הצעת הממשלה לפטור מגיוס לחרדים תפגע קשות בשוויון ותרסק את הכלכלה
הנוסח שפורסם בתקשורת מתייחס להעלאת גיל הפטור ל-35 ואינו כולל יעדי גיוס. הצעה ראויה חייבת להוריד את גיל מימוש השירות ל-21-20, לכלול סנקציות כלכליות ומנהליות על מי שלא יתגייסו ולאפשר שירות אזרחי רק בגופים ביטחוניים.
לעמוד "מתגייסים לשוויון" בנושא חוק הגיוס
אם תקודם הצעת המחליטים בעניין הפטור מגיוס לאוכלוסייה החרדית, על פי הנוסח שפורסם היום (א', 24.3) בתקשורת, ייגרם נזק אדיר ובלתי הפיך לביטחון, לכלכלה, לחברה ותונצח הפגיעה הקשה בערך השוויון. קשה לתאר שבנסיבות הביטחוניות והלאומיות הנוכחיות ממשלת ישראל תבחר לקדם נוסח הרסני כזה.
קידום ההצעה יפגע קשות בביטחון כי אין בה שום מענה לצורך המידי של צה"ל באלפי משרתים בשירות משמעותי, ועל פני זמן היא תביא להאצת הסכנה של התפוררות של מודל צבא העם.
קידום ההצעה יפגע קשות בכלכלה - העלאת גיל הפטור ל-35 (במקום מימוש חובת שירות עד גיל 21) תהווה מכה לניסיונות השילוב בכלכלה של הגברים החרדים ותעמיס על תקציב המדינה את תקציבי הכלכלה שלהם.
קידום ההצעה יפגע קשות בשוויון – חילונים, מסורתיים ודתיים ימשיכו לשרת ולשאת בנטל ההולך וגובר ללא הצטרפות משמעותית של אוכלוסיות נוספות.
פירוט כמה מהבעיות בטיוטת ההצעה (פורסם רק נוסח חלקי):
- גיל פטור של 35: רעיון עוועים שיביא לריסוק הכלכלה. ההיסטוריה שלנו מראה שחברת הלומדים החרדית התפתחה ותפחה דווקא כאשר גיל הפטור היה גבוה.
- אין חובת שירות, אלא הגדרה אוורירית של יעדים שאיננה מחייבת את הפרט:
לאחר 20 שנה של ניסיונות גיוס כושלים באמצעות יעדים, ברור ששיטת היעדים פשטה את הרגל. היעדים לא חלים על הפרט אלא על מערכת הביטחון ולכן זה מאפשר לכל אזרח חרדי שאיננו מעוניין בכך לחמוק משירות. החלופה לכך היא החלה של חובת שירות גורפת לכל, כאשר ניתן לשקול קביעה של מכסות פטור בהיקף מצומצם לתלמידים מצטיינים. כך, חובת השירות תהיה אישית והימנעות משירות תוכל לגרור אחריה עיצומים כלכליים ומנהליים. - גם מי שמתיימר להציג יעדי גיוס ככלי לקידום גיוס צריך להגדיר מספר מדויק, קבוע בחוק, ההולך ועולה בכל שנה. העובדה שטיוטת הצעת המחליטים לא נוקבת במספר ומקבעת היעדים בהחלטת ממשלה שניתן לשנותה בכל רגע מוכיחה שאין כוונה לממשם. יתרה מזאת, אי עמידה ביעדים אינה גורמת לפקיעת החוק - אז מה התמריץ לעמוד ביעדים? מעבר לכך, ככל שהכוונה היא לסייע לצרכים המידיים של צה"ל, היעדים צריכים לחול על צעירים בגיל שירות ולא ניתן לממש את השירות מעבר לגיל 21.
- ההבטחה לנקוט ״לראשונה״ תמריצים חיוביים ושליליים. תמריצים כאלו נמצאים בחוק מאז מתווה שקד ב-2014. מתווה מערכת הביטחון ב-2018 כלל גם הוא שורת תמריצים וסנקציות. ההצעה הנוכחית לא מפרטת מהם התמריצים וכבר הוכח שכל תמריץ שאינו מגיע עד רמת הפרט החרדי - הוא חסר משמעות.
מכיוון שההצעה לא מגדירה חובת גיוס לפרט, אלא רק יעדים למערכת, גם התמריצים יהיו מערכתיים ונידונו לכישלון.
אז איך צריכה להיראות הצעה טובה?
- גיל מימוש השירות חייב להיות 21-20
- חובת גיוס צריכה לחול על כולם. ניתן לשקול מכסת פטור מוגבלת ללומדי תורה מצטיינים שתיקבע בחוק.
- חייבי גיוס מכלל המגזרים שלא יממשו את חובתם יחשפו את עצמם לסנקציות כלכליות ומנהליות משמעותיות והטבות שונות יימנעו מהם.
- שירות אזרחי יתאפשר רק בגופים ביטחוניים.
- תקופת המעבר צריכה להיות קצרה ומוגדרת בצורה שתבטיח שכבר השנה יצטרפו חיילים חרדים לשירות בצה״ל בהיקפים משמעותיים.