מהי משמעות הקמת קבינט מלחמה ל"חרבות ברזל" ומה תהיינה סמכויותיו?

עם הצטרפות בני גנץ לקבינט המלחמה המצומצם וגדי איזנקוט כמשקיף בו הם עשויים להשיב את האמון הציבורי בממשלה, שירד נוכח ראשית המלחמה, ולקדם ניהול יעיל של המערכה, ברוח המלצות דו"ח עמידרור.

Photo by Flash90

ביום 11.10.23 הוקמה בישראל ממשלת חירום לאומית. אל הקואליציה הקיימת הצטרפה מפלגת המחנה הממלכתי. הדרישה המרכזית – אולי אפילו היחידה – של  יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי בני גנץ לכניסה לממשלת חירום הייתה הקמת קבינט ניהול מלחמה שבידיו יהיו הסמכויות לניהול המבצעים הצבאיים בעת המלחמה הנוכחית.

קבינט מלחמה אינו מושג חדש שנטבע לצורך מלחמת חרבות ברזל. בבריטניה בעת מלחמת העולם השנייה, עם הקמת ממשלת האחדות בין כל המפלגות הגדולות, הוקם קבינט מלחמה מצומצם שבו היו חמישה חברים, והוא שקיבל, על פי הסמכת הממשלה, את ההחלטות המרכזיות. גם ה"מטבחון" של גולדה מאיר נחשב בפועל כ"קבינט מלחמה".

מדוע עלתה בקשה להקים "קבינט מלחמה"?

בישראל פועל קבינט מדיני-ביטחוני, שהוא זרועו הארוכה של הממשלה בענייני ביטחון, אך נראה שיש כמה סיבות שתומכות בהקמתו של קבינט מצומצם יותר לניהול המלחמה:

ראשית, הקבינט מונה כבר עתה עשרה חברים. כאשר יתווספו אליו כמה חברים נוספים מהמחנה הממלכתי הוא יהפוך להיות גוף גדול מדי, שאינו מסוגל לנהל כלל את הלחימה.

שנית, הקבינט מורכב בעיקרו על פי שיקולים קואליציוניים או מפלגתיים, ולא תמיד יש להם את ההכשרה המתאימה לניהול מבצע צבאי. אסור ששיקולים אלו יפריעו לניהול הלחימה.

אכן, בדוח ועדת אגרנט שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ובדו"ח ועדת וינוגרד בעקבות מלחמת לבנון השניה הופיעה המלצה מפורשת כי בעת לחימה יוקם "קבינט מלחמה" - גוף מצומצם של שרים בעלי ניסיון ביטחוני שינהל את מצב המשבר הביטחוני, ואשר יעבוד ביעילות ובסודיות.

שלישית, כפי שהסבירה זאת ועדת אגרנט, קבינט מלחמה דרוש גם כדי שהשרים האחרים יוכלו להוסיף ולהקדיש את מלוא תשומת לבם גם בימי המלחמה לענייני משרדיהם, כדי שאלו לא יוזנחו בשעת חירום כזו דווקא. לאור ההתרחשויות של הימים האחרונים וההתגייסות האזרחית הרבה לסייע בתחומים שבאחריות המדינה, ברור כי ישנה חשיבות רבה בעיסוק של שרי הקבינט בתחום אחריותם המיניסטריאלי.

לבסוף – נראה שדרישת גנץ נובעת גם מסיבה פרקטית: אם למחנה הממלכתי יהיו רק שניים או שלושה קולות בקבינט – הרי שלמעשה לא תהיה להם השפעה כלל על ניהול הלחימה. בפועל הקואליציה הקיימת,  תישאר בעלת סמכות ההחלטה. בקבינט מלחמה מצומצם יוכלו בני גנץ וגדי אייזנקוט להיות בעלי משקל משמעותי. להשפעה של גנץ ואייזנקוט יש משמעות רבה בהמשך המלחמה: הממשלה הנוכחית לא נהנתה מאמון ציבורי רב גם ערב המלחמה, ואמון זה ירד מאוד עקב הכשלונות של ראשית המלחמה. על מנת שהממשלה תוכל להתמודד עם ההכרעות הקשות שיעמדו בפניה בשבועות הקרובים, חשוב כי בממשלה ישבו אנשים שיוכלו להשיב את האמון הציבורי בממשלה, ולחשוב מחדש על תפיסת הביטחון שהובילה למצב הנוכחי.

מה תהיינה סמכויות "קבינט המלחמה"?

במדינת ישראל הצבא כפוף למרות הממשלה. בהחלטת קבינט משנת 2017 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני (דו"ח עמידרור) אשר בה נקבעו סמכויות הקבינט בעת לחימה. סמכויות אלו , כוללות (על פי דו"ח עמידרור):

• הגדרת התכלית האסטרטגית של המבצע, לאחר בחינת מספר חלופות רלוונטיות.
• מתן הנחיות מדיניות לדרג הצבאי, תוך הצבעה על היעדים שאותם הוא מבקש להשיג בסוף המערכה הצבאית והדגשת המגבלות שיש להתחשב בהן בעת ביצועה.
• עריכת בחינה מעמיקה, תוך התחשבות בתמונת המצב המדויקת, שמטרתה לוודא, כי התוכנית האופרטיבית מובילה למימוש התכלית.
• הצבעה על מאמצים נוספים, משלימים, למאמץ הצבאי, שעל הדרג המדיני או גורמים ביצועיים נוספים לבצע על-מנת להגדיל את הסיכויים להצלחת המבצע, או כדי לסייע להשגת התכלית האסטרטגית. יש למצות את כלל הידע המקצועי המצוי במדינה בתחום המדיני-ביטחוני.

על פי ההסכם להקמת ממשלת החירום, סמכויות קבלת ההחלטות העקרוניות האמורות נותרו בידי הקבינט עצמו. קבינט ניהול המלחמה הוא מנגנון המימוש והיישום של ההחלטות. יש לקוות כי הוא יוביל לניהול יעיל ומוצלח של המערכה, תוך שצה"ל מקבל הנחיות ברורות מהדרג המדיני בדבר מטרותיה, אשר ניתנות להשגה באמצעים שאושרו.