גם אחרי הבחירות המקומיות, המעורבות האזרחית בפעילות הרשויות קריטית בחשיבותה
מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.
Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023 שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה. בין יוני לדצמבר 2023 עלתה רמת האמון אצל נשאלים יהודים בשלטון המקומי מ-55% ל-64% ואצל ערבים מ-27.5% ל-39%; להשוואה, האמון בממשלה השתנה מ-23% ל-28% אצל יהודים ומ-18% ל-19% אצל ערבים. ולא בכדי האמון גבוה: מרכזיותן של הרשויות המקומיות בתקופת משבר הקורונה, ולאחרונה בהתמודדות עם המלחמה, המחישו את חשיבות השלטון המקומי וכיצד התנהלות ראויה שלו מסייעת לרווחת האזרחים, בגמישות, ביעילות ומתוך היכרות קרובה עם מצבם וקשב לצורכיהם. הדבר נכון גם בעתות שגרה.
הבחירות לרשויות המקומיות נערכו השנה בעיצומה של תקופה קשה ומאתגרת במדינה ולכן העסיקו את הציבור הישראלי פחות משנים עברו. שיעור ההצבעה הכולל היה נמוך בכ-6% משיעורו בבחירות הקודמות ב-2018. בנוסף, מלבד דיון תקשורתי מסוים, לא התקיים שיח ציבורי נרחב ביחס למעורבותם של מועמדים ומועמדות בשחיתות שלטונית. התוצאות מעורבות: בפתח-תקווה וברמת-גן ניצחו מועמדים שמתנהלת כנגדם חקירת משטרה, בנתניה וקרית-אתא זכו לכהונה שישית (!) ראשי עיריות שלא הוגשו נגדם כתבי-אישום, הגם שבאמתחתם מספר חקירות באזהרה ואף המלצות עבר של המשטרה להעמדה לדין. בבת-ים וברמת השרון התמודדו מועמדים אשר כיהנו כראשי הרשות בעבר, הורשעו בעבירות שחיתות שלטונית והוטל עליהם קלון. בתום תקופת הקלון ביקשו לחזור לכס ראש הרשות. ברמת-השרון המועמד נבחר. בבת ים לא נבחר. בקרית-מוצקין הודח ראש-עירייה לאחר 30 שנות כהונה, כאשר התמודד בעת שמשפט פלילי בעבירות שחיתות שלטונית מתנהל נגדו והוא מושעה מכהונתו.
שחיתות שלטונית פוגעת באזרחים. מנהל תקין וטוהר מידות הם הבסיס לפעולה תקינה של השלטון, לשימוש ראוי ומיטבי במשאבי הציבור לטובת הציבור הרחב, והם לפיכך אינטרס מרכזי של האזרחים ובסיס לאמון הציבור בשלטון ובפעולתו לטובת הציבור.
מחקרים מבקשים לבחון מתי מעורבות בשחיתות שלטונית או חשדות בעניינה משפיעים על הסיכוי להיבחר. גם בישראל נמצא בעבר כי קיימת מידה מסוימת של ענישה אלקטורלית וכי צעדים מוסדיים נגד שחיתות שלטונית עשויים להגדילה. ייתכן שבבחירות הנוכחיות היו השפעות מנוגדות: מחד מצב המלחמה שיצר קשב ציבורי נמוך, ומאידך התעוררות אזרחית משמעותית שקדמה למלחמה.
כך או כך, הבחירות הן אמנם היבט מרכזי של מעורבות אזרחית להבטחת איכות השלטון המקומי, אך לא היחיד. יש לקיים פעילות אזרחית שוטפת כדי לוודא שנבחרי הציבור פועלים לטובת כלל הציבור כפי שהבטיחו בזמן הבחירות. יש לדרוש מנבחרי הציבור טוהר מידות, שקיפות וכלים המאפשרים בקרה אזרחית. כך למשל, אזרחים וארגונים יכולים לדרוש לייסד ולחזק מנגנונים של יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור, לדרוש פרסום הסכמים קואליציוניים, הסדרי ניגוד עניינים ויומני פגישות. חשוב לקדם חיזוק של המועצות ברשויות המקומיות, לבסס השתתפות ציבורית בישיבותיהן ופעילות ביקורתית של חברי אופוזיציה. אין לאפשר למערכות לפעול מכוח האינרציה, אלא לפעול באופן מתמשך לקידום התקינות במנגנוני השלטון המקומי וחיזוק שומרי הסף, ובפרט בצמתים המועדים לשחיתות כמו תחום התכנון והבניה ותחום ההתקשרויות והמכרזים.
רמת אמון גבוהה של אזרחים במערכות השלטון המקומי כרוכה במאבק מתמיד למען מנהל תקין. מעורבות אזרחית, חשיבותה והעוצמה הגלומה בה באו לידי ביטוי מובהק בשנה האחרונה, הן במאבק על דמותה הדמוקרטית של המדינה ומאוחר יותר בהתגייסות מרוממת הרוח של החברה האזרחית בעקבות אירועי 7 באוקטובר והשלכותיהם. אזרחים ערניים ומודעים יכולים, באמצעות מעורבות אקטיבית, להבטיח את תקינות המערכות השלטוניות, את הזכויות ואיכות החיים ואת טובת החברה בכללותה. הבחירות מאחורינו וכעת זו העת לפעולה אזרחית אקטיבית שוטפת.
המאמר פורסם לראשונה ב"זמן ישראל"