הענקת תמיכות על ידי רשויות מקומיות: סקירת נתונים
63% מהרשויות המקומיות בישראל מעניקות תמיכות כספיות לעמותות הפועלות בתחומן, בסכום כולל של כמעט 600 מיליון ש"ח • שני תחומי התמיכות המרכזיים של הרשויות המקומיות הם ספורט (42%) ותרבות (20%) • יותר ממחצית מהרשויות מקומיות (52%) שמעניקות תמיכות לא מנגישות לציבור את רשימת העמותות שהן תומכות בהן.
תיאטרון בית ליסין Photo by Flash90
חברה אזרחית פעילה היא אחד היסודות המרכזיים של חברה דמוקרטית. החלק המאורגן של החברה האזרחית מכונה "המגזר השלישי" — מוסדות ציבור הפועלים שלא למטרת רווח במטרה לקדם פעולות תרבות, רווחה, ספורט, דת ועוד. פעילויות אלה משלימות את השירותים הציבוריים ובמספר מקרים אף באות במקומם. המימון לפעולות של המוסדות הללו מגיע מתרומות של הציבור הרחב, ממשרדי ממשלה, מגופים פרטיים ואף מתמיכות כספיות של הרשויות המקומיות אשר בתחומן הם פועלים. כך, אף שתפקידיהם של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות מבוצעים בדרך כלל באמצעות העובדים או באמצעות חברות וקבלני שירותים הנשכרים על ידם, לעיתים הם נעזרים גם בעמותות, בדרך כלל באמצעות תמיכות כספיות.
עמותות יכולות לקבל מימון מגופים ציבוריים גם באופנים אחרים, כדוגמת הקצבות ורכישת שירותים (מיקור חוץ). הקצבה היא השתתפות של גוף ציבורי בתקציב של תאגיד, שהוא מחויב בה על פי דין או חוזה (למשל: השתתפות הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית). היקף ההקצבות של רשויות מקומיות לעמותות הוא ככל הנראה נמוך מאוד. רכישת שירותים מעמותות היא למעשה מיקור חוץ של אספקת שירותים חברתיים, כך שהגוף הציבורי שוכר את שירותיו של גוף חיצוני, בדרך כלל באמצעות מכרז, ומפקח על פעילותו.בממשלה נהוג בשנים האחרונות להשתמש במונח "רכש חברתי" לתיאור שירותים חברתיים שעוברים מיקור חוץ. ראו על כך: "רכש חברתי (שירותים חברתיים במיקור חוץ)", אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה, 14.03.2021. תמיכה, לעומת זאת, היא השתתפות תקציבית שהגוף הציבורי אינו מחויב בה על פי חוק ובאופן שאינו מהווה קנייה של שירותים. תמיכות הן תקצוב כללי שגוף ציבורי מעניק לעמותות שהוא סבור שפעילותן חשובה, מבלי שעמותות אלו מוכפפות בפעילותן השוטפת לגוף הציבורי. כפי שנראה להלן, הרשויות המקומיות מעניקות בכל שנה תמיכות בהיקף של כמעט 600 מיליארד ש"ח.
ההחלטה אם להעניק תמיכות, ובאיזה היקף לעשות זאת, היא החלטה של הרשות המקומית לפי ראות עיניה. סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, קובע כי תמיכה של גוף ממשלתי במוסדות ציבור שאינם ממוסדות המדינה חייבת להיעשות על סמך תבחינים שוויוניים. אף שסעיף זה לא חל על תמיכות הניתנות על ידי רשויות מקומיות, בחוזר מנכ"ל של משרד הפנים משנת 2006 נקבע נוהל תמיכות המחיל עקרונות דומים גם על תמיכות הניתנות על ידי רשויות מקומיות.חוזר מנכ"ל 4/2006, משרד הפנים, ירושלים, 2006. זוהי גרסה עדכנית של נוהל שהחלו לפעול לפיו עשור קודם לכם. סעיף 1.2 בנוהל מציין כי "נוהל זה מכוון לקדם, בתחום התמיכות, מנהל תקין, שוויון, שקיפות, חסכון, יעילות וכן למנוע פגיעה בטוהר המידות".שם, עמ' 3. בנוהל נקבע כי על הרשות המקומית להקים ועדה מקצועית לתמיכות שתבחן את הבקשות לתמיכה, וחבריה יהיו המנכ"ל, הגזבר והיועץ המשפטי של הרשות או נציגיהם. על פי הנוהל, על הוועדה לגבש תבחינים (קריטריונים) שוויוניים ולאשרם במועצת הרשות המקומית לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי של הרשות. הנוהל קובע לוחות זמנים מחייבים לפרסום הודעות לציבור הרחב בעניין התבחינים, כדי לתת שהות למבקשי התמיכות להיערך לקראת הגשת הבקשות ולהותיר לוועדה המקצועית לתמיכות די זמן לדון בבקשות.
מטרתה של סקירה זו היא להציג נתונים מפורטים על התמיכות שמעניקות הרשויות המקומיות: מספר התמיכות, היקף התקציב המוקצה עבורן, הייעוד שלהן ומידת השקיפות של הרשויות בהענקת התמיכות.
המידע המוצג בסקירה זו מבוסס על מספר מקורות: חלקים מרכזים בסקירה מבוססים על ניתוח הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות (להלן: דוחות כספיים). כל רשות מקומיות מחויבות להגיש למשרד הפנים בכל שנה דוח כספי המפרט את ההוצאות וההכנסות שלה ברמת הביצוע, בסיומה של שנת התקציב. משרד הפנים מפרסם את הדוחות הללו באתר שלו.בנוסף, באתר מאגרי המידע הממשלתיים (data.gov.il) מתפרסמים קובצי אקסל שמרכזים את המידע המופיע בדוחות המבוקרים של מרבית הרשויות המקומיות. נכון לכתיבת שורות אלו (נובמבר 2023) הדוחות העדכניים ביותר שפורסמו הם של שנת 2021, ומתוך 255 רשויות מקומיות, פורסמו דוחות של 251 רשויות.
הנתונים המוצגים בדוחות הכספיים הם כלליים למדי. כדי להעמיק יותר בנושא התמיכות, הגשנו ביוני 2023 בקשות חופש מידע לכלל הרשויות המקומיות בישראל לקבלת פירוט של התמיכות שניתנו על ידן בשנים 2021 ו-2022 (במקרה שניתנו); כן ערכנו באוגוסט 2023 בדיקה מקיפה באתרי הרשויות המקומיות כדי לברר את מידת השקיפות של הרשויות בכל הנוגע לנושא התמיכות. מתוך 255 רשויות מקומיות בישראל קיבלנו מענה לבקשת חופש מידע מ-158 רשויות (62%), אך ניתוח של סכומי התמיכות מלמד כי רשויות אלו העניקו תמיכות בהיקף של 90% מסכום התמיכות שניתנו על ידי רשויות מקומיות (ראו להלן). כלומר, הרשויות שלא השיבו העניקו תמיכות בסכומים קטנים או שלא העניקו תמיכות כלל.
ניתוח של נתוני הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות מלמד כי בשנת 2021 מתוך 251 רשויות מקומיות שיש עליהן מידע, 157 העניקו תמיכות (63%). התרשים הבא מציג את שיעור הרשויות שהעניקו תמיכות, בפילוחים שונים.
תרשים 1. שיעור הרשויות המקומיות שהעניקו תמיכות לפי רשויות יהודיות ורשויות ערביות, דירוג חברתי-כלכלי ומעמד מוניציפלי, 2021
מהתרשים עולה שברשויות עם מספר תושבים גבוה יותר דוגמת עיריות שיעור הרשויות שמעניקות תמיכות גבוה יותר באופן ניכר (81%). נמצא גם שככל שהדירוג החברתי-כלכלי גבוה יותר כך עולה שיעור הרשויות המעניקות תמיכות, וכן שפחות ממחצית מהרשויות הערביות מעניקות תמיכות (45%), לעומת שיעור גבוה בהרבה ברשויות היהודיות (71%). ראוי לציין כי הפערים בין רשויות יהודיות לערביות נותרים גם כשמנטרלים את המשתנה של המעמד המוניציפלי, כך ששיעור המועצות המקומיות היהודיות שמעניקות תמיכות גבוה משיעור המועצות המקומיות הערביות שעושות זאת (57% לעומת 42%).
מניתוח הדוחות עולה שסך התקציב שהעבירו כלל הרשויות להענקת תמיכות בשנת 2021 עמד על 587 מיליון ש"ח, ושמדובר בשיעור של 0.8% מכלל התקציב (הרגיל) של הרשויות המקומיות בשנה זו. בתרשים הבא מוצג שיעור התקציב הממוצע שהועבר לתמיכות בסוגים שונים של רשויות מקומיות, בחלוקה לכלל הרשויות ולרשויות שהעניקו תמיכות.
תרשים 2. שיעור התקציב הממוצע שהועבר לתמיכות מתוך תקציב הרשות המקומית, לפי רשויות יהודיות ורשויות ערביות, דירוג חברתי-כלכלי ומעמד מוניציפלי, 2021
מניתוח של הממוצע בין הרשויות עולה כי 0.6% מהתקציב של רשות מקומית מוקצה לתמיכות. מניתוח הכולל רק את הרשויות שהעניקו תמיכות עולה כי בממוצע 1% מתקציב הרשות בהן מועבר לתמיכות. עוד עולה מהניתוח שבקרב רשויות ערביות ורשויות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך (יש חפיפה גדולה בין שתי הקטגוריות הללו), ניתן לזהות הבדל ניכר בין שני הממוצעים. המשמעות של הבדל זה היא שאף שרשויות ערביות רבות אינן מעניקות תמיכות, רשויות שבוחרות להעניק תמיכות עושות זאת בממוצע בשיעור גבוה יחסית מתקציב הרשות המקומית (1.6%).
בתרשים הבא מוצגות 10 הרשויות שהעניקו תמיכות בסכום הגבוה ביותר, ולצד סכום התמיכות מוצג בסוגריים גם שיעור התמיכות מסך התקציב הרשותי.
תרשים 3. 10 הרשויות שהעניקו תמיכות בהיקף הנרחב ביותר, לפי סך תמיכות (במיליוני ש"ח) ושיעור מתקציב הרשות, 2021
באופן טבעי, בקרב שיאניות התמיכות ניתן למצוא בעיקר עיריות גדולות. עם זאת, ניכר ששיעור תקציב התמיכות ביחס לתקציב הרשות משתנה בין הרשויות הללו. כאמור, בממוצע של כלל הרשויות המקומיות שמעניקות תמיכות, שיעור התמיכות מתקציב הרשות עומד על 1%. בקרב 10 השיאניות ניתן לראות 3 רשויות ששיעור תקציב התמיכות שלהן נמוך מהממוצע, ובפרט חיפה שבה הוא עומד על 0.5% מתקציב הרשות המקומית. מנגד, ב-3 מהרשויות הללו שיעור התקציב המועבר לתמיכות גבוה מאוד ועומד על 2% ומעלה: אשדוד, עכו ונס ציונה. למעשה, 3 הרשויות הללו הן חלק מ-16 רשויות מקומיות בישראל שבהן שיעור התקציב המועבר לתמיכות עומד על 2% או יותר מתקציב הרשות.
סעיף 2 לנוהל התמיכות קובע כי מוסד ציבור היכול לקבל תמיכה מרשות מקומית הוא מוסד ציבור הפועל ללא כוונת רווח – "למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה".חוזר מנכ"ל 4/2006, משרד הפנים, ירושלים, 2006, עמ' 3. בדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות מופיעה חלוקה של התמיכות ל-7 תחומים: דת, חינוך, נוער, בריאות, ספורט, רווחה ותרבות. יש מעט רשויות שהוסיפו קטגוריות נוספות. על מנת שנוכל להציג את הנתונים באופן אחיד, שייכנו בעצמנו את הקטגוריות הייחודיות שהוסיפו הרשויות לאחת מ-7 הקטגוריות שהוזכרו, מלבד בכמה מקרים ספורים, כאשר היה מדובר בסכומים שוליים שבהם שם הקטגוריה לא היה ממוקד ("אחר", "כללי" וכדומה), ואליהם לא התייחסנו. בתרשים הבא מוצגת התפלגות התמיכות של הרשויות בין תחומי התמיכה השונים. בשל מיעוט התמיכות בתחום הבריאות (פחות מ-6 מיליון ש"ח, 1% מכלל התמיכות) צירפנו תחום זה לתחום הרווחה, הקרוב אליו במהותו.
תרשים 4. תמיכות של הרשויות המקומיות בשנת 2021, לפי תחום תמיכה (%, ובמיליוני ש"ח)
מהתרשים עולה כי התחום הדומיננטי ביותר לתמיכות הוא תחום הספורט, שבו מושקעים 244 מיליון ש"ח, 42% מהתמיכות. תחומים בולטים אחרים לתמיכות של הרשויות הם תרבות (20%), חינוך (13%) ורווחה (13%).
על בסיס עיון מעמיק ברשימות המוסדות הנתמכים שהתקבלו במענה לבקשות חופש המידע ניתן לאפיין באופן כללי את תחומי התמיכות הללו: בתחום הספורט התמיכות בסכומים גדולים מיועדות בעיקר לאגודות ספורט מקצועניות, כדוגמת קבוצות כדורגל וכדורסל, אך יש גם תמיכות לספורט חובבני. תופעה דומה ניתן לראות גם בתחום התרבות, שבו תמיכות בסכומים גדולים מיועדות לתיאטראות ומוזיאונים, לעומת תמיכות קטנות יותר המיועדות למוסדות קהילתיים. בתחום הרווחה התמיכות מיועדות למגוון רחב של עמותות העוסקות בנושאים כדוגמת סיוע לנזקקים, אנשים עם מוגבלויות ונוער בסיכון. בתחום הדת מרבית התמיכות מיועדות לכוללים, ישיבות ובתי כנסת, ובתחום הנוער התמיכות, רובן ככולן, הן לתנועות נוער.
באשר לתחום החינוך ראוי להצביע על מגמה מעניינת. מכיוון שמרבית פעילות החינוך בישראל היא ציבורית, הרשויות ממעטות להעביר כספים למוסדות חינוך בצורה של תמיכה. לעומת זאת, רובם המוחלט של מוסדות החינוך של האוכלוסייה החרדית אינם ממלכתיים אלא שייכים לרשתות חרדיות — מוסדות "מוכר שאינו רשמי" או מוסדות פטור, שמפעילים אותם עמותות ומוסדות פרטיים. מכיוון שמוסדות החינוך הללו מתנהלים כעמותות, דרך מרכזית של הרשויות המקומיות לסייע להם היא באמצעות תמיכות. קשה לקבוע במדויק מהו שיעור התמיכות בתחום זה המועבר לחינוך החרדי, אך ברור שמדובר בשיעור גבוה. עיריית ירושלים ערכה בדוח הכספי שלה הפרדה ברורה בין תמיכות לחינוך חרדי ותמיכות אחרות בנושא החינוך, וניתן ללמוד ממנה שמתוך תמיכה של 17 מיליון ש"ח בתחום החינוך, שני שלישים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) יועדו לחינוך החרדי. לצד תמיכות במוסדות חינוך חרדיים ניתן למצוא תמיכות בתחום החינוך המיועדות לעמותות העוסקות באופן כללי בתחומי החינוך (מבלי להפעיל מוסדות חינוך) וכן תמיכות בעמותות העוסקות בחינוך בלתי פורמלי שאיננו תנועות נוער.
התפלגות התמיכות בין התחומים שהוצגה לעיל משקפת את התמיכות בכלל הרשויות המקומיות בארץ, אך ברור שקיימים הבדלים בנושא זה בין רשויות. התרשימים הבאים מציגים השוואה של התפלגות התמיכות בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות, וכן את התפלגות התמיכות ב-4 הרשויות שבהן סכום התמיכות הוא הגבוה ביותר. חשוב לציין כי הממצאים מוצגים רק לשנת 2021, שלגביה יש לנו נתונים עדכניים מלאים, אך סביר להניח שהממצאים לשנים אחרות יהיו דומים, מכיוון שבדיקת הנתונים מלמדת שבדרך כלל רשויות נוהגות לתת תמיכות לאותם הגופים, בשינויים קלים בין שנה לשנה.
תרשים 5. תמיכות הרשויות המקומיות בשנת 2021, לפי תחום תמיכה וציבור (%)
תרשים 6. התפלגות תמיכות הרשויות המקומיות בשנת 2021, לפי תחום התמיכה – ארבע העיריות שבהן סכום התמיכה הגבוה ביותר (%)
ראשית, ניתן לראות הבדלים משמעותיים בין רשויות יהודיות לרשויות ערביות. ברשויות ערביות יש שיעור גבוה מאוד של תמיכות המוקצות לתחום הרווחה (42%), פי 4 מרשויות יהודיות. לעומת זאת, ברשויות יהודיות ניתן לראות שיעור גבוה יותר של תמיכות לתחומי התרבות, החינוך, הנוער והדת. בולט במיוחד הממצא שברשויות ערביות אין כלל תמיכה בתחום הנוער (שהוא ברובו המוחלט תמיכה בתנועות נוער), לעומת 7% ברשויות יהודיות.
ניתוח של 4 הרשויות שבהן סכומי התמיכה הם הגבוהים ביותר מלמד כי גם בין רשויות יהודיות ניתן לראות הבדלים גדולים באופן חלוקת התמיכות. בכל אחת מהרשויות הללו יש תחום אחר שמרבית התמיכות מועברות אליו. תחום התרבות בתל אביב (61%) ובירושלים (45%), תחום הספורט באשדוד (64%), ותחום החינוך בפתח תקווה (66%). ההבדלים בין הרשויות המקומיות יכולים לשקף סדרי עדיפויות וערכים שונים, אך הם יכולים לשקף גם צרכים שונים או מדיניות שונה לגבי צורת אספקת השירותים. כך למשל, עיריית פתח תקווה אינה מעניקה כלל תמיכות עבור תחום התרבות, אך אין פירוש הדבר שהעירייה אינה משקיעה בתחום התרבות. בתקציב העירייה ניתן למצוא תקצוב של מיליוני שקלים עבור היכל התרבות העירוני, אך התקצוב לא נעשתה במסלול של תמיכות, מכיוון שהעירייה מפעילה בעצמה את היכל התרבות. דוגמה אחרת המבטאת הבדלים בצרכים היא השיעור הגבוה של תמיכות בתחום החינוך בפתח תקווה ובירושלים, שקשור לכך שבעיריות אלו יש שיעור גבוה של מוסדות חינוך חרדיים, שכאמור ניתן להעביר להם משאבים באמצעות תמיכות (מניתוח שמות העמותות מקבלות התמיכה בתחום החינוך בפתח תקווה ניכר שמרביתן הן עמותות חרדיות, ולגבי ירושלים הדבר צוין במפורש, כאמור לעיל).עם זאת, באשדוד, שגם בה יש שיעור לא מבוטל של חרדים, שיעור התמיכות לחינוך ולדת נמוך יחסית.
מניתוח המידע שהתקבל מהרשויות המקומיות במענה לבקשת חופש מידע, בשילוב מידע שפרסמו הרשויות באתרי האינטרנט, גיבשנו קובץ הכולל רשימה מפורטת של התמיכות שהעניקו 115 רשויות מקומיות בשנת 2021 ו-113 רשויות בשנת 2022 (שאר הרשויות לא העניקו תמיכות או שלא השיבו/לא פרסמו מידע באתר). בשתי השנים הגיע סך התמיכות הכולל לסכום של 528 מיליון ש"ח. בהשוואה עם נתוני כלל התמיכות שבדוחות הכספיים של 2021 ניתן ללמוד שמדובר בסכום של 90% מסך התמיכות שניתנו (528 מתוך 587 מיליון ש"ח). מהנתונים עולה שברשויות אלו הוענקו בשנת 2021 סך כולל של 4,266 תמיכות, ובשנת 2022 הוענקו 3,990 תמיכות. שני התרשימים הבאים מציגים את מספר התמיכות ואת הסכום הממוצע לתמיכה לפי תחומים בשנת 2022.
תרשים 7. מספר התמיכות ברשויות המקומיות, לפי תחום תמיכה, 2022
תרשים 8. סכום תמיכה ממוצע ברשויות המקומיות, לפי תחום תמיכה, 2022 (בש"ח)
ניתן לראות כי מספר התמיכות הגבוה ביותר הוא לא בתחומי הספורט והתרבות, שאליהם מופנה מרבית תקציב התמיכות, אלא דווקא בתחומי הדת והרווחה. הסיבה לכך היא שהתמיכות הניתנות בתחומים אלו הן בסכומים נמוכים הרבה יותר. תמיכה ממוצעת לצורכי דת ורווחה היא בסכום הנמוך מ-50,000 ש"ח, בעוד תמיכה ממוצעת בתחומי הספורט והתרבות עומדת על כ-280,000 ש"ח. הסכום הממוצע לתמיכה בכלל התחומים עומד על 132,389 ש"ח. ממצאים אלו משקפים את האופי השונה של פעילות העמותות בתחומים השונים. כך למשל, בתחום הדת יש מספר גבוה של עמותות קטנות המפעילות בתי כנסת ובתי מדרש קטנים, ולפיכך יש מספר גבוה של עמותות המתוקצבות כל אחת בסכומים נמוכים. לעומת זאת, בתחומי הספורט והתרבות יש מספר גבוה יותר של עמותות גדולות שהיקף הפעילות שלהן הוא נרחב יותר, כדוגמת אגודות ספורט מקצועניות ותיאטראות מקצועיים.
בלוח הבא מפורטות 20 התמיכות היחידות הגבוהות ביותר בשנת 2022 (מתוך התמיכות שהוענקו ברשויות שהשיבו לבקשת חופש המידע או שפרסמו מידע באתר שלהן על התמיכות).
לוח 1. 20 התמיכות היחידות בסכום הגבוה ביותר, 2022
ניתן לראות שלמעלה מ-50% מהתמיכות הגבוהות ביותר הן מתחום הספורט (11 מתוך 20), ועוד תחום דומיננטי הוא תחום התרבות, שבו נכללות גם שתי התמיכות הגבוהות ביותר.
במסגרת העבודה על סקירה זו בחנו את מידת השקיפות שבה נוהגות הרשויות המקומיות ביחס לתמיכות שהן מעניקות. כאמור, בנוהל התמיכות של משרד הפנים נקבע כי על הרשות המקומית להקים ועדת תמיכות שתבחן את הבקשות לתמיכה ותדון בהן. בשל היותה של ועדת התמיכות ועדת חובה,משרד הפנים, המדריך לנבחר ברשויות המקומיות, 2018, עמ' 166. על פי החוק יש חובה להקליט את ישיבותיה ולערוך פרוטוקול של עיקרי הדיון. עם זאת, החוק אינו מחייב את הרשויות המקומיות לפרסם את הפרוטוקולים או את ההקלטות של ישיבות הוועדות באתרי האינטרנט שלהן (מלבד הוועדה לתכנון ובנייה).
מבדיקת אתרי האינטרנט של הרשויות עולה כי מתוך 157 רשויות שהעניקו תמיכות בשנת 2021 רק 70 פרסמו פרוטוקולים של ישיבות ועדת תמיכות (45%). התרשים הבא מציג את שיעור הרשויות שפרסמו את הפרוטוקולים בפילוחים שונים.
תרשים 9. שיעור הרשויות המקומיות שפרסמו פרוטוקולים של ועדת תמיכות, מתוך הרשויות שהעניקו תמיכות, לפי יהודי וערבי, דירוג חברתי-כלכלי ומעמד מוניציפלי, 2021
מהתרשים עולה כי מידת השקיפות בפרסום הפרוטוקולים גבוהה בהרבה ברשויות יהודיות לעומת רשויות ערביות. בניתוח לפי דירוג חברתי-כלכלי אין הבדל ניכר בין רשויות בדירוג גבוה לרשויות בדירוג בינוני, ואילו ברשויות בדירוג נמוך מידת השקיפות נמוכה בהרבה. ניתוח לפי מעמד מוניציפלי מלמד על שיעור גבוה של שקיפות בעיקר בעיריות.
מלבד פרסום הפרוטוקולים ישנה חשיבות להנגשה של רשימת המוסדות הנתמכים בטבלה מסכמת נגישה, שכן בפרוטוקול המידע אינו מסודר ונגיש, ובפרט שלעיתים קרובות המידע מופיע במספר פרוטוקולים. יש רשויות שמפרסמות טבלה מסכמת של התמיכות לצד פרסום הפרוטוקולים, ויש שעושות זאת מבלי לפרסם פרוטוקולים. התרשים הבא מציג את הרשויות שהעניקו תמיכות בחלוקה לפי אופן ההנגשה שלהן את המידע בנושא.
תרשים 10. אופן הנגשת המידע על התמיכות שניתנו באתר האינטרנט, רשויות מקומיות שהעניקו תמיכות, 2021
כ-20% מהרשויות שהעניקו תמיכות פרסמו טבלה מסכמת של כלל התמיכות (מחציתן פרסמו זאת לצד פרסום הפרוטוקולים של הוועדה). מנגד, למעלה ממחצית מהרשויות המקומיות שהעניקו תמיכות לא פרסמו כלל מידע באתר האינטרנט על התמיכות שניתנו.
על ליקויים נוספים בתחום השקיפות והנגשת המידע ניתן ללמוד מהשוואה בין המידע שהתקבל בבקשות חופש מידע והמידע שנאסף מאתרי הרשויות ובין נתוני הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות. השוואה זו מצביעה על כמה פערים:
ראשית, 7 רשויות מקומיות שבמענה לבקשת חופש מידע השיבו כי לא העניקו כלל תמיכות בשנת 2021 סתרו את המידע המופיע בדוח הכספי המבוקר, שלפיו הן העניקו תמיכות בשנה זו. בשתיים מהרשויות הללו, לפי הדוח הכספי סכומי התמיכות היו גבוהים מאוד ביחס לתקציב הרשות. מנגד, ברשות מקומית אחת הופיע בדוח הכספי של הרשות לשנת 2021 כי היא לא העניקה תמיכות, אבל במענה לבקשת חופש המידע נמסר כי הרשות דווקא העניקה 3 תמיכות בשנה זו.
שנית, בשיעור גבוה מאוד של רשויות סך נתוני התמיכות המפורטים שהתקבלו במענה לבקשת חופש מידע או שפורסמו באתר אינו זהה לסכום התמיכות המופיע בדוח הכספי המבוקר. גם בניכוי רשויות שבהן הפערים זניחים (עד 10% למעלה או למטה), עדיין נמצא שיעור גבוה של רשויות שיש בהן פערים (47 מתוך 110 רשויות שיש מידע על התמיכות שלהם משני מקורות המידע).
קשה להסביר בבירור ממה נובע חוסר ההלימה בין המידע המופיע בדוח הכספי המבוקר ובין המידע שהתקבל מהרשויות. ייתכן שהבעיה היא בכך שהמענים שהתקבלו מהרשויות או הפרוטוקולים שפורסמו לא היו מלאים; ייתכן שנעשה שימוש לא אחיד בהגדרת "תמיכות" בהתנהלות הרשות ובדוחות הכספיים; וייתכן שמדובר בשגיאות הקלדה. כך או כך, נראה שהדבר מלמד על בעיה מהותית באופן הנגשת המידע ובשקיפות לוקה בחסר של הרשויות כלפי הציבור.