האם בוטלה פגרת הכנסת בעבר וכיצד ניתן לכנס את המליאה במהלכה?
מספר ימי הפעילות של הכנסת אינו חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, אולם החוק קובע שתפעל שמונה חודשים לפחות בשנה. בזמן פגרה ניתן לכנס את המליאה לדרישת 25 ח"כים או הממשלה ואת הוועדות בהתאם להחלטת ועדת הכנסת או לבקשת יושבי הראש או שליש מחבריהן.
Photo by Chaim Goldberg/Flash90
יציאה לפגרה - המישור החוקי:
סעיף 9 לחוק הכנסת קובע שהכנסת תפעל בשני כנסים בשנה ומציין מתי כנסים אלה ייפתחו ("כנס החורף ייפתח כארבעה שבועות לאחר סוכות", "כנס הקיץ ייפתח כארבעה שבועות לאחר יום העצמאות"). החוק אינו קובע מתי יסתיימו הכנסים הללו והכנסת תצא לפגרה, אלא רק שמשך הפעילות של הכנסת במהלך השנה יהיה שמונה חודשים לפחות. מועד סיום הכנסים ויציאת הכנסת לפגרה לא נקבע בחוק, אלא על ידי ועדת הכנסת בכל פעם מחדש. בהקשר זה, יש לציין כי מספר ימי הפעילות של הכנסת הוא לא חריג בהשוואה לפרלמנטים אחרים, כפי שעולה מסקירתו של פרופ' עופר קניג.
האם בוטלה הפגרה בעבר?
לא ידועים לנו מקרים שבהם בוטלה הפגרה לחלוטין, אך היו מספר מקרים בודדים שבהם מועד היציאה נדחה במספר ימים. ב-1949, לדוגמה, דרש ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שהכנסת לא תצא לפגרה לאחר כנס הקיץ, על-מנת לאשר מספר חוקים דחופים. ואכן, כנס הקיץ הוארך בשבוע נוסף. כך היה גם בסוף מושב הקיץ ב-1999, כאשר נדחה מועד היציאה לפגרה ביום, על-מנת להעביר הצעת חוק שהדיון בה במליאה נקטע יום לפני כן. עם זאת, היו מקרים שבהם מועד היציאה לפגרה הוקדם בשל יציאה לבחירות. למשל, בינואר 1999 הוקדמה הפגרה בחודש בשל יציאה לבחירות.
עם פרוץ מגפת הקורונה קרה מקרה הפוך: היו גורמים בממשלה שביקשו להאריך את פגרת הכנסת, אך הייעוץ המשפטי לממשלה מנע זאת מאחר שההחלטה אינה בסמכות הממשלה.
כעקרון, פגרת הכנסת השגרתית (קרי, לא פגרת בחירות) לא אמורה להוות מעין חופשה, אלא נועדה לאפשר לחברות וחברי הכנסת להתפנות לפעילות מפלגתית, הכנה של עבודה פרלמנטרית לקראת הכנס הבא (פגישות עם גורמי ציבור, כתיבת הצעות חוק וכו') לצד יצירת קשר עם הציבור.
האם וכיצד אפשר לכנס את הכנסת בזמן הפגרה?
אף שהמליאה והוועדות אינן אמורות לפעול, יש לכך חריגים:
- ניתן לכנס את מליאת הכנסת בשל דרישה של 25 ח"כים או בשל דרישת הממשלה (חוק הכנסת, סעיף 9(ב)). זהו מצב חריג אבל לא חסר תקדים. כך היה, לדוגמה, בפגרה האחרונה (לאחר כנס הקיץ של 2023), שבה התכנסה המליאה פעמיים: ב-19.9.23 כדי לדון בשתי הצעות לסדר ושלוש הצעות חוק, וב-12.10.24 לאישור מינויים לשרים בממשלה של בני גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר, יפעת שאשא-ביטון ואוריאל בוסו, עם תחילת המלחמה.
- לפי סעיף 112 לתקנון הכנסת, ניתן לכנס את ועדות הכנסת לפי החלטה של ועדת הכנסת שניתנת לפני היציאה לפגרה, שבה היא תוחמת את הישיבות (במספר או בנושא) ורשאית לקבוע גם תנאים מוקדמים לישיבות. כמו כן, כל יו"ר ועדה או שליש מחבריה יכולים להגיש בקשה מיוחדת ליו"ר הכנסת, על-מנת שיתיר להן לקיים ישיבות במקרים מיוחדים.
בהשוואה לדיוני המליאה בזמן פגרה, פעילות הוועדות היא תופעה רווחת יותר. כך, לדוגמה, בפגרת הכנסת האחרונה (לאחר כנס הקיץ של 2023), שנמשכה כחודשיים וחצי, התכנסו ועדות הכנסת 93 פעמים. גם לקראת היציאה לפגרה הצפויה בסוף השבוע, קבעה ועדת הכנסת הוראות מיוחדות לכינוס ועדות הכנסת: הוועדות יוכלו להמשיך ולהיפגש בכל תקופת הפגרה עד 4 פעמים, כאשר ועדות משנה רשאיות גם הן להיפגש, אך לא יותר מפעם אחת. חריגים לכך הם דיונים הנוגעים לחקיקה ראשית וחקיקת משנה בנושאים שהיועצת המשפטית לכנסת תגדיר כקשורים למלחמה, אשר לא ייכללו במכסת הדיונים המותרים. בנוסף, הוחלט כי ועדת הכנסת וועדת חוץ וביטחון תוחרגנה מכללים אלה ותורשינה להתכנס מעבר למכסת הדיונים, למעט בימים בהם המשכן יהיה סגור.