הכרזת מלחמה

המלחמה עם איראן נכנסת לחודש השני, וסימני שאלה כבדים מרחפים מעל מטרות המלחמה ומהלכי ההכרעה שיביאו לסיומה המוצלח. בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עמוס הראל, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", לסיכום ביניים של המלחמה. האם חזינו במיסקלקולציה אמריקאית ביחס למיצרי הורמוז? מה המשמעות של התארכות המלחמה, והאם יש לישראל או ארה"ב אסטרטגיות הכרעה ויציאה יעילות?

הפרק מנתח את ההישגים והמחירים שבידי איראן, וגם בוחן את הזירות הבוערות בלבנון, יהודה ושומרון והיחסים עם ארצות הברית – ועל המחירים האסטרטגיים של ריבוי חזיתות. האם ישראל מצליחה למנף את עוצמתה הצבאית לכדי הישג מדיני, או שהיא נגררת למלחמת התשה יקרה וארוכה.

31 במרץ 2026

האם התקיפות של ישראל וארה"ב על מתקני הגרעין באיראן באמת עוצרות את התוכנית או רק קונות זמן? ומה יותר מסוכן לישראל - הפצצה הגרעינית או המשטר שמבקש להחזיק בה?

בפרק מיוחד של "סדר חדש" שמוקלט בעיצומה של מלחמת איראן השנייה, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את ד"ר ג'סי פרס, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומחבר הספר "שנית לא תיפול: איך ישראל תשרוד במזרח-תיכון גרעיני". יחד הם נכנסים לשאלות שהשיח הציבורי נוטה להימנע מהן: מה המשמעות של מאות קילוגרמים של אורניום מועשר שנותרים בידי איראן; מה אפשר ללמוד מהמקרה של צפון קוריאה; האם העולם בכלל יודע לעצור מדינה שנחושה להגיע לפצצה; מה עושים אם למרות הכול איראן הופכת למדינה גרעינית; או אולי השאלה מי מחזיק בפצצה חשובה יותר מהפצצה עצמה?

25 במרץ 2026

תקציב המדינה לשנת 2026 נשען על תחזיות אופטימיות מדי בתקופה של אי־ודאות ביטחונית וכלכלית וכולל צעדים המגדילים את הסיכון לגירעון גבוה מהמתוכנן ולפגיעה בצמיחה במשק. למרות העלייה בהוצאות על ביטחון ולמרות הצרכים האזרחיים הרבים הנגזרים מהמלחמה, הוא כולל גם כ-5 מיליארד ש״ח של כספים קואליציוניים מגזריים לצד קיצוץ בתקציבים חיוניים המשרתים את כלל הציבור.

18 במרץ 2026

כשבועיים וחצי אחרי פתיחת המערכה הצבאית של ישראל וארצות הברית נגד איראן, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם בפרק מיוחד בצל הלחימה. לצד ההישגים הצבאיים מעוררי הגאווה, מתגבשת תמונה מורכבת יותר של המלחמה: המטרות אינן חד-משמעיות, אסטרטגיית היציאה אינה ברורה, והאיום הגרעיני, גם לאור הישגי שני חילות האוויר, עשוי להישאר נתון להחלטתה של הרפובליקה האיסלאמית.

עם מחירי נפט מאמירים ואזהרות מפני מיתון עולמי, סגירת מיצרי הורמוז מוסיפה ממד כלכלי גלובלי למשבר ומאיימת לקצר את חלון הזמנים להשגת היעדים. בזירה האמריקאית, שתיקתו של סגן הנשיא ואנס, לצד קולות ביקורתיים ואף ארסיים בצד הרפובליקני, מצביעות על שסע פנימי שעשוי להשפיע על איתנות הברית האסטרטגית עם ישראל לשנים קדימה. ובישראל, נגלה פער עמוק בין יכולות צבאיות מופלאות ובין היעדרו הכמעט מוחלט של מעשה מדיני שיוכל למנף הישגים בשדה הקרב לביטחון ארוך טווח.

16 במרץ 2026

מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בשגרה בישראל מכוח הכרזת הכנסת?

02 במרץ 2026

מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף", ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? האם המגבלות שהטילה הממשלה על יציאת אזרחים לחו"ל הן חוקיות? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בישראל בשגרה מכוח הכרזת הכנסת? על כל אלה ועוד במסבירון זה.

בקרב היהודים: בשלושת המחנות הפוליטיים הרוב תומכים בתקיפה ובעיתויה ● בציבור הערבי: רוב גדול מתנגדים לתקיפה וחושבים שהעיתוי אינו מתאים ● רוב גורף בציבור היהודי אך רק שליש בציבור ערבי מעריכים את יכולת העמידה של הציבור עד כה כגבוהה או גבוהה מאוד ● שני שלישים מהיהודים וכ-90% מהערבים מוטרדים מביטחונם הפיזי וביטחון משפחתם ● כשני שלישים מהציבור היהודי מאמינים ששיקולי ראש הממשלה לפתוח במתקפה היו בעיקר ביטחוניים אובייקטיבים, רק 18.5% בקרב הערבים חושבים כך.

כמה באמת איראן הייתה קרובה לגרעין, ומהו "מבחן פורדו"? שירה ברביבאי-שחם ויוחנן פלסנר בשיחה מיוחדת עם ד"ר אריאל (אלי) לויטה – לשעבר המשנה למנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית – על מתקני ההעשרה, יכולת "הקימום" של איראן, תרחישים ריאליים להסרת האיום הגרעיני, והאם ניתן לנצח בלי ארה"ב.

17 ביוני 2025

בישראל יש תרבות פוליטית מתמשכת של העדר קבלת אחריות על מחדלים, ולנוכח זאת עיצוב מושגי האחריות המיניסטריאלית והאחריות האישית של דרג פוליטי נבחר ודרג מקצועי ממונה נעשה על ידי ועדות חקירה ממלכתיות. אף שחלקן מתחו ביקורת על הדרג הפוליטי, הן הותירו את גורל הפוליטיקאים למשפט הציבור והכנסת. לכן, למרות חשיבותן, לא צריך לחכות להמלצותיהן כדי לתבוע אחריות ממשלתית למחדל.

עם הצטרפות בני גנץ לקבינט המלחמה המצומצם וגדי איזנקוט כמשקיף בו הם עשויים להשיב את האמון הציבורי בממשלה, שירד נוכח ראשית המלחמה, ולקדם ניהול יעיל של המערכה, ברוח המלצות דו"ח עמידרור.

אילו סמכויות מוקנות לגופי הביטחון ולגורמים נוספים מתוקף ההכרזות על מצב מיוחד בעורף ועל אירוע חירום אזרחי? מי מוסמך לקבל את ההחלטות בנוגע לשני המצבים ולהאריך את תוקפם? כל השאלות והתשובות.

מי הם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני ומה עליהם לעשות לאחר הכרזת מלחמה ובמהלך המערכה? מה מקומם של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בקבלת ההחלטה? כל השאלות והתשובות.

ועדת אגרנט הצביעה על ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני בנושאים ביטחוניים, והדגישה את סמכות הממשלה להכריע בעניינים אלה; ואולם, גם בחלוף חמישה עשורים, עדיין לא הוסדר ולא הושג האיזון הראוי בין סמכות ראש הממשלה לבין שרי הקבינט, כפי שהוכח באירועים ביטחוניים לאורך השנים. יש להבהיר בחקיקה את סמכויות חברי הקבינט, ועד להסדרה החוקית על כלל הגורמים המעורבים לממש את אחריותם ולדרוש הבאת החלטות ביטחוניות בפני הקבינט.

החוק מבקש להבטיח שהחלטה בעלת השלכות דרמטיות תתקבל בפורום רחב, הנהנה מלגיטימציה דמוקרטית ומאפשר שיח מקצועי ונשיאה באחריות. מבצע "מגן וחץ" יצא לדרך בהחלטת רה"מ ושר ביטחון בלבד, תוך עקיפה של הקבינט, וסיפק תזכורת לחשיבות חיזוקו.

הוויכוח לגבי הצורך באישור הקבינט מדיני ביטחוני לפתיחה במבצע "עלות השחר" חושף שוב: ההסדר המשפטי לגבי יציאה למבצעים צבאיים וסמכויות הגופים האזרחיים לוקים מאוד בחסר. אז מהו המצב הרצוי ואיזה תיקון נדרש לעשות.

זו אחת הסוגיות החשובות ביותר במדינת ישראל, המעורבת באופן תדיר בעימותים צבאיים, ועדיין - גבולות הסמכות של הקבינט המדיני-ביטחוני אינם ברורים, ותהליכי קבלת החלטות הרות גורל אינם מעוגנים כראוי בחוק. נדרשת הסדרה ועיגון בחקיקה של סמכויות הממשלה והקבינט, ויפה שעה אחת קודם

אמש בהחלטה חפוזה, שזכתה לתשומת לב ציבורית מעטה, הצעת חוק המאפשרת לקבינט המדיני-ביטחוני לקבל החלטה על פתיחה במלחמה ובנסיבות קיצוניות, גם בהרכב מצומצם של ראש ממשלה ושר הביטחון.

מי מוסמך בישראל להחליט על יציאה למלחמה? מהו בדיוק תפקיד הקבינט מול הממשלה? ומה תפקידם המדויק של ראש הממשלה ושל שר הביטחון בהקשר זה?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הקבינט: לא לאפשר להעביר את החוק ללא דיון מעמיק ותיקונים מהותיים; יש לחייב נוכחות של לפחות מחצית משרי הקבינט בקבלת הכרעות על יציאה לפעולה צבאית משמעותית ובהם בעלי התפקידים המשמעותיים הנוגעים לכך