סקר נובמבר 2023: רוב הציבור צופה גל מחאה גדול אחרי המלחמה

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

Photo by Avshalom Sassoni/Flash90

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים 27-30/11/2023. הסקר התבסס על מדגם מייצג של 600 יהודים ו-151 ערבים.

הנושאים בדוח זה:

• אופטימיות/פסימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה והביטחון של ישראל
• תמיכה/התנגדות לעסקת שחרור החטופים
• דפוסי חידוש האש בתום ההפוגה
• שילוב נשים בתפקידי לחימה
• צריכת תקשורת בשלבים שונים של המלחמה
• תמיכה/התנגדות להיענות לתוכנית האמריקנית לפתרון שתי המדינות
• חששות לעתיד הביטחון הפיזי והכלכלי האישי/משפחתי
• הלכידות הצפויה של החברה הישראלית ביום שאחרי המלחמה
• מחאה ביום שאחרי?

מצב הרוח הלאומי

זה החודש השני ברציפות שממצאי סקרי הקול הישראלי מצביעים על עלייה באופטימיות של הציבור הן לגבי עתיד הביטחון של ישראל הן לגבי עתיד הדמוקרטיה. למעשה, בכלל המדגם ניתן לראות כמעט התלכדות של שני המשתנים. תופעה זו, שיש רואים בה סוג של "התכנסות אל הדגל", מוכרת גם במקומות אחרים בעת מלחמה שבה המדינה יכולה להציג מה שנתפס כהצלחות בשדה הקרב ומספר נמוך יחסית של נופלים בקרב הלוחמים.

הצלבה של העמדות בשני התחומים מצביעה על הלימה גבוהה – מבין האופטימיים לגבי הדמוקרטיה בישראל 70% גם אופטימיים לגבי הביטחון בעתיד ומבין הפסימיים באשר לדמוקרטיה בעתיד 71% פסימיים גם באשר לבטחון. 

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד המצב הביטחוני, יוני 2022-נובמבר 2023 (%, כלל המדגם)

 

ואולם כפי שאפשר ללמוד מהלוח שלהלן, בשני התחומים שיעור האופטימיים במדגם היהודים הוא גבוה בהרבה בהשוואה למדגם הערבים. כיום בקרב היהודים כמעט מחצית הם אופטימיים לגבי עתיד הביטחון והדמוקרטיה ממצא שלא ראינו זה זמן רב.

 

עם זאת, הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) היו ועודם גדולים. שיעור האופטימיים לגבי העתיד בשני התחומים בימין הוא הגבוה בשלושת המחנות (עתיד הביטחון: ימין 53.5%, לעומת 48% במרכז ו-41% בשמאל; עתיד הדמוקרטיה 61% בימין לעומת 40% במרכז ו-35% בשמאל). יתרה מזו, בשמאל ובמרכז האופטימיות לגבי הביטחון גבוהה מאשר האופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה. לעומת זאת בימין האופטימיות לגבי הדמוקרטיה גבוהה יותר מאשר לגבי עתיד הביטחון. ולבסוף, שעה שבשמאל ובמרכז בשני התחומים מדובר במיעוט, גם אם גדול, של אופטימיים, הרי שבימין מדובר ברוב של אופטימיים הן לגבי עתיד הביטחון הן לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל.

תמיכה/התנגדות לעסקת שחרור החטופים

לשאלה "האם ישראל הייתה או לא הייתה צריכה להסכים לעסקת שחרור החטופים הנוכחית הכוללת בין השאר הפוגת אש, שחרור בגלים של חטופים (נשים וילדים בלבד), ושחרור בתמורה של פי שלושה מחבלות ומחבלים קטינים פלסטינים?" השיבו כשני שלישים מהמרואיינים כי ישראל הייתה צריכה להסכים לעסקה זו (64%), לעומת כרבע בלבד (24%) שבחרו בתשובה ההפוכה. תמיכת המרואיינים הערבים בעסקה זו גבוהה מתמיכת היהודים (בהתאמה 72% ו-62%), אולי משום שהיא כוללת שחרור אסירים פלסטינים שהוחזקו בבתי הכלא בישראל.

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מצביע על רוב לתומכים בעסקת שחרור החטופים בשלושת המחנות, אם כי רוב זה הוא הגדול ביותר בשמאל וקטן יותר במידה ניכרת במרכז ובימין.

סבורים שישראל הייתה צריכה להסכים לעסקת שחרור החטופים הנוכחית, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

פילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מעלה כי קבוצת הדתיים/החרד"לים היא היחידה שבה רק מיעוט תומכים בעסקת שחרור החטופים. התמיכה הגבוהה ביותר בעסקה היא בקרב החילונים. מפילוח לפי גיל (יהודים) עולה כי ככל שהמרואיינים מבוגרים יותר תמיכתם בעסקה גבוהה יותר, כנראה משום שמבוגרים יותר בישראל הם בהכללה יותר חילוניים וממוקמים בשיעורים גבוהים יותר בשמאל.

פערים גדולים נמצאו גם בין מצביעי המפלגות השונות בבחירות 2022. התמיכה החזקה ביותר בעסקה זו היא בקרב מצביעי חד"ש-תע"ל, העבודה והמחנה הממלכתי. התמיכה החלשה ביותר היא בקרב מצביעי המפלגות החרדיות וישראל ביתנו ובמיוחד אצל מצביעי הציונות הדתית, המפלגה היחידה שבקרב מצביעיה אין רוב לעיסקה זו.

תומכים בעסקת שחרור החטופים (%, יהודים וערבים)

 

חידוש האש בתום ההפוגה

בקרב היהודים התמיכה בהמשך הלחימה כמו שהייתה היא גבוהה מאוד (87%), כאשר רוב לעמדה זו קיים בשלושת המחנות הפוליטיים (שמאל – 74%, מרכז – 84%, ימין – 93%). הבדלים בין המחנות נמצאו גם בשיעור ה"בטוחים" שצריך לחדש את הלחימה כפי שהייתה - רוב גדול מאוד בימין (79.5%) ובמרכז (69%) למול מיעוט בשמאל (45%). רק מיעוט קטן מהיהודים תומכים במעבר לסוג לחימה אחר כדי לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה הפלסטינית בעזה ולהתמודד טוב יותר עם הלחצים הבינלאומיים (7%). לעומת זאת, בקרב המרואיינים הערבים נמצאה תמיכה נמוכה מאוד בהמשך הלחימה כפי שהייתה (20.5%).

יש לחדש את הלחימה בעזה כפי שהייתה לפני ההפוגה (%, יהודים וערבים)

 

שילוב נשים בתפקידי לחימה

במהלך הלחימה בחמאס התפרסמו סיפורי גבורה רבים של לוחמות בצה"ל. על רקע הוויכוח הציבורי המתמשך האם לשלב או לא לשלב חיילות בתפקידים קרביים, שאלנו את המרואיינים היהודים: "האם, לדעתך, צריך להרחיב או לצמצם את השילוב של נשים בתפקידי לחימה בצה"ל?". ככל שהדבר תלוי בדעת הקהל, הכיוון הברור באשר לשילוב חיילות בלחימה הוא חיובי. כמחצית (51%) סברו כי יש להרחיב את שילובן, כרבע שיש להשאיר את המצב כמו שהוא היום (24%) ושיעור נמוך ממש סברו כי יש לצמצם את שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא (13%).

כצפוי, נמצא קשר הדוק בין המיקום על הרצף חרדים-חילונים לעמדות לגבי שילוב נשים בתפקידי לחימה: רוב החרדים סבורים כי יש לצמצם את שילובן וכך גם כשליש מהדתיים/חרד"לים. לעומת זאת, רוב המסורתיים הלא-דתיים והחילונים סבורים שיש להרחיב את שילוב הנשים בתפקידי לחימה.

האם, לדעתך, צריך להרחיב או לצמצם את השילוב של נשים בתפקידי לחימה בצה"ל? לפי המיקום על הרצף חרדים-חילונים (%, יהודים)

 

בעוד רוב קטן מהנשים (57%) סבורות כי יש להרחיב את שילוב נשים בתפקידי לחימה, בקרב הגברים מדובר במיעוט, אם כי גדול (46%). פילוח משולב לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים ולפי מין מעלה הבדלים משמעותיים בחלק מהקבוצות: בעוד 38% מהנשים הדתיות מעדיפות להרחיב את שילוב הנשים בתפקידי לחימה ורק 14% כי יש לצמצם, בקרב הגברים הדתיים התמונה הפוכה: השיעור הגבוה יותר סבורים כי יש לצמצם את שילוב הנשים בתפקידי לחימה (44%) ורק 10% חשבו כי יש להרחיבו. בקרב החרדים 66% מהגברים ציינו כי יש לצמצם שילוב נשים בתפקידי לחימה למול קצת פחות ממחצית (46%) מהנשים החרדיות החושבות כך. בקרב החילונים לא נמצא הבדל משמעותי בין תמיכת הנשים (70%) לתמיכת הגברים (67%) בהרחבת שילוב נשים בתפקידי לחימה.

שינויים בצריכת תקשורת בשלבים שונים של המלחמה

רצינו לדעת האם חלו שינויים במקורות שבהם אזרחי ישראל התעדכנו בחדשות מיד לאחר 7/10 ובעת הזו. כפי שמראה התרשים שלהלן מלכתחילה המקור העיקרי למידע חדשותי של יהודים וערבים כאחד היו ונשארו ערוצי הטלוויזיה והרדיו הישראליים, אם כי שיעור מי שצרכו וצורכים בעיקר מהם את החדשות ירד בין ה-7/10 לעת הזו. מן המרואיינים היהודים לא היו ואין כמעט כאלה הצורכים חדשות מערוצי טלוויזיה ורדיו מארצות ערב, אבל בקרב המרואיינים הערבים זה היה ועודנו המקור השני בחשיבותו לצריכת חדשות, ובו אף חלה עלייה קלה. במקום השני כמקור עיקרי לצריכת חדשות אצל המרואיינים היהודים נמצאים אתרי החדשות באינטרנט וגם כאן הייתה עלייה מסויימת. גם אצל היהודים וגם אצל הערבים הייתה עלייה בצריכת חדשות מיישומוני מסרים מיידיים. ממצא מעניין הוא שלפי הסקר אצל היהודים השימוש ברשתות החברתיות כמקור העיקרי לחדשות נמוך מאשר אצל הערבים, ואצלם אף חלה ירידה בשימוש ברשתות לשם כך שעה שאצל הערבים הייתה יציבות.

מקור המידע העיקרי ממנו העדפת אז לקבל מידע חדשותי, אחרי ה- 7/10 וכיום (%, יהודים וערבים)

 

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי עיקר הירידה בצריכת חדשות מערוצי טלוויזיה ורדיו ישראליים התרחשה בקרב מי שמגדירים עצמם שמאל – מ-65% מיד אחרי 7/10 ל-51% כיום. בשמאל גם ניכרת עלייה חדה בהסתמכות לצורך חדשות על אתרי החדשות באינטרנט – מ-19% מיד אחרי 7/10 ל-29% כיום. בשני המחנות האחרים היציבות במקורות צריכת התקשורת היא יציבה יותר. עוד מצאנו כי כיום, הימין מסתמך יותר על הרשתות החברתיות והיישומונים למסרים מיידיים מהמרכז והשמאל (בהתאמה 24%, 16.5% ו-18%).

תוכנית ביידן בנוגע לפתרון הסכסוך על בסיס נוסחת שתי המדינות

נושא שתי המדינות לשני העמים עומד על סדר היום הישראלי במידה כזו או אחרת של בולטות זה שנים רבות. לאחר שנים מספר שבהן דומה היה שאבד עליו כלח, עלה פתרון זה שוב למרכז הבמה בעת האחרונה. שאלנו אפוא: "הנשיא ביידן חוזר ואומר כי הסיוע האמריקני הרב שישראל מקבלת מארה"ב מותנה בהתקדמות לפתרון יסודי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת הנוסחה של שתי מדינות לשני העמים. לדעתך, לאחר המלחמה האם ישראל צריכה או לא צריכה להסכים להתקדם בכיוון הזה?". מצאנו כי בקרב היהודים הרוב חושבים שישראל אינה צריכה להסכים להתקדם בכיוון זה. בקרב הערבים הרוב תומכים בהתקדמות כזו.

האם ישראל צריכה או אינה צריכה להסכים להתקדם בכיוון של פתרון שתי המדינות כדי להמשיך לקבל סיוע אמריקני? (%, יהודים וערבים)

 

פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי רק בשמאל יש רוב (75%) התומך בהתקדמות בכיוון לפתרון הסכסוך במתכונת שתי המדינות בתמורה לסיוע האמריקני במסגרת התוכנית שהציג הנשיא ביידן. במרכז מדובר במיעוט גדול התומכים בכך (45%) ואילו בימין רק מיעוט קטן (21%).

חששות לעתיד הביטחון הפיזי והכלכלי האישי/משפחתי

לאחר כמעט חודשיים של מלחמה שבנו ושאלנו את המרואיינים על מידת חששותיהם לביטחון הפיזי ולביטחון הכלכלי שלהם ושל בני -משפחתם בעתיד הקרוב. בקרב היהודים חלה ירידה בחשש בשני התחומים, כאשר היא מורגשת ביותר בשאלת החשש מעתיד הביטחון הפיזי (מ-63% ל-46%). לעומת זאת במדגם הערבים חלו עליות בחששות בשני התחומים בהשוואה למדידה בתחילת המלחמה. העלייה החדה יותר היא בחשש לעתיד הביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%). 

חוששים לעתיד הביטחון הפיזי ועתיד הביטחון הכלכלי שלהם ו/או של בני משפחתם (%, יהודים וערבים)

 

החברה הישראלית ביום שאחרי המלחמה

שאלנו: "מדברים כיום הרבה על אחדות העם. להערכתך, האם לאחר סיום המלחמה הציבור בישראל יהיה או לא יהיה יותר מאוחד ופחות מפוצל מאשר בתקופה שלפניה?". רוב היהודים חושבים (או שמא מקווים?) שלאחר המלחמה הציבור הישראלי יהיה מאוחד יותר. בקרב הערבים התשובה הנפוצה, אם כי לא דעת רוב, שהציבור הישראלי יהיה לאחר המלחמה דווקא מפוצל יותר. כנראה משום שמדובר בסוג של ספקולציה, הן במדגם היהודים הן במדגם הערבים שיעורי הלא יודעים גבוהים במיוחד (22% ו-25.5%, בהתאמה).

האם לאחר סיום המלחמה הציבור בישראל יהיה או לא יהיה יותר מאוחד ופחות מפוצל מאשר בתקופה שלפניה? (%, יהודים וערבים)

 

רוב הסבורים כי הציבור הישראלי יהיה יותר מאוחד עם שוך הקרבות נמצא בכל הקבוצות על הרצף חרדים-חילונים (חרדים – 70.5%, דתיים – 59%, מסורתיים-דתיים – 70%, מסורתיים לא-דתיים – 51%, חילונים – 61%), כמו גם בקרב שלושת המחנות הפוליטיים (שמאל – 56%, מרכז – 62%, ימין – 62%).

מחאה עתידית – כן או לא?

יש הצופים כי בסיום המלחמה יפרוץ בישראל גל מחאה אזרחית המונית בתביעה מהאחראים למחדל 2023 לתת את הדין על כך. שאלנו את המרואיינים האם לדעתם מחאה כזו תפרוץ אם לאו. רוב גדול מאוד צופים שכך יקרה (כלל המדגם 72%, יהודים 73%, ערבים 64%).

פילוח התשובות לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשלושת המחנות הרוב הגדול צופים גל מחאה אחרי המלחמה, כאשר השיעור הגבוה ביותר הוא בשמאל והנמוך יותר בימין ובמרכז.

חושבים או בטוחים כי בסיום המלחמה יפרוץ בישראל גל מחאה אזרחית המונית בתביעה מהאחראים למחדל 2023 לתת את הדין, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)

 

---

מדד הקול הישראלי נובמבר 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 27-30/11/2023 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו:  https://dataisrael.idi.org.il.

פרופסור תמר הרמן | tamarhe@gmail.com
ד"ר אור ענבי | ora@idi.org.il

להורדת נתוני המדד המלאים >>