נשים והפוליטיקה המקומית – הילכו שתיים יחדיו בלתי אם נועדו?
מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שתתקיים ב 22.10.2013, מביאה בשורה חדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית, שכן מספר חסר תקדים של נשים מתמודד לראשות הרשויות המקומיות וברשימות למועצות, בכלל זה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות.
ביום שלישי 22 באוקטובר 2013 ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל. משבר ההשתתפות והאמון הפוקד את הדמוקרטיה הישראלית מאפיין בין היתר, וביתר שאת, גם את הפוליטיקה המקומית. בבחירות שעברו (2008) הפגין הבוחר הישראלי חוסר עניין בפוליטיקה המקומית, והמגמה הכללית היא של ירידה בשיעור ההשתתפות.אף שבבחירות 2008 היה שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות 52%, עלייה קלה בהשוואה לשיעור הצבעה ב-2003 (50%), בהשוואה לשיעורי ההצבעה שנרשמו בשלושת העשורים הראשונים לקיומה של המדינה מדובר בשיעורים נמוכים. לפירוט שיעורי ההצבעה בבחירות המקומיות ראו דנה בלאנדר, "הבחירות לרשויות המקומיות: איך, כמה, מי ולמה", פרלמנט 60 (2008), אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. אף כי איש אינו יכול לנבא אם הבחירות המוניציפליות הקרבות יסמנו שינוי של ממש בהיקף ההשתתפות, ניכר כי במערכת הבחירות מנשבת רוח נשית של שינוי.
מערכת בחירות זו מביאה בשורה חדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית, שכן מספר חסר תקדים של נשים מתמודד לראשות הרשויות המקומיות וברשימות למועצות, בכלל זה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות. כך ב-44 מתוך 73 רשויות ערביות מתמודדות נשים, ובמחצית הרשימות הן ממוקמות בחמשת המקומות הראשונים ברשימה.לנתונים ראו ג'קי חורי, "הבחירות ברשויות הערביות: הנשים עוברות קדימה", הארץ 02.10.2103. לראשונה גם הוגשה רשימה של נשים בעיר החרדית אלעד."לראשונה: מפלגת אמהות חרדיות באלעד", Ynet 29.09.2013. עוד נשים חרדיות הגישו את מועמדותן ברשימות לרשויות שונות, אבל הסירו אותן בעקבות לחצים שהופעלו עליהן.
הגידול בהשתתפותן של נשים בפוליטיקה המקומית יכול ללמד על רצונן להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטותראו דבריה של יפעת זמיר, מנכ"לית עמותת "כוח נשים", אצל אריק בנדר, "הבחירות המקומיות 2013: יותר נשים רצות", אתר מעריב 21.07.2013 - הנחה המתיישבת עם העובדה שבבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) נבחר מספר שיא של נשים.27 נשים מתוך 120 חברי הכנסת, אם כי שיעור זה עדיין נמוך במידה ניכרת משיעור הנשים באוכלוסייה. על ייצוג נשים בכנסת ראו אסף שפירא, עופר קניג, חן פרידברג ורעות איצקוביץ'-מלכה, ייצוג נשים בפוליטיקה: ישראל במבט השוואתי (מחקר מדיניות 99), ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013, עמ' 34. ואולם נראה שהשתתפות הנשים במישור המקומי שונה איכותית מהשתתפות פוליטית בכל זירה אחרת, שכן זירה זו מתאימה להובלת שינוי, בפרט לנשים.
זיקתן החזקה של נשים לפוליטיקה המקומית קשורה לעובדה שהנושאים המצויים על סדר יומה של הרשות המקומית מוכרים לנשים ונוגעים להן במיוחד, כמו שתיארה זאת העומדת בראש רשימת האימהות החרדיות באלעד, מיכל צ'רנוביצקי: "בסופו של דבר, נשות העיר הן אלו שמעבירות יותר שעות באלעד, הן אלו שמשתמשות יותר בתחבורה הציבורית, הן אלו שמעבירות שעות רבות בפארקים ובגינות, הן מתנהלות מול הצוות וההנהלה בגנים, במעונות ובבתי הספר, ושדואגות לפעילות ילדיהן במהלך אחר הצהריים ובחופשים. האמהות כאן הן מי שהולכות לטיפת חלב, וברוב המקרים גם לקופות החולים. לכן זה רק טבעי שנשים ואמהות הן אלו שידאגו לכל הנושאים במועצה, ובל נשכח שמדובר בתחומים שמהווים את התשתית הבסיסית של שרותי התושב בעיר"."לראשונה: מפלגת אמהות חרדיות באלעד", ynet 29.9.2013
נשים ואימהות הודיעו על התמודדותן בבחירות לכמה מועצות מקומיות במטרה להשפיע בנושאים הנוגעים למרחב חייהן, למשפחותיהן ולילדיהן, והן מבקשות לחולל שינוי בתהליכים המקומיים של קבלת ההחלטות, החסרים לדעתן נקודת מבט נשית ואימהית.ובלשונה של מיכל צ'רנוביצקי: "מורגש חוסר מובהק של המבט הנשי והאימהי, ואת זה אנחנו באות לתקן", שם.
ואולם לטענתי לא רק הזיקה לתחומי פעילותה של הרשות המקומית משפיעה על נכונותן של נשים להשתתף בפוליטיקה המקומית; הפוליטיקה המקומית מטבעה זמינה לנשים ומזמינה את השתתפותן. היא אפשרית להן משום שהחסמים המאפיינים את הפוליטיקה הלאומית דומיננטיים הרבה פחות, והקרבה הפיזית והמהותית בין הנבחרים לבוחרים מקלה על מציאת התאמה בין צורכי התושבים למצעם של הנציגים, במקרה זה הנציגות. הודות לקשר הישיר והבלתי אמצעי עם קהל הבוחרים נשים אינן זקוקות לתמיכה פוליטית מפלגתית ואף לא להון גדול. לכן למשל הנשים המתמודדות למועצת העיר אלעד לא ניהלו קמפיין תחרותי במובן המוכר, תמונותיהן לא התנוססו על כרזות ושלטים, ואף מפלגה פוליטית לא עמדה מאחוריהן. גיוס התומכים והתומכות נעשה בשיטת "חבר מביא חבר".
מאפיין נוסף העושה את הזירה המקומית אטרקטיבית לנשים היא העובדה שהפוליטיקה המקומית מאפשרת שיתופי פעולה ויצירת בריתות על בסיס הסכמה בנושאים מקומיים, בניגוד לפוליטיקה הלאומית, המחייבת הסכמה בנושאים השנויים במחלוקות פוליטיות ואידאולוגיות. הפוליטיקה המקומית מאפשרת לפרטים שאינם בהכרח בעלי זהות אידאולוגית דומה להתאגד יחד סביב מטרה חברתית משותפת ולהתמודד ברשימה למועצת הרשות. עובדה זו מסבירה למשל את החבירה של אשכנזייה, מזרחית, ליטאית, חסידה ודתית-לאומית לרשימה משותפת במטרה לקדם את טובתן של נשים ואימהות באלעד. נשים אלה, אפשר לשער, מובחנות ושונות זו מזו באורח חייהן ובתפיסותיהן, ובכל זאת הצליחו לחבור יחד מתוך הסכמה נשית שהאינטרסים המשותפים להן יכולים להיות מקודמים באופן טוב ויעיל במישור המקומי .
אפשר שהפעילות הפוליטית המקומית תשמש לנשים מקפצה נוחה לפוליטיקה הלאומית, אבל לא בהכרח. יש מטרות שלשמן הפוליטיקה המקומית מתאימה יותר ומעבר לפוליטיקה הלאומית עלול לחבל בקידומן. כך למשל צמחה התנועה הפמיניסטית בישראל בראשית שנות השבעים והתבססה במישור המקומי, אבל ניסיונה לפעול כתנועה ארצית לא צלח.ראו יעל עצמון, "אליטות בתנועה הפמיניסטית", בתוך:אליעזר בן-רפאל ויצחק שטרנברג (עורכים), אליטות חדשות בישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, 2007, עמ' 238 עם זאת שינויים בפוליטיקה המקומית עשויים להביא לידי שינויים גם ברמה הלאומית. דוגמה טובה לכך היא מאבקן של נשות היישוב העברי לזכות בחירה לנשים: המאבק החל והושג בראשון לציון ובהדרגה התרחב גם לשאר המושבות.בשנת 1919, לאחר מאבק שבראשו עמדו נחמה פוחצ'בסקי (איכרה, הסופרת העברייה הראשונה ופעילת ציבור) ועדינה כהנסקי (נציגת אנשי העלייה השנייה) קיבלו הנשים זכות בחירה לאספה הכללית של המושבה, ובבחירות שנערכו בט"ו בכסלו תר"פ (6 בדצמבר 1919) הן נבחרו להנהגתה. ב-1920 ניתנה זכות בחירה לנשים בבחירות הכלליות לאספת הנבחרים. מתוך אתר מוזיאון ראשון לציון.
הפוליטיקה המוניציפלית איננה בהכרח מקומית בלבד, שכן נשים ואימהות רואות במועמדותן הפוליטית המקומית מעומדוּת משותפת עם נשים אחרות המתמודדות ברשימות למועצות ברשויות מקומיות אחרות. עובדה זו מעצימה את יכולתן לפעול ולהשפיע מעבר לגבולות המקומיים."אנחנו חבורה אחת שיש לה אותן מטרות, ואם יהיה פרוייקט מוצלח בעיר אחת נוכל בקלות לתקשר עם קבוצות אחרות בארץ ו'לייבא' אותו. בחזון שלנו תהיה ממש רשת של קורי עכביש של אמהות בפוליטיקה בכל הארץ - ולכן אני חושבת שההשפעה תהיה ארצית ולא מקומית", אומרת יערה ישורון ממזכרת בתיה, ראו ליאת רותם מלמד, "טרנד חדש: אמהות מתמודדות למועצת העיר", Ynet 17.09.2013. כך הפוליטיקה המקומית יכולה לשמש כלי יעיל ונוח לקידום מטרות וסדרי יום חברתיים שבסופו של דבר ישפיעו על החברה בכללותה, במנותק מהפוליטיקה הלאומית.
ייתכן שהבנה זו היא שהובילה את חברת הכנסת חנין זועבי לוותר על כיסאה כחברת הכנסת הערבייה הראשונה מטעם מפלגה ערבית ולהודיע על מועמדותה לראשות העיר נצרת. בהודעה שמסרה לתקשורת אמרה: "למועמדותי יש משמעות מעבר לגבולות העיר, שהיא בירת הציבור הערבי... מדובר בפעם ראשונה בה אישה ערביה מתמודדת על ראשות עיר בבחירה ישירה".מתוך: מבזק וואלה חדשות 28.08.2013.
התמורות בנוף הפוליטי המקומי בארצנו אכן מתחוללות, אך אינן מספיקות. בישראל רק 12% מהנבחרים ברשויות המקומיות הן נשים. במועצות הרשויות מכהנות 376 נבחרות ציבור מתוך 3,250 נבחרים. 5 נשים בלבד מתוך 255 מכהנות בתפקיד ראשת הרשות המקומית.הנתונים מתייחסים לשנת 2009, ראו פרסום הדוברות וההסברה, אתר מרכז השלטון המקומי, 14.04.2011. מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מצא כי שיעור הנשים הנבחרות למועצות המקומיות בישראל נמוך מכל המדינות האחרות שנבדקו במחקר.המחקר השווה בין 29 מדינות ופרלמנטים ברחבי אירופה, ראו ליאור בן-דוד ואורלי אלמגור-לוטן, ייצוג נשים בשלטון המקומי: נתונים על ישראל וסקירה משווה, ירושלים: הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 2009. ב-38% מהרשויות המקומיות שנבדקו במחקר נשים אינן מכהנות כחברות מועצה כלל.שם, עמ' 2.
כדי לשנות מציאות זו, להגדיל את ייצוג הנשים ולהעצים את השפעתן יש להכיר בעובדה שנשים עדיין ניצבות לפני חסמים משמעותיים המונעים את מעורבותן בפוליטיקה. תשובה לחסמים אלה יכולה להיות קביעת מכסות לייצוג הולם של נשים בשלטון המקומי, הכל כך טבעי להן ובכל זאת חסר אותן.