בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת כדאי להזכיר שיעור שלמדתי בפולין: לבלום כל השתלטות על מערכת המשפט ולא לקוות שביום מן הימים הגלגל יוחזר לאחור
המסגרת הפוליטית והמשפטית בפולין מורכבת ואין אפשרות ללחוץ על כפתור חקיקתי שישנה באחת את המצב הנתון שאליה הידרדרה המדינה בתקופת השלטון הקודם. 2,500 השופטים "החדשים" שמונו על ידו כבר נטמעו במערכת השיפוטית ולכן פיטוריהם בשלב זה הם משימה שנראית בלתי אפשרית. מעבר לכך, הממשלה מתקשה לשנות את החקיקה בנושא משום שהנשיא המכהן הוא מטעם מפלגת "חוק וצדק".
שר המשפטים של פולין, אדם בודנאר | צילמה: ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו
מושב הקיץ של הכנסת שנפתח השבוע עלול להוביל להמשך קידום חקיקה הפוגעת בערכים דמוקרטיים בסיסיים - חוק גיוס הפוגע בערך השוויון, פגיעה בעצמאות מערכת המשפט על ידי מינוי פוליטי של נציב תלונות השופטים, פגיעה בחופש הביטוי וההפגנה ועוד. ניתן לכאורה לבטל את חומרתן של חלק מהיוזמות ולחשוב כי גם אם אינן ראויות, הן אינן מאתגרות את הדמוקרטיה הישראלית. כדי להבין מדוע יוזמות החקיקה הללו (לצד יוזמות של הממשלה שלא מקודמות בחוק) הן מסוכנות, כדאי להיזכר במקרה הפולני.
לכאורה, לאחר שהתחלף השלטון בפולין בסוף השנה שעברה והממשל החדש הציג תוכנית פעולה ברורה וכבר נקט מהלכי חקיקה ויוזמות נוספות לחיזוק עצמאותה של מערכת המשפט ושלטון החוק בפולין, ניתן היה לחשוב כי הסכנה לקריסת הדמוקרטיה בפולין חלפה. בכנס של ארגון DemoCrisis שהתקיים בוורשה באפריל האחרון, בו השתתפו ארגוני חברה אזרחית ומכוני מחקר ממדינות המתמודדות עם נסיגה דמוקרטית, שר המשפטים הפולני, אדם בודהנר, ביטא את שאיפת הממשל להחזיר את העצמאות למערכת המשפט ולהוביל את פולין לדרך דמוקרטית חדשה. בכנס הציג בודהנר את רצון הממשלה החדשה להסיר את ההשתלטות הפוליטית על המערכת הציבורית ובכלל זה את ההשתלטות על מערכת המשפט. השר אף שיתף שכדי לקדם מציאות זו, הממשל החדשה פועל יחד עם ארגוני חברה אזרחית ושחקנים נוספים בזירות נוספות (כדוגמת מערכת החינוך, גופי תקשורת ועוד).
חיזוק למגמה זו ניתן לראות בהחלטה של הנציבות האירופית בתחילת החודש כי לאחר ניתוח מחודש של מידת הסכנה הנשקפת לשלטון החוק בפולין בכוונתה לסגור את ההליך שנפתח מול פולין על בסיס סעיף 7(1) לאמנת האיחוד האירופי (TEU). בסמכות סעיף זה יכול האיחוד האירופי (באמצעות הנציבות האירופית שהינה הרשות המבצעת באיחוד), להשעות זכויות מסוימות ממדינה החברה בו, במקרים בהם חברות האיחוד מזהות שמדינה חברה מפרה באופן עקבי את ערכי היסוד של האיחוד האירופי, כדוגמת שלטון החוק וההגנה על זכויות אדם. הליך זה החל לראשונה בדצמבר 2017, כאשר החליטו מדינות האיחוד כי רצף של מהלכים שננקטו על ידי ממשלת פולין כנגד מערכת המשפט, ובראשן שינוי בהליכי מינוי שופטים ופגיעה בעצמאות המערכת השיפוטית, מעמיד בסכנה את שלטון החוק בפולין. כעת, החליטה הנציבות האירופית להסיר את האיום על פגיעה בזכויותיה של פולין כחברה באיחוד.
אלא שמדברי שר המשפטים הפולני בכנס ניתן היה גם ללמוד כי המסגרת הפוליטית והמשפטית כיום בפולין מורכבת ואין באמת אפשרות ללחוץ על כפתור חקיקתי שישנה באחת את המצב הנתון. ברור כי לא בנקל ניתן להוציא מהמערכת כ-2,500 "שופטים חדשים" (כפי שמכונים בזלזול בפי הממשל החדש אותם השופטים שמונו בעבר על בסיס פוליטי). השופטים "החדשים" כבר נטמעו במערכת השיפוטית ודנים בתיקים משפטיים ולכן פיטוריהם בשלב זה הם משימה שנראית בלתי אפשרית. מעבר לכך, הממשלה מתקשה לשנות את החקיקה בנושא בשל העובדה כי הנשיא המכהן בפולין הוא מטעם מפלגת "חוק וצדק" אותה מפלגה ששלטה בפולין בתקופה של הנסיגה הדמוקרטית, וכל שינוי בחקיקה מחייב הסכמתו. דוגמה זו היא אולי המובהקת ביותר ביחס להרס שנגרם לעצמאות ולמקצועיות מערכת המשפט בשנה האחרונה, כך ששיקומה (אם יהיה אפשרי) יצריך שנים רבות.
באופן דומה, גם ספק אם ניתן יהיה לתקן בשנים הקרובות את הפגיעה בזכויות הנשים שנגרמה בשנים האחרונות בפולין, במיוחד לאור האיסור הכמעט מוחלט על ביצוע הפלות. גם במקרה זה הממשל החדש אמנם מנסה להקל מעט על ההליכים לביצוע הפלה, אולם האיסור בשלב זה נותר בעינו, וכך גם התפיסה החברתית לפיה לאישה אין אוטונומיה על גופה.
המקרה הפולני אינו עומד לבדו. ניתן ללמוד מהנציגים מהונגריה שהציגו בכנס את ההתמודדות בארצם, דיווחו על אותם קשיים. אלא שבארצם ההרס העמוק של הדמוקרטיה נמשך ומעמיק, למשל בדמות הנזק הרב שנגרם בעקבות פוליטיזציה של השידור הציבורי (לגבי הונגריה ההליכים על פי סעיף 7(1) לאמנת האיחוד האירופי משנת 2018 שרירים וקיימים ולא נראה אופק לשינוי המגמה).
על רקע פתיחת מושב הקיץ של הכנס, הלקח המהדהד מדוגמאות אלו הוא הקושי להשיב לקדמותן את המערכות הציבוריות לאחר שהושחתו. לקח זה חייב ללהיות לנגד עינינו בכל הנוגע לאופן התמודדות עם המהלכים להחלשת הדמוקרטיה הישראלית.
בדוח שפרסמתי בחודש שעבר עם עו"ד דפני בנבניסטי סקרנו את מכלול היוזמות שנוקטת הממשלה בחודשים האחרונים בזירות שונות – במערכת המשפט (לדוגמה, השתלטות פוליטית דה-פקטו על הוועדה לבחירת שופטים), כנגד היועצת המשפטית לממשלה ושומרי סף נוספים, בשירות הציבורי וכן פגיעה בזכויות שונות כחופש הביטוי. בניגוד למהלכים שנעשו בשנה שעברה, השינויים הפעם אינם בחוקי יסוד. על כן נוצר הרושם שחלה ירידה במוטיבציה הקואליציונית להחליש את המערכת המשפט ואת הערכים הדמוקרטיים הבסיסיים. אולם המציאות מלמדת כי הכוונה נותרה בעינה. וזו אף הפכה במידה רבה למסוכנת לא פחות שכן אופייה החדש מקשה יותר על מעקב ובלימה. מהלכים רבים נעשים תוך ניצול העובדה כי סדר היום הציבורי נתון רובו ככולו לאתגרי המלחמה וחלקם אף מקודמים בחסות המלחמה או נתלים בה.
כך למשל, ניתן לראות אפילו ללא קידום חקיקה את ההתנהלות הבוטה של הממשלה כנגד סמכות היועצת המשפטית בעניין הייצוג בתיק הגיוס, כאשר הממשלה הודיעה כי בניגוד לעמדת היועמ"שית, בעניין זה כלל גופי הממשלה ייוצגו על ידי עורך דין פרטי. מהלך זה פוגע בתפקיד היועמ"שית ומתווסף לכרסום המתמשך במעמד המחייב של חוות הדעת מטעמה. כך הממשלה מצליחה לפגוע דה-פקטו בשלטון החוק גם ללא החקיקה שביקשה לקדם בעבר.
אם נשוב ללקח מפולין, הרי שבהקשר של נסיגה דמוקרטית, המכלול שלם מסך חלקיו ועל כן אין להקל ראש באף לא אחד מן המהלכים הננקטים. מהלכים קטנים הפוגעים בדמוקרטיה מייצרים הרס מערכתי שיהיה קשה לשקם. לא בכדי נקט האיחוד האירופי בצעד כה חריף למול מהלכי הממשלה לפגוע בעצמאות מערכת המשפט. עד כה בישראל נבלמו חלק מהיוזמות שביקשה הקואליציה לקדם. אנחנו עדיין לא פולין והונגריה. אבל כדי שלא נגיע לנקודה ממנה יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור, יש לפעול כעת במלוא הנחישות כדי לבלום המהלכים אלה. גם אם יש מהלכים שלא נראים על פניו "ההרס המוחלט של הדמוקרטיה", כאשר מתחילים לראות את התוצאות שלהם, עלול להיות מאוחר מדי. לא בטוח שיהיו מספיק גורמים ומנגנונים פנימיים בתוך המערכת, שיוכלו להניע את השינוי לאחור. זה כבר עלול להיות מסוכן מדי עבור הדמוקרטיה הישראלית.
המאמר פורסם לראשונה ב"זמן ישראל"