סקר יוני 2023: הממשלה מציינת חצי שנה להקמתה ומקבלת ציונים נמוכים על תפקודה, יותר מכל ביחס ליוקר המחיה ולמשבר הדיור

מחצית ממצביעי הקואליציה סבורים כי יש לקדם את השינויים במערכת המשפט כפי שהם מנוסחים היום, לעומת 56% ממצביעי האופוזיציה שתומכים בעצירת החקיקה מיד. כשליש משני המחנות תומכים בהמשך התהליך בהסכמה רחבה. רוב גדול מהשמאל (81%) ומהמרכז (62%) סבורים שיחס המדינה לדרוזים אינו הוגן, ומהימין - רק מיעוט (35%).

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

ממצאים עיקריים

• לאחר עלייה מסוימת בחודשיים שעברו, שוב נמדדה החודש ירידה באופטימיות לגבי הביטחון של ישראל. במידת האופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה נשמרת יציבות. בשני המקרים מדובר במיעוט של אופטימיים.
• בשני הנושאים, בקרב היהודים שיעור האופטימיים עולה על שיעורם בקרב הערבים.
• אם כי עדיין מדובר במיעוט גדול מאוד, בימין (יהודים) מצאנו ירידה חדה (20%) בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי של ישראל.
• חצי שנה לאחר שנכנסה לתפקידה, הממשלה מקבלת ציונים נמוכים בכל תחומי הפעילות שבדקנו, כאשר הבטן הרכה שלה הן בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הן בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הם התחומים הכלכליים.
• כשמדובר בתפקוד ראש הממשלה, הרי שבקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הרוב סבורים שהוא מנהיג היטב את ממשלתו, לעומת מיעוט בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה.
• באשר להמשך ה"רפורמה" – בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה כמחצית כיום היו רוצים לראות את יישומה ממשיך כמתוכנן. לעומת זאת, מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה, הרוב היו רוצים לראות בהפסקת התהליך.
• אם כי רבים בחרו בתשובה "לא יודעים" בשאלה האם ההחלטה שלא להאריך את כהונות מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הרי שמסתמן בבירור שבקרב מצביעי מפלגות הקואליציה יש נטייה חזקה יותר לראות בכך תוצאה של שיקולים ענייניים מאשר בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה, הנוטות לראות בהחלטות אלה בעיקר תוצאה של שיקולים פוליטיים.
• כמחצית מהיהודים ורוב מהערבים סבורים כי יחסה של המדינה לבני העדה הדרוזית אינו הוגן בהתחשב בתרומתם לחברה הישראלית.

מצב הרוח הלאומי

לאחר חודשיים של עלייה מסוימת באופטימיות באשר לביטחון של ישראל שוב מצאנו החודש ירידה של ממש (12%) בשיעור האופטימיים בנושא (מאי 43%, יוני 31%). למעשה, זו אחת משלוש המדידות הנמוכות ביותר מאז התחלנו לבדוק את הנושא. בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל חלה ירידה קלה בלבד, והוא גבוה משיעור האופטימיים בנוגע לעתיד הביטחון של ישראל. 

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, ינואר 2021-יוני 2023 (%, כלל המדגם)

 

הפער בין יהודים לערבים בשני הנושאים הוא עצום ובשניהם שיעור האופטימיים בקרב המרואיינים היהודים עולה על שיעורם בקרב הערבים. יתרה מזו, בתוך כל ציבור שיעור האופטימיים בשני התחומים הוא דומה מאוד, כך שיש לשער שמדובר בהלך רוח כללי ולאו דווקא בהתייחסות ספציפית לנושא עצמו – ביטחון ישראל או עתיד הדמוקרטיה.

(%, כלל המדגם)	יהודים	ערבים
אופטימיים לגבי עתיד מצב הביטחון של ישראל	35	13
אופטימיים לגבי עתיד מצב השלטון הדמוקרטי בישראל	38	11.5

פילוח מדגם היהודים לפי מחנה פוליטי מראה כי כשמדובר בעתיד הדמוקרטיה, בשמאל ובמרכז שיעור האופטימיים נמוך מאוד ולמעשה קרוב לזה שבקרב הערבים, בעוד שבימין מדובר ברוב (אם כי קטן) של אופטימיים. כשמדובר בביטחון ישראל, שיעור האופטימיים בשמאל ובמרכז קצת יותר גבוה ולעומת נושא הדמוקרטיה, ואילו בימין לא מדובר ברוב אבל בשיעור הגבוה ביותר. עם זאת, יש לשים לב כי במאי השנה 64% מהימין היו אופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל – 20% למעלה משיעורם כיום.

(%, יהודים)	שמאל	מרכז	ימין
אופטימיים לגבי עתיד מצב הביטחון של ישראל	20	23	45
אופטימיים לגבי עתיד מצב השלטון הדמוקרטי בישראל	10	15	57

גיליון ציונים לממשלה

חצי שנה לאחר הקמת הממשלה רצינו לדעת אילו ציונים נותנים לה המרואיינים בתחומים השונים. הממצאים מורים כי בהתייחס לכל שבעת התחומים שבדקנו בכלל המדגם רק מיעוט נותן לממשלה הנוכחית ציון טוב או מצוין. עם זאת, בתחומי קידום ההתיישבות ביהודה ושומרון (36%), ביטחון החוץ – ההתמודדות עם האיום האיראני (26%) ומעמדה הבין-לאומי של ישראל (23%) הציונים מעט פחות גרועים, בעוד שבנושאים הכלכליים – טיפול במשבר הדיור וטיפול ביוקר המחיה, כמו גם בהגברת ביטחון הפנים – יש הסכמה ציבורית רחבה כי הממשלה נכשלה עד כה בתפקודה.

על סולם שבין גרוע למצוין, איזה ציון היית נותן לממשלה בכל אחד מהתחומים הבאים? (%, כלל המדגם)

 

פילוח תשובות המרואיינים לפי הצבעה בבחירות האחרונות חושף מספר ממצאים מעניינים, אם כי לא מפתיעים: ראשית, במרבית הנושאים שנבחנו יש פער עצום בין הערכות מצביעי מפלגות הקואליציה להערכות מצביעי מפלגות האופוזיציה. עם זאת תפקוד הממשלה באף אחד מהתחומים אינו זוכה לרוב המעניקים לה ציון גבוה אפילו בקרב אלה שהצביעו לה. שנית, התחומים שבהם ניתן למצוא יותר דמיון בין הערכות הקואליציה והאופוזיציה הם מצד אחד ההערכה המשותפת הנמוכה לתפקוד הממשלה בתחומים הכלכליים ומהצד האחר – ציונים גבוהים יחסית לתפקוד הממשלה בקידום ההתיישבות ביהודה ושומרון, אלא שאצל מצביעי מפלגות האופוזיציה זה אינו ציון לשבח אלא ביקורת על הרחבת ההתיישבות באזור זה.

ציון טוב/ מצוין לממשלה בכל אחד מהתחומים הבאים: (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות לכנסת)

 

תפקוד ראש הממשלה

לצד הציונים לממשלה בכללותה שאלנו גם על הערכת תפקודו של ראש הממשלה נתניהו. פחות מרבע מהמרואיינים נותנים לו ציון טוב או מצוין על אופן הנהגתו את הממשלה שהוא עומד בראשה, בעוד הרוב (56%) נותנים לו ציון גרוע או לא טוב. ההבדלים בהערכות מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי מפלגות האופוזיציה גדולים יותר בנוגע לראש הממשלה מאשר בנוגע לתפקוד הממשלה כולה: בעוד מחצית ממצביעי הקואליציה נותנים לראש הממשלה ציון טוב או מצוין עבור האופן שבו הוא מנהיג את ממשלתו, רק מיעוט זעום ממצביעי מפלגות האופוזיציה נותנים לו ציון חיובי.

איזה ציון היית נותן לראש הממשלה נתניהו על הנהגתו את הממשלה שהוא עומד בראשה? (%)

 

עתיד ה"רפורמה" המשפטית

כרגע נראה כי עומדות על הפרק שלוש אפשרויות מרכזיות לגבי עתידה של ה"רפורמה" המשפטית שמקדמת הממשלה, כאשר הציבור הישראלי חלוק בהעדפותיו לגביהן: בכלל המדגם העמדה הנפוצה, אם כי עדיין מדובר בעמדת מיעוט, היא כי יש לעצור את תהליך החקיקה (36%), אחריה כי יש להמשיך רק עם הסכמות רחבות (29%) ובמקום השלישי – המשך החקיקה כפי שהיא, בהתאם לרוב הקואליציוני בכנסת (25%).

לגבי תכנית החקיקה שמקדמת הממשלה, איזו מהאפשרויות עדיפה בעיניך? (%, כלל המדגם)

 

בהשוואה למדידה שנערכה לפני חודשיים נמצא כי בעוד בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה לא חלו שינויים בעמדות בנושא זה, הרי שבקרב מצביעי הקואליציה חלה הקשחה בעמדות: ממיעוט גדול (43%) שתמכו בהעברת הרפורמה כמו שהיא לרוב כיום (51%), וזאת על חשבון המצדדים בהסכמות רחבות מתוך הידברות (מ-36% לפני חודשיים ל-29% כיום).

בתשובה לשאלה זו יש לשים לב להבדלים בעמדות בין המפלגות השונות, הן בין אלה שבתוך הקואליציה והן בין אלה שבתוך האופוזיציה. בעוד רוב מצביעי מפלגת הציונות הדתית והמפלגות החרדיות סבורים כי יש לקדם את החקיקה כפי שהיא, הרי שרק מיעוט ממצביעי הליכוד סבורים כך. ובאופוזיציה – התשובה הנפוצה של כמעט מחצית ממצביעי כחול-לבן היא כי יש לקדם את החקיקה רק בהסכמה, בעוד שבקרב שאר המפלגות הרוב סבורים כי יש לעצור את החקיקה.

לגבי תכנית החקיקה שמקדמת הממשלה, איזו מהאפשרויות עדיפה בעיניך? (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות לכנסת)

	המשך קידום החקיקה כפי שהיא	קידום החקיקה רק בהסכמות רחבות	עצירת החקיקה	לא יודעים	סך הכול
הציונות הדתית	69	18	7	6	100
יהדות התורה	69	25	0	6	100
ש"ס	58	30	4	8	100
ליכוד	38	35	13.5	13.5	100
המחנה הממלכתי	11	49	37	3	100
חד"ש-תע"ל	0	25	52	23	100
ישראל ביתנו	0	38	55	7	100
העבודה	0	33	63	4	100
רע"ם	2.5	15	67	14.5	100
יש עתיד	2	31	61	6	100

 

 

 

ההחלטות לא להאריך את כהונות מפכ"ל המשטרה ונגיד בנק ישראל

לאחרונה הובהר כי תקופת כהונתם של מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי ושל נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לא תוארך. ביקשנו לדעת האם לדעת הציבור אי הארכת כל אחת מהכהונות הללו הושפעה בעיקר משיקולים ענייניים או משיקולים פוליטיים. מתברר כי אמנם בשני המקרים הציבור מייחס את ההחלטות הללו בעיקר לשיקולים פוליטיים של המחליטים, אבל במקרה של המפכ"ל פרשנות זו נפוצה יותר. מעבר לכך – שיעור גבוה מאוד וחריג בחרו שאפשרות "לא יודעים".

מדוע לא הוארכה כהונת מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ונגיד בנק ישראל אמיר ירון? (%, כלל המדגם)

 

פילוח התשובות לשאלה זו לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת למפלגות הנמצאות כיום בקואליציה או באופוזיציה מעלה שלגבי המפכ"ל והנגיד כאחד באופוזיציה יש רוב גדול מאוד המייחס את שתי ההחלטות בעיקר לשיקולים פוליטיים (מפכ"ל 73%, נגיד 68%) רק מיעוט קטן רואה בהן החלטות ענייניות.

לעומת זאת כשמדובר במצביעי מפלגות הקואליציה לגבי המפכ"ל יש בקבוצה זו כמעט שוויון בין הסבורים שההחלטה לא להאריך את כהונתו הייתה משיקולים ענייניים או פוליטיים (34% בעיקר שיקולים ענייניים; 32% בעיקר שיקולים פוליטיים). כשמדובר בנגיד הרי שבקרב מצביעי מפלגות הקואליציה השיעור גבוה יותר סבורים שאי-ההארכה הייתה מטעמים ענייניים (35% בעיקר שיקולים ענייניים, 25% בעיקר שיקולים פוליטיים).

	מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי		נגיד בנק ישראל אמיר ירון
	כהונתו לא הוארכה בעיקר מטעמים פוליטיים	כהונתו לא הוארכה בעיקר מטעמים ענייניים	כהונתו לא הוארכה בעיקר מטעמים פוליטיים	כהונתו לא הוארכה בעיקר מטעמים ענייניים
מצביעי מפלגות האופוזיציה	73	7	68	9
מצביעי מפלגות הקואליציה	32	34	25	35

נמצאו פערים גדולים בין מצביעי המפלגות השונות בעמדתם האם הכוונה לא להאריך את הכהונה שלשני הבכירים נבעה משיקולים ענייניים או פוליטיים. כמחצית ממצביעי הציונות הדתית ויהדות התורה סבורים כי ההחלטה לא להאריך את הכונה של המפכ"ל ונגיד בנק ישראל נבעה משיקולים ענייניים, מנגד - מקרב מצביעי הליכוד וש"ס מדובר רק בכרבע הסבורים זאת. אצל כמעט כל מצביעי האופוזיציה יש הסכמה כי בשני המקרים ההחלטה לא נובעת משיקולים ענייניים.

הכוונות לא להאריך את הכהונות היו ממניעים ענייניים (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות לכנסת)

 

יחס המדינה לדרוזים

מחאת הדרוזים האחרונה העלתה מחדש לשיח את נושא הוגנות יחס המדינה אליהם. ביקשנו מהמרואיינים להביע את דעתם האם "הדרוזים מקבלים ממדינת ישראל יחס לא הוגן למרות תרומתם למדינה בתחומים השונים". היהודים חצויים בשאלה זו ואילו רוב מהערבים סבורים כי הדרוזים זוכים ליחס לא הוגן מצד המדינה בהתחשב בתרומתם. פילוח המרואיינים הערבים לפי עדה דתית מעלה הסכמה בכל שלוש הקבוצות כי הדרוזים לא מקבלים יחס הוגן, אם כי כפי שאפשר היה לצפות הסכמת הדרוזים בנושא (92%) גבוהה בהרבה מזו של הנוצרים והמוסלמים (73% ו-55.5%, בהתאמה).

"הדרוזים מקבלים ממדינת ישראל יחס לא הוגן למרות תרומתם למדינה בתחומים השונים" (%, יהודים וערבים)

 

פילוח תשובות המרואיינים היהודים מעלה הבדלים גדולי בין המחנות הפוליטיים: בעוד השמאל והמרכז חושבי שהיחס של המינה לדרוזים אינו הוגן בהתחשב בתרומתם, בימין רק מיעוט מעריכים כך את המצב.

(%, יהודים)	שמאל	מרכז	ימין
הדרוזים אינם זוכים ליחס הוגן מהמדינה	81	62	35
הדרוזים זוכים ליחס הוגן מהמדינה	14	31	58
לא יודעים	5	7	7
סך הכול	100	100	100

 

---

מדד הקול הישראלי יוני 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-28/6/2023 רואיינו 620 איש ואשה בשפה העברית ו-173 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il

 

להורדת נתוני המדד המלאים >>