סקר פברואר 2024: 70% מהיהודים תומכים בשינוי הפטור לחרדים בחוק הגיוס החדש

לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

Photo by Itai Ron/Flash90

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים 28/2/2024 – 04/03/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.

הנושאים בדוח זה:

• מצב הרוח הלאומי
• הפעילות הצבאית ברפיח
• המעמד של ישראל בזירה הבינלאומית
• המחויבות האמריקנית לישראל
• הגבלת עליית ערבים אזרחי ישראל להר הבית ברמדאן
• חוק הגיוס החדש – האם לשנות את הפטור לחרדים ולערבים?
• הישארות המחנה הממלכתי בממשלת נתניהו
• הסיכוי להשתקם בעתיד

מצב הרוח הלאומי

הסקר הנוכחי מצביע על יציבות בהשוואה לחודש הקודם ברמת האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ועל ירידה קלה מאוד בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי. 

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון (%, כלל המדגם)

ההבדלים בשיעור האופטימיים בין יהודים לערבים הוא גדול: בקרב היהודים 45% הם אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי, לעומת 25% בלבד בקרב הערבים. באשר לעתיד הביטחון, 41% מהיהודים הם אופטימיים לעומת 20% בלבד מהערבים.

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מצביע על רוב של אופטימיים בימין לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל (59%) לעומת מיעוט של המעריכים זאת כך במרכז (25%) ובשמאל (17%).

ממצא מעניין במיוחד הוא שהפערים בין המחנות קטנים יותר לגבי שאלת עתיד הביטחון: בימין מדובר בכמחצית בלבד של אופטימיים, שעה שבמרכז ובשמאל שיעור האופטימיים כאן הוא אמנם נמוך, אבל גדול יותר מאשר לגבי עתיד הדמוקרטיה (מרכז 32%, שמאל 21%).

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון (%, יהודים)

המצב האישי של הישראלים – מצב רוח לאומי מורכב בין השאר גם מצבר ההערכות של האזרחים את מצבם האישי. כפי שאפשר ללמוד מהתרשים הבא, הערכת המצב האישי של הישראלים היהודים כיום דומה מאוד להערכותיהם בשנים 2020 ו-2022. אמנם לאורך כל השנים הערבים העריכו את מצבם האישי כטוב פחות מהיהודים, אבל היו תקופות שגם בציבור זה היה רוב למעריכים בחיוב את מצבם האישי. ואולם, מאז מדידת 2022 שיעור הערבים המגדירים את מצבם האישי טוב מאוד או טוב ירד לפחות ממחצית וכיום מדובר בכרבע בלבד המרגישים כך.

מעריכים כטוב מאוד או טוב את מצבם האישי (%)

 

פילוח התשובות לשאלת המצב האישי לפי מחנות פוליטיים (יהודים) משקפת כמחצית במרכז ובשמאל המגדירים כיום את מצבם האישי כטוב מאוד או טוב לעומת רוב (64%) המגדירים את מצבם כך בימין.

בדקנו את הערכת עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ועתיד המצב הביטחוני לפי הערכת המצב האישי של המרואיינים. מצאנו כי מכלל היהודים שהגדירו את מצבם האישי כטוב מאוד או טוב 56% הם אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי ו-53% לגבי עתיד הביטחון הלאומי. בקרב מי שמגדירים את מצבם האישי רע או רע מאוד, רק כחמישית הם אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי ועתיד הביטחון הלאומי. בקרב הערבים המתארים את מצבם האישי כטוב מאוד או טוב 42% הם אופטימיים לגבי העתיד הדמוקרטי ו-36% לגבי עתיד הביטחון, אבל בקרב מי שמגדירים את מצבם רע או רע מאוד, רק מיעוט זעיר צופים באופטימיות לעתיד הדמוקרטיה והביטחון. כלומר, יש קשר חזק בין הערכת המצב האישי להערכת עתיד המדינה בתחומים שבדקנו כאן.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד מצב הביטחון לפי הערכת המצב האישי של המרואיינים (%)

 

תחושת השייכות למדינת ישראל ובעיותיה – שלא במפתיע, עם פרוץ המלחמה מדדנו עלייה ניכרת בתחושת השייכות למדינת ישראל ובעיותיה (תופעת ה"התכנסות סביב הדגל"). זאת הן בקרב המרואיינים היהודים, שתחושת השייכות שלהם למדינת ישראל הייתה גבוהה מאוד כל השנים, הן בקרב הערבים, שתחושתם בנידון הייתה נמוכה יותר בכל המדידות. עם זאת, הקפיצה למעלה אחרי ה-7 באוקטובר הייתה גדולה יותר דווקא בקרב האחרונים. היו שהסבירו זאת בחששם של המרואיינים הערבים להביע אי שייכות או משום שאכן הם הרגישו אז - יותר מבעבר - כחלק מהכלל הישראלי בתוקף הנסיבות המיוחדות. במדידה הפעם ניכרת בשני הציבורים חזרה לשיעורים שהכרנו טרום-המלחמה, ואפשר לפרש זאת כחלק מתהליך החזרה לשגרה שאותו אבחנו בסקרים הקודמים. יש לציין כי בניגוד לרוב השאלות בסקר, בשאלה זו ההבדלים בין המחנות הפוליטיים השונים (מדגם יהודים) הם קטנים מאוד.

מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה (%)

 

הפעילות הצבאית ברפיח

על רקע חילוקי הדעות הפנימיים בישראל והלחצים הבינלאומיים בשאלת הכניסה לעיר רפיח, שאלנו את המרואיינים האם לדעתם על ישראל להימנע מהרחבת הפעולה הצבאית לרפיח בכדי לא לסכן את היחסים עם מצרים ואת העסקה המתגבשת לשחרור החטופים או לחילופין להרחיב את הפעולה הצבאית גם לרפיח בכדי ללחוץ על החמאס להגיע לעסקה טובה יותר לשחרור החטופים. בקרב המשיבים היהודים כשלושה רבעים הם בעד הרחבת בפעילות הצבאית לרפיח ואילו בקרב הערבים כשני שלישים הם בעד הימנעות מכך.

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי רק בשמאל השיעור הגבוה ביותר (אבל גם כאן לא רוב) הם בעד הימנעות מהרחבת הפעולה, ואילו במרכז ובייחוד בימין הרוב הם בעד הרחבת הפעולה הצבאית גם לרפיח.

הימנעות או הרחבת הפעולה הצבאית לרפיח (%)

 

המעמד של ישראל בזירה הבינלאומית

כמחצית מהציבור הישראלי סבורים כי מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית אינו טוב, כשליש סבורים כי מצבה ככה-ככה ומיעוט בלבד – שמצבה הבינלאומי שפיר. שיעור המרואיינים הערבים המעריכים את המצב בשלילה (63%) גבוה בהרבה מהשיעור המקביל במדגם היהודים (44%). הבדל גדול מצאנו גם בין הרוב בשמאל ובמרכז הסבורים כי מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית אינו טוב (63% ו-60% בהתאמה) לעומת שליש בלבד בימין המעריכים כך את מצב העניינים.

על סולם שבין 1 = בכלל לא טוב ל-5=טוב מאוד, איך היית מגדיר את מצבה של ישראל כיום מבחינת מעמדה הבינלאומי? (%)

 

המחויבות האמריקנית לישראל

שאלנו: "על רקע חילוקי הדעות בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני לגבי ההסדר המדיני והמשך הלחימה בעזה, עד כמה לדעתך ניתן לסמוך כיום על המשך התמיכה המאסיבית של ארה"ב בישראל?" הדעות בציבור חלוקות, עם נטייה לסמוך על האמריקנים. כ-40% סבורים שאפשר לסמוך על תמיכת ארה"ב באופן מלא, 34% שאפשר לסמוך על כך במידה בינונית וכ-20% סבורים שאי אפשר לסמוך על המשך התמיכה המלאה של האמריקנים בישראל. התפלגות ההערכות בקרב היהודים והערבים בעניין זה היא דומה.

על סולם שבין 1=כלל לא ל-5=באופן מלא, על רקע חילוקי הדעות בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני לגבי ההסדר המדיני והמשך הלחימה בעזה עד כמה לדעתך ניתן לסמוך כיום על המשך התמיכה המאסיבית של ארה"ב בישראל? (%, כלל המדגם)

 

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי בקרב מי שמגדירים עצמם מרכז, שיעור הבטוחים בהמשך התמיכה המלאה של האמריקנים בישראל הוא הגבוה ביותר. השיעור הנמוך ביותר הסבורים כך נמצא בשמאל.

 

הגבלת עליית ערבים אזרחי ישראל להר הבית ברמדאן

שאלנו: "בקרוב עומד להתחיל חודש הרמדאן על רקע המצב הביטחוני כיום האם לדעתך ההגבלות המיוחדות שממשלת ישראל הטילה על עליית ערבים אזרחי ישראל על הר הבית צפויות: להגביר את הסיכוי להתרחשות מעשי אלימות ופיגועים במהלך תקופת הרמדאן; לא להשפיע על הסיכוי להתרחשות מעשי אלימות ופיגועים במהלך תקופת הרמדאן; להקטין את הסיכוי להתרחשות מעשי אלימות ופיגועים במהלך תקופת הרמדאן." בקרב המרואיינים היהודים השיעור הגבוה ביותר (אך לא רוב) סבורים שההגבלות יגבירו את הסיכוי לאלימות וכך גם רוב גדול מהמשיבים הערבים (בהתאמה 45% ו-69%). פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מצביע על רוב גדול בשמאל ובמרכז הסבורים כי ההגבלות יעלו את הסיכוי לאלימות (67% ו-57% בהתאמה) לעומת מעט יותר משליש בימין הסבורים כך.

איך ישפיעו ההגבלות המיוחדות שממשלת ישראל הטילה על עליית ערבים אזרחי ישראל על הר הבית? (%)

 

השינויים בחוק הגיוס

השינויים הצפויים בחוק הגיוס צפויים להטיל נטל נוסף על כתפי הציבורים המשרתים בצה"ל. שאלנו האם הדבר צריך להשפיע על הפטור הניתן לחרדים ולערבים מהשירות בצבא. בקרב המרואיינים היהודים רוב גדול מאוד (70%) סבורים שהשינויים צריכים להשפיע על הפטור הניתן לחרדים (בקרב הערבים שיעור הלא יודעים האם יש לשנות את המדיניות בדבר גיוס חרדים עמד על 43%). לעומת זאת, כשמדובר בשירות הערבים – הציבור היהודי חצוי. בקרב הערבים יש רוב לסבורים שהכבדת הנטל על המשרתים אינה צריכה להשפיע על המצב הקיים לגבי שירות ציבור זה בצבא. פילוח מדגם היהודים לפי מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים מראה כי רק בקרב החרדים הרוב סבורים כי המצב בעקבות המלחמה אינו צריך להשפיע על שאלת גיוס החרדים בהמשך. בקרב החרדים גם מצאנו את השיעור הגבוה ביותר בקרב היהודים של הסבורים שאין לשנות את המצב בנוגע לגיוס הערבים.

האם צריך או לא צריך לשנות את הפטור הניתן לחרדים וערבים? (%)

 

המחנה הממלכתי – לפרוש או לא לפרוש?

שאלנו: "האם מפלגת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ וגדי איזנקוט צריכה להישאר כעת בממשלה בראשות נתניהו או לעזוב אותה?" בקרב היהודים הרוב סבורים כי על המפלגה להישאר בממשלה (בקרב מי שהיו מצביעים למפלגה זו אם היו נערכות כיום בחירות שלושה רבעים חושבים שעליה להישאר בממשלה). למעשה למעט מצביעי מרצ, העבודה ויש עתיד מצביעי כל המפלגות הציוניות סבורים שעל המחנה הממלכתי להישאר בממשלה. לעומת זאת בקרב מצביעי המפלגות הערביות הרוב סבורים כי עליה לפרוש.

לדעתך, האם מפלגת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ וגדי איזנקוט צריכה להישאר כעת בממשלה בראשות נתניהו או לעזוב אותה? (%)

 

הסיכוי להשתקם בעתיד הנראה לעין

ביקשנו לדעת מה להערכת הציבור הסיכוי של ישראל להשתקם בעתיד הנראה לעין. השיעור הגבוה ביותר (42%) סבורים שהסיכוי לכך הוא טוב או טוב מאוד, 30% מעריכים כ"ככה-ככה" את הסיכוי לכך וכרבע מעריכים את סיכויי ההשתקמות כלא טובים. ההבדל בין יהודים לערבים גדול: בקרב היהודים כמעט מחצית (47%) חושבים שסיכויי השיקום טובים לעומת 16% בלבד בקרב הערבים.

ההבדלים בין המחנות הפוליטיים (מדגם יהודים) מעוררי מחשבה: בשמאל רק 18% ובמרכז 34% צופים סיכוי גבוה לשיקום בעתיד הנראה לעין לעומת רוב (59%) בימין.

על סולם שבין 1 = בכלל לא טוב ל-5=טוב מאוד, איך היית מגדיר את מצבה של ישראל כיום מבחינת הסיכוי להשתקם בעתיד הנראה עין? (%)

 

---

מדד הקול הישראלי פברואר 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28/2/2024 ועד 04/03/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.65% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il

להורדת נתוני המדד המלאים >>