ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | ביטול גיורים פרטיים

שני הסעיפים בהסכם עם יהדות התורה מיועדים לקדם פעילות הסברה ועידוד לגיור לצד מערך סיוע למתגיירים, ומבקשים למנוע הכרה בגיורים שנעשו בבתי הדין החרדיים הפרטיים.

Photo by Gershon Elinson/Flash90

סעיפים 38 ו-125 להסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה מבקשים לקדם רפורמה לקידום הגיור, על רקע המספר הרב של האזרחים הרואים עצמם יהודים אך אינם יהודים על פי ההלכה (לפי הלמ"ס חיים בישראל נכון לשנת 2020 417,000 חסרי דת ו-42,000 נוצרים שאינם ערבים, רובם המובהק עולי ברית המועצות לשעבר, צאצאי יהודים), ומיעוט המתגיירים מדי שנה במערכי הגיור הרשמיים (כ-3,000 בשנה משנת 2016, כולל גיורי צה"ל). סביר להניח שבביטוי "קידום הגיור" הכוונה בעיקר לפעילות של הסברה ועידוד לגיור ומערך סיוע למתגיירים. בנוסף, מבקש הסעיף לשלול ולמנוע שני עניינים: האחד הוא פעולתם של בתי הדין הפרטיים לגיור והשני הוא קידומה של הצעת החוק מתקופת הממשלה הקודמת.

על פי פקודת העדה הדתית (המרה), גיור בישראל דורש את אישורו של הרב הראשי לישראל. לפיכך, מוסדות הדת במדינה, כגון לשכת רישום לנישואין, מכירים רק בגיור אורתודוכסי רשמי. מנגד, לעניין זכאות מכוח שבות ולעניין רישום במרשם האוכלוסין וההגירה כיהודים, קבעו בתי המשפט באופן הדרגתי לאורך השנים כי מוכר גם גיור שנערך על ידי התנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית בחו"ל (בג"ץ מילר, 1986 ובג"ץ התאחדות הספרדים, 1987) ובארץ (בג"ץ דהן, 2021).

בנוסף, נקבע בבית המשפט כי גיור אורתודוכסי פרטי, הנערך על ידי בית דין של קהילה יהודית דתית מוכרת בארץ שלא באמצעות מוסדות הדת של המדינה, יוכר גם כן על ידי המדינה (בג"ץ רגצ'ובה 2016). סעיף 52 להסכם הקואליציוני מבקש לחזור לסטטוס-קוו בענייני גיור ערב הקמת הממשלה ה-34, שהושבעה במאי 2015, כלומר – ערב פסק הדין רגצ'ובה שעניינו הקמת מערך בתי דין עצמאיים אורתודוכסיים לגיור בשנת 2015 – 'גיור כהלכה'. כוונת הסעיף להימנע מרישום כיהודים של מי שנתגייר על ידי התנועות הלא-אורתודוכסיות בארץ וכן מי שנתגייר על ידי "גיור כהלכה". במספרים מדובר ב-1,342 מתגיירים ישראלים במסגרת התנועה הרפורמית בין השנים 2021-2015 ב-484 מתגיירים במסגרת התנועה הקונסרבטיבית בין השנים 2017-2021 וב- 1,503 מתגיירים במסגרת "גיור כהלכה" מאז הקמתו ב-2015 (נתוני דו-שנתון דת ומדינה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, פינקלשטיין, גולדברג, רביצקי טור-פז, 2022). גם בתי הדין החרדיים הפרטיים ייכללו באי הכרה זו, ויהיה עליהם להעביר גם את המתגיירים החרדיים בגוף הגיור הממלכתי כדי לזכות בהכרה.  הסעיף, המבקש לחזור לסטטוס-קוו כפי שהיה בשנת 2015, אינו מבקש למנוע הכרה על ידי המדינה ורישום כיהודי ממי שנתגייר על ידי התנועות הלא-אורתודוכסיות בחו"ל, ובכך מקווה להימנע מעימות בנושא זה עם יהודי התפוצות.

בראשית 2022 פרסם המשרד לשירותי דת תזכיר חוק שנועד להסדיר את מערך הגיור בישראל. אחד החידושים המרכזיים של הצעה זו  הוא הקמת בתי דין מקומיים לגיור שיופעלו על ידי רבני ערים ויתווספו לבתי הדין הקיימים כיום במערך הגיור הממלכתי. זאת מתוך הנחה מסתברת כי בתי דין מקומיים של רבני ערים יוכלו להרחיב את שערי הגיור, אם בשל אופיים המקומי וקרבתם לתושבי עריהם ואם בשל יכולתם לתת ביטוי לגישות הלכתיות נוספות שלא באות לידי ביטוי בבתי הדין לגיור הקיימים כיום. הצעת החוק עברה ועדת שרים, אולם לא הגיעה לקריאות בכנסת ולא הפכה לחוק. הסעיף ימנע גם את קידומה של הצעה זו שאינה מקובלת על הרבנות הראשית.