קונפליקט הגיוס חושף את הפערים בקרב בוחרי ש"ס
רבנים ספרדים בכירים תקפו את השר ארבל שהביע תמיכה במאמצי עמותה לגיוס צעירים חרדים לצה"ל. המתח הנמשך כבר תקופה ארוכה בקרב בוחרי התנועה - ציבור מסורתי מחד, וציבור תורני חניכי עולם הישיבות מאידך – עולה כעת אל פני השטח ביתר שאת.
Photo by Chaim Goldberg/Flash90
בשבוע שעבר פורסם מכתב עליו חתומים רבנים מובילים בציבור החרדי הספרדי – שניים מתוכם חברי מועצת גדולי התורה של ש"ס – המכנים את השר משה ארבל מש"ס "מחטיא הרבים שאין מספיקים בידו לעשות תשובה". מיד לאחר פרסום המכתב, דחו גורמים בלתי רשמיים בש"ס את הדברים וטענו לזיוף חתימות הרבנים. המחתימים טענו, מנגד, שהחתימות אותנטיות ושהרבנים עומדים מאחורי המתקפה החדה על השר הסורר.
המתקפה החזיתית על השר ארבל מכיוון הרבנים – או למצער מכיוון העסקנים שניסו להחתים אותם על מכתב שכזה – התרחשה בתגובה למכתב פומבי ששלח ארבל למנכ"ל "נצח יהודה", שבו חיזק את ידי מנהלי העמותה ואף הוסיף כי יתמוך במאמציה לגיוס צעירים חרדים לשירות בצה"ל: "משימתכם המרכזית בעת הזו היא לשלב חרדים בשירות קרבי ארוך ומשמעותי. נעמוד לרשותכם בכל מה שיידרש למשימה". בעקבות מכתב הרבנים – שאמנם לא אומת על ידם באופן פומבי, אך מנגד גם לא הוכחש על ידם – התראיין ארבל והבהיר שכוונתו הייתה לעודד גיוס אך ורק בקרב צעירים חרדים שאין תורתם אומנותם, ולא חלילה לגיוס בני ישיבה השוקדים על לימודם. השר מרגי אף אמר בראיון כי "צריך להקים אגף ייעודי במשרד הביטחון לגיוס אותם אנשים שלא לומדים תורה בחברה החרדית. יש כמות גדולה שתאמין לי, זה יהיה רוויה לצבא והצבא לא כל כך מסוגל לקלוט את כולם. אם אתה תגיד לצבא שאתה מביא לו 600 או 700 כאלה בשנה, הוא יהיה מאוד מרוצה, ויש לנו את זה. הצבא צריך לרצות ולגייס אותם ולדעת איך לגייס אותם".
זו לא הפעם הראשונה שרבנים ספרדים בכירים תוקפים בחריפות חבר כנסת מטעם ש"ס. בשנת 2017, לאחר ראיון בגלי צה"ל בו סיפר ח"כ דאז, יגאל גואטה, על השתתפותו בחתונתו של אחיינו שנישא לגבר, הוציאו הרבנים (שניים מתוכם חתומים גם על המכתב הנוכחי נגד השר ארבל) מכתב חריף בו כינו את גואטה "ברנש" ו"מחלל שם שמיים בפרהסיה" ותבעו במפגיע את פיטוריו. בעקבות המחאות התפטר גואטה מהכנסת לאחר ימים ספורים.
נדמה כי ההיתקלויות החוזרות ונשנות הללו בין רבנים ספרדים לבין נבחרי ציבור מש"ס אינן מקריות. המתחים שעלו נגעו בשאלות קרדינליות המגדירות את גבולות הסובלנות הדתית וגיוס צעירים לצבא, והם נובעים ככל הנראה מפער עמוק בין שתי הקבוצות המרכיבות את ציבור בוחרי ש"ס – ציבור מסורתי מחד, וציבור תורני חניכי עולם הישיבות מאידך.
זרעי המתח נשתלו לפני למעלה ממאה שנה במרוקו, במאבק שיובא מאירופה בין מודרניות לשמרנות. כתגובת נגד להליכי המודרניזציה שקידמה במרוקו תנועת כי"ח באמצעות בתי ספר של רשת אליאנס, הוקמה במרוקו בתחילת המאה הקודמת רשת חינוך במתכונת ישיבות ליטא. לאחר גלגולים שונים וחורבן עולם התורה בשואה התחזקה המגמה, ועל פי הערכות למדו בישיבות הליטאיות שבמרוקו, אירופה וארצות הברית, אלפי תלמידים. תופעה דומה התרחשה גם בארץ ישראל בה צעירים ספרדים מבטיחים למדו בישיבות דגל ליטאיות ודמותם הרוחנית עוצבה בהשפעתן.
ההשפעה של החינוך הליטאי על האליטה התורנית של החברה הספרדית הייתה משמעותית ביותר. בשנת 1993 רבנים ספרדיים שהתחנכו בישיבות הליטאיות הקימו את תנועת "מרביצי התורה" שהתנגדה לעצמאות שהפגין הרב עובדיה ולהיפרדותו מעולם הישיבות הליטאי, והצהירה על נאמנותה לעולם הליטאי ולמנהיגו דאז – הרב שך. עם השנים התפרקה התנועה והשתלבה לאיטה בתנועת ש"ס, וכמה מראשיה הפכו לחברים במועצת גדולי התורה של מפלגת ש"ס.
כמה מרבני תנועת "מרביצי התורה" מהווים את הסמן הקיצוני ביותר בכל הקשור לשאלת הגיוס בציבור הספרדי והם קרובים לתנועת "הפלג הירושלמי" הליטאית מיסודו של הרב שמואל אוירבך, המתנגדת בחריפות לכל פשרה בנושא הגיוס, ואפילו להתייצבות בלשכות הגיוס לקבלת דיחוי.
ההתפרצות לה היינו עדים בשבוע שעבר לא מסמנת ככל הנראה את סופו של המאבק הפנים-ספרדי בתוך תנועת ש"ס, אלא את תחילתו. פטירתו של הרב עובדיה יוסף, שאיחד בדמותו אליטיזם רבני ועממיות פשוטה – שילוב שהפך אותו מוערך ואהוב על כל שכבות הציבור הספרדי – מורגשת היטב, וכיום אין בנמצא גורם מאחד שכזה. ימים יגידו האם ידה של האליטה הרבנית תהיה על העליונה ומגמת ההתבדלות תשלוט בכיפה, או שמא חברי הכנסת הקשובים לציבור הבוחרים המסורתי יצליחו למשוך את עגלת המפלגה לכיוון ההשתלבות בציבוריות הישראלית ובצבא.
המאמר פורסם לראשונה ב"מקור ראשון"