רציפות תפקודית של המגזר הציבורי בחירום: לקחים מהמלחמה באוקראינה וממשבר הקורונה

הקלת תהליכים ביורוקרטיים, דיגיטציה מואצת, האצלת סמכויות לשלטון המקומי ומעבר להוראה מקוונת הם כמה מהמהלכים שננקטו בשניים מהמשברים הבולטים של השנים האחרונות. הם ורבים נוספים עשויים להיות רלוונטיים ביותר עבור השירות הציבורי בישראל בזמן "חרבות ברזל".

Photo by Yossi Zeliger/Flash90

בחודש שחלף מאז אותה שבת ארורה, נשאר סימן שאלה אחד גדול לגבי תפקוד משרדי הממשלה בישראל בזמן מצב החירום. לצד ההתגייסות חסרת התקדים של החברה האזרחית להענקת שירותים בחירום; ממזון לחיילים ולמשפחות, לטיפול בריאותי ונפשי, ציוד צבאי, חינוך, ועד דיור חלופי, סיוע כלכלי והבטחת ביטחון מזון לאזרחים, בולטים בהעדרם משרדי הממשלה, אלה שאמונים על שירותים אלה בדיוק.

ליכולתו של המגזר הציבורי להעניק שירותים לציבור ולמשק, גם בזמני חירום כמו אלה, קוראים בשפה המקצועית "רציפות תפקודית". במילים פשוטות, מדובר ביכולת של המגזר הציבורי להתאים את פעילותו כך שיוכל לתת מענים לחברה ולמגזר העסקי, באופן שיצמצם את הפגיעה של המלחמה בהם. תגובה מהירה של הממשלה, וכן של השלטון המקומי, חיונית לצורך אספקה של תשתיות ושירותים קריטיים, כמו חשמל, גז, מים ומזון, אך גם של שירותי בריאות, חינוך ורווחה. יתר על כן, היא קריטית עבור התאוששות ובנייה מחדש של קהילות והכלכלה המקומית  .(Haraguchi, 2019)

מדינת ישראל, למודת מצבי חירום ומלחמות, פיתחה במהלך השנים מנגנונים שאמורים לשמור על רציפות תפקודית ומתן מענה לעורף בזמן מלחמה כוללת. למשרדי הממשלה, ובמיוחד לאלה האמונים על שירותים ותשתיות בחירום, קיימות תכניות להמשכיות ושמירה על רציפות תפקודית. עם זאת, מנגנוני החירום, ביניהם רשות החירום הממשלתית (רח"ל) וועדת המשק לשעת חירום (מל"ח) הוחלשו באופן משמעותי בשנים האחרונות ונפגעה יכולתם לתכלל את פעילות משרדי הממשלה בחירום באופן מתואם ויעיל. כפי שמציינים אלרן ופדן במזכר מיוחד של INSS משנת 2020 בעקבות היחלשותם של מנגנוני חירום אלה: "עדיין לא ברור כיצד תתנהל מערכת קריטית זו [החזית האזרחית] במלחמה ממושכת תחת אש, האמורה לאתגר במידה רבה את התשתיות החיוניות להפעלת המשק, על כל רכיביו" (אלרן ופדן, 2020, עמ' 47).

את שתי הדוגמאות הבולטות למצבי חירום בהם ממשלות הסתגלו כדי לשמור על המשכיות ורציפות תפקודית לאחרונה ניתן לראות בהתמודדות עם מגפת הקורונה, ששלחה את מרבית אוכלוסיית העולם לסגרים ממושכים והביאה לשינוי משמעותי באופן שבו ממשלות מתפקדות ומעניקות שירותים, גם בימות שגרה, ובהתמודדות עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. שיעורים אלה הפכו רלוונטיים במיוחד בימים אלה, בהם שירותי הממשלה בישראל משותקים.

התמודדות עם מגפת הקורונה

מגפת הקורונה ,(COVID-19) שפרצה בדצמבר 2019 הייתה מגפה שהשפיעה על כל חלקי הגלובוס, עם כ-800,000 מיליון חולים וכ-7 מיליון מתים ¹.התגובה למשבר הציבה אתגרים חסרי תקדים עבור ממשלות ברחבי העולם, שלצד ההשפעות הבריאותיות היו גם השפעות מרחיקות לכת על החברה והכלכלה. ניתוח של ארגון OECD מהשנה שעברה הראה שחברות בארגון נקטו פעולות מהירות באופן יחסי כדי למתן את ההשפעות על הקהילות והכלכלה ולשמור על רציפות השירותים הציבוריים. מבין הצעדים שננקטו, שיתופי פעולה בין גורמים שונים בממשל ופיתוח של מנגנוני תמיכה כלכליים בעסקים ובאוכלוסיות מוחלשות הוזכרו ככאלה שתרמו להתמודדות עם מצב החירום (OECD, 2022a).

הפלישה הרוסית לאוקראינה

הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 הביאה להרס נרחב של תשתיות ומתקנים ממשלתיים, באופן שהצריך שינוי של השירותים הממשלתיים כדי להבטיח מענים בזמן המלחמה. מערכות אלקטרוניות הותקפו תדיר על ידי האקרים רוסיים, והשירותים לאוכלוסייה בשטחים הכבושים או בשטחים בהם יש לחימה פעילה הוגבלו באופן משמעותי. לאחר מספר ימי לחימה, הממשל הבין את חשיבות ההמשכיות של אספקת שירותים, במיוחד לאור צרכים חדשים שעלו, כמו הנפקת דרכונים ותעודות זהות לעקורי המלחמה (ופעמים רבות תוך הגמשת דרישות ונהלים, כפי שיפורט בהמשך), ובתוך חודש בלבד רובם המוחלט של השירותים חזר לתפקוד מלא ורק שירותים כמו רישום מקרקעין ושינויים במרשם האוכלוסין חזרו בהדרגה לאחר מכן, בהתאם לתנאי הלחימה, האזורים תחת כיבוש רוסי וזמינות נותני השירות. הקלה של הדרישות הביורוקרטיות, מעבר מלא לדיגיטל והפחתה בנטל הרגולטורי היכן שהיה ניתן סייעו בהבטחת המענים לאוכלוסייה על אף שהמלחמה נמשכה (OECD, 2022b; SIGMA, 2022).

התוכניות והשינויים שאפשרו שמירה על המשכיות ורציפות תפקודית בזמן מגפת הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה ניתנים לחלוקה לקטגוריות הבאות:

  1. חקיקה: מצבי חירום פוגעים ביכולת המדינה לספק שירותים חיוניים באופן המצריך לעיתים שינוי באופן הגדרתם בחקיקה ובתקינה.

• המשכיות הרשות המחוקקת/המבצעת בזמן חירום: במהלך שלושת החודשים הראשונים למלחמה באוקראינה, הפרלמנט התכנס ל-11 ישיבות מליאה והעביר 112 חוקים חדשים. בנוסף, קבינט השרים אישר 511 צווים חדשים. חוקים אלה היו חיוניים לצורך של יצירת שירותים חדשים והתאמת המענים הקיימים לחירום באופן חוקי, ביניהם הרחבת המענים הדיגיטליים וביזור סמכויות לשלטון המקומי  .(SIGMA, 2022)
• שינוי תקנות לצורך התאמת מענים בזמן חירום :הממשלה האוקראינית אימצה תקנות חדשות המסדירות את מתן השירותים המנהליים בזמן המלחמה, מתוך הבנה שאין פתרון אחד המתאים לכלל האזורים כבעבר. תוך ארבעה ימים מהפלישה הרוסית למדינה, הממשלה הורתה בצו על הארכת שעות הפעילות של שירותי המגזר הציבורי. כך למשל במשך חודשיים לאחר כיבוש חרסון והאזורים הסמוכים לאוכלוסייה המקומית עדיין הייתה גישה לשירותי רישום אזרחיים כמו לידה ופטירה, לצד מספר מוגבל של שירותים נוספים, למרות העובדה שהאזור היה תחת שליטת כוחות הצבא הרוסי .(SIGMA, 2022)
• שינוי מועדים בחקיקה: מועדי הגשה (דדליין) קשיחים בחוק לרישוי עסקים, נדל"ן ומעמד אזרחי שונו והוארכו בחקיקה כדי להקל על ביצוע עסקאות ורישום אוכלוסין (OECD, 2022b).

  2. מסלולי האצה לרפורמות ותכניות קיימות: במצבי חירום האצה של תכניות קיימות יכולה לתת מענים לשירותים שנפגעו כתוצאה מהאסון.

שתי הרפורמות המרכזיות שהואצו בעקבות המלחמה באוקראינה היו המעבר של שירותי הממשל לדיגיטל וביזור סמכויות השלטון המרכזי .(SIGMA, 2022) דיגיטציה שיחקה תפקיד משמעותי גם בהתמודדותן של מדינות OECD עם משבר הקורונה  .(OECD, 2022a)

א. דיגיטציה

• האצת פיתוח של שירותים קיימים: אחת התכניות המרכזיות שהואצו באוקראינה הייתה רפורמה שהחלה בשנת 2019 בשם "המדינה בטלפון החכם" שכללה את פיתוח אפליקציתPortal Diia  בה ניתנים שירותים ממשלתיים. ניתן לראות שלאחר מספר חודשי לחימה כמעט כל השירותים הדיגיטליים חודשו ובעצם הפכו לנקודת המפגש העיקרית בין האזרח למדינה. אזרחים ובעלי עסקים קיבלו אפשרויות לקבלת אישורים ואת כלל השירותים הממשלתיים באופן מהיר ודיגיטלי ללא צורך במסמכים פיזיים.(SIGMA, 2022; OECD, 2022c)
• בצפון מקדוניה ניתן לראות האצה דומה של פתרונות דיגיטליים קיימים כדי לתת מענה לעסקים הזכאים לסיוע כלכלי מהממשלה בעקבות משבר הקורונה. המדינה השתמשה בתשתיות קיימות של תשלומים אלקטרוניים לעסקים כדי לקבל פניות מקוונות של חברות ולהעביר כספים באופן מהיר ובטוח. התשתית הפכה את התשלום לאוטומטי לחברות הזכאיות ובכך אפשרה גישה מהירה לכספי הסיוע .(Kostenbaumcem & Dener, 2020)
• הוספת שירותים מקוונים נוספים בתקנות: שירותים שבעבר לא ניתנו מרחוק באוקראינה, כמו רישום נישואין ועריכת צוואה, שונו בתקנות כדי לאפשר לחיילים להינשא ולערוך צוואה באמצעות שיחת וידאו בלבד ובנוכחות מפקד. כמו כן, אישורי אבטלה ניתנו מרחוק במקום הצורך בהתייצבות בשירות התעסוקה  .(SIGMA, 2022; OECD, 2022c)
• הוספת אמצעי זיהוי דיגיטליים: המדינה נשענה על תכנית קיימת בשביל להתמודד עם הצורך הנרחב באמצעי זיהוי ומסמכים שנהרסו ו/או הגישה אליהם אבדה ועם סגירתם של מרכזי שירות פיזיים בעקבות המלחמה. אחד החידושים המרכזיים היה השקתו של אמצעי זיהוי דיגיטלי, השווה לדרכון או תעודת זהות פיזיים .(SIGMA, 2022)
• שיפור אבטחת המידע בעקבות מצב החירום: כדי להגן על הנתונים, במיוחד לאור המעבר המלא לדיגיטל, הרשויות נקטו אמצעי אבטחה נוספים הכוללים שימוש בשרתים הנמצאים בחו"ל ומעבר לשירותי ענן  .(SIGMA, 2022; OECD, 2022c)

בישראל עקב משבר הקורונה התקבלה החלטת ממשלה דומה להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית. התוכנית כללה פיתוח אפליקציה ממשלתית ופיתוח של האזור האישי הממשלתי (מזכירות הממשלה, 2020). מאחר שלא כל השירותים שהוחלט לפתח בהחלטת ממשלה זו יצאו לפועל, כמו למשל אפליקציה המהווה one-stop-shop לאזרח, מצב החירום הנוכחי יכול להביא להמשך תקצובם ופיתוח של מענים נוספים הנדרשים לאוכלוסייה כיום. 

ב. ביזור סמכויות לשלטון המקומי והאזורי: במקרים רבים בזמן חירום הצרכים והמענים לאוכלוסייה משתנים בהתאם למיקום הגיאוגרפי ולמידת ההשפעה ממצב החירום.

רשויות מקומיות ואזוריות יכולות לתת מענה טוב יותר לאזרחים העונה על צרכיהם באופן מדויק יותר.

• האצלת סמכויות לשלטון המקומי והאזורי: הרפורמה של ביזוריות השלטון המרכזי והאצלת סמכויות לשלטון המקומי שהחלה באוקראינה בשנת 2014 תפסה תאוצה ולמרכזי שירות מקומיים נוספו אחריויות נוספות כמו תיאום הסיוע ההומניטרי ותכלול צורכי האוכלוסייה, מתוך הבנה כי הם אלה שנמצאים בשטח ומבינים את הצרכים והמענים הנדרשים (SIGMA, 2022; OECD, 2022c).
• הרחבת המענים לתושב באמצעות שירותים מקומיים קיימים: באוקראינה השירותים לאזרח הורחבו מרשות אחת שיכולה לספק אותם לרשויות נוספות, כולל האצלת סמכויות לרישום אוכלוסין לשלטון המקומי. שירותים לרישום ושינוי מצב אזרחי, קבלת פנסיה והטבות סוציאליות הפכו להיות זמינים בכל הארץ באמצעות תשתית קיימת של מרכזי שירות מקומיים ללא תלות במקום המגורים כדי לענות על צרכי העקורים הרבים. מענה זה הצריך עיבוי מערך כוח האדם הקיים בערים שקלטו עקורים רבים ובמקרים מסוימים גם שינויי חקיקה  .(SIGMA, 2022; OECD, 2022c)
• תמיכה מקומית בעסקים קטנים ובינוניים: גם בהקשר של מגפת הקורונה, ניתן היה לראות האצה מסוימות בתהליכי ביזור סמכויות לשלטון המקומי, בעיקר בצורה של תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, מאחר שאלה הכירו טוב יותר את הצרכים הרלוונטיים. בסקר שנערך באיחוד האירופי במהלך הגל הראשון של הקורונה, כ-30% מהרשויות המקומיות והאזוריות סיפקו תמיכה ישירה לעסקים קטנים ובינוניים, בצורה של סובסידיות, תמיכה של קרנות אזוריות, הקלות במיסוי, מקדמות וסיוע בייעוץ עסקי וטכני  .(OECD, 2020)

  3. הקלה בנטל הרגולטורי ופישוט של תהליכים ביורוקרטיים: המחסור בכוח אדם ממשלתי בעקבות גיוס, פגיעה או טיפול במצב החירום מול השאיפה לתמוך בפרט ובכלכלה מצריכים התאמות בתהליכי אישור ופיקוח.

• הקלה בתהליכים ביורוקרטיים: הממשלה האוקראינית שינתה בחקיקה חלק מהשירותים, כך שלא יידרשו אישורים רבים כבעבר והתהליכים הביורוקרטיים הפכו להיות פשוטים ומהירים יותר. למשל, הותרה נסיעה לחו"ל עם תעודת זהות בלבד. בנוסף, כדי להגדיל את מספר הנהגים בצבא, הממשלה שינתה את תנאי רישיונות הנהיגה והעניקה אפשרות לנהוג על רכבים מקטגוריה C לבעלי רישיון מסוג B.
• דרישות המכס ביבוא של סיוע הומניטרי ורכבים הוקלו. יצא צו המתיר לייבא מכוניות באופן חופשי ללא היתר, עם חובת רישום של עד שלושה חודשים מחתימה עתידית על הפסקת אש .(SIGMA, 2022; (OECD, 2022c)
• גם בהקשר של מגפת הקורונה, מדינות שונות בארגון OECD נקטו צעדים של פישוט תהליכים ביורוקרטיים. מבין הפעולות ניתן למנות הכנסה של גמישות רבה יותר בהליכים מנהליים והקלה בהיתרים הנדרשים מעסקים. באיטליה, לדוגמה, הפחיתו את הדרישות לדיווח מעסקים הנהנים מתקציבים ציבוריים וניתנו הארכות אוטומטיות למענה על קולות קוראים ממשלתיים. בנוסף, קוצרו באופן משמעותי זמני העבודה בתהליכי הרכש הממשלתי ע"י יצירה של מאגר ספקים מוכר  .(OECD, 2020)
• מתן פרואקטיבי של שירותים חברתיים: הממשלה האריכה באופן אוטומטי את משך תשלום ההטבות הסוציאליות שניתנו לפני המלחמה. בחלק מהמקרים, כמו למשל בקרב משפחות שכולות, ההטבות אף הוגדלו ללא צורך בהגשת בקשה חדשה (מעבר לתפיסה של פוש, ולא פול של שירותים חברתיים(. הממשלה פעלה באופן פרואקטיבי לסייע לאזרחים (OECD, 2022c).
• הקלה בנטל הרגולטורי: כדי להקל על פעילות המגזר העסקי ולהבטיח את המשכיותו, הממשלה הקלה את הרגולציה על הוצאת רישיונות עסק חדשים, למעט אלה הקשורים בפעילות המסכנת את בריאות האדם והסביבה (כמו למשל אנרגיה גרעינית ופסולת מסוכנת). בעל העסק אמנם חייב באותם כללים כבעבר אך מספיקה הצהרה על עמידה בהם על פני בדיקה מראש של כל הרשויות הרלוונטיות .(OECD, 2022c)

דוגמה זו עולה בקנה אחד עם הממצאים של מחקר קודם של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבחן מעבר להצהרה חתומה והתחייבות לעמידה בכללי הפיקוח, אשר הראו שכאשר אנשים מתבקשים להצהיר מראש כי יתנהגו באופן מוסרי, הנטייה שלהם לדווח דיווח שקרי פוחתת באופן משמעותי (פאר ואחרים, 2019). מעבר למתן היתרים לפתיחת עסקים (בסיכון נמוך לפגיעה בסביבה ובבריאות) על סמך תצהיר יכולה להפחית את הנטל הרגולטורי ולסייע בהגשמתן של שתי מטרות; הסטת כוח אדם לטיפול במצב החירום ותמיכה בשיקום מהיר של המשק.

  4. שינוי מהותי של שירותים קיימים: כדי להמשיך לספק שירותים חיוניים הרשויות נאלצות לשנות באופן מהותי את אופן פעולתן.

הדוגמאות המובהקות לשינוי מהותי של צורות עבודה ואספקת שירותים מההתמודדות עם הקורונה ומהמלחמה באוקראינה הן מעבר לעבודה מרחוק, שכבר הוזכרה כאן בהקשר של שירותים הניתנים באופן דיגיטלי, והוראה מקוונת.

א. התאמה של משרדי הממשלה לעבודה מרחוק: אחד הצעדים שנקטו מדינות בעולם כדי להתמודד עם הפנדמיה היה מעבר של השירותים הממשלתיים למתכונת (חלקית או מלאה) של עבודה מרחוק. על אף הוויכוח סביב שאלת האפקטיביות של עבודה מהבית, במצבי חירום אפשרות זו לעיתים היא היחידה העומדת על הפרק. הניסיון שנצבר ממעבר לעבודה מרחוק של משרדי ממשלה בעולם מצביע על מספר כללי אצבע חשובים ליישום, הרלוונטיים במיוחד למצב המלחמתי הנוכחי. הם כוללים אספקה של מחשבים ניידים ושירותי אינטרנט לעובדים; גישה מאובטחת ליישומים ורשתות; קביעת הנחיות ברורות לעבודה מרחוק; התאמה של תהליכי העבודה ובניית מנגנונים לשיתוף פעולה מרחוק; והתאמת דרכי הניהול והפיקוח לעבודה מרחוק .(Mousa & Abdelgaffar, 2021)

מעבר של עובדי ממשלה באזורים המאוימים ממצב החירום למתכונת של עבודה מהבית יכולה לשמור על המשכיות העבודה והשירותים הניתנים לאזרחים.

ב. הוראה מקוונת

• התמודדות עם פערים חברתיים בהוראה מקוונת: הידע שנצבר, הן בעולם והן בישראל, מראה כי הוראה מרחוק אמנם עונה על הצורך בהמשכיות שירותי חינוך עבור תלמידים במערכת החינוך ובמוסדות ההשכלה הגבוהה, אך במקרים רבים היא מרחיבה את הפערים הקיימים בחברה. נתון זה צריך להיות גלוי לקובעי המדיניות כדי שיוכלו לספק מענים ייחודיים עבור אוכלוסיות מוחלשות. מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בתקופת הקורונה הראה שהמשבר העצים את הפערים בין סטודנטים ערבים ליהודים באקדמיה. המלצות המדיניות אז, כמו חלוקה של מחשבים ניידים, תמיכה כלכלית והקמה מחדש של היחידות לשוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה רלוונטיות במיוחד למקרה בו הלימודים האקדמיים בישראל יחזרו במתכונת מקוונת (תחאוכו ואחרים, 2020).
• במהלך משבר הקורונה, לגילים הצעירים יותר פותחה תכנית באיטליה שאומצה כבר במספר מדינות המעניקה שיעורי עזר מקוונים לתלמידים בעלי קשיים לימודיים ורקע כלכלי נמוך על ידי סטודנטים שעברו הכשרה ייעודית להוראה פרטנית מקוונת. הידע שנצבר בתכנית הראה שתלמידים אלה שיפרו את ממוצע ציוניהם, בהשוואה לתלמידים שלא השתתפו בתכנית, אך שהממצאים הושפעו מהגישה למחשבים ניידים וטאבלטים .(OECD, 2023)

מעבר להוראה מקוונת באזורים בהם לא ניתן לקיים לימודים בשל מצב החירום עונה על הצורך מחד בהמשכיות של מערכת החינוך וביצירת שגרה עבור התלמידים, אך דורש מאידך התאמות ופיתוח של מענים ייחודיים עבור אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי ולימודי נמוך ובהקשר הנוכחי ביחס למיקום הגיאוגרפי (יישובי עוטף עזה והגבול הצפוני אל מול מרכז הארץ).

  5. יצירה של שירותים חדשים: עקב מצבי חירום מתעוררים צרכים חדשים שעל הרשויות לספק, הדורשים חדשנות ושיתוף פעולה רוחבי בין גופים ציבוריים.

• מענה רב-משרדי: ההתמודדות עם מגפת הקורונה הביאה להקמה של מבנים ומנגנונים חדשים שיכולים לתת מענה מתואם לניהול המגפה, לצד פיתוח של פרוטוקולים נלווים כדי להבהיר את האחריות של כל אחד מהגופים השותפים. ההתמודדות עם המגפה הביאה את חלק מהממשלות להבנה שכדי לייעל את השירותים ולנהל את מצב החירום, עליהן לתת מענה רב-משרדי. מלמידה ממבנים שהוקמו במדינות שונות ניתן לראות שמידת התיאום והצלחתן במשימה הייתה קשורה בקשר ישיר למינוי של דרג מקצועי בכיר מתוך השירות הציבורי כפרויקטור מתכלל. כאשר משרתי ציבור בדרגים גבוהים השתתפו במנגנונים אלה קבלת ההחלטות הייתה מהירה והייתה להם הסמכות הנדרשת לביצוען, בהשוואה למנגנונים בדרג ביניים או פוליטיים .(OECD, 2022a) פקטור נוסף בהצלחתן היה קשור במידת שיתוף הפעולה בין גופים שונים החולקים אחריות משותפת. ישנה חשיבות גבוהה שכל הגורמים הרלוונטיים למענה יישבו סביב אותו השולחן. בצרפת למשל הוקמה מועצה כלכלית חדשה לניהול המשבר שכללה את הממשל המרכזי, הממשל האזורי, גופים כלכליים ונציגי המגזר העסקי. היא הפעילה כוחות משימה מקומיים שאיגדו הבנקים לפיתוח כדי להאיץ את צעדי התמיכה עבור עסקים שנפגעו מהמשבר  .(OECD, 2020)
• יצירת שירותים חדשים: מלבד הקמה של מבנים, מצבי חירום מביאים ליצירה של שירותים חדשים. כדי להתמודד עם ההשלכות של המלחמה באוקראינה על האוכלוסייה האזרחית, נוצרו 11 שירותים ממשלתיים חדשים, בעיקר כאלה הקשורים בסיוע כלכלי. חלק מהשירותים נבנו על סמך הניסיון שנצבר במהלך משבר הקורונה ותשתיות הסיוע הקיימות לעקורים מחצי האי קרים משנת 2014. השירותים הניתנים על ידי יחידות הביטוח הלאומי, מרכזי שירות אדמיניסטרטיביים, רשויות מקומיות ודרך האפליקציה הסלולרית של המדינה, Portal Diia. מבין השירותים ניתן למנות סיוע כלכלי לתושבים שנעקרו מבתיהם, לעסקים בשטחים שנפגעו מהמלחמה, החזר הוצאות על דיור לעקורים, סיוע בהגשת בקשה לפיצויים על פגיעה ברכוש או בגוף כתוצאה מהמלחמה, הנגשת מידע ועוד .(SIGMA, 2022)
• הממשלה האוקראינית הכריזה על סיוע כלכלי לעקורים על בסיס חודשי עד תום המלחמה, הכולל 2,000 גריבנה (55$) לאדם ו-3,000 ריבניה (82$) לילד או בוגר עם צרכים מיוחדים. במקביל, ניתן מענק חד פעמי בגובה 6,500 גריבנה (178$) לעובדים מאזורי מלחמה דרך אפליקציית .Diia יש לציין כי מתן המענק רק דרך ערוץ זה מוגבל מאחר שלא לכל אוכלוסיית אוקראינה נגישות לטלפון חכם .(SIGMA, 2022) שיעור זה רלוונטי לכל מדינה הפונה לדיגיטל כדי לשמור על המשכיות השירותים בחירום ומבהירה את החשיבות של רב-ערוציות בפנייה לציבור ואספקת שירותים בחירום.

  6. תכנון והמשכיות לטווח ארוך: מצבי חירום מתמשכים דורשים תכנון לטווחים הבינוני והארוך לטובת גיבוש אסטרטגיית שיקום של המשק והחברה.

• גיוס כספים בינלאומי: כדי להמשיך את רציפות השירותים לאזרח לטווח הבינוני, ביניהם שירותי חינוך, בריאות, רווחה ותמיכה לעקורים לטווח הארוך, ממשלת אוקראינה גייסה בשנים 2023-2022 37.5 מיליארד דולר דרך הבנק העולמי. במרץ 2023 אושרה תוכנית תמיכה נוספת של קרן המטבע עבור השנים 2023-2027 לצרכי שיקום הכלכלה והשירותים החברתיים. בנוסף, ארגון ה OECD אישר תכנית דומה לשיקום ארבע שנתי של המדינה (The World Bank, 2023; OECD, 2023a; European Commission, 2023).
• תמיכה בבנייה מחדש בזמן מצב חירום מתמשך: מאחר שהמלחמה באוקראינה מתרכזת כיום בדרום ובמזרח, מושם דגש גדול על שיקום של הכלכלה דרך תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים לטובת חזרה לפעילות רגילה ככל הניתן בחלקי המדינה האחרים. לדוגמא, האיחוד האירופי הסכים להחיל מדיניות סחר חופשי בין אוקראינה למדינות החברות. כדי לתמוך בהשתלבות העסקים בסחר, האיחוד האירופי אפשר לאוקראינה לענות על מענקים יחד עם מדינות חברות לפתיחה של מעברי סחורות חדשים ומשופרים בגבולות (European Commission, 2023).
• Build back better של שירותי הממשלה: תכנית השיקום באוקראינה כוללת דגשים משמעותיים של שיפור המגזר הציבורי. היא כוללת למשל רפורמה במנהל הציבורי, ממשל תקין, מאבק בשחיתות והסדרת מערכות ניהול ובקרה יעילות ואפקטיביות. בנוסף, היא כוללת דגשים של בנייה מחדש של תשתיות, מבנים ומוסדות באופן שעונה על עקרונות האו"ם לפיתוח בר קיימא, ביניהם גם מעבר לכלכלה ירוקה (UN, 2022).

סיכום

במקרים שהובאו מעלה ניתן לזהות חזרה מהירה של רשויות המדינה לתפקוד כדי לתת מענה לצרכי מצב החירום, בין אם מדובר במצב חירום רפואי, ובין אם במצב של מלחמה מתמשכת. הרשויות לא המשיכו לעבוד באותה הצורה כבשגרה, אלא נאלצו להתאים את עצמן בשלל דרכים כדי לשמור על רציפות תפקודית. שמירה על המשכיות ממשלתית בזמני חירום דורשת הסתגלות ברמות שונות, בהתאם לצורך ולפגיעה בתפקוד. היא מצריכה הסתכלות רוחבית, הכוללת שינויי חקיקה, שינויים באופן אספקת השירותים ויצירה של שירותים חדשים יש מאין. לעיתים היא גם דורשת הקמה של מבנים חדשים לניהול מצב החירום וביזור של סמכויות לרשויות שיכולות לספק מענים מיטביים יותר לאזרחים. תגובה מהירה של הרשויות ושמירה על רציפות תפקודית חיונית לצורך טיפול במצב החירום, תמיכה בקהילות ובעסקים והבראה של החברה והמשק לאחר סיומו של מצב החירום.

מקורות