התכנית הממשלתית לשינוי מערכת המשפט תפגע בכל שכבות האוכלוסייה: ירידה בהכנסות, גידול בהוצאות ועלייה חדה במינוס של העשירונים הנמוכים
מסימולציות שבחנו כיצד תשפיע התכנית על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.
Photo by fizkes/Shutterstock
השפעת השינויים המוצעים במערכת המשפט על מצבם הכספי של משקי הבית בישראל: בחינת תרחישים לפי עשירוני הכנסה | מצגת | דפנה אבירם-ניצן | מאי 2023
בדוח זה אציג את ההשפעה הצפויה מהתממשות תרחישי הסיכון שהציג משרד האוצרבדוח שפורסם ב-20.3.2023. על משקי הבית (הכנסות מול הוצאות).
להלן פירוט הצפי להשפעת תרחישי הסיכון של האוצר על משקי הבית
- תרחיש האוצר: פגיעה צפויה בצמיחה בשיעור של בין 3% ל-5%
אופן ההשפעה על משקי הבית:
- הפגיעה בצמיחת המשק תוביל לפגיעה בתוצר לנפש ומכאן לפגיעה בהכנסות הפרטים ומשקי הבית.
- בנוסף, לפי תרחישי האוצר הפגיעה בענף ההיי-טק תוביל גם לירידה של 8%-25% בשיעור המועסקים בענף, וזו צפויה להוביל באופן הדרגתי לירידה בהכנסות של משקי הבית מכל עשירוני ההכנסה.
- חשוב לציין שפגיעה בענפי ההיי-טק, שהוא הקטר שמוביל את צמיחת המשק ומעסיק כ-12% מהשכירים במשק, לא נשארת "בעיה ענפית". פגיעה בפעילותן ובצמיחתן של חברות ההיי-טק בישראל יוצרת אפקט שלילי על כלל ענפי המשק הפועלים סביבו (נותני שירותים, הסעדה, הובלה, שירותים פיננסיים ועוד), וכך השלכות המשבר בענפי ההיי-טק מחלחלות גם ליתר האוכלוסייה ועלולות להביא לפיטורי עובדים בכלל ענפי המשק ולאלץ את העובדים להתפשר על רמות שכר נמוכות יותר כדי להשתלב חזרה בשוק העבודה.
- תרחיש האוצר: אובדן ההכנסות ממס בהיקף של כ-15 עד 30 מיליארד ש"ח
אופן ההשפעה על משקי הבית:
- על רקע אובדן ההכנסות ממס תיאלץ הממשלה לבצע שינויים בתקציב המדינה. להערכתנו, הממשלה תימנע מהגדלת הגירעון בשל החשש מהורדת דירוג האשראי וייקור תשלומי החוב; כמו כן, היא תימנע מהעלאת מיסוי לפירמות או לבעלי ההכנסות הגבוהות בשל החשש מהעצמת המגמה של בריחת מוחות ועזיבה של פירמות ומשקיעים מפעילות בארץ.
- להערכתנו, האופציה הסבירה תהיה קיצוץ בהוצאה הציבורית, אשר תוביל לירידה בהיקף ובאיכות השירותים הציבוריים שהאזרח יקבל (בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד) וכן לפגיעה בקצבאות (קצבת ילדים, זקנה, הבטחת הכנסה ועוד).
- ירידה בשירותים הציבוריים במימון ממשלתי תאלץ את משקי הבית לממן באופן פרטי חלק מהשירותים הללו. הדבר נכון בעיקר לעשירונים הגבוהים יותר, שיש באפשרותם לרכוש שירותי רפואה או חינוך באופן פרטי, בעוד משקי הבית בעשירונים הנמוכים ירגישו את הפגיעה בשירות לאזרח, אך לא יוכלו להרשות לעצמם לרכוש זאת באופן פרטי. המשמעות היא פגיעה באיכות החיים של העשירונים הנמוכים.
- ירידה בקצבאות תוביל לפגיעה בהכנסות, בעיקר של משקי הבית החלשים, ששיעור גבוה מהכנסתן (כמעט מחצית) מסתמך על קצבאות.
- תרחיש האוצר: הורדת דירוג האשראי של ישראל
אופן ההשפעה על משקי הבית:
- תוביל לייקור עלויות גיוס החוב של ישראל ולהעלאה נוספת של הריבית במשק.
- ייקור הריבית במשק יוביל לעלייה נוספת של החזרי החוב/משכנתאות עבור משקי הבית שלקחו משכנתאות או חוב אחר.
- ייקור הריבית במשק גם ייקר את עלויות המימון לעצמאים ולחברות במגזר העסקי הישראלי, ובכך יפגע ברווחיותם ובכושר התחרות של הפירמות בשווקים הגלובליים. פגיעה בצמיחת החברות במגזר העסקי תוביל להאטה גם בשוק העבודה – מגמה שתעצים את הפגיעה בתעסוקה ובכושר ההשתכרות של משקי הבית.
- תרחיש האוצר: פיחות בשערו של השקל
אופן ההשפעה על משקי הבית:
- הפיחות מוביל לייקור מחירי המוצרים והשירותים המיובאים, להאצה באינפלציה ולהעלאה נוספת של הריבית במשק.
- הפיחות בשקל מוביל גם לייקור חלק מהמוצרים תוצרת הארץ, שרכיב חומרי הגלם המיובאים בהם יתייקר.
- התוצאה תהיה עלייה ניכרת בהוצאות של משקי הבית על צריכה שוטפת, נסיעות לחו"ל והחזרי משכנתאות.
- בנוסף, הפיחות בשערו של השקל יוביל לפגיעה ביבואנים, אשר כבר היום מתקשים להתמודד עם ייקור המוצרים המיובאים במונחי שקל ולא בהכרח מצליחים "לגלגל" את מלוא ההתייקרות על הצרכנים, ודאי שלא במצב של חוסר ודאות כלכלית בקרב משקי הבית.
- תרחיש האוצר: ייקור עלויות גיוס ההון
אופן ההשפעה על משקי הבית:
- יוביל לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתי ואג"ח חברות, לייקור עלויות המימון של הפירמות בסקטור העסקי ומכאן להעצמת הירידות בשוק ההון.
- צפויה פגיעה בתשואה של משקי הבית על השקעותיהם (בפנסיה, בקופות גמל ובחסכונות אחרים בשוק ההון) ומכאן לשחיקה בערך הנכסים הפיננסיים של הציבור.
- התוצאה תהיה ירידה בהכנסות משקי הבית ממקורות אלו.
מקור: עיבודי המכון הישראלי לדמוקרטיה לנתוני הלמ"ס, סקרי הכנסות והוצאות 2019.
- מאפייני "משפחת ישראלי 123"
(המשפחה הממוצעת בעשירוני הכנסה נמוכים (1–3), בנקודת המוצא, שנת 2019)
- הכנסה כספית נטו למשק בית: 5,467 ש"ח לחודש
- הוצאה כספית למשק בית: 7,106 ש"ח לחודש
- מאזן חודשי (הכנסות–הוצאות): 1,639-
- שיעור משקי בית ערביים: 22%
- שיעור בעלי חוב (משכנתאות ואחר): 21%
- שיעור המינוף (יחס החוב להכנסה השנתית, חציון): 1.5
- ממוצע נפשות במשק בית: 2.4
- ממוצע מפרנסים במשק בית: 0.6
- ממוצע גיל של ראש משק בית כלכלי: 53
- ממוצע שנות לימוד של ראש משק הבית: 12.7
- מאפייני "משפחת ישראלי 456"
(המשפחה הממוצעת בעשירוני הכנסה בינונית-נמוכה (4–6), בנקודת המוצא, 2019)
- הכנסה כספית נטו למשק בית: 12,862 ש"ח לחודש
- הוצאה כספית למשק בית: 11,334 ש"ח לחודש
- מאזן חודשי (הכנסות–הוצאות): 1,528
- שיעור משקי בית ערביים: 15.7%
- שיעור בעלי חוב (משכנתאות ואחר): 39%
- שיעור המינוף (יחס החוב להכנסה השנתית, חציון): 0.6
- ממוצע נפשות במשק בית : 3.2
- ממוצע מפרנסים במשק בית: 1.4
- ממוצע גיל של ראש משק בית כלכלי: 47
- ממוצע שנות לימוד של ראש משק הבית: 13.6
- מאפייני "משפחת ישראלי 789"
(המשפחה הממוצעת בעשירוני הכנסה בינונית-גבוהה (7–9), בנקודת המוצא, 2019)
- הכנסה כספית נטו למשק בית: 22,847 ש"ח לחודש
- הוצאה כספית למשק בית: 16,694 ש"ח לחודש
- מאזן חודשי (הכנסות – הוצאות): 6,153
- שיעור משקי בית ערביים: 12%
- שיעור בעלי חוב (משכנתאות ואחר): 54%
- שיעור המינוף (יחס החוב להכנסה השנתית, חציון): 0.9
- ממוצע נפשות במשק בית : 3.9
- ממוצע מפרנסים במשק בית: 2
- ממוצע גיל של ראש משק בית כלכלי: 45
- ממוצע שנות לימוד של ראש משק הבית: 14.9
ביצענו מספר סימולציות שבחנו כיצד עלול להשתנות מצבן של שלוש המשפחות הישראליות שהצגנו לעיל, אם יתקבלו השינויים המוצעים במערכת המשפט ויתממשו תרחישי האוצר לגבי ההשלכות המקרו-כלכליות שייגזרו מכך. הסימולציות בחנו את מצבן של המשפחות תחת ההנחה שלכל המשפחות שנבחנו יש תשלומי משכנתה, בהתאם לממוצע שמופיע בסקרי ההוצאות של הלמ"ס.
חשוב לחדד שאין מדובר בתחזית, אלא בבחינה של תרחישים אפשרייםמקור: עיבודי המכון הישראלי לדמוקרטיה לנתוני הלמ"ס, סקרי הכנסות והוצאות 2019. המבוססים על מכלול הנחות יסוד באשר לפרמטרים העיקריים שישפיעו על מצבם הכלכלי של משקי הבית הישראליים בחיי היומיום.
להלן פירוט התרחישים שנבחנו בסימולציה:
1. סימולציה לשינוי במצבה של "משפחת ישראלי 123"
להלן עיקרי השינויים שעלו מהסימולציה לבחינת השינוי במצב משפחה ממוצעת בעשירוני הכנסה נמוכים (1–3), בעלת משכנתה:
- ההכנסה נטו של משק הבית תרד בכ-700 ש"ח בחודש, בעיקר בשל צמצום הקצבאות.
- ההוצאה הכספית של משק הבית תעלה בכ-400 ש"ח, בעיקר בשל עליית מחירים והחזרי המשכנתאות.
- הגירעון החודשי של משק הבית (הכנסות–הוצאות) יגדל בכ-1,100 ש"ח.
- הגירעון השנתי של משק הבית (הכנסות–הוצאות) יגדל בכ-13,150 ש"ח.
- בנוסף, במצב שבו גם המשפחות בעשירונים הנמוכים תאלצנה להעלות את ההוצאה הפרטית על שירותים ציבוריים (כגון חינוך, בריאות ורווחה), הגירעון החודשי יעלה עוד מעבר למתואר לעיל.
לוח 1: סימולציה לבחינת השינוי במצב משפחה ממוצעת בעשירוני הכנסה 1 עד 3, בעלת משכנתה
2. סימולציה לשינוי במצבה של "משפחת ישראלי 456"
להלן עיקרי השינויים שעלו מהסימולציה לבחינת השינוי במצב משפחה ממוצעת בעשירוני הכנסה בינונית-נמוכה (4–6), בעלת משכנתה:
- ההכנסה נטו של משק הבית תרד בכ-875 ש"ח בחודש, בחלקה הגדול בשל צמצום קצבאות.
- ההוצאה הכספית של משק הבית תעלה בכ-685 ש"ח, בעיקר בשל עליית מחירים והחזרי המשכנתאות.
- העודף החודשי של משק הבית (הכנסות–הוצאות) ירד בכ-1,560 ש"ח (כמעט יתאפס).
- העודף השנתי של משק הבית (הכנסות–הוצאות) ירד בכ-18,700 ש"ח.
- בנוסף, במצב שבו גם המשפחות בעשירונים הנמוכים תאלצנה להעלות את ההוצאה הפרטית על שירותים ציבוריים (כגון חינוך, רווחה ובריאות), הגירעון החודשי יעלה עוד מעבר למתואר לעיל.
לוח 2: סימולציה לבחינת השינוי במצב משפחה ממוצעת בעשירוני הכנסה 4 עד 6, בעלת משכנתה
3. סימולציה לשינוי במצבה של "משפחת ישראלי 789"
להלן עיקרי השינויים שעלו מהסימולציה לבחינת השינוי במצב משפחה ממוצעת בעשירוני הכנסה בינונית-גבוהה (7–9), בעלת משכנתה:
- ההכנסה נטו של משק הבית תרד בכ-1,070 ש"ח בחודש.
- ההוצאה הכספית של משק הבית תעלה בכ-1,250 ש"ח, בעיקר בשל עליית מחירים והחזרי המשכנתאות.
- העודף החודשי של משק הבית (הכנסות–הוצאות) ירד בכ-2,320 ש"ח.
- העודף השנתי של משק הבית (הכנסות–הוצאות) ירד בכ-27,870 ש"ח.
- בנוסף, סביר להניח שההוצאה הפרטית על שירותים ציבוריים (כגון חינוך ובריאות) תעלה במאות ש"ח לחודש, והגירעון החודשי יעלה בהתאם, מעבר למתואר לעיל.
לוח 3: סימולציה לבחינת השינוי במצב משפחה ממוצעת בעשירוני הכנסה 7 עד 9, בעלת משכנתה
