים לעיכוב אותם התשלומים ולהקפאת המועדים, כך שצעירים לא יוכלו לחדש את דחיית השירות או לעבור למעמד פטור וביקש מן המדינה תשובות בשני העניינים. בחודשים שחלפו לא נשלחו צווי-גיוס על ידי הצבא, אולם הכספים בגין הצעירים חסרי מעמד הפטור או דחיית השירות, בגובה של כ-40 מיליון שקלים מדי חודש, הוקפאו. הישיבות יצאו מאז במסע גיוס כספים לתורמיהן, חלקן הגדילו תשלומי הורים, וכן ננקטו צעדי חיסכון כגון ניתוק החשמל במגורים בשעות היום כשהתלמידים בבית המדרש. היועצת המשפטית מנעה מן הממשלה להעביר כספים ממקורות אחרים למימון הישיבות.       

הממשלה עסוקה בחודשים אלה בגיבושו של חוק גיוס אשר יהיה מקובל על מפלגות הקואליציה כולל המפלגות החרדיות ובמקביל ישכנע את בית המשפט שנעשה ניסיון רציני להקטין את הפגיעה בשוויון בסוגיית הגיוס. לצורך כך, החזיר ראש הממשלה לחיים הצעת חוק אשר עברה קריאה ראשונה בממשלה הקודמת, לפני למעלה משנתיים, ומבקש להחיל עליה רציפות דיונית כך שניתן יהיה להצביע עליה בקריאה שנייה ושלישית עוד בכנס הקיץ של הכנסת. הביקורת המושמעת על הצעת חוק זו היא כי יעדי הגיוס שבה נמוכים, הסנקציות חלשות והיא אינה מותאמת למציאות הביטחונית שלאחר אירועי השבעה באוקטובר 2023. הממשלה אישרה את הצעת החוק כהצעת ממשלה. החרדים נעדרו מן הדיון.

תוצאות אפשריות לדיון

בג"ץ נמנע לאורך כל השנים מלקבל החלטה ביחס לגיוס בני הישיבות ומחזיר את ההחלטה לכנסת לקבלת חוק שיהיה בו הסדר שהוא מצד אחד תוצאה של מערך הכוחות הפוליטי ומצד שני לא יפגע בשוויון במידה שעולה על הנדרש. סביר להניח שגם עתה אין ברצון בית המשפט לעמוד במקומה של הכנסת. אולם, בהעדר חוק המסדיר את הסוגיה, יתכן שלא תהיה לו ברירה.

תוצאה אפשרית אחת של הדיון היא כי בית המשפט ישתכנע שהממשלה עושה מאמץ רציני לחוקק חוק גיוס ראוי בטווח הנראה לעין וייתן אורכה נוספת כפי שעשה בשבע השנים האחרונות. יחד עם זאת, קשה יהיה לשכנע את בית המשפט שישנה הסכמה של הקואליציה לנוסח החוק כאשר החרדים אינם מוכנים לאשר בפומבי נוסח חוק המחייב גיוס אף של חלק מן הצעירים החרדים. אפשרות הפוכה היא כי בית המשפט לא ישתכנע שהצעת החוק שלפניו היא הצעה רצינית שמקובלת על הקואליציה ובעלת סיכויי היתכנות גבוהים, או שיסבור שלא נעשה בו מאמץ ראוי להקטין את הפגיעה בשוויון. במקרה כזה יהפוך בית המשפט את צווי הביניים לצווים סופיים, יורה על הוצאת צווי גיוס לצעירים החרדים ועל הפסקה קבועה של התמיכות לישיבות בגין חייבי הגיוס. הוראה כזו תחריף את המשבר הפוליטי ועשויה אף להביא לפרישת החרדים מן הקואליציה ולהתפרקות הממשלה.